אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך. הוא האלפבית הראשון שבו לכל תנועה ולכל עיצור סימן נפרד. האותיות משמשות גם לציון מספרים – ספרות יווניות – בדומה לספרות רומיות. מלבד השימוש בו לכתיבת יוונית מודרנית, משמש האלפבית היווני גם לכתיבת השפה הקופטית בתוספת של אותיות ייחודיות. בנוסף, אותיות האלפבית היווני משמשות כיום כסמלים במתמטיקה ובמדעים ובשמות חלקיקים, כוכבים, אחוות סטודנטים, סופות ציקלון טרופיות ועוד. האלפבית היווני נוצר מהאלפבית הפיניקי, וממנו עצמו התפתחו האלפבית הגותי, הגלגוליטי, הקירילי ואף הלטיני. יש הסבורים[דרוש מקור] כי מן האלפבית היווני התפתח גם האלפבית הארמני, אך אין קשר בינו לבין הכתב הקווי B או הכתב ההברתי הקפריסאי, מערכות הכתב היווניות שקדמו לו.

Greek alphabet alpha-omega
אלפבית יווני
Α α אלפא Β β בטא
Γ γ גמא Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון Ζ ζ זטא
Η η אטא Θ θ תטא
Ι ι יוטא Κ κ קפא
Λ λ למדא Μ μ מו
Ν ν נו Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון Π π פאי
Ρ ρ רו Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו Υ υ אופסילון
Φ φ פי Χ χ כי
Ψ ψ פסי Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
Digamma uc lc.svg דיגמא Stigma uc lc.svg סטיגמא
Heta uc lc.svg הטא San uc lc.svg סאן
Qoppa uc lc.svg קופא Sampi uc lc T-shaped.svg סאמפי
Sho uc lc.svg שו

היסטוריה והתפתחות

באלף השני לפני הספירה היו נהוגות ביוון מערכות כתב פיקטוגרפית, תחילה היה זה כתב ליניארי א', ובמחצית השנייה של האלף השני לפני הספירה הוחלף הכתב לכתב ליניארי ב'. רק במאה השמינית לפני הספירה התפשט ביוון כתב האלפבית הפיניקי.

הרודוטוס, בן המאה ה-5 לפנה"ס מספר על כך:

הפיניקים האלה שבאו עם קדמוס, אשר מהם היו הגפיריים, בהתיישבם בארץ הזאת הביאו ליוונים דברי מדע רבים ושונים וביחוד את האותיות, שלא היו ליוונים קודם לכן, כפי שאני חושב; בראשונה השתמשו בהן כמו כל הפיניקים, אחר כך במשך הזמן שינו יחד עם הביטוי גם את צורת האותיות. כי בעת ההיא ישבו ברוב המקומות יחד עם היוונים גם יונים, שרכשו להם את האותיות אצל הפיניקים בלמדם מהם והשתמשו בהם אחרי ששנו בהן רק מעט: בהשתמשם בהן אמרו, מה שגם נכון, שהובאו מאת הפיניקים ליוון וקראו אותן "פיניקיות". ... בעצמי ראיתי אותיות "קדמייות" במקדש אפולו האיסמיני בתבאי של הבויאוטים חרותות בשלש חצובות, ברובן דומות ליוניות...

