אלפא קנטאורי

אלפא קנטאורי (נקראת גם ריגל קנטאורי, טולימן או גליזה 559) היא מערכת הכוכבים הקרובה ביותר למערכת השמש הממוקמת במרחק של כ-4.37 שנות אור ממנה, והיא מורכבת משלושה כוכבים: פרוקסימה קנטאורי שהוא הקרוב ביותר למערכת השמש שלנו, אלפא קנטאורי A שהוא מאותו טיפוס ספקטראלי של השמש, ואלפא קנטאורי B. המערכת מופיעה בשמיים של כדור הארץ כחלק מקבוצת הכוכבים קנטאור. הסברה היא שהכוכב פרוקסימה קנטאורי הסמוך למערכת זו מקושר גם הוא למערכת אך לא נמצאו עדויות מספיקות שיתמכו בסברה שהוא הצלע השלישית במערכת מרובת כוכבים.

Centaurus constellation map
המיקום של מערכת אלפא קנטאורי בקבוצת הכוכבים קנטאור
Alpha Centauri relative sizes
גודלם היחסי וצבעם היחסי של הכוכבים בהשוואה ביניהם ובהשוואה לשמש

הגדרות מדעיות

תצפיתנים מכנים את המערכת המורכבת מאלפא קנטאורי A ואלפא קנטאורי B בשפה מדעית α Centauri AB או α Cen AB בקיצור. הכוכבים מכונים בנפרד α Cen A ו - α Cen B בהתאמה. פרוקסימה קנטאורי מכונה פשוט "פרוקסימה" או α Cen C. מערכת הכוכבים הכוללת מכונה α Cen AB-C על ידי תצפיתנים, אך הוכחה חותכת לעובדה שפרוקסימה קנטאורי הוא חלק ממנה עוד לא נמצאה.

המיקום בשמיים

לעין הגלויה תיראה המערכת כאילו הייתה כוכב אחד, הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים הדרומית, קנטאור. ניתן לראותה בחצי כדור-הארץ הדרומי. בעזרת טלסקופ ניתן לראות שזוהי בעצם מערכת של כוכב כפול במסלול קרוב. לא ניתן להבדיל בין אורו של אלפא קנטאורי A לאלפא קנטאורי B בשל המרחק הקטן בין שניהם, ואורם המשותף יוצר את הבהירות השלישית בחוזקה בשמי הלילה. הזוג אלפא קנטאורי A ואלפא קנטאורי B מקיפים את מרכז מסתם המשותפת ב-79.91 שנות ארץ, ופרוקסימה קנטאורי מקיף אותם בחצי מיליון שנות ארץ.

פרוקסימה קנטאורי ממוקם במרחק של 2.18° מזוג הכוכבים אלפא קנטאורי A ואלפא קנטאורי B וניתן לראות אותו רק בעזרת טלסקופ. הכוכב השלישי והקטן ביותר במערכת מרוחק מהם מספיק באופן שבו אם ניתן היה לראות אותו בעין גלויה בהירותו הייתה מופיעה ככוכב נפרד בשמיים ולא נבלעת במערכת. מדענים מעריכים שיש קשר כבידתי בין פרוקסימה קנטאורי למערכת α Cen AB אך לא נמצאה עדות לכך שיש לו מסלול אליפטי האופייני למערכת מרובת כוכבים.

מאפייני המערכת

מערכת אלפא קנטאורי היא השלישית בבהירותה אחרי הכוכב הכפול סיריוס והכוכב העל-ענק קאנופוס. הכוכב הבהיר ביותר אחריה הוא ארקטורוס. אלפא קנטאורי A, ככוכב יחיד הוא הרביעי בבהירותו בשמיים וחיוור יותר רק במעט מארקטורוס. אלפא קנטאורי B ממוקם במקום ה-21 ברשימת הכוכבים היחידים הבהירים ביותר.

אלפא קנטאורי A קצת יותר גדול ובוהק מהשמש. הוא מסיבי יותר ב-10% בקירוב והרדיוס שלו גדול יותר בכ-23%. זהו כוכב דמוי-שמש בגוון צהוב-לבן בדומה לשמש השייך לסדרה הראשית. הוא שייך לסיווג הספקטרלי G2V. לפי ההערכות הסיבוב העצמי של הכוכב נמשך 22 יום.

