אלכס בן-ארי


שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר

פרמטרים [ הוצאות ספרים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אלכס בן-ארי
לידה 11 ביולי 1973 (בן 46)
י"א בתמוז ה'תשל"ג
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה משורר, עורך ומתרגם
thatblessedwood.com
פרסים והוקרה ציון לשבח בפסטיבל המשוררים במטולה 2008 • פרס הליקון על שם רמי דיצני לספר ביכורים 2014

אלכס בן-ארי (נולד בי"א בתמוז ה'תשל"ג, 11 ביולי 1973) הוא משורר, עורך ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה

בן-ארי נולד בשנת 1973 בברית המועצות, ועלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן שלוש. למד ב"תיכון חדש" בחולון ושירת בצה"ל בחיל המודיעין, לאחר מכן למד מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן. בוגר המחזור השלישי של "כתת השירה" של הליקון (1996).

בן-ארי כתב שירה מגיל צעיר ואך פרסם שירים לראשונה בעיתון "מעריב" לאחר תום שירותו הצבאי. בהמשך פרסם שירים ותרגומי שירה בכתבי עת רבים ובהם קשת החדשה, משיב הרוח, הליקון, תרבות וספרות הארץ, אורות ודג אנונימי.

כתב היד של ספר שיריו הראשון, "ימים סמויים", התקבל למפעל קסת לספרות ביכורים, וראה אור בשנת 2008 בהוצאת כרמל ובעריכת דוד וינפלד, הספר זכה בציון לשבח בפסטיבל השירה מטולה לשנת 2008 וב"פרס הליקון על שם המשורר רמי דיצני" לשנת 2014[1]. ספר שיריו השני, "קורת השער" מורכב משירי האיקו וראה אור בסדרת "כבר" לשירה ובעריכת ליאת קפלן.

ספר שיריו השלישי, "התקווה 69" ראה אור ב-2018 בהוצאת מקום לשירה. זהו ספר שירה קונספטואלי המורכב מ-69 גרסאות של ההימנון שיוצרו באמצעות מילון אבן-שושן בפרוצדורה שהיא הרחבה של טכניקת ה-S+7 של אוליפו. חלקו השני של הספר הוא תיעוד מוער של ההתכתבות המסועפת שניהל המחבר עם חברות המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית אודות יצירת 69 שירי הספר.

בן-ארי הוא חבר בקבוצת משוררי ההייקו "ירח חסר" ואחד מעורכי כתב העת ננופואטיקה.

נשוי למשוררת אורית גידלי ואב לארבעה.

ספריו

שירה

שירה - עריכה

שירה - עריכת תרגום

שירה - אחר

  • קמץ, אנתולוגיה של שירי הייקו מאת חברי" קבוצת ירח חסר" (הוצאת ירח חסר, 2016)

פרוזה - תרגום

  • קיראן דסאי, מהומה בגן הגויאבות (הוצאת כנרת, 1999)
  • דהארמה סינג קהאלסה, המוח - זיכרון וחשיבה : כיצד לשפר את יכולת המוח ולהאריך את ימיו (הוצאת כתר, 1999)
  • אקסל שפלר, פתגמים מפה ומשם (הוצאת כנרת, 2000)
  • גרג בר, מוזיקת דם (הוצאת כתר, 2001)

קישורים חיצוניים

מידע כללי

ביקורות

שירים ופרסומים נוספים

הערות שוליים

  1. ^ פרס הליקון למשורר אלכס בן ארי, אתר "הבמה"
אורות (כתב עת)

אורות הוא כתב עת ספרותי ישראלי, היוצא לאור מאז שנת 2007 בהוצאת "אורות הכרך". מטרת כתב העת היא להעשיר את התרבות הישראלית ביצירות מקוריות המושפעות מגדולי התרבות העולמית. באורות מתפרסמים סיפורים קצרים, שירים, סיפורים מאוירים, תצלומים, מסות ותרגומים.

עורך אורות הוא הסופר והמתרגם יונתן דורי. מייסדי כתב העת הם יונתן דורי ודינה שטנר. בין השנים 2008–2013 ערכה את כתב העת המשוררת והמתרגמת טל ניצן.

שמו של כתב העת הוצע על ידי המשורר מאיר ויזלטיר.

אתר האינטרנט של אורות פועל במקביל לכתב העת המודפס, ומקדם יצירה מתחומי המוזיקה והאמנות הפלסטית, וידאו ארט ועוד. כך למשל, לצדו של גיליון שייקספיר פורסמו גם יצירות מוזיקליות שעסקו בתימות שייקספיריות, וגיליון קפקא כלל סרטון אנימציה והפקת אופנה.

אורית גידלי

אורית גידָלי (נולדה ב-16 בינואר 1974) היא משוררת ישראלית.

