אלפרד מונד

סר אלפרד מוריץ מונד, הברון הראשון מלצ'ט המוכר גם בשם לורד מלצ'טאנגלית: Alfred Moritz Mond, 1st Baron Melchett‏; 23 באוקטובר 1868 - 27 בדצמבר 1930) היה תעשיין, איל הון ופוליטיקאי יהודי-בריטי, ממנהיגי יהדות בריטניה ופעיל ציוני.

אלפרד מונד
Alfred Mond, 1st Baron Melchett
Alfred Mond

קורות חיים

מונד נולד בפארנוורת' (Farnworth), לנקשייר. אביו, ד"ר לודוויג מונד, יליד העיר קאסל בגרמניה, היה מדען וממציא בתחום הכימיה, שעשה הון רב מהמצאתו והיה לתעשיין מצליח בבריטניה. שפת האם של אלפרד מונד הייתה גרמנית, והוא לא גדל והתחנך כיהודי. הוא נשא ב-1894 את ויולט גצה, אף היא ממוצא יהודי, וילדיהם אווה והנרי הוטבלו וחונכו כאנגליקנים.

אלפרד מונד המשיך את עסקי הניקל של אביו ופיתח אותם בהצלחה רבה למפעל כימיקלים מוביל. ב-1926 התאחד מפעל הניקל שלו עם שלוש חברות נוספות ליצירת תאגיד תעשיות כימיות אימפריאליות (Imperial Chemical Industries,‏ ICI), שבשנתו הראשונה גלגל מחזור של 27 מיליון ליש"ט ולאורך שנים היה ענק התעשייה הגדול בבריטניה. מונד היה היושב ראש הראשון של התאגיד, ונחשב באותה תקופה האדם העשיר ביותר בבריטניה.

פעילות פוליטית

Alfred Mond cartoon from Punch - Project Gutenberg eText 16707
קריקטורה של אלפרד מונד שהתפרסמה במגזין פאנץ' ב-1920: כשר השיכון והעבודות הציבוריות הורה אלפרד מונד להזיז ממקומם פסלים ציבוריים, בהם פסלו של המלך ג'ורג' השלישי

מונד החל בפעילות פוליטית במפלגה הליברלית, וב-1906 נבחר לראשונה מטעמה לבית הנבחרים הבריטי. אף שלא זיהה עצמו כיהודי, בעת מלחמת העולם הראשונה מצא עצמו קורבן למתקפות לאומניות ואנטישמיות, והוא הואשם בהיותו בוגד גרמני ויהודי. למרות הכפשות אלה, מינה אותו ראש הממשלה דייוויד לויד ג'ורג' כשר העבודה והבינוי בממשלתו הליברלית ב-1916, בעיצומה של המלחמה. במסגרת תפקיד זה היה אחראי לתוכנית החימוש הבריטית וכן להקמת מתקנים צבאיים, מקלטים, בתי חולים ועבודות ציבוריות נוספות שהתנהלו בממדי ענק בעת המלחמה. באפריל 1921 מינה אותו לויד ג'ורג' לשר הבריאות[1], תפקיד בו החזיק במשך כשנה וחצי עד לנפילת הממשלה ב-1922.

לאחר מכן כיהן כחבר פרלמנט מן השורה במשך שש שנים נוספות. בשנת 1928 הצטרף למפלגה השמרנית וב-1928 הוענק לו תואר האצולה "הברון הראשון מלצ'ט" ומושב בבית הלורדים.