אלפא קנטאורי B קצת יותר קטן ופחות בוהק מהשמש. מסתו נאמדת ב-90% מזו של השמש והרדיוס שלו קטן יותר בכ-14%. גם הוא שייך לסדרה הראשית. הוא שייך לסיווג הספקטרלי K1 V. הוא שונה בצבעו מאלפא קנטאורי A והוא יותר צהוב-כתום. לפי ההערכות הסיבוב העצמי של הכוכב נמשך 41 יום. אף על פי שהוא לא בהיר באותה מידה, הוא פולט קרני X בעוצמה חזקה יותר. כוכב לכת חוץ-שמשי במסה הדומה לכדור הארץ מקיף את הכוכב אחת ל-3.2 ימים במרחק של כ-6 מיליון ק"מ.

אלפא קנטאורי C שייך לסיווג הספקטרלי M5Ve או M5VIe והוא שייך לסדרה הראשית מסוג V או שהוא תת-ננס מסוג VI.

מחקר

מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז[1], שכלל סימולציות מחשב המדמות היווצרות כוכבי לכת, הצביע על סבירות גבוהה לכך שלפחות כוכב לכת סלעי אחד, דומה לכדור הארץ, מקיף את אלפא קנטאורי B.

ואכן, באוקטובר 2012 התפרסם מאמר בכתב העת Nature[2] מחקר המצביע על עדויות למציאת כוכב לכת דמוי ארץ הסובב את אלפא קנטאורי B. זמן הקפתו סביב אלפא קנטאורי B הוא 3.2 ימים בלבד עקב קרבתו לאלפא קנטאורי B, והוא מוערך כבעל טמפרטורה גבוהה מכדי לקיים חיים כפי שמוכרים לנו כיום.

בשנת 2017 גילה מערך של רדיו-טלסקופים במדבר אטקמה שבצ'ילה, ALMA (Atacama Large Millimeter Array), כי נמצאת חגורת אבק במערכת הכוכבים הזו - דבר שעשוי להעיד על קיומם של כוכבי לכת רבים שכן נוצרו שם[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Science News Alpha Centauri Should Harbor Detectable, Earth-like Planets
  2. ^ Nature An Earth-mass planet orbiting α Centauri B
  3. ^ עודד כרמלי, עדויות ראשונות למערכת עולמות באלפא קנטאורי, באתר של סוכנות החלל הישראלית, 5 בנובמבר 2017
1838 במדע

ערך מורחב – 1838

אלפא קנטאורי A

אלפא קנטאורי A הוא הכוכב המרכזי של מערכת הכוכבים המשולשת אלפא קנטאורי. הוא מסיווג ספקטרלי G2 הזהה לשמש אם כי הוא קצת יותר גדול ממנה. אלפא קנטאורי A ואלפא קנטאורי B מקיפים את מרכז מסתם המשותפת ב-80.1 שנות ארץ.

אלפא קנטאורי B

אלפא קנטאורי B הוא כוכב הסדרה הראשית כתום, בן זוגו של אלפא קנטאורי A. סיווגו הספקטרלי הוא K1 ובהירותו היא 0.5 מזו של השמש. קוטרו הוא 1,200,000 ק"מ ומסתו שווה ל-0.907 מסות שמש. טמפרטורת הפנים שלו היא 5,200° צלזיוס. בהירותו הנראית היא 1.35 ובהירותו המוחלטת 5.7. מרחקו מכדור הארץ הוא 4.4 שנות אור.

באוקטובר 2012 התגלה כוכב לכת חוץ-שמשי המקיף את הכוכב. לכוכב הלכת מסה דומה לשל כדור הארץ, הוא משלים הקפה סביב הכוכב בכ-3.2 ימים, ומרחקו כ-6 מיליון ק"מ.בכוכב הלכת הזה לא יכולים להתקיים חיים מכוון שהוא מקיף את כוכב השבת שלו מקרוב.

