אלעזר הכהן

אֶלְעָזָר - בנו השלישי של אהרן הכהן (ספר שמות, פרק ו', פסוק כ"ג) ואחיינו של משה. היה הכהן הגדול השני, אחרי מות אביו.

שני אחיו הגדולים - נדב ואביהוא - מתו ביום חנוכת המשכן, בהקריבם אש זרה לפני ה'. אחיו הקטן, איתמר, נותר עמו בחיים ושימש ככהן.

אלעזר היה גם "נשיא נשיאי הלוי" (ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ב), והיה האחראי העליון על שמירת הקודש וכליו בזמן העברת המשכן בעת המסעות במדבר ובכך נחשב לאמרכל הראשון.[1]

בנו היה פינחס, שהמשיך אותו בתפקיד הכהן הגדול.

קבר אלעזר

לפי מסורות יהודיות, שומרוניות וערביות, נמצא קבר אלעזר בגבעת פינחס שבעוורתא, מדרום-מזרח לשכם. אלפים פוקדים את הקבר ביום ההילולה שחל בא' באב. ביום זה מאבטחים כוחות צבא רבים את המקום. ארגון "אגודת יסוד עולם" שעומד מאחורי העליות,[2] דואג למחוק את כתובות הנאצה שנכתבות על המצבה. העדות הראשונה על מיקום הקבר נמסרה על ידי רבי יעקב (תלמיד רבי יחיאל מפריז) שביקר בארץ בסביבות שנת אלף לספירת הנוצרים:

וכפר עוורתא לשמאל העולה לירושלים... הוא קבר אלעזר בן אהרן הכהן והוא בנין מפואר מאוד.."

ב-31 באוגוסט 2011 חולל הקבר בגרפיטי בערבית ובציור של משגר רקטות.

בפברואר 2012 חולל שוב הקבר ורוססו בו כתובות המשבחות את רוצחי משפחת פוגל.[3][4]

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

לקריאה נוספת

  • הרב ישראל דנדרוביץ, בני אהרן הנותרים, בתוך: קובץ פעמי יעקב, גיליון סה-סו, כסלו תשס"ח, עמודים: קה - קי.

הערות שוליים

  1. ^ ירושלמי שבת, י, ג, דף סב, ב בדפוס וילנא
  2. ^ אפרים מורנו, הילולת "שבעים הזקנים" בעוורתא, בשבע, 31 בינואר 2012
  3. ^ יתד נאמן, כ' שבת תשע"ב, י. סבר
  4. ^ חדשות 2, ‏הושחת קבר אלעזר הכהן בשומרון, באתר ‏mako‏‏, ‏31 באוקטובר 2011‏
אברהם לנדא

רבי אברהם לנדא (ה'טשכנובר'; תקמ"ד, 1784 - ה' באדר א' תרל"ה, 1875) היה רב, פוסק ואדמו"ר במאה ה-19. היה רבה של צ'חאנוב (בכתיב אחר: טשכנוב) במשך חמישים וחמש שנה, ואבי שושלת חסידות סטריקוב.

אורים ותומים

בתנ"ך, האורים והתומים הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מאלוהים בתשובה לשאלות. אופיים של פריטים אלו ומנגנון קבלת המסרים אינם מפורשים במקרא. קיומם של האורים והתומים ואפשרות השימוש בהם מוזכרים כבר בתורה, וסיפורים על שימוש בהם מוזכרים בספרי התנ"ך, בעיקר בתקופת השופטים והמלכים הראשונים. לאחר תקופת דוד, הם אינם מוזכרים, מלבד אזכור מאוחר שלהם בתקופת עזרא ונחמיה.

איגרת אריסטיאס

איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי. החיבור מתאר מספר אירועים מתקופת תלמי השני פילדלפוס מלך מצרים, כמו את מעשה תרגום התורה (חמשת ספרי התורה) ליוונית הנקרא תרגום השבעים, את רשמי ביקורו של "אריסטיאס" בבית המקדש שבירושלים בהקשר לכך, ומספר אירועים נוספים מתקופתו. האיגרת היא האיזכור הקדום ביותר של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה.