אותיות האלפבית

פונמות ביוונית מודרנית
וילוני חכי מכתשי שִנִּי שפתי
שִנִּי)
אפי [ŋ] [ɲ] n m
סותם g k c] d t b p
מחוכך ʦ]
חוכך ɣ x ç] z s ð θ v f
מקורב צדי [ʎ] l
מקיש [ɾ]
רוטט r ‏[r̥]
אות יוונית עברית הגייה (IPA) אות פיניקית מקבילה תעתיק לטיני
עתיקה ימי-ביניימית מודרנית עתיקה מודרנית עתיקה מודרנית
Α α ἄλφα άλφα אַלְפַא a Aleph אָלֶף a
Β β βῆτα βήτα בֵטָא (ויטָא) b v Beth בֵּית b v
Γ γ γάμμα γάμμα
γάμα
גַֿמָּא ɡ ɣ Gimel גִּימֶל g gh, g, j
Δ δ δέλτα δέλτα דֶֿלְתָּא ð Daleth דָּלֶת d d, dh
Ε ε εἶ ἒ ψιλόν έψιλον אֶפְּסִילוֹן He הֵא e
Ζ ζ ζῆτα ζήτα זֵטַא כנראה zd או ʣ,
מאוחר יותר [z]
z Zayin זַיִן z
Η η ἦτα ήτα אטא ɛː i Heth חֵית e, ē i
Θ θ θῆτα θήτα תֵֿטָא t̪ʰ θ Teth טֵית th
Ι ι ἰῶτα ιώτα
γιώτα
יוֹטָא i, iː i Yodh יוֹד, יוּד i
Κ κ κάππα κάππα
κάπα
קַפָּא k Kaph כָּף c k
Λ λ λάβδα λάμβδα λάμδα
λάμβδα
לַאמְבְֿדַֿא l Lamedh לָמֶד l
Μ μ μῦ μι
μυ
מיו m Mem מֵם m
Ν ν νῦ νι
νυ
ני n Nun נוּן n
Ξ ξ ξεῖ ξῖ ξι קְסִי ks Samekh סָמֶך x x, ks
Ο ο οὖ ὂ μικρόν όμικρον אוֹמִיקְרוֹן Ayin עַיִן o
Π π πεῖ πῖ πι פִּי p Pe פֵּא p
Ρ ρ ῥῶ ρω רוֹ r ~ ɾ Res רֵיש r, rh r
Σ σ
ς
(סופית)
σῖγμα σίγμα סִיגְֿמַא s Sin שִׁין s
Τ τ ταῦ ταυ טַאף (טאו) t Taw תָּו t
Υ υ ὓ ψιλόν ύψιλον אִוֿפְּסִילוֹן y, yː i Waw וָו u, y y, v, f
Φ φ φεῖ φῖ φι פִֿי f Qoph קוֹף ph f
Χ χ χεῖ χῖ χι כִֿי x Samekh סָמֶך ch ch, kh
Ψ ψ ψεῖ ψῖ ψι פְּסִי ps Qoph קוֹף ps
Ω ω ὦ μέγα ωμέγα אוֹמֶגַֿה ɔː Ayin עַיִן o, ō o

ההגייה הקלאסית המובאת בטבלה לעיל היא שחזור ההגייה של הניב האָטִי במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס. כמה מהאותיות נהגו בצורה שונה בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים שאינם אטיים. לפרטים ראו תולדות האלפבית היווני ופונולוגיה של יוונית עתיקה. על ההגייה של היוונית העתיקה שלאחר התקופה הקלאסית, ראו יוונית של הברית החדשה.

אותיות שהשימוש בהן התבטל

האותיות הבאות אינן חלק מן האלפבית היווני הסטנדרטי, אך היו בשימוש בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים מסוימים. האותיות דִּיגַֿמַּא, קוֹפַּא וסַאמְפִּי שימשו גם כספרות יווניות.

אות שם הגייה אות פיניקית מקבילה תעתיק לטיני
יוונית ארכאית יוונית מאוחרת עברית
Digamma uc lc.svg ϝαῦ δίγαμμα דיגמא[1] כפי הנראה וו ו Waw וָו w
Stigma uc lc.svg στίγμα סטיגמא[2] סט st
Heta uc lc.svg ἧτα הטא[3] ה Heth חֵית h
San uc lc.svg ϻάν σάν סַן[4] ס Sade צדי (מיקום)
Sin שין (שם)
s
Qoppa uc lc.svg ϙόππα κόππα קוֹפַּה[5] ק Qoph קוף q
Sampi uc lc T-shaped.svg σαμπῖ סַמְפִּי[6] ללא ספק עיצור חוכך,
אולי ס, קס, טס
המקור שנוי במחלוקת,
אוליSade צדי
ss
Sho uc lc.svg שׁוֹ[7] שׁ
שימש בשפה הבַּקְטְרִית לתעתיק
הצליל שׁ, כמו ב"קוּשאן".
Sade צדי (מיקום)
Sin שין (שם)
š

לסַאן יש להתייחס כאל גרסה קודמת של סיגמה.

