אלפבית קירילי

האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה. כללי השימוש באותיות הגדולות והקטנות זהים לכללים אלו באנגלית. האלפבית הקירילי אומץ לכתיבה בכ-50 שפות, רובן בתחומי רוסיה, מרכז אסיה, ומזרח אירופה.

אלפבית זה נוצר במקור לכתיבת השפה הסלאבית כנסייתית עתיקה בכתבי דת, ואומץ במהרה על ידי מספר שפות סלאביות אחרות. באימפריה הרוסית ובברית המועצות, שפות ילידיות ואי-סלאביות רבות נכתבות בו, בהן צ'וקצ'ית, קזחית, אוזבקית, טורקמנית, טג'יקית ומונגולית באסיה, אזרית, מולדובנית, קרלית, ואבחזית במזרח אירופה.

עם זאת, אחרי נפילת המשטר הסובייטי, רוב השפות הללו עברו לשימוש באלפבית הלטיני ואילו במונגוליה אחרי ניסיונות רפורמה שלא היו פופולריים, נשאר האלפבית הקירילי הכתב הרשמי במדינה.

אלפבית קירילי
Cyrillic letter Yat
האלפבית הקירילי
А Б В Г Д Е Ж
З И Й К Л М Н
О П Р С Т У Ф
Х Ц Ч Ш Щ Ъ Ы
Ь Э Ю Я
אותיות סלאביות נוספות
Ґ Ѓ Ђ Ѐ Ё Є Ѕ
Ѝ І Ї Ј Љ Њ Ћ
Ќ Ў Џ
אותיות שאינן סלאביות
Ӑ Ӓ Ә Ӛ Ӕ Ғ Ӷ
Г̡ Ҕ Ӻ Ԁ Ԃ Ӗ Ҽ
Ҿ Є̈ Ӂ Җ Ӝ Ԅ З́
Ҙ Ӟ Ԑ Ӡ Ԇ Ӥ Ӣ
Ӏ Ҋ Қ Ҟ Ҡ Ӄ Ҝ
Ԟ Ԛ Ӆ Ԓ Ԡ Ԉ Ԕ
Ӎ Ҥ Ң Ӊ Ӈ Ԣ Ԋ
Ӧ Ө Ӫ Ҩ Ԥ Ҧ Ҏ
Ԗ С́ Ç Ԍ Ҭ Ԏ Ӳ
Ӱ Ӯ Ү Ұ Ҳ Ӽ Ӿ
Һ Ԧ Ҵ Ӵ Ҷ Ӌ Ҹ
Ӹ Ҍ Э̇ Ӭ Ю̆ Я̆ Ԙ
Ԝ  
אותיות ארכאיות
Ҁ Ѹ Ѡ Ѿ Ѻ Ѣ
ІА Ѥ Ѧ Ѫ Ѩ Ѭ Ѯ
Ѱ Ѳ Ѵ Ѷ    

מקור האלפבית הקירילי

Early cyrillic alphabet without explenation
כתב קירילי עתיק

מקובל להניח כי האלפבית הקירילי הומצא במהלך המאה ה-10 עבור השפה הסלובנית העתיקה ונקרא על שמו של המיסיונר הביזנטי הקדוש קירילוס. הוא מתבסס בחלקו על האלפבית היווני. ההיסטוריון שלמה אברהם רוזאניס ציין שהאחים קירילוס ומתודיוס שאלו אותיות מהכתב העברי כשפיתחו את הכתב הקירילי, כגון האותיות ש (Ш בכתב קירילי) ו -צ (Ц בכתב קירילי).[1]

האלפבית הקירילי עוצב לצורתו המודרנית בשנת 1708, ברוסיה, בזמן שלטונו של פיוטר הגדול.

האלפבית הקירילי הרוסי

אות שם האות אות יוונית מקבילה אות לטינית מקבילה
А а אַא Α α אלפא A a
Б б בֵּה Β β בטא B b
В в בֵה V v
Г г גֵּה Γ γ גמא G g
Д д דֵּה Δ δ דלתא D d
Е е יֵה Ε ε אפסילון E e
Ё ё יוֹ
Ж ж זֵ'ה Ζ ζ זטא Z z
З з זֵה
И и אִי Ι ι יוטא ו-Η η אטא I i
Й й אִי קְרַאטְקוֹיֵה J j
К к קַא Κ κ קפא K k
Л л אֵל Λ λ למדא L l
М м אֵם Μ μ מו M m
Н н אֵן Ν ν נו N n
О о אוֹ Ο ο אומיקרון O o
П п פֵּה Π π פאי P p
Р р אֵר Ρ ρ רו R r
С с אֵס Σ σ ς סיגמא S s
Т т טֶה Τ τ טאו T t
У у אוּ Υ υ אופסילון U u
Ф ф אֵף Φ φ פי F f
Х х כַא Χ χ כי
Ц ц צֵה
Ч ч צֵ'ה
Ш ш שַא
Щ щ שְצַ'א
Ъ ъ תְּבְיוֹרְדְּי זְנַאק
Ы ы יִי
Ь ь מְיַאכְקִי זְנַאק
Э э אֵה
Ю ю יוּ
Я я יַא

