אלקנה

אֶלְקָנָה היא התנחלות ויישוב קהילתי בשומרון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981.

אלקנה
Elkana COA
הכניסה למבנה המועצה באלקנה אשר שימש עד לשנת 1967 כמוצב צבאי ירדני, 11/06
הכניסה למבנה המועצה באלקנה אשר שימש עד לשנת 1967 כמוצב צבאי ירדני, 11/06
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אסף מינצר
גובה ממוצע[1] ‎228 מטר
תאריך ייסוד 1977
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 3,812 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 231
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -1.9% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,277 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 59
תחום שיפוט[2] 1,190 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 245
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area
 
אלקנה
אלקנה
32°06′30″N 35°02′10″E / 32.1082744202844°N 35.036086373543°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
7 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4501
    - דירוג מדד ג'יני 45
פרופיל אלקנה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית אלקנה
לחצו כדי להקטין חזרה
אלקנהשערי תקווהמגן דן (אלקנה)עזון עתמהבית אמיןכביש 5כביש 505סניריאאלקנה ושערי תקוה.JPG

תצלום אוויר, פברואר 2014
אלקנהקנה
הרצועה הירוקה החוצה את השכונה הדרומית – שכונת ה'165' ממזרח למערב, נובמבר 2006
Elkana and barrier
מראה חלקו המזרחי של היישוב השוכן בצמידות לגדר ההפרדה. מאחורי גדר ההפרדה נראה הכפר מסחה. נובמבר 2006
אלקנה032
בית מגורים חדש ב'שכונה הצפונית', דצמבר 2008

מיקום

אלקנה ממוקמת על כביש 505 ממזרח לשערי תקוה ומדרום מערב לעץ אפרים. אלקנה נמצאת בין שני נחלים – נחל קנה מצפון ונחל רבה מדרום – המתנקזים בהמשך דרכם לנחל הירקון. נחל קנה היווה בעבר גבול בין נחלות השבטים, נחלת שבט מנשה שכנה מצפון לו ונחלת שבט אפרים שכנה מדרום לו. אלקנה נמצאת בתחומי נחלת שבט אפרים. בקרבת היישוב נמצאת מערת נטיפים גדולה, וכקילומטר ממערב לו נמצאת ח'רבת סריסיה, חורבת יישוב מהתקופה הרומית.

הקמת היישוב

אלקנה הוקמה על ידי חברי גרעין "מערב שומרון" מ"גוש אמונים". חברי הגרעין סיירו באזור ובסתיו 1975 ביקרו באתר מבנה המשטרה הירדנית, שניצב בראש גבעה המשקיפה לעבר מישור החוף והשרון והחליטו שזה המקום המתאים ביותר לרצונותיהם. חברי הגרעין חיברו עצומה והחתימו 64 חברי כנסת על בקשת מתן אישור לעלייה חוקית לקרקע.

ב-26 בפברואר 1977 ערכו חברי הגרעין מבצע עלייה הפגנתי לגבעה והביאו לתשומת לב תקשורתית למאבקם. כשבוע לאחר מכן אושרה למעשה הקמת היישוב. אל הגבעה נשלחה מחלקה של הנח"ל, אנשי גרעין גדיש לנחל עוז, כדי להכין ולהכשיר את המקום להתיישבות. האישור הרשמי ניתן והיישוב הוקם ב-16 במאי 1977, כ"ח באייר תשל"ז, במלאת עשור לשחרור ירושלים.

המתיישבים הראשונים ביישוב היו 15 משפחות בני "גרעין מסחה" שהתגוררו במבני אשקוביות שהובאו לגבעה. אליהן הצטרפו עוד 2 משפחות, ביניהן משפחתו של שאול מופז, לימים רמטכ"ל ושר, ומשפחת מרדכי ומרים לפיד, אשר התגוררו בתוך מבנה המשטרה הירדנית. המבנה חולק בעזרת מחיצות וקירות ושימש באותם חודשים ראשונים כמקום מגורים, בית כנסת, גן ילדים, בית ספר, מכולת, מקום כינוס ועוד.

היישוב זכה לכינויים ולמספר שמות בטרם נקבע שמו הנוכחי. בתחילה נקרא בפי התושבים "פארים", כשם יישוב קדמון המוזכר בחרסי השומרון, אך ועדת השמות הממשלתית לא אישרה שם זה, שכן היישוב העתיק שכן מזרחה משם. שמות אחרים שהוצעו היו: "מסך", "קרנות ישועה", "אלעדה" ואף "שומרונה". לבסוף, כחודשיים אחרי העלייה לקרקע, הוכרז היישוב בשמו "אלקנה", על שם קרבתו לנחל קנה ועל שם אביו של שמואל הנביאאלקנה בן ירוחם אשר התגורר בהר אפרים.