אפסילון בארידנוס

ε (אפסילון) בארידנוס (הידוע גם בשמו רן) הוא כוכב בקבוצת הכוכבים ארידנוס, שנמצא במרחק של כ-10.5 שנות אור מהשמש, כך שמבין הכוכבים הנראים לעין הוא השלישי בקרבתו אל מערכת השמש (אחרי מערכת אלפא קנטאורי וסיריוס). זהו גם אחד מהכוכבים הקרובים ביותר שידוע שיש להם כוכב לכת המקיף אותו.

בשל קרבתו, דמיונו לשמש וקיומו של כוכב הלכת, מהווה הכוכב מוקד מחקר של מערכות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. בשל גילו הצעיר יחסית של הכוכב המוערך בכ-800 מיליוני שנים (בהשוואה 4.5 מיליארד שנים של השמש) הסבירות למצוא חיים על כוכב לכת המקיף אותו היא נמוכה. למרות עובדה זו, היה הכוכב בין הראשונים אליהם כוון רדיו-טלסקופ בניסיון לקלוט שידורים המעידים על קיום חיים אינטליגנטיים, אך כצפוי, לא נקלטו שידורים כאלו.

הדר (כוכב)

הדר, אגנה או β (בטא) בקנטאור הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים קנטאור והוא גם הכוכב האחד עשר בבהירותו בשמים. הכוכב נמצא בחלק הדרומי של קבוצת קנטאור, סמוך לכוכב אלפא קנטאורי והקו המחבר אותם מצביע אל קבוצת הצלב הדרומי (ליתר דיוק אל הכוכב גקרוקס).

וולף 359

וולף 359 (באנגלית: Wolf 359, נקרא גם CN באריה, LHS 36 או גליזה 406) הוא ננס אדום בקבוצת הכוכבים אריה הממוקם במרחק של 2.4 פארסק (7.7 שנות אור) מכדור הארץ. וולף 359 הוא אחד מהכוכבים הקרובים ביותר לארץ, כאשר רק מערכת אלפא קנטאורי וכוכב ברנרד קרובים אלינו יותר, ככל הידוע כרגע. למרות קרבתו ובשל בהירותו הקטנה יחסית לא ניתן לראותו בעין בלתי מזוינת. הכוכב התגלה בשנת 1918 על ידי האסטרונום מקס וולף בעזרת צילום אסטרונומי, ונקרא על שמו של המדען. לכוכב תנועה עצמית גדולה מאוד והוא נע על רקע הכוכבים הרחוקים יותר כ-4.7 שניות קשת בשנה. הכוכבים הקרובים ביותר אליו הם רוס 128 במרחק של 3.8 שנות אור ממנו ולאלנד 21185 במרחק של 4.1 שנות אור ממנו.

טאו בלווייתן

τ (טאו) בלווייתן הוא כוכב בקבוצת הכוכבים "לווייתן", שנמצא במרחק של כ-11.9 שנות אור מהשמש, כך שמבין הכוכבים הנראים לעין הוא השביעי בקרבתו אל מערכת השמש (אחרי מערכת אלפא קנטאורי, סיריוס, ε בארידנוס, פרוקיון, 61 בברבור ו-ε באינדיאני). כמו כן הוא אחד הכוכבים הדומים ביותר לשמש מבין הכוכבים הקרובים אליה.

בשל קרבתו ודמיונו לשמש, היווה הכוכב מוקד מחקר לאפשרות של קיום חיים מחוץ למערכת השמש. בשנת 1960 היה כוכב זה, יחד עם ε בארידנוס, הראשון שאליו כוון רדיו-טלסקופ בניסיון לקלוט שידורים המעידים על קיום חיים אינטליגנטיים. ניסיונות אלו לא העלו דבר עד היום.

כוכבים בהירים

כוכבים בהירים בולטים בשמי הלילה משום שהם קרובים יחסית לכדור הארץ או משום שהבהירות המוחלטת שלהם גדולה במיוחד. זו רשימת 50 הכוכבים הבהירים ביותר בשמי הלילה (עד דרגת בהירות 2.0) כפי שהם נצפים בעין. משום כך דרגת הבהירות מתייחסת לבהירות באור נראה בלבד; וכוכבים כפולים מופיעים ברשימה על פי הבהירות הכוללת של המערכת ולא בנפרד.