קוֹפַּא ציינה חילוף הגייה (אלופון) של קַפַּא לפני תנועה אחורית (תנועות אחוריות).

סַאמְפִּי ציינה עיצור חוכך כפול שמאוחר יותר התפתח ל-σσ (קרוב לוודאי [sː]) ברוב הניבים ול-ττ בניב האטי.

דִּיגַֿמַּא נעלמה מהאלפבית משום שהצליל שציינה נעלם מהניב האיוני ומרוב הניבים האחרים.

אותיות פונטיות

בזמן המודרני נוספה על ידי בלשנים האות יוט (אות גדולה: Ϳ, אות קטנה: ϳ), המבוססת על J הלטינית, לייצוג הצליל /j/ (יו"ד עיצורית) בשחזורי מילים פרוטו-יווניות שכללו את הצליל הזה.

אות שם הגייה אות פיניקית מקבילה תעתיק מיוונית ללטינית
יוונית ארכאית יוונית מאוחרת עברית
Yot uc lc.svg יוט[8] י Yodh יוֹד, יוּד j

צירופי אותיות ודיפתונגים

אותיות הגייה (IPA)‏ תעתיק לטיני
עתיקה מודרנית עתיקה מודרנית
ᾰι, αι [ai] [e̞] æ, ē e
ᾱι, ᾳ [aːi] [a] ā a
ει [eː] [i] ī i
ηι, ῃ [ɛːi] ē
οι [oi] œ, ē y
υι ῠι [yː]* yi
ῡι ȳi
ωι, ῳ [ɔːi] [o̞] ō o
αυ ᾰυ [au] [av] לפני תנועה/עיצור קולי;
[af] לפני הגה אטום
au, av av, af
ᾱυ [aːu] [av] לפני תנועה/עיצור קולי;
[af] לפני הגה אטום
āu, āv
ευ [eu] [e̞v] לפני תנועה/עיצור קולי;
[e̞f] לפני הגה אטום
eu, ev ev, ef
ηυ [ɛːu] [iv] לפני תנועה/עיצור קולי;
[if] לפני הגה אטום
ēu, ēv iv, if
ου [uː]
לפנים [oː]
[u] ū u
ωυ [ɔː.u]** [o.i] ōy oy
γγ [ŋɡ] [ŋɡ] בדיבור רשמי (מבוטא חכית [ɲɟ] לפני [e̞ i]),
אך לעיתים קרובות נהגה [ɡ] (מבוטא חכית [ɟ] לפני [e̞ i]);
כמו כן מבוטא [ŋɣ] בקונטקסטים מסוימים (מבוטא חכית [ɲʝ] לפני [e̞])
ng ng, ny, g, y, ngh
γκ [ŋk] [ɡ] בראש מילה (נהגה חכית [ɟ] לפני [e̞ i]);
בשאר המקרים [ŋɡ] (נהגה חכית [ɲɟ] לפני [e̞ i]),
אך לעיתים תכופות נהגה [g] (נהגה חכית [ɟ] לפני [e̞ i])
nc g, y, ng, ny
γξ [ŋks] [ŋɡz] nx
γχ [ŋkʰ] [ɲç] לפני [e̞ i];
בשאר המקרים [ŋx]
nch nch, nkh
γμ דנו
[gm]
או [ŋm]
[gm] gm
μπ [mp] [b] בראש מילה; בשאר המקרים
[mb], אך לעיתים תכופות יותר נהגה [b]
mp b, mb
ντ [nt] [d] בראש מילה; בשאר המקרים
[nd] אך לעיתים תכופות נהגה [d]
nt d, nd

ראו גם יוטא סובסקריפטום

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דיגמא (באנגלית)
  2. ^ סטיגמא (באנגלית)
  3. ^ הטא (באנגלית)
  4. ^ סַן (באנגלית)
  5. ^ קוֹפַּה (באנגלית)
  6. ^ סַמְפִּי (באנגלית)
  7. ^ שׁו (באנגלית)
  8. ^ יוט (באנגלית)
אומגה

אומגה (אות גדולה: Ω, אות קטנה: ω) היא האות העשרים וארבע והאחרונה באלפבית היווני.