כעבור כמה חודשים התרחב היישוב ונוספו לו 40 משפחות. לאחר מכן הצטרפה ליישוב "מעוז עלייה" של עולים חדשים מברית המועצות, וכעבור שנתיים כבר מנה היישוב כ-120 משפחות שהתגוררו כולן במבני אשקוביות.

שכונת הקבע הראשונה באלקנה נבנתה בשנת 1983 מעברו הדרומי של כביש 5 (לימים כביש 505) "כביש חוצה שומרון". השכונה קרויה על פי מספר הבתים המצויים בה: "שכונת ה-220", ובהתאם לכך נקראו גם שתי השכונות שהוקמו בשנים הבאות: "שכונת ה-165" ו"שכונת ה-80". בהמשך נוספו גם שכונת "בני אלקנה" ("שכונת ה-34"), השכונה הצפונית, שבה יש כ-130 משפחות ושכונת משה"ב (10 יח"ד).

ב-2012 אוכלסה אף שכונת דונה המכילה כ-42 יח"ד ("שכונת המדורגים"). ב-2007 אישר מינהל מקרקעי ישראל הקמת שכונה נוספת של מעל 300 יחידות-דיור. כיום משמשות האשקוביות הראשונות כמבני מגורים לתושבים בשכונת הארעי. אלקנה מונה כיום מעל 800 משפחות וכ-4,000 תושבים. רבים מצעירי אלקנה חוזרים כדי להקים את הדור השני ביישוב.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים באלקנה 3,812 תושבים (מקום 231 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-1.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לאלקנה דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 90.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 11,151 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]

ביישוב מתגוררים רבנים ואישי ציבור, ביניהם ניתן למנות את הרב יהודה פליקס, הרב הושע רבינוביץ, ניסן סלומינסקי, שאול יהלום, חגי הוברמן, שמואל חיימוביץ' והלל וייס.

חינוך

בין מסגרות החינוך ביישוב: מעונות, גנים, סניף של תנועת הנוער בני עקיבא, מועדון נוער בשם 'פרהסיה', בית ספר אזורי, אולפנת השומרון לבנות, וישיבה תיכונית לבנים (חטיבת ביניים ותיכון בעלי אופי דתי) הנקראת 'ישיבת מערב השומרון' (בראשי התיבות 'ימ"ה') שבראשה עומד הרב אהוד סט. גם האולפנה וגם הישיבה שייכים לרשת אורט.

ביישוב אלקנה נמצאת מכללת אורות ישראל המכשירה לתואר בהוראה. מכללה זו מעניקה תארים בחינוך – תואר ראשון ותואר שני – במגוון רחב של התמחויות. קמפוס המכללה משתרע על עשרות דונמים, לומדות בו נשים לתואר ראשון, ונשים וגברים (בכיתות נפרדות) לתואר שני כמו כן קיימים מעונות לסטודנטים, בריכת שחייה, ספרייה עשירה ועוד.

מוסדות ביישוב

באלקנה שירותי דת, מחלקה לשירותים חברתיים ושירותי חינוך מגיל 3 חודשים ועד 18 שנים. כמו כן קיימים ספרייה, בריכה מקורה (שעות שחיה נפרדות לגברים ולנשים), מתנ"ס, שני מקוואות – לגברים ולנשים, שירותי רפואה וקופות חולים, חוגים תורניים, מסגרות ללימוד תורני והרצאות ובית חב"ד.

מקומות התעסוקה ביישוב מצויים במוסדות החינוך, במרכז המסחרי בו מספר עסקים כלכליים, באזור התעשייה הכולל מוסך, נגרייה ומפעלים שונים, במסגרת החוגים ופעילויות המתנ"ס ובמשרדי המועצה. בנוסף קיים באלקנה מוקד קשרי לקוחות של קופת חולים כללית של מחוז דן-פתח תקווה. במקום מועסקים כ-20 עובדים. המוקד מהווה מקור תעסוקה לסטודנטים הגרים באלקנה וביישובים הסמוכים לה.

ספורט ופנאי

לאלקנה קבוצת כדורסל בשם אליצור "רלף קליין" אלקנה, שבשיאה (בעונת 2011) שיחקה בליגה הארצית. חתן פרס ישראל רלף קליין אימן אותה עד לפטירתו בשנת 2008, ומאז הקבוצה נקראה על שמו.

