אלרגיה

אָלֶרְגְּיָהעברית: רַגֶּשֶׁת) היא תגובה חיסונית לא צפויה ולא רצויה של הגוף לחומרים, שבדרך כלל אינם מעוררי מחלות. בשעה שתגובה חיסונית כנגד פתוגנים (גורמים מעוררי מחלות) נחשבת לדבר חיובי, שבזכותו אנו נשארים בריאים רוב הזמן, הרי שאלרגיה היא "תקלה" במערכת החיסון, ומהווה תופעה שלילית. כ-12%-25% מאוכלוסיית העולם סובלים מאלרגיה מסוימת. לנטייה לאלרגיה קיים מרכיב תורשתי מובהק. אלרגיה ואי סבילויות למזון נובעות לרוב ממזון פגום או מזיק לגוף, או מזיהום בגוף כתוצאה מנטילת תרופה, זיהום אוויר או מזון פגום אחר.

מלבד אלרגיה, קיימות תופעות אחרות של רגישות או אי סבילות, כמו למשל רגישות לפול עקב חסר באנזים G6PD (הנפוצה בעיקר בקרב יוצאי כורדיסטן וצפון עיראק) או אי סבילות לסוכר החלב. תופעות אלו אינן קשורות במערכת החיסון ולכן אינן אלרגיות.

אלרגיה
Allergy degranulation processes 01
קישורים ומאגרי מידע
Allergy 2015
תגובה אלרגית מקומית, 2015

התפתחות אלרגיה

גורמים

אחת הסיבות לתופעת האלרגיה היא רגישות יתר של מערכת החיסון כלפי חומרים מסוימים הנמצאים בסביבתנו (אלרגנים). רגישות יתר זו עשויה לגרום לתסמינים שונים בהתאם לסוג האלרגיה, חומרתה ודרך החשיפה לגורם האלרגיה. החומרים עלולים להוביל לתגובות אלרגיות שונות מאדם לאדם.

אלרגנים נפוצים:

  • קשקשים, ריר ושתן של חתולים (ולאו דווקא שערות החתול) - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה או במגע עם העור.
  • לטקס שהוא חלבון הגומי הצמחי (לדוגמה בכפפות) - במגע עם העור.
  • עקיצת דבורים או צרעות.
  • מזונות כגון חלב (אלרגיה לחלב), ביצים, אגוזים, תותים או בוטנים - באכילה. (יש גם תופעות אי סבילות או רגישות לא אלרגית למזונות, כמו אי סבילות לחלב, לאלכוהול או לפול).
  • הפרשותיה וביציה של קרדית אבק הבית וחרקים אחרים - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה. (הציבור מכנה בטעות תגובה אלרגית זו כ"אלרגיה לאבק" או "אלרגיה לפוך" משום שהאלרגנים האלו מתרכזים בגרגרי האבק ובפוך. אולם, לא האבק ולא הפוך הם האלרגנים עצמם).
  • אבקה מאבקני פרחים עונתיים - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה.
  • מתכות כמו ניקל, קובלט וכרום - במגע עם העור. המנגנון הגורם לאלרגיה במקרים אלו אינו מובן, אך נראה שחיידקי העור מתווכים בין האדם לבין הניקל באלרגיה זו ולא בטוח שהמתכות הן האלרגנים עצמן.[1]
  • תרופות מסוימות - בבליעה. חלק מהאנשים, שרגישים לפניצילין, מפתחים תגובה אלרגית (עודף נוגדני IgE) וחלק מפתחים רגישות, שאינה אלרגית.[2] זאת להבדיל מרגישות לתרופות, המכילות סולפה, כמו אופטלגין ואספירין, שהיא רגישות, שלעולם אינה אלרגית והיא תופעה זהה לרגישות לפול.
  • עובש - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה.