בספרות יווניות האות שקולה כנגד המספר 800.

משמעות שמה של האות היא "או" גדולה (μέγας מגאס=גדול), בניגוד ל"או" הקטנה -

אומיקרון (μικρός מיקרוס=קטן). מקור שמה של האות ביוונית של ימי הביניים. בתקופה היוונית הקלאסית נקראה האות "אוֹ", בניגוד לאומיקרון שנקראה "אוּ".

ביוונית עתיקה האות שימשה כחולם מלא.

אופסילון

אִופְּסִילוֹן (אות גדולה: , אות קטנה: ) היא האות העשרים באלפבית היווני. בספרות יווניות היא שקולה למספר 400.

מקורה של האות באות הפיניקית / שמית וו.

אטא

אטא (אות גדולה: Η, אות קטנה: η) היא האות השביעית באלפבית היווני.

בספרות יווניות האות שקולה כנגד המספר 8.

אלפא

אלפא (אות גדולה: Α, אות קטנה: α) היא האות הראשונה באלפבית היווני.

אפסילון

אֶפְּסִילוֹן היא האות החמישית באלפבית היווני. בספרות יווניות היא מסמלת את המספר 5 וזהו גם שוויה. היא נכתבת:

יש להבדיל בין – אפסילון קטנה, לבין – האות הלטינית

E בכתב יד.

בטא

בטא או בטה (אות גדולה: Β, אות קטנה: β או ϐ) היא האות השנייה באלפבית היווני. ומקורה באות הפיניקית "ב" - . ביוונית מודרנית האות נהגית כבי"ת רפה (/v/ ‏:IPA - ושמה 'וִיטָה') אולם ביוונית עתיקה נהגתה האות כבי"ת (/b/ ‏:IPA).

בספרות יווניות לאות ערך של המספר 2.

מהאות בטא צמחה האות הלטינית B והאותיות הקיריליות В ו־Б. הליגטורה הגרמנית ß דומה בצורתה לאות בטא, אולם מדובר באות שונה שהתפתחה באופן שונה, ואף הגייתה שונה.

גמא

גמא (אות גדולה: Γ, אות קטנה: γ) היא האות השלישית באלפבית היווני. ביוונית עתיקה נהגתה כגימ"ל (IPA: ‏/ɡ/). ביוונית מודרנית נהגית כגימ"ל רפה בעבר (IPA: ‏/ɣ/ - כהגיית ע'ין בערבית). הצירוף γγ נהגה נְגְּ, כמו במילה "אנגליה". הצירוף γκ נהגה כגימ"ל בעברית. הצירוף γι נהגה כאות Y באנגלית. הצירוף γου משמש לתעתוק צליל W משפות זרות.

דלתא (אות)

דלתא או דלתה - (אות גדולה Δ, אות קטנה - δ) היא האות הרביעית באלפבית היווני. ביוונית מודרנית מבוטאת האות כדל"ת רפה בעבר (/ð/ ‏:IPA - כצרוף Th במילה האנגלית This), אולם ביוונית עתיקה בוטאה האות כדל"ת דגושה.

בספרות יווניות מסמלת האות את המספר 4.

יוונית

יוונית (Ελληνικά (מידע • עזרה) - אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו. היוונית דוּבּרה בתחילה גם לאורך חופי אסיה הקטנה (למעשה דיאלקטים יווניים שרדו באסיה הקטנה עד למאה ה־20) וחלקים מאיטליה ומצרפת. בעת העתיקה ניתן להבחין בין מספר דיאלקטים יווניים, והבולטים בהם היו האיוני, הדורי, האיולי, הארקדו־קפריסאי וניב צפון־מערבי. הניב האטי הוא למעשה ניב איוני עם תערובת של יסודות דוריים ובניב זה נכתבה רוב הספרות הקלאסית היוונית והוא גם משמש בסיס לשפה היוונית המודרנית.

יוטא

יוטא (אות גדולה: Ι, אות קטנה: ι) היא האות התשיעית באלפבית היווני.

בספרות יווניות האות שקולה כנגד המספר 10.

