אלעזר שטרן

אלעזר שטרן (נולד ב-25 באוגוסט 1956, י"ח באלול ה'תשט"ז) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד בסיעת כחול לבן וקודם לכן מטעם מפלגת התנועה. אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כראש אגף כוח האדם (אכ"א). שימש מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל וקצין החינוך הראשי.

אלעזר שטרן
אלעזר שטרן, 2012
אלעזר שטרן, 2012
מפלגה התנועה, יש עתיד
סיעה התנועה, יש עתיד, כחול לבן
חבר הכנסת
5 בפברואר 2013 – 31 במרץ 2015
(שנתיים ו-7 שבועות)
4 בספטמבר 2015 – מכהן
(4 שנים ו-6 שבועות)
כנסות ה־19, ה־2022
שירות צבאי
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19741987, 19892008
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה

ביוגרפיה

אלעזר שטרן נולד בתל אביב, בנם של לוי ושרה, ניצולי השואה ששרדו את מחנה ריכוז מאוטהאוזן ומחנה השמדה אושוויץ-בירקנאו.[1] שטרן למד בבית ספר יסודי ממלכתי-דתי "עציון" והישיבה התיכונית נתיב מאיר (ב"כיתת האלופים" - כינוי לכיתה שממנה יצאו 3 אלופים בצה"ל: אלעזר שטרן, יאיר נוה וישי בר, וכמו כן הרב הצבאי הראשי תא"ל רפי פרץ), וכן היה פעיל בסניף בני עקיבא ביד אליהו. בעוד רבים מחבריו הצטרפו לגוש אמונים התנגד שטרן לדרך זו וראה בה הפרת חוק ומרידה בשלטון.[2]

בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל וכלכלה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, תואר שני במינהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני בניהול משאבים אסטרטגיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי שבוושינגטון, ארצות הברית.

נישא במאי 1980 לדורית מנס, אחותו של חברו ללימודים וקשרו בצבא, שנהרג בתאונת אימונים, אשר שירתה תחת שטרן כפקידה פלוגתית.[3] דורית עובדת כמרצה ב"מרכז שורשים" הפועל תחת ארגון צהר,[4] לזוג חמישה ילדים. שטרן נמנה עם מייסדי היישוב הדתי הושעיה בגליל, שם הוא גר.

שירות צבאי

Bahad1
אלוף אלעזר שטרן (מימין) ואלוף-משנה אהרון חליוה בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1

בשנת 1974 שטרן התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים לגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר אותו סיים בהצטיינות. שימש מפקד כיתה ויצא לקורס קציני חי"ר. משנת 1976 שירת כקצין בתפקידי פיקוד בחטיבה, מתפקיד מפקד מחלקה בגדוד 890 עד למפקד גדוד 202. בהיותו סגן מפקד פלוגה בגדוד 890 השתתף במבצע מנורה תחת פיקודו של המ"פ אריה נייגר ופיקד על כוח משנה שהשמיד יעד מחבלים שבו היו תותחים ומרגמות.[5] בקרב נהרגו שבעה מחבלים ומחבל אחד נשבה. לכוח עליו פיקד שטרן לא היו נפגעים. לאחר מכן שימש מדריך בבה"ד 1.[6] בשנת 1979, עת שימש כמפקד פלוגה בגדוד 890[7], ערך סיור בגזרת הר דב למשפחת מנס ששכלה את בנה, אילן מנס, שהיה קשרו האישי של שטרן כששימש כמ"מ, בתאונת אימונים במהלך תרגיל מסכם בקורס מ"כים.[8] לאחר מותו התגייסה אחותו של אילן, דורית, והייתה לפקידה הפלוגתית של שטרן, ולימים אשתו. בעוד הסיור מתקיים התקבל דיווח על חוליה בת שלושה מחבלים מארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין שנעה בין הכפר שובא לכפר חמאם שבדרום לבנון. אף כי נאסר עליו להשתתף במרדף אחר החוליה, הקפיץ שטרן את כוח הכוננות הפלוגתי ועם עוד כשישה לוחמים נע לעבר המחבלים, נתקל בהם מטווח קצר והרגם. יאנוש בן גל, אלוף פיקוד צפון, העניק לשטרן תעודת הערכה על הדרך בה פיקד על הקרב.[9]

במלחמת לבנון הראשונה פיקד תחילה על החפ"ק של מפקד עוצבת האש, תא"ל עמוס ירון, ומספר ימים לאחר הטבח בסברה ושתילה מונה לסגן מפקד גדוד 202 של הצנחנים. בשנת 1984 מונה למפקד בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים[10] ולאחר שנתיים בתפקיד זה מונה למפקד גדוד 202. בשנת 1987 השתחרר מצה"ל, ועבד בהוראה בבית ספר תיכון בנצרת. בתקופה זו שירת במילואים כמפקד גדוד צנחנים בעוצבת שועלי מרום.[11] בשנת 1989 חזר לצה"ל, ובשנים 1989–1990 שירת כסגן מפקד חטיבה אזורית בגבול הצפון, בשנת 1991 מונה למפקד חטיבה 226 חטיבת צנחנים במילואים, ובמקביל לראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר, בתפקידיו אלו שימש עד שנת 1993. בשנים 1993–1996 שירת כמפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1). שטרן התפרסם כאשר כמפקד בית הספר לקצינים, הדיח שלושה צוערים שלא פינו מקום ישיבה לנוסעת זקנה באוטובוס.[12] במהלך תפקידו יזם והוציא לפועל את פרויקט עדים במדים, שליחת משלחות של חיילי צה"ל במדים לפולין ולארצות נוספות, בעקבות אירועי השואה.