תהליך התפתחות האלרגיה

Mast cells
המחשת המנגנון הפתולוגי של האלרגיה

יש מספר סוגי אלרגיה, הנפוצה בהם היא האלרגיה המיידית הקשורה בנוגדני האלרגיה מסוג IgE. כאשר האדם נחשף לראשונה לאלרגן, התוצאה היא יצירת נוגדנים מסוג IgE המופיעים בדם. נוגדנים אלו נצמדים לדופן תאי פיטום (Mast cells) הנמצאים בכל הרקמות בגוף, בעיקר ברקמות החשופות לסביבה (דרכי נשימה, מערכת העיכול ועור). כאשר האדם נחשף בפעם השנייה לאותו אלרגן, הדבר גורם לקישור של שני נוגדנים מסוג IgE על פני תאי הפיטום ולהפעלת מערכת תאית הגורמת להפרשה של חומרים המעוררים תגובה אלרגית ודלקתית שבראשן הוא החומר הקרוי היסטמינים. ההיסטמין גורם לתגובות האלרגיות כגון פריחה, גרד, אודם, נפיחות ונזלת אלרגית.

תסמינים

חשיפה לאלרגן יכולה לגרום לתופעות במערכות ואברי גוף שונים:

אבחון וטיפול

אבחון האלרגיה

Allergy skin testing
בדיקה עורית

אבחנת האלרגיה לא תמיד ברורה ולעיתים דרושה רמת חשד גבוהה מצד הרופא כדי להבין שמחלתו של החולה נגרמת למעשה מגורם אלרגני כלשהו. כאשר עולה החשד לאלרגיה, יופנה החולה לבדיקת אלרגיה. הבדיקות מתחלקות לשלושה סוגים: בדיקות עוריות, בדיקות שאיפה ובדיקות דם (בדיקת RAST).

בדיקות עוריות - קיימות 3 שיטות:

  1. אלרגולוג (רופא מומחה לאלרגיות) יטפטף טיפות קטנות של תמציות מצמחים, בעלי חיים או גורמים סביבתיים אחרים הידועים כאלרגנים נפוצים (זו לצד זו בסדר ידוע), אחר כך ישרוט בעדינות את העור שמתחת לכל טיפה עם מחט כדי להחדיר את החומר אל העור עצמו. לאחר כ-15 דקות, יבדוק אם נוצרה תגובה דלקתית (נפיחות ואדמומיות) ואם כן, בדיוק באיזה אלרגן (איזו טיפה) השתמש כדי ליצור את הגירוי.
  2. הזרקה תת-עורית של אלרגנים ובדיקת התגובה אליהם.
  3. מדבקות המוצמדות לעור החולה למשך יום או יומיים ובדיקת התגובה אליהן.

אם נוצרת תגובה דלקתית, פירושו שהאדם רגיש (אלרגי) לאלרגן שהוזרק, הוחדר בשריטה או הוצמד לעור.

בדיקות דם - בודקים את הימצאותם של נוגדנים גורמי אלרגיה (מטיפוס IgE) בדם ולאיזה חומרים הם נקשרים. אם נמצא נוגדן מטיפוס IgE שנקשר לחומר ידוע, יצביע הדבר על האפשרות שהנבדק אלרגי לחומר זה.

בדיקות שאיפה - מתאימות לאלרגיות לאבקת פרחים, אבק או עובש.

האבחון הסופי הוא שילוב של האינפורמציה הרפואית בתוצאות הבדיקות.

טיפול וריפוי

הטיפול מתחיל קודם כל בזיהוי הגורם והימנעות ממנו. כאשר ההימנעות קשה לביצוע, עוברים לטיפול תרופתי. בין הטיפולים לאלרגיות ניתן למצוא תרופות אנטי-היסטמיניות המנטרלות את פעילות ההיסטמין, סטרואידים המעכבים את הדלקת הנגרמת עקב האלרגיה, נוגדי גודש, נוגדי לויקוטריאנים[3] ואמצעים רפואיים רבים אחרים. בחירת הטיפול המתאים נעשית על פי סוג האלרגיה, חומרתה ותדירותה.