להשוואה, ניתנת הבהירות הנראית המקסימלית של הגופים במערכת השמש, שניתנים לצפייה בעין:

הירח - 12.9-

נוגה - 4.6-

צדק - 2.9-

מאדים - 2.9-

כוכב חמה - 1.9-

שבתאי - 0.2-הכוכב הבהיר ביותר (באופן מוחלט) המוכר כיום הוא LBV 1806-20. בהירותו המוחלטת היא 14.2- ובהירותו הנראית 8.4. הכוכב מאיר בעוצמת הארה של 38,000,000 שמשות.

לאלנד 21185

לאלנד 21815 (מצרפתית: Lalande 21185, נקרא גם גליזה 411, LHS 37 או 95735 HD) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של 9.3 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. זהו אחד הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ ורק מערכת הכוכבים של אלפא קנטאורי והננסים האדומים כוכב ברנרד ווולף 359 קרובים יותר ממנו, אך למרות זה הוא יותר בהיר גם מוולף 359, גם מכוכב ברנרד וגם מפרוקסימה קנטאורי, ולמעשה הוא הננס האדום השלישי הכי בהיר בשמים (אחרי לאקאי 8760 ולאקאי 9352). כמו כל שאר הננסים האדומים, גם את לאלנד 21185 לא ניתן לראות ללא ציוד עזר, שכן בהירותו היא מדרגה 7.5, נמוכה בהרבה מסף הראייה האנושי.

מייג'ור ויקטורי (מארוול קומיקס)

מייג'ור ויקטורי (באנגלית: Major Victory) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה לראשונה בחוברת Marvel Super-Heroes #18 מינואר 1969 ונוצרה על ידי הכותב ארנולד דרייק והמאייר ג'ין קולאן.

מייג'ור ויקטורי הוא האלטר אגו של ואנס אסטרוביק, בנם היחיד של ארנולד ונורמה אסטרוביק, שנולד בניו יורק בהמשכיות ארץ-691 (בה פעלה קבוצת שומרי הגלקסיה המקורית). הוא התגייס לחיל האוויר של ארצות הברית בהגיעו לגיל 18, שינה את שמו לאסטרו והיה הצעיר ביותר שהתקבל לתוכנית האימונים לטייסי החלל. בשנת 1988, אסטרו התנדב למשימה הבין-גלקטית המאוישת הראשונה אי פעם של ממשלת ארצות הברית, "פרויקט: קפיצת כוכב".

הספינה שלו, אודיסאוס 1, לא הייתה מתואמת למסעות חלל שמעל למהירות האור, ולכן המסע למערכת הכוכבים השכנה אלפא קנטאורי התמשכה כעשר מאות. כדי להגן עליו מזיקנה, אסטרו התכסה בחליפת גוף העשויה מסגסוגת משמרת של נחושת (ולאחר מכן - עם הצטרפותו לשומרי הגלקסיה - גם בסגסוגת האדמנטיום הבלתי שבירה), וקיבל עירוי דם מאותו חומר. במהלך מסעו לאלפא קנטאורי, הספינה העירה אותו מדי פעם מהקפאה קריוגנית כדי לבצע מספר שיפורים שגרתיים. התקופות אותן העביר לבדו מחוץ לתא ההקפאה דחפו אותו לכדי שיגעון. באחת מאותם פעמים, כוחותיו המנטליים של אסטרו התפתחו, וכאשר הגיע למערכת הכוכבים כעבור אלפי שנים אחר כך, הייתה לו שליטה מלאה ביכולותיו הטלקינטיות.

מערכת מרובת כוכבים

מערכת מרובת כוכבים היא מערכת בת מספר קטן של כוכבים הקשורים זה לזה באמצעות כוח הכבידה בצורה משמעותית. כוכבים זוגיים הם הצורה הנפוצה ביותר ביקום של מערכת מרובת הכוכבים; ככל הנראה, כ-60% מן הכוכבים הם חלק ממערכת זוגית. כיום ידוע על מערכות נוספות רבות בנות שלושה, ארבעה כוכבים ואף שבעה כוכבים. כאשר מספר הכוכבים במערכת גדול (על פי החלטה שרירותית) המערכת תיקרא צביר כוכבים, והם מונים עשרות ומאות אלפי כוכבים.