בשנת 1996 נשלח ללימודים באוניברסיטה לביטחון לאומי (NDU), שבוושינגטון הבירה, ארצות הברית. לאחר מכן שימש סגן מפקד עוצבת געש בשנים 19981999. בשנת 1999 מונה למפקד אוגדה משוריינת במילואים, אך לאחר מספר חודשים האוגדה נסגרה, עקב החלטה על סגירת מספר יחידות בצה"ל. בהמשך אותה שנה מונה לקצין החינוך הראשי (קח"ר). במהלך תפקידו כקח"ר עבר החיל תהליך של שינוי אסטרטגי ובמסגרתו טבע שטרן את מהות תפקידו של צה"ל: "עם בונה צבא בונה עם". אחדים מהנושאים בהם עסק בתפקידו זה עוררו מחלוקת, ובהם הצעתו לבטל את תקן יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים; בקשתו "לבצע עבודת מטה בעניין הפרדה בין דמם של חללים שנפלו בקרב ולחללים אחרים"; איגרת בה כתב בקשר להתנהגות חיילי צה"ל בשטחים בזמן האינתיפאדה השנייה: "גם הישר בבני האדם, כמעט מצווה ללבוש מידה מסוימת של אכזריות וחימה בצאתו למלחמה"; סגירת השבועון "במחנה" למשך כמה שבועות, לאחר פרסום כתבת שער על קצין במילואים בדרגת אלוף-משנה שיצא מהארון, והתרת פעילתו מחדש רק בליווי ועדה מייעצת.[3][13] לטענתו של שטרן, נסגר העיתון בשל רצף של תקלות.

אחת הפעולות המרכזיות של שטרן כקח"ר הייתה הובלה של ועדה מיוחדת שניסחה מחדש את "רוח צה"ל" - הקוד האתי של צה"ל; השינויים מהקוד האתי, שנוסח לראשונה בעבר על ידי ועדה בראשות פרופ' אסא כשר, עוררו ויכוחים קשים בצה"ל ומחוצה לו, אולם בסופו של התהליך אושרו השינויים ונקבע "רוח צה"ל" התקף עד היום ומהווה מצפן להתנהגות של כלל המשרתים בצבא, מהטירון ועד לרמטכ"ל.

ראש אגף משאבי אנוש

ביולי 2004 מונה לראש אגף כוח אדם, שאת שמו שינה ב-2005 ל"אגף משאבי אנוש" (שינוי שאירע קודם לכן בארגונים רבים). ב-17 ביולי 2008 הוחלף בתפקיד בידי אלוף אבי זמיר, שהחזיר את שם האגף ל"אגף כוח אדם". בתפקידו כראש אכ"א הוביל את צה"ל לעיסוק מוגבר בתחומי חינוך יהודי ודמוקרטי: יזם והקים את פרויקט הגיור "נתיב" שבמסגרתו התגיירו למעלה מ-8,000 מתגיירים יוצאי חבר העמים, קידם וטיפח את קליטת העלייה בצה"ל, חיזק את הקשר של צה"ל עם יהדות התפוצות והקים את תוכנית מחצ"בים המקנה מנהיגות חינוכית יהודית ודמוקרטית לקצונה הבכירה בצה"ל ובשירותי הביטחון השונים.

בנוסף לכך, הוריד את רף הרישום הפלילי הפוסל מועמד לשירות ביטחון מלשרת בצה"ל, ובכך התיר למשתמשים בסמים ובעלי רישום פלילי נרחב יותר להתגייס. החלטה זו נבעה מהגישה שצה"ל הוא צבא העם, ובשל כך יש לאפשר לכל מי שמעוניין ומסוגל להצטרף לשורותיו. שטרן התבלט בהתבטאויותיו ובפעולותיו נגד ריבוי המקבלים פטור משירות צבאי, כגון זמרים מפורסמים.[14] הוא התבטא גם נגד האחוז הנמוך של תושבי תל אביב המתגייסים לשירות קרבי.[15][16]