בן ארי

האם התכוונתם ל...

גרג בר

גרגורי דייל בר (באנגלית: Gregory Dale Bear; נולד ב-20 באוגוסט 1951) הוא סופר מדע בדיוני אמריקאי. עבודתו עוסקת בנושאים כגון קונפליקטיים גלקטיים, יקומים מלאכותיים, מודעות ותרבות, ואבולוציה מואצת. ספריו שתורגמו לעברית: "מוסיקת דם", "קונצרט האינסוף".

יוסף סדן

יוסף סדן (נולד ב-17 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב.

יעל נאמן

יעל נאמן (נולדה ב-1960) היא סופרת ישראלית.

ליאת קפלן

ליאת קפלן (נולדה ב-1956) היא משוררת ועורכת ישראלית.

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל לייב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כחברה לתועלת הציבור. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.

עדי שורק

עדי שורק (נולדה ב-1970, נס ציונה) היא סופרת ישראלית, חוקרת ספרות יהודית ועורכת סדרת הפרוזה "ושתי" בהוצאת רסלינג. מהווה חלק ממערכת "גרנטה" בעברית.

צרות הן המקצוע שלי

צרות הן המקצוע שלי (באנגלית: Trouble is My Business) הוא אסופת סיפורים קצרים מאת ריימונד צ'נדלר שיצא בהוצאת מעריב בשנת 2004. הסיפורים נכתבו תחילה כך שגיבורם אינו גיבורו הקבוע בספריו של צ'נדלר, הבלש הפרטי פיליפ מרלו. בשנת 1950 שיכתב צ'נדלר את הסיפורים כך שיהיו לסיפורי פיליפ מרלו. עלילת הסיפורים עוסקת בחקירות שמנהל מרלו בלוס אנג'לס.

קירן דסאי

קיראן דסאי (נולדה ב-3 בספטמבר 1971) היא סופרת הודית ואזרחית הודו אשר יושבת קבע בארצות הברית. הרומן שכתבה, ירושה של אובדן, זכה בפרס מאן בוקר לשנת 2006 והפך אותה לאשה הצעירה ביותר שזכתה אי-פעם בפרס היוקרתי. כמו כן, זכה הספר בפרס הסיפורת של חוג מבקרי הספרים הלאומי של ארצות הברית.

רות קרא איוונוב קניאל

רות קרא איוונוב קניאל (נולדה ב-1979) היא משוררת, חוקרת קבלה ומיסטיקה יהודית, בעלת תואר דוקטור למחשבת ישראל מן האוניברסיטה העברית בירושלים. עוסקת בזיקות שבין מיתוס, קבלה, פסיכואנליזה ומגדר. מרצה בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, עמיתת מחקר במכון שלום הרטמן. נשואה ואם לארבעה, מתגוררת בירושלים.

לשעבר עמיתת קרייטמן ומרכז אלישר לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמיתת מחקר בקבוצת "דעת המקום" באוניברסיטה העברית ובמכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו (TAICP), רכזת קבוצת המחקר פסיכואנליזה וקבלה במכון ון ליר בירושלים ולימדה בחוגים למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר למדעי היהדות.

רנגה

רנגה (ביפנית: 連歌 | באנגלית: Renga) היא סוגת שירה משותפת שמקורה ביפן. מחרוזת רנגה מורכבת לפחות משתי חוליות, המכונות "קוּ" (句). החוליה הראשונה של רנגה, הנקראת "הוֹקוּ" (発句), היא הבסיס לסוגת ההאיקו המודרנית.

רנגה נכתבת על ידי שני כותבים או יותר (בדרך כלל בין ארבעה לעשרה). כל משתתפ/ת תורמ/ת בתורו חוליה לשיר, כאשר כל חוליה מתקשרת למהלך של קודמתה ובו בזמן פותחת מהלך חדש עבור החוליה הבאה אחריה, כל זאת תוך הענות לאילוצים מבניים וצורניים מסוימים.

בין המאות ה-12 וה-17 לערך, הייתה הרנגה הז'אנר הספרותי המרכזי ביפן. שניים מהמאסטרים הגדולים של הרנגה היו הנזיר הבודהיסט סוֹגִי (1421–1502) והמשורר מצואו באשו (1644–1694).

החל משנות ה-60 של המאה ה-20, ז'אנר הרנגה זוכה לתפוצה וקבלה מוגברת במערב, דבר המתבטא בפרסום תרגומים וספרי רנגה מקוריים באנגלית, במחקרים ובתרגומים, ובשנים האחרונות - בהקמה ובפריחה של במות רנגה אינטרנטיות. כמו כן, ניתן להצביע על הרנגה כמקור השראה מרכזי לשירה המשותפת הנכתבת כיום במערב.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.