אלפי מנשה

אַלְפֵי מְנַשֶּׁה היא התנחלות ישראלית במערב השומרון, סמוך לקו הירוק, דרומית-מזרחית לקלקיליה ודרומית לכביש 55. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1987.

היישוב הוקם בספטמבר 1983 ביוזמת משרד הביטחון כיישוב לעובדים של מערכת הביטחון ולמשפחות אנשי קבע. ראש המועצה הראשון היה שלמה קטן. גדר ההפרדה הותוותה כך שהיישוב נכלל בצדה המערבי.

מקור שם היישוב בפסוק מספר דברים: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (ל"ג, יז).

אלפי מנשה
Alfeimenashe02
מבט על היישוב, ינואר 2006
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שי רוזנצוויג
גובה ממוצע[1] ‎184‏ מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 7,865 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎185
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.8%‏ בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,703 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎131
תחום שיפוט[2] 4,580 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎198
(למפת נתניה רגילה)
Netanya
 
אלפי מנשה
אלפי מנשה
32°10′25″N 35°00′47″E / 32.1737115572368°N 35.0130642442685°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4111
    - דירוג מדד ג'יני
‎110
פרופיל אלפי מנשה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית אלפי מנשה
Alfei-Menashe 04
תצלום אוויר של אלפי מנשה, 2017
Alfeimenashe01
בניין המועצה המקומית אלפי מנשה
Alfemenasje025
מצפה הבנים ממנו נשקף מראה פנורמי של מישור החוף

שכונות ביישוב

אלפי מנשה מורכבת מ-7 שכונות (ע"פ סדר הבנייה):

  1. צוותא א'
  2. צוותא ב'
  3. כפיר יוסף
  4. שגיא
  5. נופיה
  6. יובלים
  7. גבעת טל - נמצאת בדרום היישוב ונקראת על שמו של טל מוזס, תושב המקום, שנרצח ביולי 1987 בפיגוע סמוך לכפר חבלה. אכלסה בשנת 2007 כ-350 משפחות ומיועדת לאכלס 1,000 משפחות.

למועצה מקומית אלפי מנשה אחריות מוניציפלית על שכונת "נוף השרון" ביישוב נירית, הנמצאת במרחק אווירי של מעל 3 קילומטר ומרחק על הכביש של כ-15 קילומטר, מאלפי מנשה. במשך מספר שנים קיבלה השכונה שירותים מוניציפליים ממועצה אזורית דרום השרון, במסגרת הסכם בין התושבים והמועצות, אולם כעת הנושא תלוי ועומד בבית המשפט.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים באלפי מנשה 7,865 תושבים (מקום 185 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לאלפי מנשה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 74.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 11,807 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]

מוסדות ביישוב

באלפי מנשה גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים: צופי שרון, נופי החורש וחטיבת הביינים חצב. כמו כן ישנם מרכז קהילתי, מועדון ספורט, ספריה עירונית וארכיון היסטורי.

באלפי מנשה הוקם כבר בשנת 1984 שבט הצופים הראשון בשומרון ושמו נקרא "נחשון", ע"ש נחשון בן עמינדב. תנועת הצופים התנגדה בתחילה להקמת השבט ואף איימה על ראשי השבט במהלך משפטי, אולם לבסוף התקיים תהליך הצבעה דמוקרטי בקרב השכבות הבוגרות וגרעיני הנח"ל והתקבלה החלטה גורפת לאשר את צירוף השבט לתנועת הנוער. כוונת אנשי החינוך ביישוב, הייתה להקים דווקא תנועת נוער שאינה מזוהה פוליטית כחלק מהקו החינוכי הכללי ביישוב. ביישוב פועל גם סניף של בני עקיבא.

תרבות

ביישוב פעילות חבורת זמר, קבוצת תיאטרון למבוגרים, להקת הנוער "מעיין אלפי מנשה" ולהקת המחול "פנים וגוף".

תוואי גדר ההפרדה

סמוך ליישוב שוכן הכפר הבדואי ערב א-רמאדין אשר הוקם באמצע שנות החמישים. מרבית תושביו עובדים באלפי מנשה והיישוב אף מספק להם מים.