שטרן נהג להורות לפקודיו להקפיד להשתמש גם בתאריכים עבריים. הוא נודע כקפדן בעניינים משמעתיים והתפרסם במקרה שבו רדף אחרי חייל בעל הופעה מרושלת בטרמפיאדה הסמוכה למחנה צריפין. החלטתו להדיח את חננאל דיין, חייל שזכה באות מצטיין הנשיא וסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ עקב חלקו ביישום תוכנית ההתנתקות, עוררה הדים.[17] שטרן מסר לעיתונאי דאז יאיר לפיד מסמכים צבאיים הנוגעים לדיין, בהם פרטים אישיים שלו. דיין הגיש נגדו תביעה על פגיעה בפרטיותו[18] על שהדליף ליאיר לפיד. בהסכם פשרה בין שטרן לדיין[19] הוסכם כי צה"ל, ולא שטרן, ישלם לדיין פיצויים בסך 31,500 ש"ח.[20] בעקבות הדברים ננזף שטרן על ידי הרמטכ"ל דן חלוץ.[19]

בסוף מרץ 2007 הצהיר שטרן על כוונתו לשנות את מתכונת גיוס חיילי הנח"ל, ובכך להביא לפירוק המסגרת המחזיקה את הגרעינים הבוגרים של תנועות הנוער. שטרן הצהיר פעמים רבות שבכוונתו לצמצם את היקף פעילותן של ישיבות ההסדר. במסגרת זו, ביטל את רוב המחלקות ההומוגניות של בני הישיבות שהיו נהוגות עד כניסתו לתפקיד, והפך אותן למחלקות משולבות של בני ישיבות וחילונים. כן ביטל את מחלקות בני הישיבות בחטיבות הצנחנים וגולני,[21] אך בתחילת 2008 חזר בו וביטל את החלטתו הקודמת.

אף על פי ששטרן הוא חניך מוסדות הציונות הדתית, הוא ספג ביקורת בקרב הציבור הדתי ובקרב המתנחלים בשל שירותו כקצין בכיר בצה"ל בעת תוכנית ההתנתקות ובשל צעדיו כראש אגף משאבי אנוש נגד ישיבות ההסדר. באחת הפעמים אף הותקף על ידי חרדים ודתיים-לאומיים בעת שבא להתפלל בכותל המערבי (אחד מתוקפיו, הרב ישראל אריאל, הורשע ונידון לקנס ולמאסר על תנאי). שטרן השתחרר מצה"ל ביולי 2008. יום לפני שחרורו מצה"ל, הודיע רשמית למשפחת גולדווסר על זיהוי גופת בנם, אהוד גולדווסר, שנחטף בידי חזבאללה ב-2006. משם נסע למשפחת רגב, שרק כחצי שעה קודם, קיבלו הודעה דומה על בנם אלדד רגב.[22]

לאחר שירותו בצה"ל

בשנת 2009 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "משא כומתה – ניווטים בגובה העיניים". ביוני 2012 יצאה לאור מהדורה חדשה של הספר בשם "משא כומתה – צה"ל והחברה הישראלית נלחמים על זהותם" הכוללת קטעים חדשים ובהם התוכנית להסדרת הפטור משירות צבאי לחרדים (בעקבות ביטול חוק טל בבג"ץ), ומכתב גלוי לגלעד שליט ומשפחתו, עם שחרורו והשתלבותו מחדש בחיי החברה בישראל. באוקטובר 2012 יצאה לאור המהדורה של הספר בתרגום לאנגלית בשם "Struggling Over Israels Soul: An IDF General Speaks of His Controversial Moral Decisions". על עטיפת הספר מופיעות המלצותיהם של הנשיא שמעון פרס והסופר ניצול השואה אלי ויזל.

החל מחודש אוגוסט 2010 ועד לשנת 2012 כיהן שטרן בהתנדבות כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל. בשנים 2011 עד 2012 גם כיו"ר הפרויקט הלאומי האתיופי (ENP).

פעילות ציבורית

בסוף שנת 2012 הצטרף למפלגת "התנועה" בראשות ציפי לבני ושובץ במקום הרביעי ברשימתה לכנסת, ובשל כך הישעה עצמו מתפקידו כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל. עם זכייתה של המפלגה ב-6 מנדטים בבחירות לכנסת התשע עשרה נבחר שטרן לכנסת.

כחלק מחברותו בכנסת, היה שטרן חבר בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת הכספים ובוועדת החוקה, חוק ומשפט. ביוני 2013 הקים, יחד עם חבר הכנסת יצחק הרצוג, שדולה בשם "עם, דת ומדינה", ששמה לה למטרה ליישם את אמנת גביזון-מדן.[23]

בנובמבר 2014 עברה החלטת ממשלה לביצוע רפורמה במערך הגיור בישראל שעיקרה להקל את מערך הגיור על ידי הקמת הרכבים בני שלושה דיינים בראשות רבני ערים. החלטה זו עברה בעיקר בעקבות יוזמה של שטרן שפעל להעברת חוק בנושא.[24]

לאחר הקדמת הבחירות לכנסת העשרים בדצמבר 2014, הודיע שטרן על פרישתו ממפלגת "התנועה",[25] ולאחר כחודש הודיע על הצטרפותו ל"יש עתיד",[26] והוצב במקום ה-12 ברשימת המפלגה לכנסת. בבחירות זכתה המפלגה ב-11 מושבים בלבד, ושטרן נשאר בתחילה מחוץ לכנסת, אולם עם פרישתו של שי פירון[27] חזר לכהן כחבר הכנסת. בכנסת ה-20 מכהן שטרן כחבר בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת חוקה, חוק ומשפט ובוועדת הכנסת.