אותיות ותווים הנוספים על האלפבית הקירילי הבסיסי

Ё - משמשת ברוסית.
Ў - משמשת בבלארוסית.
Є - משמשת באוקראינית וברוסינית.
Ї - משמשת באוקראינית.
І - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת בבלארוסית ובאוקראינית.
Ґ - משמשת באוקראינית ובלארוסית.
Ѝ - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת באוקראינית.
Ђ - משמשת בסרבית.
Ћ - משמשת בסרבית.
Њ - משמשת בסרבית ומקדונית.
Љ - משמשת בסרבית ומקדונית.
Ѓ - משמשת במקדונית.
Ѐ - משמשת במקדונית.
Ќ - משמשת במקדונית.
Ѕ - משמשת במקדונית.
Ј - משמשת בסרבית ובמקדונית.
Џ - משמשת במקדונית ובסרבית.

אותיות שנשמטו ברפורמה של 1917-1918

איז'יצה, ижица, הוחלפה על ידי Ии. לרוב נטען שזה קרה ברפורמות של 1917-1918, אבל מסמכים לא מזכירים זאת, וכנראה האות פשוט יצאה מהשימוש בהדרגה:

Cyrillic letter Izhitsa

Cyrillic letter Izhitsa

פִֿיטה, Фита, הוחלפה על ידי Фф ברפורמות של 1917-1918:

Cyrillic letter Fita

Cyrillic letter Fita

יאט Ять, הוחלפה על ידי Ее ברפורמות של 1917-1918:

Cyrillic letter Yat

Cyrillic letter Yat

אותיות ארכאיות

האות פְּסִי:

Cyrillic letter Psi

Cyrillic letter Psi

האות קְסִי:

Cyrillic letter Ksi

Cyrillic letter Ksi

האות קופא:

Cyrillic letter Koppa

Cyrillic letter Koppa

האות אוק (צירוף האותיות OУ שהוחלף מאוחר יותר על ידי У בלבד):

Cyrillic letter Uk

Cyrillic letter Uk

צירוף של I ו-E:

Cyrillic letter Iotified E

Cyrillic letter Iotified E

יאס פשוטה:

Cyrillic letter Little Yus

Cyrillic letter Little Yus

יאס מורכבת:

Cyrillic letter Big Yus

Cyrillic letter Big Yus

צירוף של יאס קטנה ו-I:

Cyrillic letter Iotified Little Yus

Cyrillic letter Iotified Little Yus

יאס מורכבת בצירוף I:

Cyrillic letter Iotified Big Yus

Cyrillic letter Iotified Big Yus

השפות הנכתבות באלפבית הקירילי

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ קשלס חיים, דורות הראשונים, בתוך אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 30.
Ѓ

גֶּ'ה היא האות הששית בווריאנט המקדוני של האלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /ʥ/ או /ɟ/. צורת האות היא כשל האות Г עם גרש עילי. מילים מקדוניות עם אות זו לעיתים קרובות מקבילות למילים סרביות עם האות Ђ. לדוגמה המילה "לידה" במקדונית היא Раѓање, ואילו בסרבית Рађање.

А (כתב קירילי)

אַה היא האות הראשונה באלפבית הקירילי שמייצגת את התנועה /a/ - כמו הפתח במלה בַּיִת. מקורה באות היוונית אלפא, וצורתה כשל אלפא גדולה. באלפבית הקירילי המוקדם היא נקראה אַזוּ, והערך המספרי שלה היה 1.

בשפות הסלאביות האות מייצגת בדרך כלל את התנועה /a/, אך היא יכולה לייצג גם את התנועות /ɑ/ ו־/ə/ בשפות כמו אינגושית וצ'צ'נית. ברוסית האות מסמנת מספר אלופונים בתפוצה משלימה - את [æ] ואת [ɑ̟] בנוסף ל־[a]. כשהתנועה איננה מוטעמת האות מייצגת ברוסית את התנועה [ʌ] או [ə] בתלות במיקומה.