פעילות ציונית

ב-1917, בגיל 50 ובשיאה של הקריירה הפוליטית שלו בממשלת בריטניה, החל מונד לגלות מחדש את יהדותו. באותה שנה נשא לראשונה נאום בו דיבר בשם העם היהודי. מונד החל לגלות עניין בציונות עם כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, בהשפעת ידידו חיים ויצמן. ב-1921 אמר כי "יקדיש את שארית מרצו להקמת מבנה איתן במקום שפעם ניצב בו מקדש שלמה". דבריו אלה זכו לפרסום רב בציבור הערבי וצוטטו פעמים רבות במטרה להוכיח כי בכוונת היהודים להשתלט על הר הבית ולהקים בו מחדש את בית המקדש.[2] ב-1922 ביקר לראשונה בארץ ישראל יחד עם חיים ויצמן, והיה בין המשקיעים שגייס פנחס רוטנברג להקמת מפעל החשמל שלו. ויצמן תיאר אותו בזכרונותיו כאחוז התפעלות מפועלם של חלוצי המפעל הציוני. לאחר שובו מהביקור היה לנשיא הקרן הציונית הבריטית, ועסק בשמה במשא ומתן עם ממשלת בריטניה. הוא אף עסק בגיוס תרומות להגשמת החזון הציוני בקרב יהדות ארצות הברית, והשתתף במשלחת הסקר לענייני התיישבות בארץ ישראל. ב-1925 מונה כחבר בחבר הנאמנים הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים שזה אך הוקמה, בראשות ויצמן, וכן כנשיא הראשון של הטכניון עם פתיחתו. הוא תרם סכומי כסף רבים מהונו הפרטי למטרות ציוניות. ב-1928, בעת סיור בגליל, פקד את קברם של יוסף טרומפלדור וחבריו בתל חי, ולאחר שהתאכזב לגלות שאין מצבה לזכרו במקום ניאות לממן את פסל האריה השואג, על פי הצעתו של הפסל אברהם מלניקוב. באותה שנה גם יזם ומימן ניסיון להקמתה של נבחרת כדורגל ארצישראלית, מיזם שלא צלח עקב חיכוכים מתמשכים בין אגודות הספורט הפועל ומכבי.

ב-1928 שיכנע מונד קבוצת בעלי הון בריטים לא-יהודים להשקיע ברכישת קרקעות בארץ ישראל, כמיזם עסקי, ולצורך כך הוקמה "חברת מטעי ארץ ישראל". במהלך שנת 1929 רכשה החברה 2,500 דונם קרקעות חקלאיות באזור השרון, מצפון לכפר סבא, שם ניטעו פרדסים והוקמה התיישבות לחקלאי המקום. במקום נוסדה מושבה שנקראה על שמו של אלפרד מונד - תל מונד (כיום מועצה מקומית). אחד משבעת הבתים הראשונים במושבה היה ביתו של אלפרד מונד (כיום מוזיאון בית הלורד). בנוסף, רכש מונד שטח אדמה במגדל שעל שפת הכנרת מצפון לטבריה, והקים שם בית (וילה בסגנון אנגלי קולוניאליסטי) הידוע כיום כ"וילה מלצ'ט".

מורשתו

ילדיו של מונד, הנרי ואווה, הלכו בעקבות דרכו הציונית של אביהם ושניהם התגיירו ב-1933. הנרי מונד, הברון השני מלצ'ט כיהן כיושב ראש הסוכנות היהודית, כיו"ר חברת החשמל וחברת מטעי ארץ ישראל (בעלת אדמות תל מונד) וכנשיא מכבי העולמי. הבת אווה (חווה) נישאה לג'ראלד אייזקס, המרקיז השני מרדינג, בנו של רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג. היא כיהנה כנשיאת הקרן הציונית הבריטית ועמדה בראש הסניף הבריטי של הקונגרס הציוני העולמי.

על שמו של אלפרד מונד, הלורד מלצ'ט, רחובות "מלצ'ט" במספר ערים בישראל, אחוזת וילה מלצ'ט לשפת הכנרת, והיישוב תל מונד ומוזיאון "בית הלורד" שבו.

מספריו

  • המשבר : סבותיו ותקנתו, מאת לורד מלצ'ט, עם הקדמה מאת לורד ויר, תרגום מאנגלית - ב' פליכס, (הפסידונים של אשר ברש), הוצאת מצפה, 1932[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שנויים בממשלה האנגלית, הצפירה, 3 באפריל 1921
  2. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית 1918–1929, עמ' 211, הערה 5.
  3. ^ "המשבר : סבותיו ותקנו", מאת אלפרד מונד-הלורד מלצ'ט, הוצאת מצפה, 1932, אתר הספרייה הלאומית, ערך : אשר ברש פריט מספר 108.
אמנון הורביץ

אמנון הורביץ (26 ביולי 1887 – 2 ביולי 1966) היה בכור בני הביל"ויים בגדרה; אגרונום, מומחה לחקלאות ועיתונאי, בעיקר בתחום החקלאות והאגרונומיה. חוקר דברי ימי ביל"ו וגדרה.

אסתר זנדברג

אסתר זנדברג (נולדה ב-16 באפריל 1946) היא עיתונאית ישראלית, המשמשת ככתבת עיתון "הארץ" לנושאי אדריכלות.