ב-20 ביולי 2017 חייבה ועדת האתיקה של הכנסת את שטרן להתנצל בפני ארגון חותם בעקבות אמירות בוטות ופוגעניות כלפי יו"ר הארגון, הרב עמיטל בראלי, שכללו רמיזות מיניות.[28]

ביולי 2018 אישרה הכנסת חוק שיזמו שטרן ואבי דיכטר, המקזז מהכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית את המשכורות שהיא משלמת למחבלים.[29]

בנובמבר 2018, במהלך נאום של שטרן מעל דוכן הכנסת הוא החליף האשמות עם שרת התרבות מירי רגב בעניין שירותם הצבאי, ובין היתר אמר לה "את יודעת שאני יודע איך התקדמת, לא כדאי".[30] פוליטיקאים מימין ומשמאל הציגו את הדברים כרמיזה סקסיסטית וגינו אותה. שטרן הכחיש הקשר סקסיסטי וטען שהתכוון לכך שרגב קודמה בגלל התנהלות מתחנפת לבכירים ממנה. יאיר לפיד, ראש מפלגתו של שטרן, כתב שהוא מאמין לשטרן וגיבה אותו.[31] רגב ואחרים קבלו על האמירה לוועדת האתיקה של הכנסת, שמסרה לשטרן כי מן הראוי שיתנצל. שטרן אכן כתב שהוא מצטער על כך שרגב ורבים אחרים הבינו את דבריו בהקשר מיני.[32]

בבחירות לכנסת ה-21 הוצב במקום ה-21 ברשימת כחול לבן לכנסת, מטעם מפלגת יש עתיד, ונכנס שוב לכנסת.

לקריאה נוספת

  • Elazar Stern, "Struggling Over Israels Soul: An IDF General Speaks of His Controversial Moral Decisions", Gefen Publishing House, 2012

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, פרק ראשון
  2. ^ יוסף ולטר, כומתה אדומה לוקחת חופש, מעריב, 19 בדצמבר 1986
  3. ^ 3.0 3.1 אמיר בוחבוט, מי אתה אלעזר שטרן?, באתר nrg‏, 1 ביוני 2006
  4. ^ רעיית ח"כ אלעזר שטרן עובדת בארגון 'צהר'
  5. ^ יוסף ולטר, כומתה אדומה לוקחת חופש, מעריב מוסף "סופהשבוע", 19 בדצמבר 1986, עמודים 12 - 15, כפי שהועלה באתר פרש.
  6. ^ אלעזר שטרן, באתר ‏mako‏‏, ‏23 בדצמבר 2012‏.
  7. ^ בועז מאירי, הצנחנים שלא ישנים בלילה, מעריב, ‏ 23 ביולי 1979.
  8. ^ אביחי בקר, אני ואני נשנה את העולם, הארץ, 28 באפריל 2000, כפי שהועלה באתר פרש.
  9. ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 50 - 54
  10. ^ רשימת מפקדי בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים, באתר "חטיבת הצנחנים"
  11. ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 117
  12. ^ ידידיה מאיר‏, אלעזר שטרן - משיח הפטריוטיזם הישראלי, באתר וואלה! NEWS‏, 7 בדצמבר 2007
  13. ^ יהונתן ליס, קצין חינוך ראשי נגד "במחנה": מחפש כותרת?, באתר ynet, 14 במאי 2001
  14. ^ עמיר רפפורט, אביב גפן יגיב ב-ynet על גיוסו למילואים, באתר ynet, 25 ביולי 2001
  15. ^ ידידיה מאירהפטריוטיזם הוא מפלטו, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2007
  16. ^ אדם סרור‏, ארי שמאי נגד האלוף שטרן, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בנובמבר 2006
  17. ^ טל ימין-וולבוביץ' ואמיר בוחבוט, "שטרן רודף את חננאל בגלל הכיפה", באתר nrg‏, 5 במאי 2006
  18. ^ רועי שרון, סמל חננאל דיין תובע את האלוף שטרן, באתר nrg‏, 15 במאי 2008
  19. ^ 19.0 19.1 ענת קם‏, האלוף שטרן יפצה את החייל חננאל דיין, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בפברואר 2009
  20. ^ יפעת ארליך, "האלוף נתבע המדינה תשלם", מקור ראשון, 13 בפברואר 2009
  21. ^ אמיר בוחבוט, גולני וצנחנים? לא לבני הישיבות, באתר nrg‏, 3 בינואר 2008
  22. ^ אלופי צה"ל הודיעו למשפחות: הבנים אינם בחיים, באתר ynet, 16 ביולי 2008
  23. ^ יונתן אוריך, ‏הרב מדן: אנחנו והחילונים נדרשים לויתורים כדי להגיע לפשרה אמיתית, באתר כיפה, 18 ביוני 2013
  24. ^ חדשות 2, ‏הממשלה אישרה את חוק הגיור המרוכך, באתר ‏mako‏‏, ‏2 בנובמבר 2014‏
  25. ^ עמרי נחמיאס‏, ח"כ שטרן פורש מהתנועה: "מקומי הטבעי לא במפלגה", באתר וואלה! NEWS‏, 20 בדצמבר 2014
  26. ^ יוני קמפינסקי, הבית היהודי מנעה יצירת "יהדות מקרבת", באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2015
  27. ^ מורן אזולאי, שי פירון עוזב את הכנסת: "שינינו את השיח", באתר ynet, 2 בספטמבר 2015
  28. ^ שירית אביטן כהן, ועדת האתיקה: ח"כ שטרן יתנצל בפני מנכ"ל חותם, באתר nrg‏, 20 ביולי 2017
  29. ^ ידיעה בחדשות 0404, 2 ביולי 2018.
  30. ^ טל שלו‏, הרמיזה המכוערת של ח"כ שטרן לרגב: "לא אדבר על איך התקדמת בצבא", באתר וואלה! NEWS‏, 06 בנובמבר 2018
  31. ^ אטילה שומפלבי ואמיר אלון, יחימוביץ' הגנה על רגב, השרה תקפה: "היא נזכרה יומיים אחרי", באתר ynet, 7 בנובמבר 2018.
  32. ^ החלטה 63/20 של ועדת האתיקה, 18 בדצמבר 2018
25 באוגוסט