אחת השיטות היעילות לריפוי של ממש מהאלרגיה ולא רק טיפול בתסמינים, הוא חיסון. בשיטה זו (המכונה אימונותרפיה) מקבל החולה, במינונים הולכים ועולים, תמציות מגורם האלרגיה, באופן כזה שבסופו של דבר הוא מתחסן מפני השפעותיו המזיקות. התהליך הוא איטי וקיים בו סיכון לתגובה אלרגית קשה במהלכו ולכן מבוצע רק על ידי רופאים מומחים לאלרגיה.

כהכנה לטיפול חירום בהתקף אלרגיה קשה, לאנשים שסובלים מאלרגיה קשה מומלץ מאוד לשאת איתם מזרק אפינפרין, שעשוי להציל את חייהם במקרה של התקף פתאומי.[4][5]

הטיפול באלרגיה ברפואה אלטרנטיבית

ברפואה אלטרנטיבית מקובל לטפל במקרי אלרגיה על ידי נטורופתיה, צמחי מרפא, הומיאופתיה, רפואה סינית מסורתית,[6] טאט וקינסיולוגיה. מאמר מדעי שפורסם בשנת 2006 על ידי "מאיו קליניק" (Mayo Clinic)‏,[7] בדק מאות מקרי אלרגיה, כולל אסתמה וזיהומים בדרכי הנשימה, שטופלו על ידי מרפאים אלטרנטיביים שונים. ברוב המקרים הטיפולים האלטרנטיביים לא היו יעילים ולא ניכר שינוי לעומת טיפול בפלסבו. בפרט נבדקו טיפולים הומיאופתיים במקרי אלרגיה אצל ילדים ומתבגרים; מחברי המאמר הגיעו למסקנה שהגישה האלטרנטיבית לא מספקת פתרון מוכח לבעיות אלו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ J Appl Microbiol. 2014 Nov 1. Probiotic supplementation in Systemic Nickel Allergy Syndrome patients: study of its effects on lactic acid bacteria population and on clinical symptoms. Randazzo CL1, Pino A, Ricciardi L, Romano C, Comito D, Arena E, Saitta S, Caggia C.
  2. ^ אלרגיה לפניצילין ותגובת הצילוב בשימוש בצפלוספורינים - דילמה טיפולית, קידספדיה
  3. ^ לויקוטריאן הוא אחד מקבוצת החומרים הגורמים סימפטומים של אסתמה וקדחת השחת. לויקוטריאנים משתחררים על ידי תאי פיטום במהלך התקף ואחראים להתכווצות הסימפונות. לויקוטריאנים מיוצרים ברקמות שונות מחומצה ארכידונית.
  4. ^ מירי בן-דוד ליוי, אלרגיה: מהן הסכנות ואיך תשמרו על הילדים?, באתר ynet‏, 29.6.2009
  5. ^ ד"ר איתי גל, כשאגוזים הורגים: מה קורה כשהאלרגיה תוקפת, באתר ynet‏, 21.7.2011
  6. ^ טיפולים משלימים לילדים, ד"ר גלעד כהן, אתר קופת חולים מאוחדת
  7. ^ Altunç U, Pittler MH, Ernst E (2007). "Homeopathy for childhood and adolescence ailments: systematic review of randomized clinical trials". Mayo Clin. Proc. 82 (1): 69–75. PMID 17285788.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אלרגיה לחלב

אלרגיה לחלב היא סוג של אלרגיה למזון בה מתקיימת תגובה חיסונית לחלבונים של חלב מבעל חיים כלשהו. תגובה אימונולוגית (חיסונית) לאחד או יותר מחלבוני החלב. השכיחות המדווחת בספרות, בקרב פעוטות ותינוקות נעה בין 2% לבין 5% וחולפת לרוב עד גיל 5 שנים. על פי מחקר שנערך בישראל, שכיחות האלרגיה מסוג lgE לחלב בקרב תינוקות, היא 2-3%. שיעור התינוקות המאובחנים כסובלים מאלרגיה לחלב גבוה מהשיעור האמיתי. הטיפול באנשים אלרגיים לחלב היא הימנעות מוחלטת מחלב ומוצריו, וכן ממזונות המכילים חלבוני חלב.