במהלך ההיסטוריה התפתחה צורת האות לצורות שונות, אך הצורה המקובלת כיום היא כשל האות A הלטינית.

Д

דֶּה הנה האות החמישית באלפבית הקירילי, המייצגת את הצליל /d/ - הגייתה של דּ דגושה בעברית המודרנית.

מקור צורתה באות היוונית דלתא. ההבדל העיקרי ביניהן הוא שלדֶּה יש שתי "רגליים" שלא קיימות בדלתא היוונית. כמו לאות Л, לאות שתי צורות טיפוגרפיות עיקריות - אחת בה החלק העליון של האות מרובע (כמו בתמונה משמאל), ואחת בה הוא משולש (, כמו דלתא יוונית עם ה"רגליים"). בכתב יד האות הגדולה נראית כמו D לטינית, והקטנה דומה ל-g לטינית קטנה (או ל עברית בכתב-יד). באלפבית הקירילי המוקדם היא נקראה דּוֹבּרוֹ וערכה המספרי היה 4.

ברוסית היא מייצגת שלושה אלופונים בתפוצה משלימה: בדרך כלל היא נהגית [d]; בסוף מילה או לפני עיצור אטום כשחלה הידמות חלקית בקוליות והיא מייצגת את האלופון [t]; לפני תנועה מחנככת או לפני "סימן הריכוך" Ь היא נהגית [dʲ] (מעין דּ דגושה מחונככת).

Е (כתב קירילי)

יֶה היא האות השישית באלף בית הקירילי. האות נכתבת כמו האות אִי באלף בית האנגלי. האות משמשת בשפות סלאביות רבות.

З

זֵה היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית זטא וצורתה דומה לספרה 3. האות מייצגת עיצור מכתשי, חוכך, קולי /z/ וערכה המספרי הוא 7. בעבר נקראה זֵמְלִיַה.

К (כתב קירילי)

קַא היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית קפא וצורתה כשל קפא גדולה. האות מייצגת עיצור וילוני, סותם, אטום /k/, וערכה המספרי הוא 20. נקראה בעבר כַּאקוֹ.

Л

אֵל היא אות באלפבית הקירילי שמקורה מהאות היוונית למדא ולה 2 צורות שונות: הצורה הראשונה כשל למדא גדולה, והשנייה כשל האות העברית ת. הצורה השנייה נפוצה יותר. האות מייצגת את עיצור מכתשי, מקורב צדי /l/, וערכה המספרי הוא 30. בעבר נקראה לִיוּדִּי.

М (כתב קירילי)

אֵם היא האות השלוש עשרה באלף בית הקירילי. בכל השפות הסלאביות נהגית כמו m ~ mʲ.

שורשיה של האות מהאות היוונית מו.

О (כתב קירילי)

אוֹ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית אומיקרון וצורתה זהה לה. האות מייצגת את התנועה /o/, וערכה המספרי הוא 70. ניתן לומר שהאות היא מקבילה לאות עין העברית, למרות ההגייה השונה, זאת מאחר שהמקור שלה באות היוונית שהתפתחה מהאות עין הפיניקית.

П (כתב קירילי)

פֶּה היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית פאי וצורתה ככמעט זהה לה. האות מייצגת עיצור דו-שפתי, סותם, אטום /p/, וערכה המספרי הוא 80. שמה העתיק היה פּוֹקוֹי (покои), שמשמעו "ארץ השלווה".

У (כתב קירילי)

אוּ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית אופסילון וצורתה כשל Y קטנה. האות מייצגת תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת /u/.

ברוסית, כשהיא ניצבת לבדה, פירושה הוא מילת היחס "אצל" או מילת קריאה של הפתעה.

בבילורוסית היא שמשה ליצירת האות ў שנקראת "у קצרה" ושנהגית כמו ה w האנגלית.

Х (כתב קירילי)

כַה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור וילוני, חוכך, אטום /x/ - הגייתה המקורית של כ"ף רפה, וערכה בספרות קיריליות הוא 600. כאשר זו נמצאת לפני אות מרככת, היא נהגית /xʲ/. מקורה באות היוונית כי וצורתה כשל כי גדולה. נקראה בעבר כַארוּ.

Ш

שַה היא אות באלפבית הקירילי המשמשת ברוב השפות הנכתבות באלפביתים קיריליים, גם באלה המשמשים שפות סלאביות וגם באלה שמשמשים שפות שאינן סלאביות, לייצוג עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום /ʃ/ (כאות ש בעברית) או עיצור כפוף, חוכך, אטום /ʂ/ - בעל צליל קרוב לקודמו.