אלעזר החורני

אלעזר החורני (בנוסח המקור היווני: אלעזר אֲוָרָן, ידוע גם כאלעזר המכבי; ? — 162 לפנה"ס) היה בנו של מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי. נודע בגלל מותו ההרואי בקרב בית זכריה במבצע התאבדות לחיסול פיל שחשב שעליו נמצא מנהיג האויב.

מעט מאוד ידוע על אלעזר, מלבד סיפור מותו ההרואי. על פי מגילת אנטיוכוס, מתתיהו הכהן ראה בו את הקנאי שבאחים, דוגמת פנחס בן אלעזר הכהן. בספר חשמונאים ב' (פרק ח, 23) מסופר שאלעזר קרא לפני החיילים מספר הקודש לפני היציאה לקרב.

הוא נקרא ה"חורני" מכיוון שמקום מגוריו היה בית חורון.[דרוש מקור]

אלעזר הכהן הגדול

אלעזר היה כוהן גדול יהודי (260 - 245 לפנה"ס) בימי בית שני. הוא היה בנו של חוניו הראשון ואחיו של שמעון השני.אלעזר היה הכהן הגדול המעורב בתקשורת עם תלמי השני שנדונה באיגרת אריסטיאס. על פי האיגרת, שלח אלעזר שבעים ושניים זקנים יהודים, שישה מכל שבט משבטי ישראל, אל האי פארוס על מנת לספק לספריית אלכסנדריה תרגום יווני לתורה, המכונה גם תרגום השבעים.יורש מקומו היה דודו מנשה.

אמורי (עם)

הָאֶמוֹרִי (או אָמוּרוּ) הוא עם שמי ששכן ממערב לנהר פרת, החל מחציו השני של האלף השלישי לפנה"ס. נזכר גם במקרא כאחד מעמי כנען שנכבשו על ידי שבטי ישראל, ובהתאם למצוות מחיית שבעה עממין, נצטוו בני ישראל להכרית כל צאצא האמורי. ואילו מחוץ למקרא, השימוש במונח אמורו אינו קבוע; הוא יכול לציין שבטים שמיים מערביים, או שבטים שמיים מזרחיים, לעיתים משמש כמונח גאוגרפי מדיני המציין ממלכות שונות בסוריה ובארץ ישראל.

ארמים

הָאֲרַמִּים היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום. האזור שיושב בארמים מעולם לא היווה אימפריה או מסגרת מדינית לכלל הארמים והם היו מפוצלים למספר ממלכות, אך למרות זאת התרבות הארמית הצליחה להשפיע על עמים אחרים ששכנו באזור כמו האשורים, הבבלים והיהודים בתהליך שנקרא "ארמיזציה".

בעז

בֹּעַז (נהגה במלעיל) הוא דמות מקראית מתקופת השופטים, מגיבורי מגילת רות. נכדו של נחשון בן עמינדב, מצאצאי פרץ בן יהודה, בעלה של רות, אביו של עוֹבֵד, סבו של ישי ואבי-סבו של דוד המלך.

בר כוכבא

שמעון בן כוסבה שנודע בהיסטוריה כבר כוכבא (? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא. מעט מאוד ידוע על בן כוסבה, לבד מעצם הנהגתו את ההתקוממות שהסתיימה בתבוסה ובמותם של אלפים רבים. בר כוכבא שלט במשך שלוש שנים בטריטוריות ביהודה שאנשיו כבשו מידי הרומאים, כשתומכיו מאמינים בהיותו מלך המשיח והוא מחזיק בתואר "נשיא ישראל". הוא נהרג ככל הנראה בעת נפילת ביתר לידי הרומאים, הקרב האחרון במרד[דרושה הבהרה]. מעט מאוד דיווחים שרדו אודותיו, ואף שמו לא התגלה אלא בעקבות חפירות ארכאולוגיות במאה ה-20; כינויו המוכר "בר כוכבא" נלקח מכתבי היסטוריונים עתיקים שחוברו מאות שנים אחריו.