האות מייצגת את צליל החיריק.

כי

כִֿי (אות גדולה: Χ, אות קטנה: χ) היא האות העשרים ושתיים באלפבית היווני.

ביוונית עתיקה נהגתה האות כצליל כּ מנושפת, [kʰ] (תעתיק לטיני: ch). ביוונית מודרנית ההגייה דומה לצליל האות כֿ רפה בעברית, אבל וילונית במקום ענבלית: [x].

למדא

לַמְדַא (לעיתים נכתב: "לַמְבְּדַא" (ביוונית: Λάμ(β)δα) היא האות ה-11 באלפבית היווני. בספרות יווניות היא שקולה למספר 30. אות גדולה: Λ, אות קטנה: λ. ‏נהגית כלמ"ד (/l/ ‏:IPA).

מו

מוּ (אות גדולה: Μ אות קטנה: μ) היא האות השנים עשר באלפבית היווני. בספרות יווניות האות מייצגת את המספר 40. ביוונית מודרנית נקראת האות מִי. לעיתים משתמשים גם בהגייה האנגלית של שם האות, מיו. הגייתה כהגיית האות העברית מ'.

נו (אות)

נו (אות גדולה: Ν, אות קטנה: ν), ביוונית מודרנית נִי, היא האות השלוש עשרה באלפבית היווני. לעיתים נהגית על פי הגייתה האנגלית - ניו.

בספרות יווניות האות שקולה כנגד המספר 50.

האות התפתחה מהאות הפיניקית / שמית נון.

צלילה כצליל האות נ'.

דומה לאות נון ולאות אן {N}.

סיגמא

סִיגְמַא או סִיגְמַה (גדולה , קטנה , קטנה סופית ς) היא האות ה-18 באלפבית היווני. האות נהגית כסמך (צליל S).

בספרות יווניות האות שקולה כנגד המספר 200.

מקור האות הוא באות הפיניקית שין . אולם, שם האות נובע מסמך.

בכתיבה היוונית מזרחית (בניגוד לאלפבית היווני מערבי שהשתמשו בו במחוזות יווניות אירופיות) ובימי הביניים, צורת האות הייתה כסיגמא ירחית (בצורת חצי סהר) כלומר C, c אשר מזכירה את האות הלטינית C, אך אינה קשורה אליה כלל. בסיגמא הירחית השתמשו בעיקר ביוונית של ימי הביניים. ניתן לראות זאת עדיין בכתבי הכנסייה האורתודוקסית היוונית וגם בחלק ממהדורותיהם של סופרים קלאסיים. צורתה של האות אס (C) באלפבית הקירילי וצורתה של האות סימא באלפבית הקופטי נוצרו מהסיגמא הירחית (lunate sigma) הנזכרת לעיל.

פי

פִי (אות גדולה: Φ, אות קטנה: φ או ϕ) היא האות העשרים ואחת באלפבית היווני.

קפא

קַפָּא (אות גדולה: , אות קטנה: ) היא האות העשירית באלפבית היווני.

בספרות יווניות האות שקולה כנגד המספר 20.

האות קפא נהגית ככ"ף דגושה (/k/ ‏:IPA).

רו

רו (אות גדולה: Ρ, אות קטנה: ρ או ϱ) היא האות השבע עשרה באלפבית היווני. בספרות יווניות היא שקולה למספר 100.

מקורה של האות באות השמית/פיניקית ריש. ביוונית מודרנית נהגית האות כצליל רי"ש מכתשי. ביוונית עתיקה נהגתה האות בתחילת מילה תוך נישוף, ולכן תועתקה ללטינית כ-rh.

תטא

תטא (אות גדולה: Θ או ϴ, אות קטנה: θ או ϑ) היא האות השמינית באלפבית היווני.

בספרות יווניות האות שקולה כנגד המספר 9. ביוונית עתיקה נהגתה כצליל 'ט' מנושף (/tʰ/ ‏:IPA); ביוונית מודרנית נהגית כת"ו רפה בעבר (/θ/ ‏:IPA - כמו Th במילה האנגלית Think). תעתיק האות לכתב לטיני הוא Th.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.