סופרנובה 185

סופרנובה 185 (מסומנת כ-SN 185) הייתה סופרנובה אשר נצפתה על פני כדור הארץ בשנת 185, מכיוון מערכת הכוכבים אלפא קנטאורי, בין קבוצות הכוכבים מחוגה וקנטאור, כלומר בתוך גלקסיית שביל החלב עצמה. הסופרנובה נצפתה על ידי אסטרונומים סינים ותועדה בספרי ההיסטוריה של שושלת האן המזרחית מהמאה ה-5, שם הוצגה כ"כוכב אורח". ישנן עדויות לכך שהסופרנובה תועדה גם בכתבים רומיים. הסופרנובה, בה ניתן היה לצפות זוהרת בשמי הלילה במשך כשמונה חודשים, נחשבת כסופרנובה הראשונה המתועדת על ידי המין האנושי.

על פי מספר הערכות, הערפילית RCW 86 היא שארית סופרנובה של האירוע. המרחק בינה לבין כדור הארץ מוערך בכ-8,200 שנות אור, ועל פי מחקרים עדכניים שנערכו באמצעות מדידות קרני X קיימת התאמה בין מרחק זה לבין מועד הסופרנובה.

סיד מאייר

סידני ק. מאייר (באנגלית: Sidney K. Meier; ‏ נולד ב-24 בפברואר 1954 בסארניה, אונטריו, קנדה) הוא מעצב ומתכנת משחקי וידאו, מהפוריים והמשפיעים בתעשיית משחקי המחשב.

ייסד יחד עם ביל סטילי את חברת מיקרופרוס (MicroProse) בשנת 1982, ולאחר שפרש מזו בשנת 1996 הקים יחד עם ג'ף בריגס ובריאן ריינולדס את חברת המשחקים פיראקסיס (Firaxis), בה משמש כמנהל הפיתוח הקריאטיבי עד היום.

מאייר השתתף בפיתוח מספר רב של משחקים שזכו הן להצלחה מסחרית ולשבחי הביקורת, וביטוי להערכה לה זוכה האיש והשם שקנה לו בתעשייה ניכר בכך ששמו שורבב בשמות כותרים רבים (לדוגמה המשחק אלפא קנטאורי, ששמו המלא: Sid Meier's Alpha Centauri).

במהלך הקריירה שלו, נטל חלק בהפקה של למעלה מ-40 משחקי מחשב, בהם יצירות כדוגמת משחק הפעולה-הרפתקה "Pirates!‎" ומשחק האסטרטגיה "Civilization" שהתפתח לסדרת משחקים ידועה.

מאייר היה לחבר השני בהיכל התהילה של האקדמיה לאמנות ומדע אינטראקטיביים בשנת 1999.

סיווג ספקטרלי

סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם. את הכוכבים ניתן לסווג על פי ספקטרום הקרינה ועל פי עוצמת הקרינה. ספקטרום הקרינה הנפלט מכוכב מורכב מקרינת גוף שחור התואמת לטמפרטורת פני השטח שלו ועליו מופיעים קווי בליעה (ובמקרים מסוימים קווי פליטה) על פי ההרכב של היסודות בשכבותיו החיצוניות. עוצמת הקרינה תלויה בשטח הפנים של הכוכב, הנגזר ישירות מרדיוסו ומטמפרטורת פני השטח בהתאם לחוק סטפן-בולצמן. ניתן אם כן באמצעות ניתוח הספקטרום לסווג את הכוכבים על פי הטמפרטורה שלהם, על פי עוצמת ההארה ביחס לטמפרטורה שלהם ועל פי ההרכב הכימי של שכבותיהם החיצוניות.

סיריוס

סיריוס הוא כוכב זוגי הידוע גם כ-α בכלב גדול, הכלב של אוריון וגליזה 244, ונקרא בעברית אברק או "כוכב הכלב". זהו הכוכב הבהיר ביותר בשמי כדור הארץ (מלבד השמש), מרחקו 8.6 שנות אור ממערכת השמש (המערכת החמישית במרחקה ממערכת השמש והשנייה מבין אלו שניתנות לצפייה ללא ציוד עזר אחרי מערכת אלפא קנטאורי) והוא שייך לקבוצת הכוכבים כלב גדול ומהווה את הקודקוד הדרום מזרחי של משושה החורף.