25 באוגוסט הוא היום ה-237 בשנה בלוח הגרגוריאני (238 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 128 ימים.

אבי זמיר

אבי זמיר (נולד ב-22 במאי 1958 בישראל) כיהן כאלוף בצה"ל, שירת כראש אגף כוח אדם (אכ"א) בין השנים 2008–2011.

זמיר נולד בגבעתיים, התגייס לצה"ל ב-1977 במסגרת גרעין נח"ל בנערן בבקעת הירדן. הוא עזב את הגרעין לאחר מספר חודשים. שובץ מחדש בחיל השלישות ומילא שורה של תפקידים בחיל, בהם קצין שלישות באגד ארטילרי, קצין שלישות של חטיבה 500, קצין שלישות של חטיבת מילואים בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, מפקד קורס קציני שלישות, ראש ענף קצינים בבה"ד 11, קצין שלישות באוגדה, ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים בחתומכ"א, שתחת פיקוד אכ"א, ראש מנהל הגיוס וראש מחלקת סדיר במפקדת זרוע היבשה. ב-2001 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה לראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם (רח"ט תומכ"א) באכ"א. ב-2005 מונה לראש מטה אכ"א והוביל את חטיבת הפרט באגף.

ביולי 2008 הועלה זמיר לדרגת אלוף ומונה לראש אגף משאבי האנוש במקום אלעזר שטרן. שבוע לאחר כניסתו לתפקיד שונה שם האגף, על-פי המלצתו של זמיר, בחזרה ל"אגף כוח האדם". זאת לאחר שקודמו בתפקיד יזם ב-2006 את שינוי השם ל"אגף משאבי אנוש". זמיר פרש מצה"ל בשנת 2011.

לאחר פרישתו מונה לסמנכ"ל משאבי אנוש בחברת פרטנר, אך עזב את החברה לאחר חודשיים בתפקיד. בין השנים 2011–2014 שימש כמנכ"ל חברת תדיראן הולדינגס.

זמיר הוא בעל תואר BA רב-תחומי במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כמו כן, הוא בוגר הקורס הניהולי הבכיר של מערכת הביטחון.

זמיר מתגורר בנס ציונה, נשוי ואב לשלושה.

אגף כוח האדם

אגף כוח האדם (בראשי תיבות: אכ"א, נקרא בעבר אגף משאבּי האנוש) במטה הכללי של צה"ל הוא הגוף המתכנן והמתאם את פעילות הצבת כוח האדם ותנועתו, הטיפול במשאבּי האנוש של הצבא, התכנון מול תקינת אגף התכנון ותנאי השירות של הפרט.

בשנים 2004–2008, עת כהונתו של אלעזר שטרן כראש האגף, נקרא האגף אגף משאבּי האנוש (אמ"ש); ביולי 2008, עם כניסתו לתפקיד של מחליפו אבי זמיר, שונה שם האגף לשמו הקודם - אגף כוח האדם.

ראש אכ"א הוא אלוף מוטי אלמוז, שמונה לתפקיד ב-22 בדצמבר 2016 ונכנס לתפקידו ב-5 בינואר 2017, לאחר פרישתו של חגי טופולנסקי בעקבות עבירת ביטחון מידע.

אילן הרשקוביץ

אילן הרשקוביץ (נולד ב-1957) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, שירת כטייס מסוקים בחיל האוויר הישראלי, כיהן מפקד בסיס פלמחים וכראש להק האוויר למסוקים.