אלרגן

אלרגן (באנגלית: Allergen) הוא כל חומר (אנטיגן) שעלול לגרום לתגובה אלרגית אצל האדם או אצל בעלי חיים על ידי עירור-יתר של מערכת החיסון. האלרגן חודר לגוף לרוב דרך מערכת הנשימה או דרך המזון.

האלרגן עשוי להיות אבקת פרחים, מזון, משקה, תוספי מזון ותרופות. לא קיימת רשימה מוגדרת של החומרים האלרגנים שכן כמעט כל חומר עשוי להיות אלרגן והרגישויות הן שונות באנשים שונים. אלרגיות למזון נפוצות פחות מרגישות למזון, אך חלק מסוגי המזון, כגון בוטנים, אגוזים ופירות ים שונים ידועים כאלרגנים אצל אנשים רבים. קיסוס רעיל (Poison Ivy) וצמחים נוספים, גורמים לתגובה אלרגנית לכל אחד אחרי מגע חוזרני. זמן התגובה החיסונית של הגוף לאלרגנים אלה משתנה בין אדם לאדם.

אלרגנים נפוצים נוספים הם העוקץ של הדבורה, פניצילין ולטקס.

תגובה אלרגית חזקה במיוחד, המסוגלת להרוג תוך דקות ספורות היא האנפילקסיס (anaphylaxis).

מכלול החומרים אליהם אדם אלרגי יכול להשתנות במהלך חייו. מריפוי אלרגיה ועד פיתוח אחת חדשה.

אנפילקסיס

אנפילקסיס (או תגובה אלרגית קשה, באנגלית: Anaphylaxis) היא תגובה אלרגית לא תקינה ומהירה של מערכת החיסון לחומר מסוים המתפקד כאלרגן, במהלכה משתחרר היסטמין מן הרקמות וגורם לתסמינים מקומיים או מפושטים. מקור השם ביוונית: משמעות המילית ἀνά (אנא) היא "נגד" ומשמעות המלה φύλαξις (פילקסיס) היא "הגנה".

עיכול, שאיפה, מגע עור או הזרקת כמויות קטנות של חומרים אלרגניים עלולים לגרום לתגובה אנפילקטית.

הביטוי החמור של התופעה, הלם אנפילקטי (Anaphylactic shock) יגרום לרוב, ללא טיפול, למוות. ההערכה היא כי בארצות הברית ישנם כ–100 מקרי מוות לשנה על רקע תגובתיוּת-יתר של מערכת החיסון.

אסתמה

אַסְתְּמָה (או אַסְטְמָה; מיוונית, "נשימה כבדה"; נקראת גם קצרת (הנשימה) או גנחת (הסמפונות)) היא מחלה ריאתית כרונית חסימתית התקפית. ההתקפים נגרמים בדרך כלל עקב אלרגיה. ריר צמיגי המופרש מדפנות קנה הנשימה חוסם את הקנה ומקשה על הוצאת אוויר מהריאות. חולי אסתמה עשויים לסבול מנשימה כבדה עם "צפצופים", קוצר נשימה, שיעול כרוני, וסיבולת לב-ריאה נמוכה. אסתמה נגרמת על ידי שילוב של גורמים תורשתיים עם גורמים סביבתיים כמו אלרגיה, זיהום אוויר ועוד. אסתמה אינה מחלה פסיכוסומטית אלא בעיה דלקתית בדרכי הנשימה. לגורמים נפשיים עשויה להיות השפעה חלקית בלבד על מהלך המחלה.

אבחון האסתמה נעשה על ידי בחינת תפקודי ריאה באמצעות ספירומטריה.