בשנת 2005 הודיעה המדינה לכפרים הפלסטינים ממזרח לכביש 55, שחלקם מצויים ב"מובלעת אלפי מנשה", כי תוקם גדר הפרדה בינם לבין העיר קלקיליה, המספקת להם שירותים חיוניים. לאחר שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פסק שבניית גדר ההפרדה, הכוללת אותם יחד עם אלפי מנשה, אינה חוקית, פנו הפלסטינים לקבלת סיוע משפטי מבג"ץ. לטענתם, במצב החדש יש לתושבי הכפרים במובלעת אלפי מנשה רק יציאה אחת מקלקיליה ומעברים עם פיקוח ביטחוני בשאר היציאות לשטחים החקלאיים מסביב לעיר.

ב-26 באוקטובר 2006 ניתן פסק דין שקבע כי גדר ההפרדה במתכונתה הנוכחית תבוטל וכי בכביש 55, כולל כביש הגישה הנוכחי לאלפי מנשה, יפסיקו לנוע ישראלים. בג"ץ פסק כי יש לקבוע לוח זמנים לביצוע ההחלטה.[4] אך עד כה טרם פורסם לוח זמנים.

ראשי המועצה

  • 1985–1998: שלמה קטן
  • 1998–מרץ 2012: חסדאי אליעזר (נפטר במהלך כהונתו)
  • מרץ–יוני 2012: אהוד לוי (ממלא מקום)
  • יוני 2012–אוקטובר 2018: שלמה קטן (כהונה שנייה)
  • אוקטובר 2018 - מכהן: שי רוזנצוייג

סמל היישוב

בשנת 1985 התקיימה תערוכת סמלים במזכירות היישוב. הסמל שנבחר, עוצב על ידי שלומי גולן, והוא כולל את המוטיבים הבאים:

  • שם היישוב - משולב בטופוגרפיה של גבעות מערב השומרון, בו הוא שוכן
  • שמש - המסמלת מיקום היישוב במזרח
  • ארובה - המסמלת את ארובות חדרה, אותן ניתן לראות ממצפה הנוף ביישוב
  • מסגד - מסמל את הכפרים השכנים והשאיפה לדו-קיום עם הסביבה הערבית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ פרופיל אלפי מנשה באתר הלמ"ס
  4. ^ "על המשיבים לשוב ולשקול את התוואי הקיים מחדש. עליהם לבחון האפשרות של הוצאת כפרי המובלעת, כולם או מקצתם, מחוץ לצד ה"ישראלי" של הגדר. כמובן, שינוי זה לא ניתן לעשותו בין יום, שכן הדבר מחייב הריסת הגדר הקיימת (בחלק הצפוני, הצפון- מערבי ובחלק הדרום מערבי), בניית גדר חדשה, וכל זאת תוך ביטולו של כביש 55 המחבר בין אלפי מנשה לבין ישראל, ובניית כביש חדש דרומית לאלפי מנשה. על המשיבים לבחון, איפוא, עריכת לוח זמנים ושלבי משנה שונים, שיהא בהם כדי להבטיח, בתוך זמן סביר, את שינויו של התוואי", מתוך סעיף 114 לפסק הדין
מראה כללי של היישוב
מראה כללי של היישוב
גדר ההפרדה

גדר ההפרדה (גם חומת ההפרדה או גדר הביטחון, לעניין השם ראו בהמשך) היא מחסום הפרדה הנבנֶה על ידי ישראל בעיקר לאורך הקו הירוק מאז 2002, לשם מניעת מעבר בלתי מורשה של פלסטינים מיהודה ושומרון למרכזי אוכלוסייה ישראליים, במטרה למנוע חדירת מחבלים פלסטינים, ובכללם מחבלים מתאבדים.

גוש דן

גוש דן הוא שמו המקובל של אגד הערים שבמרכזו תל אביב-יפו, ושמהווה את הטבעות הפנימיות של מטרופולין תל אביב, ולפעמים מתייחס למטרופולין כולה. בכל הגדרה, גוש דן הוא השטח העירוני וריכוז האוכלוסייה הגדול בישראל. מקור השם הוא בשבט דן אשר נחלתו הייתה באזור גוש דן המודרני.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

רוב האזור הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

חבלה (נפת קלקיליה)

חָבְּלֶה (בערבית: حبلة) הוא כפר פלסטיני במזרח השרון השוכן מדרום לקלקיליה ושייכת לנפת קלקיליה. חבלה הסמוך לראס עטייה נמצאת ממזרח למתן וממערב לאלפי מנשה ולראס א-טירה. נכון לשנת 2006 חיו בכפר 6,150 תושבים.

שרידים קדומים של מסגד ובתים נמצאו בכפר. בתקופות שונות עברה בסמוך לכפר דרך יפו-שכם.