נולד וגדל בשכונת יד אליהו בתל אביב. למד בבית ספר "עציון" בשכונה והמשיך בתיכון בישיבת נחלים. היה חבר ב"סניף בני עקיבא יד אליהו" שנה מתחת לחברו, לימים האלוף אלעזר שטרן.

הרשקוביץ התגייס תחילה לחטיבת גולני והמשיך לקורס טיס (מס' 85) ב-1976 וסיים במגמת מסוקי קרב. שירת כטייס קוברה AH-1, כמדריך בבית הספר לטיסה, כמפקד קורס אימון מבצעי של מערך מסוקי הקרב וכמפקד טייסת קוברות. בתקופת הפיקוד על הטייסת התגלתה אצלו מחלקת הלוקמיה ממנה התאושש והמשיך לשרת בחיל. בשנת 2000 מונה למפקד בסיס פלמחים ובשנת 2002 מונה לראש להק אוויר למסוקים, שירת בתפקיד זה עד 2004.

בעת שרותו ניצל כאשר מסוקו התרסק בעת אימונים.

לאחר שחרורו מונה לטיס הראשי בחברת אירופאוור. ב-2010 נפצע באורח קל בהתרסקות מסוקו. נכון ל-2014 הוא בעל חברה פרטית לטיולי מסוקים בשם "איה באוויר".

לאחר מלחמת לבנון השנייה שימש עוזר לוועדת וינוגרד לבחינת אירועי המלחמה.

נשוי לאווה ומתגורר ביישוב הדתי הושעיה.

אלוף

אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל. דרגה זו מקבילה לדרגת מייג'ור גנרל ("גנרל שני כוכבים") הנהוגה ברוב צבאות העולם. כמו כן, המונח "אלוף" משמש בכל חמש דרגות הקצונה הבכירות בצה"ל (בדומה לשימוש במונח "גנרל") – דרגת סגן־אלוף (סא"ל), אלוף־משנה (אל"ם), תת־אלוף (תא"ל), אלוף ורב־אלוף (רא"ל).

אריק מורן

אריה (אריק) מורן (קראוזמן) תת-אלוף (מיל) בצה"ל אשר פיקד על חטיבת גבעתי ועל עוצבת האש.

בית הספר לקצינים של צה"ל

בית הספר לקצינים של צה"ל על שם חיים לסקוב (בה"ד 1) הוא בסיס ההדרכה המרכזי להכשרת קצינים בצה"ל, אשר בו מתבצעות רוב ההכשרות של קציני וקצינות צה"ל, למעט טייסים וחובלים. הבסיס נמצא בקרבת מצפה רמון, ומפקדו הוא קצין בדרגת אלוף-משנה.

יעוד הבה"ד הוא "להוות בסיס הדרכה להכשרת היסוד של הקצונה הזוטרה בצה"ל, לחיילות במערך המתמרן, במערך הקרבי והסיוע המינהלתי ובסיס הדרכה להכשרת מפקדי מחלקות לחיל הרגלים".

גדי שמני

גדי שַמְנִי (נולד ב-23 באוגוסט 1959) הוא אלוף במילואים בצה"ל. כיהן בין היתר כמפקד סיירת צנחנים, כמפקד עוצבת חצי האש, כמפקד חטיבת הצנחנים, כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, כמפקד אוגדת עזה, כראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, כמפקד פיקוד המרכז וכנספח צה"ל בארצות הברית.

הכנסת העשרים

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 היה חבר הכנסת יולי אדלשטיין. ראש האופוזיציה הייתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (שהחליפה את ציפי לבני עם התפלגות סיעת המחנה הציוני, כשהיא בתורה החליפה את יצחק הרצוג שנבחר לכהונת יו"ר הסוכנות היהודית), יו"ר הקואליציה היה חבר הכנסת דודי אמסלם (לפניו כיהנו בתפקיד צחי הנגבי ודוד ביטן).

ב-24 בדצמבר 2018 הוחלט בישיבת ראשי סיעות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019, וכעבור יומיים אישרה הכנסת החלטה זו. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ואחת נבחרה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), לאחר שהוקדמו בכחצי שנה ממועד הבחירות המקורי (5 בנובמבר 2019); ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב-30 באפריל 2019, לאחר שנדחתה עקב חג הפסח וחג הפסחא בתאריכו הנוצרי אורתודוקסי.

נשיא המדינה ראובן ריבלין העניק את המנדט לנסות להקים ממשלה לחבר הכנסת וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. במשא ומתן לגיבוש קואליציה היוותה הצעת חוק להסדרת גיוס בני ישיבות סלע מחלוקת בין ישראל ביתנו לליכוד ולמפלגות החרדיות. ב-30 במאי 2019 פקעה ההארכה שקיבל נתניהו מהנשיא להקמת הממשלה. אולם, נמנעה מהנשיא האפשרות להטיל את המנדט להרכבת ממשלה על חבר כנסת אחר, כיוון שעם פקיעת המנדט שקיבל נתניהו, אישרה הכנסת את החוק לפיזורה, וקביעת מועד לבחירות לכנסת העשרים ושתיים. בשל כך ממשלת המעבר מסוף הכנסת העשרים המשיכה לכהן לאורך כל הכנסת העשרים ואחת.