הכוכב הראשי במערכת הוא סיריוס-A, כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A1 V, צבעו לבן - כחלחל והוא מאיר בעוצמה של פי 25 מאשר עוצמת ההארה של השמש. לסיריוס מהירות רדיאלית של 7.6 ק"מ/שנייה ובתצפיות נתגלה סביבו ענן אבק.

הכוכב המשני במערכת הוא הננס לבן סיריוס-B. הוא מסתובב סביב נקודה משותפת בינו לבין סיריוס-A ב־50.1 שנות ארץ, במסלול אקסצנטרי מאוד, המשתנה בין 8.1 יחידות אסטרונומיות ל־31.5 יחידות אסטרונומיות. סיריוס-B חיוור פי 10,000 מסיריוס-A, קוטרו 12,000 ק"מ וצפיפותו גדולה פי 92,000 מצפיפות השמש.

פרוקסימה קנטאורי

פרוקסימה קנטאורי הוא הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש ומכאן שמו (לטינית: proximus = קרוב). מרחקו ממערכת השמש 4.22 שנות אור והוא נמצא בקבוצת הכוכבים קנטאורוס. פרוקסימה קנטאורי שייך למערכת הכוכבים אלפא קנטאורי, והוא הכוכב החיוור ביותר בה, על כן הוא גם מכונה לעיתים אלפא קנטאורי C. ניתן לראות את פרוקסימה קנטאורי רק דרומית מקו רוחב 25 מעלות צפון ורק באמצעות טלסקופ. הכוכב התגלה ב-1915 על ידי רוברט אינס.

פרוקסימה קנטאורי הוא כוכב מסוג ננס אדום והוא כוכב משתנה מסוג כוכב הבזק. ההתפרצות מתרחשת כמעט מדי שעה ויכולה להכפיל פי כמה את בהירותו הנורמלית. הכוכב נמצא על הגבול התחתון של היכולת לתמוך בבעירה תרמו-גרעינית. גילו של הכוכב 4.85 מיליארד שנים.

פרוקסימה מרוחק מהכוכב הכפול אלפא קנטאורי 13,000 יחידות אסטרונומיות ומקיף אותו בחצי מיליון שנים. לפרוקסימה תנועה עצמית גדולה במיוחד גבוהה של כ-3.8 שניות קשת בשנה.

לפרוקסימה יש כוכב לכת, פרוקסימה קנטאורי b המקיף אותו באזור ישיב. כמו כן, כוכב לכת נוסף פרוקסימה קנטאורי c נצפה בשנת 2019, אך טרם אושר.

קוטב שמיימי

הקוטב השמיימי הוא הנקודה הדמיונית על כיפת השמים שמהווה את נקודת המפגש של ציר כדור הארץ איתה. קיימות שתי נקודות כאלו: הקוטב השמיימי הצפוני והקוטב השמיימי הדרומי. סיבוב כדור הארץ על צירו גורם לכך שכל גרמי השמים נראים כאילו הם נעים במעגל סביב הקטבים.

קנטאור (קבוצת כוכבים)

קנטאור או קנטאורוס הוא שמה של קבוצת כוכבים דרומית, מהגדולות שבקבוצות הכוכבים, הכוללת את הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש. קבוצות קנטאור היא גם אחת מקבוצות הכוכבים המודרניות וגם אחת מאלו של תלמי.

שנת אור

שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש לכוכב הקרוב ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור). שנת אור אחת שווה למרחק שהאור עובר בריק (ואקום) במשך שנה יוליאנית, שהיא בדיוק 365.25 ימים של 24 שעות (שהם 8,766 שעות או 525,960 דקות או 31,557,600 שניות).

הכוכבים הבהירים בקבוצת קנטאור
α (ריג'יל) • β (הדר)θ (מנקנט)γ (מוליפיין)ε‏ • η‏ • ζ‏ • δ‏ • ι Centaurus constellation-heb

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.