תפקודי ריאות נמוכים בעת מנוחה יכולים להצביע על אסתמה קשה וכרונית, אם כי גם אסתמה הבאה לידי ביטוי בהתקפים בלבד היא מסוכנת.

דלקת עור אטופית

דלקת עור אטופית (Atopic dermatitis, מכונה גם אסתמה של העור, אקזמה של העור) היא מחלת עור.

על-פי רוב מופיעה המחלה בילדות. במקרים מסוימים היא ממשיכה אל תוך הבגרות כמחלה כרונית שחומרתה נחלשת לעיתים עם השנים. דלקת עור אטופית עלולה להיות מוחמרת על ידי גורמים אלרגניים, כחלק מהתקף אלרגיה הכולל גם נזלת אלרגית ומאפיינים נוספים, או ללא התקף אלרגיה. לדלקת עור אטופית רקע גנטי לא ישיר, כלומר אין בהכרח קרוב משפחה החולה במחלה, אך הוכח כי ילדים להורים עם אסתמה או היסטוריה של אלרגיות נוטים יותר לפתח את המחלה.

הגבנה

הגבָּנה היא תהליך שבו יוצרים גֶּבֶן מחלב. תהליך זה הוא חלק מתהליך הכולל שבסופו מתקבלות גבינות.

היסטמין

היסטמין (Histamine) הוא תרכובת אורגנית חד-אמינית המעורבת בתגובות מקומיות של מערכת החיסון. פעילות היסטמין גורמת להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק (לדוגמה, בריאות). היסטמין משתחרר בעודף כאשר קיימת תגובה אלרגית, כולל אסתמה. פעילות היסטמין מעוכבת על ידי האנטיהיסטמינים הנפוצים בתרופות מדכאות אלרגיה

חיטה

חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.

החיטה היא צמח עשבוני חד שנתי עם ציצית שורשים.

חיטה הוא הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם אחרי תירס ולפני אורז. היא גדלה בכל חלקי העולם מלבד האזורים הטרופיים.

מינים תרבותיים של חיטה הם מרכיב המזון העיקרי בתרבויות רבות, במיוחד באזור הים התיכון, והיא נמנית בין חמשת מיני דגן; החיטה היא גם אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

חלב

חָלָב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים במהלך היריון ולאחריו. הוא משמש כמקור תזונה בלעדי לצאצאי היונקים, כולל צאצאי האדם, בתקופת ינקותם. חלב עשיר בנוטריינטים החיוניים להתפתחות הגוף ולחיזוקו בגיל הינקות. לכל בעל חיים הרכב חלב שונה, שמתאים באופן מרבי לוולדות בני אותו מין.

צריכת חלב על ידי האדם בבגרותו, החלה רק בתקופה חדשה יחסית בסקאלה האבולוציונית, לפני כ-8,000 שנה, כאשר האדם החל לגדל ולביית בעלי חיים בני חליבה. לשם כך מגדל האדם יונקים בעיקר בקר וצאן, וחולב אותם. בתקופה המודרנית עובר החלב במחלבה תהליך של הפרדת שומן, הרכבתו מחדש לפי אחוזי השומן הרצויים, המגון, ופסטור או עיקור. קיימים ציבורים הנמנעים מצריכת מוצרי חלב מסיבות מוסריות או בריאותיות.

חציל

חציל (שם מדעי: Solanum melongena; נקרא גם: סולנום החציל), צמח רב שנתי פרי מאכל נפוץ בצבע סגול או לבן ממשפחת הסולניים (מבחינה בוטנית הוא פרי שכן הוא מתפתח מחלקי הפרח הפנימיים של הצמח ומכיל זרעים), בעל מרקם ספוגי. מקורו של צמח החציל באזורי הודו וסרי לנקה.

החציל אינו פופולרי כמאכל כאשר הוא נא. לאחר בישול הוא מקבל טעם עשיר ומורכב יותר.