באלקנה פועל מועדון שחמט מצליח ובו תשע קבוצות ייצוגיות הפועלות בשם "אליצור אלקנה". הקבוצה הראשונה נקראת על-שם הרב הלל שחור והיא העפילה מליגה ד' (1990) ועד הליגה הארצית שם היא משחקת בשנה זו (2011). המועדון התפרסם כאשר זכה 6 פעמים באליפות ישראל לבתי ספר. גדול השגיו הוא הזכייה באליפות העולם לבתי ספר יסודיים בשנת 2000.

ביישוב הוקמה עמותת גיל הזהב בשנת 2011 בשם 'מועדון 50 פלוס', העוסקת בהצלחה בשעות הפנאי של הציבור המבוגר ביישוב.

המועצה וסמל אלקנה

מבנה המשטרה הירדני עבר שימור ושיפוץ ומשמש כיום כמבנה המועצה המקומית אלקנה.

סמל היישוב עוצב על ידי מרדכי צונץ, אחד מראשוני המתיישבים, ובו נראה מבנה המשטרה בראש הגבעה כשבחזיתו ניצב עץ זית. הסמל מסמל את המלחמה והשלום, את ההווה והעתיד, את הישן והחדש, את הקשר של היישוב לטבע הסובב אותו ואת המראה שנשקף לעיניהם של ראשוני המתיישבים: מבנה אבן מרשים ועצי זית.

ראשי המועצה

ראש המועצה שנות כהונתו
ניסן סלומינסקי 1981–1998
מרסל גנס 1998–2003
יהודה כהן 2003–2008
צדוק זהוראי 2008–2013
אסף מינצר החל מ-2013

שמות הרחובות

שמות הרחובות קרויים על פי רעיון שהגה פרופסור הלל וייס, תושב אלקנה, על פי מוטיבים וביטויים הלקוחים מתוך שיר השירים. הרחובות מסודרים על פי א' – ב' ושם הרחוב המקיף את כל שכונות הקבע המרכזיות (ה-"220", ה-"165", ה-"80" וה-"34") הוא – "שיר השירים".

עם התווספותן של שתי שכונות קבע חדשות: "הצפונית" וה-"מדורגים", הוקמה מחדש ועדת השמות הרשותית והיא החליטה להמשיך את קריאת שמות הרחובות משיר השירים.

ראו גם

  • מגן דן - מאחז הנמצא בתחומי אלקנה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ פרופיל אלקנה באתר הלמ"ס
אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה בפי תלמידיו "רֵבּ אברוֹם"; י"ד באייר ה'תרע"א[דרוש מקור] - ט"ו בתשרי ה'תשס"ח, 12 במאי 1911 - 27 בספטמבר 2007) היה הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג-ה'תשנ"ג, דיין בבית הדין הגדול וראש ישיבת מרכז הרב מאז פטירת הרצי"ה קוק בתשמ"ב, ועד פטירתו שלו. דמות רבנית מרכזית בציונות הדתית.

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה.

אלקנה (דמות מקראית)

אֶלְקָנָה בן יְרֹחָם הלוי, מרמתיים צופים, דמות מקראית מתקופת השופטים, אביו של שמואל הנביא ונשוי לשתי נשים - חנה ופנינה. על-פי ספר דברי הימים, אלקנה היה מצאצאי קֹרַח. סיפורו של אלקנה מופיע בתחילת ספר שמואל.

דוד עברי

דוד אלקנה עברי (נולד בספטמבר 1934) הוא המפקד התשיעי של חיל האוויר הישראלי וסגן הרמטכ"ל. היה מנכ"ל משרד הביטחון, שגריר ישראל בארצות הברית, ועמד בראש המועצה לביטחון לאומי.

הלל ויס

הלל ויס (נולד בח' בניסן ה'תש"ה, 22 במרץ 1945) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות עם ישראל, ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל ופעיל פוליטי.

וירגיליוס אלקנה

וירגיליוס אלקנה (בליטאית: Virgilijus Alekna; נולד ב-13 בפברואר 1972), אתלט מליטא שהיה פעמיים ברציפות אלוף אולימפי (סידני 2000 ואתונה 2004), פעמיים ברציפות אלוף העולם (פריז 2003 והלסינקי 2005) ואלוף אירופה (גטבורג 2006) בזריקת דיסקוס. הוא בעל התוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים בזריקת דיסקוס (73.88 מטר).

חגי הוברמן

חגי הוברמן (נולד בכ"ד בניסן ה'תשי"ט, 2 במאי 1959 בחיפה) הוא עיתונאי ישראלי.

חנה

חַנָּה, דמות מקראית, הייתה אשתו של אלקנה מרמתיים צופים ואמו של שמואל הנביא. חנה היא גם אחת משבע הנביאות המוזכרות בתנ"ך.