בכנסת זו לא היו קואליציה ואופוזיציה ולכן לא מונו התפקידים הנגזרים מכך.

כהונת הכנסת העשרים ואחת נמשכה חמישה חודשים בלבד – הכהונה הקצרה ביותר בדברי ימי הכנסת. כמו כן, זו הכנסת היחידה שֶעד ההצבעה על פיזורה חוקקה חוק אחד בלבד – החוק על עצם פיזורה.

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושתיים היא הכנסת המכהנת לאחר הבחירות שהתקיימו ביום 17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט. הכנסת הושבעה ב-3 באוקטובר 2019, ד' בתשרי ה'תש"ף.

הכנסת התשע עשרה

הכנסת התשע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-22 בינואר 2013, הושבעה ב-5 בפברואר באותה שנה. ב-8 בדצמבר 2014 החליטה הכנסת על התפזרותה ועל בחירות לכנסת העשרים שהתקיימו ב-17 במרץ 2015. בסך הכל כיהנה הכנסת התשע עשרה שנתיים, חודש ו-26 ימים.

התנועה

התנועה היא מפלגת מרכז-שמאל ישראלית. יושבת ראש המפלגה היא ציפי לבני.

בראשיתה, התפלגה כסיעה מקדימה בשלהי הכנסת השמונה עשרה, והתמודדה בבחירות לכנסת התשע עשרה באמצעות מפלגת המדף חץ וברשימה משותפת עם התנועה הירוקה. לאחר זכייתה ב-6 מושבים, נרשמה אצל רשם המפלגות. בבחירות לכנסת העשרים התמודדה המפלגה ברשימה משותפת עם מפלגת העבודה ומפלגת התנועה הירוקה במסגרת "המחנה הציוני".

ב-18 בפברואר 2019, הודיעה לבני כי היא והתנועה לא תתמודדנה בבחירות לכנסת העשרים ואחת, זאת לאחר שסקרים ניבאו כי המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה.

חגי מרדכי

חגי מרדכי (נולד בשנת 1965) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון כיהן כראש מטה זרוע היבשה. קודם לכן היה מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון.

י"ח באלול

י"ח באלול הוא היום השמונה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. י"ח באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר

יחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני מִגדר (בראשי תיבות: יוהל"ם; בעבר נקראה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים [יוהל"ן]) היא יחידה השייכת לאגף כוח האדם ותפקידה לספק מידע והמלצות למטה הכללי של צה"ל בנושאים הקשורים למגדר, בעיקר בנושא שירות נשים בצה"ל, לרבות שילוב נשים בתפקידי לחימה. היחידה הוקמה בשנת 2001, בעקבות פירוקו של חיל הנשים, ובראשה עומדת קצינה בדרגת תת-אלוף. בשנים 2004 עד 2006, בימי כהונתם של הרמטכ"לים משה יעלון ודן חלוץ, יזם ראש אגף כוח האדם, האלוף אלעזר שטרן, את ביטול תפקיד היוהל"ן ואיחודו עם תפקיד קצין שלישות ראשי, או ראש מחלקת סגל באכ"א. היוזמה לא אושרה. ב-23 בפברואר 2016 שונה שם היחידה ל"יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר". מסמך "מנשים למגדר" שנכתב על ידי רחל טבת-ויזל, שהייתה יוהל"ן האחרונה ויוהל"ם הראשונה והיווה את הבסיס התפיסתי לשינוי, חדל בהמשך מלשמש את צה"ל לאחר חשיפתו בידי ארגון "תורת לחימה".היוהל"ם הנוכחית היא תא"ל יפעת ירושלמי-תומר, שנכנסה לתפקיד בתחילת חודש ספטמבר 2019.

יש עתיד

יש עתיד, או בשמה המלא: "יש עתיד – בראשות יאיר לפיד", היא מפלגה ישראלית בעלת אידאולוגיה מרכזית, ציונית ליברלית. הוקמה בשנת 2012 על ידי העיתונאי יאיר לפיד.

המפלגה התמודדה לראשונה בבחירות לכנסת התשע עשרה, וזכתה להישג בולט של 19 מנדטים והייתה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת. לאחר כשנתיים, בבחירות לכנסת העשרים נחלשה המפלגה ל-11 מנדטים והייתה למפלגה הרביעית בגודלה בכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ואחת, היא מתמודדת כחלק מרשימה משותפת בשם "כחול לבן", יחד עם המפלגות חוסן לישראל ותל"ם בראשות בני גנץ ובוגי יעלון בהתאמה.

כחול לבן (רשימה)

כחול לבן (שמה המלא: כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד) היא רשימה וסיעה בכנסת, ציונית ליברלית ישראלית; הרשימה הוקמה בינואר 2019 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת מאיחוד מפלגות חוסן לישראל ותל"ם יחד עם יש עתיד.