בקיץ 2003 הושלמה בניית גדר ההפרדה באזור. הגדר מקיפה את חבלה ואת הכפר הסמוך ראס עטייה מצפון, ממזרח וממערב, ובפרט חוסמת את המעבר לעיר המחוז הסמוכה קלקיליה. תכנון זה נעשה בעיקרו על מנת לכלול את אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר. בסוף יולי 2004 נפתח מעבר תת-קרקעי המחבר בין קלקיליה לחבלה, מתחת לכביש 55 ולגדר ההפרדה.

מועצה אזורית שומרון

מועצה אזורית שומרון היא מועצה אזורית באזור השומרון. שטחה משתרע על פני 2,800 קמ"ר. בראש המועצה עומד יוסי דגן שנבחר באוגוסט 2015, ולקדנציה שנייה באוקטובר 2018.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז יהודה ושומרון

מחוז יהודה ושומרון הוא מחוז נוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל. הוא כולל את שטחי C ביהודה והשומרון ובבקעת הירדן שאינם חלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מינהל המחוז במשרד הפנים האחראי לשטחים אלו מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון" ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש".תחום התכנון והבניה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי של צה"ל.

מיכאל ספרד

מיכאל סְפַרְד (נולד ב-21 באפריל 1972) הוא עורך דין המתמחה במשפט בינלאומי של זכויות האדם ובדיני מלחמה, ופעיל שמאל ישראלי. ייצג ברבים מהחשובים שבתיקים במדינת ישראל בתחומים אלה. ספרד מרבה לייצג ארגוני שמאל ופלסטינים בבג"ץ. קיבל ב-2012 את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג.

מנשה אייכנשטיין

רבי מְנַשֶּׁה אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (כונה גם "האלפי מנשה"; ה'תרכ"ה – ט"ז בתמוז ה'תרצ"ד). היה רב, דיין ואדמו"ר בדור הרביעי בשושלת זידיטשוב.

מנשה מאיליה

רבי מנשה בן-פורת, הוא מנשה מאיליה (או מנשה מאיליא או מנשה אילייר, תקכ"ז, 1767 - ד' באב תקצ"א, יולי 1831) היה רב בליטא, תלמיד הגר"א, הוגה דעות וממציא, ממבשרי תנועת ההשכלה.

עיזבת א-טביב

עיזבת א-טביב (בערבית: عِزبة الطَبِيب) הוא כפר פלסטיני בשומרון השייך לנפת קלקיליה. הכפר שוכן כ-6 ק"מ מזרחית למרכז העיר קלקיליה, צפונית-מזרחית להתנחלות אלפי מנשה, מערבית לעיירה עזון וצמוד לכביש 55 המוביל לשכם. נכון לשנת 2010 חיים בכפר כ-250 תושבים.

ערב א-רמאדין

ערב א-רמאדין הוא כפר בדואי הנמצא בשומרון בשטח C דרומית מזרחית לקלקיליה ומערבית לאלפי מנשה. מספר תושביו הוא כשלוש מאות איש.

מקור הכפר הוא בשבט הרמאדין אשר נמצא מדרום-מערב לדאהרייה. השבט הוא פלג של שבט התיאהא אשר שכן, בין היתר, באזור באר שבע. בשנת 1948 התנתק שבט הרמאדין משבט התיאהא ועבר לאזור חברון. במשך הזמן עזבו חלק מתושביו את המקום ועברו צפונה לסביבות קלקיליה. שני תת-שבטים אלו נקראים רמאדין אל-ג'אנובי (הדרומי), ורמאדין א-שמאלי (הצפוני).

הכפר ערב א-רמאדין הוקם באמצע שנות החמישים על ידי בדווים משבט הרמאדין אשר שנים מספר לאחר המעבר לאזור חברון, הצפינו לאזור קלקיליה. שם קנו וחכרו אדמה מהכפר חבלה הסמוך. בעקבות מלחמת ששת הימים עברו התושבים תהליך השתקעות ומודרניזציה: בניית מבני פחונים ובטון, עבודה בבניין, חינוך בבתי ספר ורכישת אדמות.

בשנת 1983 נבנה ממזרח לכפר היישוב אלפי מנשה. כיום היישוב מהווה מקור תעסוקה מרכזי לתושבי הכפר, וכן אחראי על אספקת המים אליו. הכפר אינו כלול בשטח השיפוט של אלפי מנשה, ומאז 1995 הוא נכלל בשטחי C.