המילה העברית "חציל" היא תחדיש של אברהם לונץ משנת תרנ"ז על פי המילה הערבית הנדירה حَيْصَل (בתעתיק מדויק: חַיְצַל). המילה הרגילה בערבית לציון פרי זה היא باذِنْجان (בַּאדִ'נְגַ'אן).

לקטוז

לקטוז (Lactose), המכונה גם סוכר החלב, הוא דו סוכר המורכב מהסוכרים גלוקוז וגלקטוז, הקשורים בקשר β גליקוזידי בין הפחמנים 1 ו-4. הסוכר מהווה 2%-‏8% מהמוצקים בחלב היונקים. מקור שמו הוא השם הלטיני לחלב, Lac, בתוספת הסיומת 'וז' הניתנת לסוכרים.

נזלת

נזלת היא הפרשת רירית מהאף, שצבעה עשוי להיות שקוף או צהוב-ירקרק במקרה של זיהום. הנזלת מופרשת משכבת האפיתל בחלל האף, כחלק ממערכת ההגנה מפני פתוגנים הנשאפים למערכת הנשימה. הפרשת הנזלת מוגברת כשיש דלקת בדרכי הנשימה. לרוב הנזלת מופיעה כחלק מהתסמינים של הצטננות או של אלרגיה. ישנם מקרים בהם הנזלת מופיעה לאחר בכי ממושך.

עיטוש

עיטוש (נקרא בלשון העם גם אפצ'י) הוא רפלקס עצמאי אצל האדם ובעלי חיים רבים, הנגרם על ידי חדירת חלקיקים זעירים לאף, אלרגיה, נפילה של הטמפרטורה, או זיהום ויראלי, ישנו גם עיטוש שנגרם בעקבות רפלקס בתגובה לחשיפה לאור בהיר.

העיטוש גורם ליציאת אוויר במהירות גבוהה מהפה ומהאף. מטרת העיטוש היא ניקוי דרכי הנשימה. במהלך היום נכנסים אלפי מיקרואורגניזמים וחלקיקים שונים לגוף, בעיקר דרך האף, כשהשיעריות שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל רפלקס של עיטוש בעזרת אוויר במהירות גבוהה.

העיטוש יכול להיות גם תוצאה של בטן מלאה לאחר ארוחה כפי צוין בשנת 1989 על ידי מחקר שבוצע על ידי אחמד טיבי .

ערפיח

עַרְפִּיחַ הוא זיהום אוויר אביך הנוצר כתוצאה משילוב בין ערפל ופיח. הערפיח מופיע לרוב באזורים עירוניים צפופים בהם מתרחשת פליטת מזהמים רבים, לרוב כתוצאה מכלי רכב רבים או מפעלי תעשייה.

המזהמים בערפיח הם חלקיקי עשן ואבק, פחמן חד-חמצני ותרכובות חנקן, ואלה גורמים לתגובות כימיות באוויר (ערפיח פוטוכימי) היוצרות מזהמים נוספים כמו האוזון ותרחיפים אורגניים רעילים. כאשר טיפות הערפל סופחות אליהן את חלקיקי המזהמים נוצר ערפל בגוון צהוב, הוא הערפיח. בתנאים רגילים הוא מתפזר במרומי האטמוספירה אולם, בתנאים הפוכים כאשר הלחץ הברומטרי נמוך דווקא בשכבות התחתונות וגבוה בשכבות העליונות, אין הערפיח מתפזר ובמקומות בהם הזיהום גדול במיוחד, הוא אף נעשה קבוע כבערים גדולות בעולם (לוס אנג'לס ולונדון, למשל).

בשל הרכבו הכימי עלול הערפיח להיות גורם קטלני, ומדי שנה בשנה הוא גובה מיליוני קורבנות[דרוש מקור], במיוחד קשישים או אלה הסובלים מקשיי נשימה. כן הוא גורם למחלות ריאה והתקפות אלרגיה שונות.

כיום ישנן מספר דרכים שביכולתן לצמצם את תופעת הערפיח או למנוע אותה כליל. דרכים אלו מסתכמות בעיקר בצמצום מזהמים על ידי הגבלות על תנועה ברכב באזורים עירוניים או מעבר לצריכת דלק יעילה יותר ופחות מזהמת.