רוח צה"ל

"רוח צה"ל" הוא הקוד האתי של צה"ל, המהווה בסיס ערכי רצוי לכל פעולות החיילים במסגרת צה"ל.

בראש הוועדה לניסוח הקוד בשנת 1994 עמד האלוף יורם יאיר, מפקד אגף כוח האדם, במטה הכללי וכן השתתף בה פרופ' אסא כשר, שמופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2000 החליט קצין החינוך הראשי, תא"ל אלעזר שטרן, להכניס שינויים ברוח צה"ל, ומינה לשם כך ועדה ובה היו בין השאר הפרופסורים אבי שגיא, דני סטטמן, שאול סמילנסקי נעם זהר ומשה הלברטל – כולם מומחים לפילוסופיה של המוסר. לצדם חברו לוועדה קצינים ובהם אלוף ישי בר ואל"ם יעקב קסטל. המטה הכללי אישר את "רוח צה"ל" החדש. המסמך המופיע היום כרוח צה"ל אינו המסמך הראשוני שחיברו האלוף יורם יאיר והפרופ' כשר.בעבר קיבל כל חייל שהתגייס עותק של רוח צה"ל בתוך פנקס החוגר. כיום המנהג הופסק, אך לרוב פנקס "רוח צה"ל" מחולק לחיילים בעת הרצאה בנושא זה בזמן הטירונות.

חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושתיים
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת מעבר)
כחול לבן (33) גנץלפידיעלוןאשכנזיניסנקורןמאיר כהןחיימוביץ'שלחהנדלברביבאיביטוןטרופרגרמןהאוזרפרקש-הכהןאלהררמירב כהןרזבוזובזמירשי • שטרן • לויינקלביץ'תמנו-שטהמריחבן ברקשוסטרסגלוביץ'שפעטופורובסקיפרומןגינזבורגיברקן
הליכוד (32) נתניהואדלשטייןישראל כ"ץארדןכחלוןסעררגבלויןגלנטברקתגמליאלדיכטראלקיןחיים כץאלי כהןהנגביאקוניסשטייניץחוטובליאמסלםאוחנהאופיר כץעטייהקישביטןברקקרעיזוהרשאשא-ביטוןהשכלשירשטרית
הרשימה המשותפת (13) עודהשחאדהטיביעבאסתומא סלימאןטאהאכסיףיזבקסעדיג'באריןאלחרומיעסאקלהאבו שחאדה
ש"ס (9) דרעייצחק כהןנהרימרגיבן צורמלכיאליארבלאזולאיאבוטבול
ישראל ביתנו (8) ליברמןפוררסובהאבידרמלינובסקיעמארקושניראיפראימוב
יהדות התורה (7) ליצמןגפניפרושמקלבטסלראשראייכלר
העבודה-גשר (6) עמיר פרץלוי-אבקסיסשמולימיכאליבר-לבסויד
המחנה הדמוקרטי (5) הורוביץשפירגולןזנדברגגילאון
הבית היהודי – האיחוד הלאומי (4) רפי פרץסמוטריץ'יוגבסופר
הימין החדש (3) שקדבנטכהנא

הערות
ראשי אגף כוח האדם (אכ"א) Logo-aka.png
משה צדוקשמעון מזא"הצבי צורגדעון שוקןאהרון דורוןחיים בן-דודשמואל אילשלמה להטהרצל שפירמשה גדרוןרפאל ורדימשה נתיבעמוס ירוןמתן וילנאירן גורןיורם יאירגדעון שפריהודה שגבגיל רגב • אלעזר שטרן • אבי זמיראורנה ברביבאיחגי טופולנסקימוטי אלמוז
קציני חינוך ראשיים (קח"ר) תג חיל חינוך.svg
יוסף קריבאהרן זאבמרדכי בר-אוןיצחק ארדשאול גבעוליבצלאל אמיראבנר שלואבי זהריוסף אלדרנחמיה דגןאהוד גרוסשלום בן-משהאברהם עשהאלרן גלינקא • אלעזר שטרן • אילן הרריאלי שרמייסטראבנר פז צוקצביקה פייראיזן
מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל Bahad 1 Symbol.SVG
חיים לסקובצבי הורביץהלל פפרמןמאיר זורעדניאל דגןיששכר שדמיעמנואל נשריישראל טלאברהם יפהיוסף הרפזיצחק חופיאביב ברזילימאיר פעילשלמה אלטוןישראל גרניתיוסף קסטלצבי ברחיים בנימיניאורי שמחונימתן וילנאידורון רוביןיורם יאירשמואל ארדאילן בירןשאול מופזזאב זכריןמתי הרריגיורא איילנדיצחק איתן • אלעזר שטרן • מוני חורבעמוס בן-אברהםיוסי היימןגל הירשנדב פדןאהרון חליוהיהודה פוקסערן ניבאבי גיליניב אלאלוףגור שרייבמן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.