בראשית המאה ה-21, הכפר ערער בבג"ץ יחד עם כפרים סמוכים (וואדי א-רשא, ראס-עטיה, חבלה וערב אבו פראדה) על תוואי גדר ההפרדה. המדינה הציעה לראשי הכפר לעבור להתגורר באתר חדש שיוקם עבורם סמוך לקלקיליה, אולם הם סירבו. בעקבות העתירה הוחלט כי ערב א-רמאדין וערב אבו פראדה (כפר סמוך אשר הוקם על ידי בדווים פליטים מאזור נתניה וכולל כמאה תושבים) יישארו בצד המערבי של הגדר.

קטן

האם התכוונתם ל...

ראס א-טירה

ראס א-טירה (בשמו המלא: ח'ירבת ראס א-טירה, בערבית: خربة رأس الطيرة) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה, דרומית לאלפי מנשה ומזרחית לחבלה. בשנת 2006 התגוררו בו כ-400 תושבים.

בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנתה באזור הכפר גדר ההפרדה. כדי לכלול את אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר, נוצרה מעין מובלעת שהותירה גם את ראס א-טירה בצד הישראלי. בגדר שממערב לכפר שער הפתוח 12 שעות ביום ומחבר בין הכפר לבין ראס עטייה, הסמוכה לחבלה. מעבר נוסף של תושבים לצד הפלסטיני מתאפשר דרך מעבר שער אליהו הסמוך לקלקיליה. בעקבות עתירה שהגישו לבג"ץ תושבי האזור נגד תוואי הגדר שונה התוואי, ואולם הכפר נותר בצד הישראלי. עתירה נוספת שהוגשה נגד התוואי החדש נדחתה, בנימוק שהתוואי החדש יוצר את האיזון הראוי בין השיקולים הביטחוניים לבין הפגיעה בתושבי הכפר.

ראס עטייה

ראס עטייה (בשמו המלא: ח'ירבת ראס עטיה; בערבית: خربة رأس عطيّه) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה, דרומית לקלקיליה ולחבלה, מערבית לאלפי מנשה ומזרחית למתן. פירוש שם הכפר בערבית הוא 'פסגת המתנה'.

לפי נתוני הרשות הפלסטינית התגוררו בכפר 1,895 תושבים בשנת 2016.

שבט אפרים

שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המתוארים במקרא. בני השבט נקראים "אפרתים". השבט נקרא על שם בנו השני של יוסף, אפרים.

שבט זה נודע בחשיבותו והצמיח מתוכו מספר מנהיגים מהותיים, ביניהם יהושע בן נון אשר הנהיג את העם בכיבוש הארץ וירבעם בן נבט מייסד ממלכת ישראל.

שבט מנשה

שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט מנשה, בנו הבכור של יוסף שהיה בן לרחל וליעקב. יוסף הוא הבכור לבני רחל, ואחיו השני, בנימין, הוא בנה הצעיר.

שלמה קטן

שלמה קטן (נולד ב-25 באוגוסט 1948) הוא איש ציבור ישראלי, שהיה ראש המועצה הראשון של אלפי מנשה בשנים 1985-1998 ושוב היה ראש המועצה בשנים 2012-2018.

תחנה מרכזית כפר סבא

התחנה המרכזית של כפר סבא היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר כפר סבא. ממוקמת במרכז העיר ברחוב ויצמן.

לאום ודת[2]
יהודים: 96.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.8%
גילאי 5 - 9 10.9%
גילאי 10 - 14 10.6%
גילאי 15 - 19 8.4%
גילאי 20 - 29 10.6%
גילאי 30 - 44 20.6%
גילאי 45 - 59 17.6%
גילאי 60 - 64 5.0%
גילאי 65 ומעלה 8.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 3
תלמידים 1,453
 –  יסודי 988
 –  על-יסודי 465
מספר כיתות 47
ממוצע תלמידים לכיתה 31.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
מחוז יהודה ושומרון
נפות נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים אריאלביתר עיליתמודיעין עיליתמעלה אדומים
מועצות מקומיות אורנית • אלפי מנשה • אלקנהאפרתבית אלבית אריה-עופריםגבעת זאבהר אדרמעלה אפריםעמנואלקרני שומרוןקדומיםקריית ארבע-היישוב היהודי בחברון
מועצות אזוריות שומרוןמגילותמטה בנימיןגוש עציוןהר חברוןבקעת הירדן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.