צורתה של האות היא כשל אות E אנגלית השוכבת על צידה הארוך. מקור הצורה הוא באות שי"ן העברית. בעוד שרוב האותיות באלפבית הקירילי התבססו על אותיות יווניות, מאחר שלא הייתה אות יוונית בעלת צליל זה, השתמשו האחים קירילוס ומתודיוס באות הגלגוליתית המקבילה, שצורתה התבססה על האות ש העברית.

ישנה סברה שצורת האות מבוססת על האלפבית הקופטי, הזהה לאלפבית היווני אך מוסיף עליו מספר אותיות, ביניהן אות בשם שי הדומה בצורתה (Ϣ ϣ) הן לאות הקירילית שה, והן לאות שצ'ה.

במתמטיקה, האות Ш מציינת לעיתים את חבורת טייט-שפרביץ'.

Ь

יֵר (אות גדולה: Ь, אות קטנה: ь) היא אות באלפבית הקירילי המסוגלת לרכך כמעט כל עיצור הנמצא לפניה (לרוב נמצאת בסוף מילה).

צורתה היא כשל האות B קטנה באלפבית הלטיני. ברוסית היא מרככת כל אות בסוף המילה מלבד התנועות והאותיות Г ,Ж ו-Ш.

Ю

האות יוּ היא האות הלפני אחרונה באלפבית הקירילי. היא חלק מארבע האותיות הקיריליות המוקדשות לציון צליל י' עם תנועה. אלה גם ארבעת המקרים בהם הכתב הקירילי מתנהג ככתב הברות. בניגוד לרוב האותיות באלפבית זה אין לה ערך מספרי.

זו האות ה 29 בבולגרית, ה 31 בבילורוסית, ה 32 ברוסית ואוקראינית וה 34 באלפבית הגלגוליטי. היא בוטלה באלפבית הסרבי באמצע המאה ה-19 ובמקדוני ברפורמה של 1945.

בסלאבית כנסייתית עתיקה וסלאבית כנסייתית כך הגו וכתבו גוף שלישי יחיד נקבה ביחסת המושא ישיר ( כלומר: "אותה").

האות מקבילה ל-U האנגלית לעיתים.

ברוסית האות גם משמשת לתעתיק תנועת U הצרפתית. דוגמאות: дежавю ל דז'ה וו (Déjà-vu) ו меню (תפריט) שבא מ Menu.

התעתיק לתנועת אוּ הוא על ידי האות הקירילית: У.

Ѯ

קְסִי (Ѯ, ѯ) היא אות באלפבית הקירילי המוקדם, שכיום נמצאת באלפבית יווני Ξ, ξ (קסי). נמצאת בשימוש בעיקר במלים שאולות מהשפה היוונית, רובן מילים הנוגעות לכנסייה.

קסי יצאה מן האלפבית הקירילי יחד עם פסי, אומגה, ויאס ברפורמות של המאה ה-18, והשימוש בה פוחת גם בשפות חילוניות אחרות.

בספרות קיריליות, האות מסמלת את המספר 60.

Ѻ

און רחבה (Ѻ, ѻ) היא הגרסה המוקדמת של האות הקירילית О, גרסה אשר משמשת בסלאבית כנסייתית עתיקה. בשפה הרוסית האות O הרגילה מבוטאת במקרים מסוימים כ-a. האות Ѻ נועדה למנוע את ההנמכה בתנועה.

באות זו נעשה שימוש כאות הראשונה של שורש המילה:

במצב ההתחלתי (ѻгнь, ѻтрокъ)

לאחר קידומת (праѻтецъ)

בהלחם בסיסים (ѻбоюдуѻстрый).כמו כן היא מופיעה בשני שמות גאוגרפיים: іѻрданъ (נהר הירדן) іѻппіа (העיר יפו) ונגזרותיהם.

האות מייצגת את המספר 70.

השם המטעה של Ѻ ביוניקוד הוא אומגה עגולה (יצוין כי Ѡ מייצגת 800 במקום 70).

Ҙ

ד'ה (Ҙ, ҙ), או זה עם סדיליה, היא אות באלפבית הקירילי שמשמשת בשפה הבשקירית. האות מייצגת עיצור שיני, חוכך, קולי /ð/, כצרוף Th במלה האנגלית This.

Ө

אוֹוּ (אות גדולה: Ө, אות קטנה: ө) היא אות באלפבית הקירילי המשמשת כיום בקזחית, טובאלואנית ומונגולית. האות מייצגת תנועה קדמית, חצי-פתוחה, מעוגלת /œ/. אות זו שונה מהאות הארכאית Ѳ ולבין האות היוונית Θ שצורתן /f/ או /th/.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.