בנוסף על השפעותיו הרעילות, הערפיח מוריד את הראות האטמוספירית.

פריחה

פריחה היא שינוי לא-תקין בצבעו או במראהו של העור.

צבעה של הפריחה בדרך כלל ורוד-אדום, אך קיימים חריגים רבים. הפריחה עלולה להיות מלווה בשלפוחיות, נפיחות, גרד, חום אזורי וכאב.

פריחה אינה מהווה מחלה בפני עצמה, אלא תסמין לעשרות רבות של מחלות ומצבים רפואיים. כמעט כל מחלות העור מלוות בפריחה. מחלה המלווה בפריחה נקראת בשם הכללי אבבית. להלן הגורמים האפשריים לפריחה:

זיהום חיידקי, זיהום נגיפי או פרוטיסטי: אדמת נגרמת על ידי נגיף, שנית על ידי חיידק ושושנת יריחו על ידי פרוטיסט.

אלרגיה למזונות, תרופות, צמחים (ראו: סרפדת), כימיקלים, עקיצות של חרקים ובעלי חיים אחרים.

כימיקלים (כולל סבונים, תמרוקים ודטרגנטים) המגרים את העור באופן כללי, ללא קשר לאלרגיה.

תגובת-לוואי לחיסון.

מחלות חיסון עצמי כגון פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

תופעת-לוואי של היריון.

חשיפה ממושכת לשמש או לחום.

הרעלת עופרת.

גירוי כתוצאה משפשוף בגד בעור, או מתהליך שפשפת בין קפלי עור.

פגם גנטי, כגון מחלת דרייר.

מנינגיטיס (דלקת קרום המוח) - לעומת פריחה אלרגית, לא נעלמת בעקבות הפעלת לחץ עליה.

קורטיזון

קורטיזון הוא הורמון המופרש מיותרת הכליה, וממלא תפקיד חשוב בחילוף החומרים בגוף. מקור שמו הוא מהמילה הלטינית קורטס שפירושה קליפה, שמו ניתן לו מפני שההורמון נוצר בקורטקס של יותרת הכליה. הקורטיזון משמש כתרופה במחלות כגון דלקת מפרקים, מחלות עור, אלרגיה וכדומה.

קרדית אבק הבית

קרדית אבק הבית (שם מדעי: Dermatophagoides pteronyssinus), הידועה גם בשם קרדית האבק, היא אקרית מיקרוסקופית שחיה במגורי אדם בתנאי אבק ולחות על גבי ספרים, בגדים וחפצים דומים. הקרדית ניזונה מקשקשי עור, והפרשותיה נחשבות לאחד מהגורמים העיקריים לתגובות אלרגיות בבני אדם.

קרולינה דין

קרולינה דין (באנגלית: Karolina Dean) היא דמות בדיונית של גיבורת-על חייזרית המופיעה בחוברות הקומיקס Runaways ביקום מארוול קומיקס. דמותה הופיעה לראשונה בחוברת Runaways #1 מיולי 2003, ונוצרה על ידי הכותב בריאן ווהן והמאייר אדריאן אלפונה.

קרולינה דין היא בתם של פרנק ולזלי דין, זוג שחקנים הוליוודיים, שלמעשה היו פורעי חוק חוצניים שהוגלו מכוכב הלכת שלהם, מאג'סדיין. זהותה האמיתית של קרולינה כחייזרית הוסוותה באמצעות צמידי בריאות מיוחדים, לכאורה בגלל אלרגיה לפניצלין. פרנק ולזלי הצטרפו ל"גאווה", אגודת סתרים המתכנסת כל שנה והורגת ילד כקורבן עבור גזע "הגיבורים". יום אחד, שאר ילדי "הגאווה" הקטנים יותר ממנה סיפרו לה, כי ראו את הוריהם מקריבים ילדה חפה מפשע כקורבן. היא ברחה איתם, והם הפכו לקבוצת Runaways. כאשר אלכס ויילדר שכנע אותה להוריד את הצמיד. היא גילתה על מוצאה הסודי ועל כוחותיה. כאשר הקבוצה קיבלה כינויים, כינויה של קרולינה היה "לוסי ברקיע", בהרמז לשיר "לוסי ברקיע היהלומים" ובהתייחסות למראה הייחודי של קרולינה.