שתי תפילות חשובות מופיעות בסיפורה של חנה: האחת תפילתה המרה של חנה העקרה המבקשת להרות, והשנייה תפילה שמחה על התגשמות בקשתה בהולדתו של שמואל. שתי התפילות השפיעו על תפיסת התפילה ביהדות.

ט"ו בתשרי

ט"ו בתשרי הוא היום החמישה עשר בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן. ט"ו בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

י"ד באייר

י"ד באייר הוא היום הארבעה עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

יועז הנדל

ד"ר יועז הנדל (נולד ב-22 במאי 1975, י"ב בסיוון ה'תשל"ה) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת תל"ם בסיעת כחול לבן. דוקטור להיסטוריה, ובעבר פובליציסט, מגיש רדיו ישראלי, וראש המכון לאסטרטגיה ציונית.

יעקב אריאל

הרב יעקב אריאל (נולד בי"א בחשוון ה'תרצ"ח; 16 באוקטובר 1937) הוא מחשובי הפוסקים והרבנים בציונות הדתית ונשיאם של ישיבת ההסדר רמת-גן ושל ארגון חותם. בין השנים 2017-1990 שימש כרב העיר רמת גן ואב בית הדין לדיני ממונות בה.

מחוז יהודה ושומרון

מחוז יהודה ושומרון הוא מחוז נוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל. הוא כולל את שטחי C ביהודה והשומרון ובבקעת הירדן שאינם חלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מינהל המחוז במשרד הפנים האחראי לשטחים אלו מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון" ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש".תחום התכנון והבניה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי של צה"ל.

מכללת אורות ישראל

מכללת אורות ישראל היא מכללה להכשרת מורים ציונית-דתית. היא נוסדה בשנת תשל"ט (1978) בפתח תקווה ומסוף שנות השמונים, המכללה ממוקמת באלקנה. בשנת תשס"ט (2009) המכללה התאחדה עם מכללת "מורשת יעקב" ומאז, פועלת גם בשלוחה ברחובות.

מייסד המכללה הוא הרב ד"ר יהודה פליקס, שעמד בראשה עד שנת 2004. עד 2016 החליפו בתפקיד הרב פרופ' נריה גוטל ומאז, ראש המכללה הוא פרופ' יובל סיני.

ניסן סלומינסקי

ניסן סלומינסקי (נולד ב-10 בינואר 1946, כ"ח בטבת ה'תש"ו) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגות המפד"ל והבית היהודי. כיהן כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכספים והיה סגן נשיא מכון לנדר.

פנינה (דמות מקראית)

פְּנִנָּה היא דמות מקראית, אשתו השנייה של אלקנה. דמותה מופיעה בספר שמואל א', פרק א'.

שאול יהלום

שאול נחום יהלום (נולד ב-27 בספטמבר 1947) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת המפד"ל בכנסות ה-13 עד ה-16, שכיהן כשר התחבורה בשנים 1998–1999.

שלמה בן אלקנה

‬שלמה אריה בן אלקנה (9 בנובמבר 1921 – 11 באוגוסט 1993) היה איש משטרה ישראלי, חוקר תעלומות היסטוריות מתקופת היישוב, מומחה לאיתור נעדרים, יוזם ומקים יחידת אית"ן. בעל תואר דוקטור לפילוסופיה.

שמואל חיימוביץ' (ספורטאי)

שמואל מרדכי חיימוביץ' (1953 - 30 באוגוסט 2017) היה אלוף פאראלימפי, אדריכל ומתכנן ערים ישראלי, וממונה נגישות ארצי בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

לאום ודת[2]
יהודים: 99.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.3%
גילאי 5 - 9 10.6%
גילאי 10 - 14 9.3%
גילאי 15 - 19 6.8%
גילאי 20 - 29 17.0%
גילאי 30 - 44 16.8%
גילאי 45 - 59 10.8%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 12.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 3
–  על-יסודיים 4
תלמידים 1,387
 –  יסודי 498
 –  על-יסודי 889
מספר כיתות 50
ממוצע תלמידים לכיתה 28.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
מחוז יהודה ושומרון
נפות נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים אריאלביתר עיליתמודיעין עיליתמעלה אדומים
מועצות מקומיות אורניתאלפי מנשה • אלקנה • אפרתבית אלבית אריה-עופריםגבעת זאבהר אדרמעלה אפריםעמנואלקרני שומרוןקדומיםקריית ארבע-היישוב היהודי בחברון
מועצות אזוריות שומרוןמגילותמטה בנימיןגוש עציוןהר חברוןבקעת הירדן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.