במסורת חז"ל, נחשב בר כוכבא כמנהיג כושל שרבי עקיבא טעה בזיהויו כמשיח ושרבים מהחכמים התנגדו לו, והוא מתואר באופן שלילי בעיקרו. ראייה זו התהפכה בהשקפת הלאומיות היהודית המודרנית, כשבר כוכבא הפך לגיבור לאומי וסמל למאבק לשחרור. שלטונו נחשב בהיסטוריוגרפיה הישראלית כתקופה האחרונה של שלטון יהודי עצמאי לגמרי בארץ (למרות שמוסד הנשיאות תחת הרומים המשיך עד מות רבן גמליאל השישי ב-425), עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. דימויו הרומנטי נחלש עם הישחקות האתוס הזה, ומסוף המאה ה-20 הוא תואר יותר ויותר כקיצוני לא-ריאלי שהמיט אסון וחורבן.

גבעת פינחס

גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר. על הגבעה מספר קברים, שחלקם מיוחסים במסורות מסוימות לדמויות מתקופת המקרא.

חרם (מתנות כהונה)

במסגרת הכ"ד מתנות כהונה, חרם הנהו אחת ממתנות כהונה הניתנות לכהנים אפילו בחוצה לארץ. תוכן המתנה היא קרקע או מטלטלין שבעליה מקדישים לתרומת קודש.

פרטי דיני חרם נחשבים בעיני חז"ל לאחת משמונה "מקצועי תורה" שהם "גופי הלכות".

יבין מלך חצור

יבין מלך חצור (או יבין מלך כנען) הוא מלך כנעני שנזכר במקרא בשני אירועים: מלחמת מלכי הצפון (ספר יהושע, פרק י"א) ובמלחמת סיסרא (ספר שופטים, פרק ד'). לפי דעה אחרת, בשני האירועים מדובר בשני מלכים שונים שנקראו שניהם בשם "יבין", או שכונו כך על שם שושלתם המשותפת.

כלב בן יפונה

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי הוא דמות מקראית. על פי המקרא היה נשיא שבט יהודה שנכלל בשנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה לתור את הארץ. כלב, ביחד עם יהושע בן נון, לא הוציא דיבת הארץ רעה כשאר המרגלים, אלא עמד מול שאר המרגלים והעם באומץ, והצהיר "טובה הארץ מאוד מאד". בזכות מעשה זה ניצל מהגזרה על בני דורו, שלא להיכנס לארץ ישראל.

משכן שילה

משכן שילה (או מקדש שילה) הוא אתר פולחן שעל פי המקרא התקיים בשילה בתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר התברר כי האתר שימש כמקום פולחן החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לחורבן שילה באמצע תקופת הברזל, אם כן, משכן שילה שכן באתר שנלוותה לו מסורת פולחן עתיקה עוד מהתקופה הכנענית בארץ ישראל, טרם החלה ההתיישבות הישראלית באתר.

לפי המסורת היהודית משכן שילה עמד בין השנים ב'תק"ב - ב'תתע"א (1258 לפנה"ס - 889 לפנה"ס).