לאחר הבסת הגאווה והגיבורים, ה-Runaways נשלחו בידי קפטן אמריקה למשפחות אומנה, אך קרולינה ארגנה פגישה מחודשת והם ברחו שוב. קרולינה נלחמה תחת מנהיגות הדה פקטו של ניקו מינורו, ובסופו של דבר יצאה מהארון כלסבית כשניסתה לנשק את ניקו. זמן קצר לאחר מכן, הסקרול קסווין נוחת על פני כדור הארץ, ואומר לקרולינה כי הוריהם קבעו כי יהיו זוג למניעת מלחמות בין שני הגזעים. קסווין משנה צורה לאישה, והם נוסעים למאג'סדיין לחתונה. החתונה נקטעת, והזוג מתרסקות בכדור הארץ ליד ההוסטל של ה-Runaways, בדיוק בזמן להצלת מולי הייז.

לאחר מותה של גרטרוד, קסווין מצטרף לקבוצה באופן רשמי. מאוחר יותר, הנרי פיטר גייריק מטעם סוכנות S.W.O.R.D חוטף את קרולינה וחייזרים אחרים על פני כדור הארץ. היא שוחררה לצד השאר, ועזרה להגן על בסיס S.W.O.R.D ממתקפה והוחזרה לכדור הארץ בידי אביגיל בראנד. כאשר ניקו וצ'ייס סטיין נחטפו בידי ארקייד, מולי שמה לב והלכה עם קרולינה לבקש עזרה מהאנק פים. כאשר ניקו וצ'ייס שוחררו ולאחר מותו של ארקייד, קרולינה ומולי הלכו לבקר אותם.

את דמותה של קרולינה דין בסדרת הטלוויזיה של "Runaways" ב-Hulu מגלמת השחקנית וירג'יניה גרדנר.

תא דם לבן

תָּא-דָּם לָבָן (סימון מקובל: WBC, כינוי רווח: כדורית לבנה) או לֵיקוֹצִיט הוא תא דם השייך למערכת החיסון, ומשתתף - באופן פעיל או סביל - בהגנת הגוף מפני פולשים ומזיקים (פתוגנים). תאי דם אלה מיוצרים במח עצמות.

והם נוטלים חלק בהתמודדות עם זיהומים שונים כחיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים. מערכת החיסון והכדוריות הלבנות מטפלות גם בתאים סרטניים.

קיימות כמה קבוצות של תאים לבנים, ולכל קבוצת תאים תפקיד מסוים בהגנה על הגוף. עלייה בכמות התאים של אחת הקבוצות, תרמז על סוג הזיהום אליו נחשף הגוף.

גם בממאירות של תאי הדם עשויה להיות עליה בכמות התאים של אחת הקבוצות.

טווח תקין של סך התאים הלבנים הוא 4,300 - 10,800 תאים למיקרוליטר דם. חריגה כלפי מעלה מכונה לויקוציטוזיס ובדרך כלל מלמדת על זיהום, ואילו ערך נמוך מכונה לויקופניה והוא מלמד על בעיה במערכת החיסון מסיבות שונות כמו לוקמיה או תופעת לוואי של תרופות.

תאי הדם הלבנים מסוגלים:

לצאת מכלי הדם

לשנות צורה

לנוע נגד זרימת הדםבליטר דם של מבוגר בריא יש 4x109 עד 11x109 תאי דם לבנים. תאי דם לבנים נמצאים גם במערכת הלימפה וברקמות מיוחדות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.