זנדברג, חברת מערכת במוסף "גלריה", מרבה לסקר תוכניות בנייה, מבנים חדשים ומיזמי שימור, לרוב בשימת דגש על הקשרם החברתי והפוליטי.

בית החולים הדסה (תל אביב)

בית החולים הדסה תל אביב או בשמו הרשמי האחרון בית החולים העירוני-ממשלתי ע"ש ישראל רוקח היה בית חולים שהוקם ביפו בשנת 1918 ונדד לכמה מקומות בעיר, ביניהם רחוב גרוזנברג בתל אביב בשנת 1920 ולאחר מאורעות תרפ"א לרחוב נחלת בנימין, אך במרבית שנות פעילותו, משנת 1929 ועד סגירתו בשנת 1992 פעל ברחוב בלפור 8 בתל אביב.

בית הלורד

בית הלורד נבנה עבור הלורד אלפרד מונד במושבה תל מונד. שימש תקופת מה כמשרדי המועצה האזורית. משמש מאז 1988 כמרכז התיעוד של תל מונד והסביבה.

בנימין צ'ייקין

בנימין צ'ייקין או חייקין (באנגלית: Benjamin Chaikin;‏ 1883, סנקט פטרבורג – 23 באפריל 1950, ירושלים) היה אדריכל ישראלי (יהודי בריטי לשעבר), ממתכנני האוניברסיטה העברית בירושלים ומתכננם של מבנים רבים בירושלים ובתל אביב.

ה'תרצ"א

ה'תרצ"א (5691) או בקיצור תרצ"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-23 בספטמבר 1930, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 11 בספטמבר 1931. שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנת שמיטה.

האריה השואג

האריה השואג הוא פסל בדמות אריה, מעשה ידי הפסל אברהם מלניקוב. הפסל הוצב בשנת 1934 בבית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי, כמצבת קבר ואנדרטה לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי בי"א באדר תר"ף -1 במרץ 1920.

וילה מלצ'ט

וילה מלצ'ט היא וילה בודדת, בסגנון האדריכלי אנגלי-קולוניאליסטי, השוכנת לחוף הכנרת, מול המושבה מגדל. הווילה נבנתה בשנות ה-20 של המאה העשרים, על ידי הלורד מלצ'ט וקרויה על שמו. המבנה תוכנן על ידי האדריכל בנימין צ'ייקין ביחד עם האדריכל זליג אקסלרוד.

הבית בעל שתי קומות ומסויד לבן. סביב הבית חצר מטופחת גדולה. את הבית מקיפה גדר. בין הבית לכנרת עובר שביל סובב כנרת. הבית הוכרז כאתר מורשת, על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

ז' בטבת

ז' בטבת הוא היום השביעי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' טבת היא

ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת ויחי.

ישראל משה זיו

הלורד ישראל משה זיו (באנגלית: Israel Moses Sieff ‏, 4 במאי 1889 - 14 בפברואר 1972), איש עסקים בריטי ופעיל ציוני.

לורד מלצ'ט

האם התכוונתם ל...

לורד מלצ'ט (פסל)

"לורד מלצ'ט" הוא פסל שנוצר על ידי בתיה לישנסקי ומציג את דמותו של אלפרד מונד. הוא הוקם בשנת 1934 כאנדרטה לזכרו של מונד ביישוב תל מונד.

לישנסקי יצרה את הפסל בתל מונד, כשהיא לנה בקרוון של חברת "מטעי א"י". הוא נחנך ב-18 במאי 1934 ברחוב הדקל, בקרבת ביתו של מונד. על בסיסו של הפסל חרוט המשפט ""וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם-טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת.", הלקוח מספר ישעיהו (נ"ו)

סגנון הפסל מציג את השפעת האמנות המודרנית על יצירתה של לישנסקי. גופו של מונד מתואר בצורה סכמטית, כשידו האחת מונפת למעלה לכיוון מערב מקדמת בברכה את העולים הבאים לא"י. הפסל מעוצב בקווים גאומטריים, המעניקים לפסל דינמיות. אף בסיסו של הפסל מעוצב בצורה זוויתית.

מאורעות תל חי

מאורעות תל חי הם חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים: המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי באזור הגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק ממלחמת הממלכה הערבית של סוריה-צרפת. בשיא המאורעות התחולל ב-1 במרץ 1920 קרב בתל חי שהפך לסמל, שהסתיים במותם של שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. ההתקפות גרמו לנטישה זמנית של ארבעת היישובים, עד סתיו תרפ"א 1920.