ספר אבישע

ספר אבישע נחשב בעיני השומרונים לספר התורה העתיק ביותר. לפי מסורת העדה הוא נכתב על ידי אבישע בן פנחס בן אלעזר הכהן במאה ה-13 לפנה"ס, אולם החוקרים משערים שהוא נכתב רק במאה ה-11 לספירה. השומרונים מתגאים בקיומו של ספר אבישע. לדעתם זו הוכחה לעליונות הנוסח השומרוני שנכתב קודם מתן תורה בהר סיני. לדעתם נוסח המסורה של המקרא נכתב רק בתקופות מאוחרות יותר. הספר שימש גם ראיה לקדמות דתם, שהרי לפי עיקרי דתם ה"מקום" שנבחר, דהיינו הר גריזים, היה המקום הקדוש לפני שדוד ושלמה קבעו כי ירושלים תהיה המקום שה' אמר שהוא "יבחר בו" (בלשון עתיד).

השומרונים נזהרו מלחשוף את הספר לזרים. הפעם הראשונה שהוא נראה ללא-שומרוני, הייתה בזמן מלחמת העולם הראשונה, כאשר היה רעב כבד בארץ ישראל. הם הסכימו להראות את הספר לאנשי אוניברסיטה מארצות הברית. בהמשך נראה שגם ליצחק בן צבי הם הראו את הספר.

השומרונים נוהגים לקרוא בספר אבישע רק פעם בשנה, ביום הכיפורים. בשאר ימות השנה הוא שמור בכספת.

עוורתא

עוורתא (בערבית: عورتا; במסורת השומרונית: עבורתא) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם ברשות הפלסטינית. עוורתא נמצאת כ-7 ק"מ דרומית לעיר שכם וכ-2.5 ק"מ דרום־מערבית מאיתמר. אוכלוסיית הכפר נכון לשנת 2006: 5,810 איש.

עתניאל בן קנז

עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לפי המקרא, היה השופט הראשון ששפט את ישראל בתקופת השופטים לאחר מותו של יהושע בן נון.

פינחס

פִּינְחָס הוא דמות מקראית, היה בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן.

קבר אלעזר בן אהרן הכהן

קבר אלעזר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של אלעזר בן אהרן הכהן.

כהנים גדולים בולטים לפי תקופתם
משכן משה אהרן • אלעזר הכהן • פינחס Kohen Gadol (Bible Card)
המשכן בשילה אבישוע בן פנחס • בקי בן אבישוע • עזי בן בקי • עלי הכהןאחיטוב (נכד עלי)אחיה בן אחיטוב
משכן נוב אחימלך בן אחיטובאביתר בן אחיטוב
תקופת בית ראשון צדוקאחימעץ בן צדוקעזריהו בן צדוקאמריהויהוידע הכהןזכריהו בן יהוידע • עזריהו הכהן • אוריה הכהן • עזריהו הכהן (השני) • שלום הכהן • חלקיהו בן שלוםשריה הכהןיהוצדק הכהןצפניה בן מעשיה
תקופת בית שני (תחת שלטון ממלכת פרס) יהושע בן יהוצדקיהויקים בן יהושעאלישיב בן יהויקים • יהוידע הכהן (בית שני) • יוחנן • ידוע הכהן • יוחנן הכהן
בתקופה ההלניסטית חוניו הראשוןשמעון הראשון • אלעזר בן חוניו • מנשה אחיו של חוניו • חוניו השנישמעון השניחוניו השלישי
כהנים מתיוונים ואחרים יאסון מנלאוסאלקימוסחוניו הרביעי
כהנים גדולים מבית חשמונאי יונתן כהן גדולשמעון מכבייוחנן הורקנוס הראשוןאריסטובולוס הראשוןאלכסנדר ינאיהורקנוס השניאריסטובולוס השנימתתיהו אנטיגונוס השניאריסטובולוס השלישי
תחת ממשלת רומא מתתיהו בן תיאופילוס (הראשון)יוסף בן עליםחנן בן שתישמעאל בן פיאבייוסף קיפאיונתן בן חנןתיאופילוס בן חנןחנניה בן נדבאיחנן בן חנןיהושע בן גמלאמתתיהו בן תיאופילוס (השני)פינחס בן שמואל מכפר חבתא • רבי אלעזר בן חרסוםיששכר איש כפר ברקאי • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.