מושבה

מושבה היא צורת התיישבות כפרית בישראל, המתבססת על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק. השימוש במונח "מושבה" (בימי תחיית השפה העברית נעשה שימוש גם במונח "קולוניה", שכיום מהווה מושג אחר לגמרי) לאפיון צורת התיישבות ישראלית זו מקורו, בין השאר, בתחום המושב היהודי ובמושבות היהודיות החקלאיות בדרום האימפריה הרוסית במאה ה-19.

ניצניה של המושבה בארץ ישראל בשלהי שנות השבעים של המאה ה-19, והמשכה בתקופות העלייה הראשונה והעלייה השנייה. המושבות התבססו בעיקר על ענפי החקלאות. חיי החברה והתרבות במושבות היוו חלק חשוב בהבניית החברה של היישוב היהודי הציוני בארץ ישראל; לדעת החוקר רן אהרנסון הן היו "מסד המפעל הציוני".בין השנים 1881–1948 הוקמו ברחבי ארץ ישראל כ60 מושבות, וארבע נוספות הוקמו בחורן.

מלון פלטין

מלון פלטין הוא בניין בתל אביב, בפינת רחוב אחד העם ורחוב נחלת בנימין. הבניין פעל בעבר כבית מלון וכיום משמש כבניין משרדים.

נבחרת ארץ ישראל בכדורגל

נבחרת ארץ ישראל בכדורגל הייתה נבחרת לאומית שייצגה את ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, על אף שהאזור לא היה מדינה עצמאית וריבונית. שורשיה של נבחרת זו בשלהי שנות ה-20, בטרם הוקמה ההתאחדות לכדורגל, כאשר אלפרד מונד, ברון מלצ'ט הראשון, ניסה בלא הצלחה להקים נבחרת שתייצג את כלל הקבוצות היהודיות בארץ ישראל וזאת כדי לשלוח אותה למסע משחקי ראווה באנגליה.

הכדורגל הבין-ארצי לא היה מפותח באותה עת, ולפיכך השתתפה הנבחרת בחמישה משחקים רשמיים בלבד למן הופעתה הראשונה ב-1934 ועד להקמת מדינת ישראל. בארבעת משחקיה הראשונים, שהיו במסגרת מוקדמות המונדיאל (1934 ו-1938), נחלה הנבחרת הפסדים. משחקה החמישי והאחרון היה מול לבנון, ובו זכתה בניצחונה היחיד (5 - 1). מעבר לכך קיימה הנבחרת מספר משחקי ידידות, שהראשונים שבהם התקיימו ב-1930. לאחר הקמת המדינה הפכה נבחרת זו לנבחרת ישראל בכדורגל.

רבקה זיו

רבקה זיו (באנגלית: Rebecca Dora Sieff;‏ 1890–1966), ממייסדות ארגון ויצו ונשיאה עולמית ראשונה של הארגון מ-1924 ועד מותה. אשתו של לורד ישראל זיו, אמו של לורד מרקוס זיו, ממשפחת מרקס, בעלי בית המסחר מרקס אנד ספנסר.

רופוס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרדינג

לורד רוּפוּס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרֶדינְג (באנגלית: Rufus Isaacs, 1st Marquess of Reading;‏ 10 באוקטובר 1860 – 30 בדצמבר 1935) היה פוליטיקאי ומשפטן יהודי-בריטי שהגיע למשרות רמות בשירות הממשלתי הבריטי וזכה בתוארי אצולה גבוהים. הוא היה גם פעיל ציוני שנרתם לעשייה בארץ ישראל, והיה מעורב בהקמת מפעל החשמל בארץ ישראל ובתמיכה בצי העברי המתחדש של היישוב. על שמו נקראת תחנת הכוח רדינג בתל אביב.

תל מונד

תֵּל מוֹנְד היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל. בתחילה הייתה חלק ממועצה אזורית הדר השרון עד שהוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954.

תל מונד היא מרכזו של גוש תל מונד. היא גובלת במזרח במושב כפר הס, בדרום במושב חרות, במערב בכביש 4 ובצפון בעין ורד, בכביש 553 ומעברו בקדימה-צורן. תל מונד מהווה מרכז אזורי ליישובים חקלאיים סמוכים, ובהתאם נבנו בה מבני מסחר ושירותים. רחובה הראשי הוא רחוב הדקל, הרחוב הראשון בתל מונד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.