אלכסנדר שור

ד"ר אלכסנדר שוֹר (Schorr;‏ 4 בפברואר 1881, תרמ"א6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

אלכסנדר שור
אלכסנדר שור

קורות חיים

שור נולד בשנת 1881 בעיר דורנה שבבוקובינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית. אמו, אסתר לבית הירש הלוי, הייתה מצאצאי השל"ה. אביו, ר' יעקב שור, היה אב בית הדין של קיטוב (מצאצאי פרשן המקרא יוסף בכור שור), והמשפחה נדדה בעקבות מינוייו הרבניים.

קיבל חינוך יהודי מסורתי. כשהיה כבן 25 החל ללמוד בבירה, וינה, בבית המדרש לרבנים, שבו נסמך לרבנות, ושפות קלאסיות והיסטוריה באוניברסיטת וינה, שבה קיבל תואר דוקטור.

עד מלחמת העולם הראשונה היה מורה ליהדות ועברית בגימנסיה הריאלית (Ober-Realgynasiums) בסטורוז'ינץ שבבוקובינה,[1] לאחר המלחמה, כשהפכה בוקובינה לחלק מממלכת רומניה, התמנה למנהל גימנסיה ממשלתית עברית בפלשטי (Făleşti).[2] כמו כן, כיהן כמורה לתלמוד בסמינר למורים העברי שנוסד אז ביאשי.[3]

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל עם משפחתו והשתקע בירושלים. עם עלייתו התמנה למורה בבית המדרש למורות של "המזרחי". בשנת תרפ"ט-1929 התמנה למנהלו של תלמוד תורה (בית ספר יסודי) "מזרחי" (במקום יעקב אנגל, שהיה למפקח בתי הספר של התנועה). הוא שימש בתפקיד זה במשך 13 שנה, עד יום מותו.

השכלתו הקלאסית המקיפה ובקיאותו התורנית השתלבו ובאו לידי ביטוי במפעל חייו: ספרי היסוד של ההיסטוריה הקלאסית (יוון ורומא), מתורגמים מהמקור עם מבואות, הערות ומפתחות. בחייו התפרסמו תרגומיו לכתבי הרודוטוס, "על החינוך" לפלוטרכוס, "גרמניה" לטקיטוס, ספר מקבים ד' (במהדורת הספרים החיצוניים של אברהם כהנא) וכרך א' של "קדמוניות היהודים" ליוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאוויוס) – כולם בהוצאת ראובן מס. לאחר מותו ראה אור כרך ב' של "קדמוניות" וכן "חיי שנים-עשר הקיסרים" לסווטוניוס. באפרטוס שצירף לתרגומיו כלל השוואות עם מקורות היסטוריים, ובהם בפרט דברי חז"ל והספרות העברית העתיקה.

לימים, בחגיגת יובלו השישים, סיפר:

עד שנתי ה-26 למדתי אצל אבי, ז"ל, גפ"ת. הוא לא הרשה לי לעזוב את הבית וללמוד באוניברסיטה עד שהיה בטוח, שאשאר נאמן לרוחו. וכשהתחלתי לומד לשונות קלאסיות והיסטוריה וראיתי את הקשרים שבין היהדות והיוונות עלה בדעתי לאסוף באופן שיטתי כל המשותף בין היהדות והיוונות. לא חשבתי אז על תרגום. חשבתי על עוד עבודה אחת: להוציא את הפירושים לתנ"ך של אבות-הכנסייה, שחיו בארץ-ישראל. כשהצעתי תוכנית זו לפני מורי דוד-היינריך מילר הבטיח ליתן לי את כל האפשרות לפרסם עבודה זו. בינתיים מת מילר [1912] ופרצה המלחמה [1914]. כל התקוות נתבטלו. וכשזכיתי ועליתי לירושלים הייתה דרכי הראשונה לספרייה הלאומית. רציתי לראות אם נמצאים בתוכה הספרים הדרושים לעבודה זו. לא מצאתים. התחלתי, איפוא, עובד בתרגום הספרות היוונית הקלאסית ואת ה"השוואות" אני נותן בהערות. נִגשתי לעבודה זו אחרי הכנה רבה.[4]

שור נודע כמתרגם דייקן וכאדם ענוותן. בשנת תרצ"ו-1936 זכה בפרס לתרגום ספרות מדעית מטעם מוסד ביאליק, על תרגומיו להרודוטוס וטקיטוס.[5] ועדת השופטים קבעה בנימוקיה כי שור

הרגיש הרגשה אמיתית באחריות המתרגם... עבודה תרגומית היא מוצלחת רק כשהיא נעשית מתוך רגש-הכבוד למקור, ורגש זה - אולי במידה נפרזת - אנו מוצאים בכל שורה ושורה מתרגומיו של ד"ר שור. הוא השתדל ככל האפשר לשמור על טיב הסגנון של המחברים שאותם הוא מתרגם, ובמקרה של תרגום טקיטוס ביחוד, זכה להכניס לתוך העברית שלו הרבה מהצמצום והקפדנות של הלשון הלטינית השנונה והמצומצמת, שבה מצטיין המקור.
... [על התרגום הוסיף שור] הערות רבות ומפורטות העלולות להקל על הבנת המקור (שהוא לפעמים קשה וסתום), וגם להעמיק ולהרחיב את ידיעותיו של הקורא. המבוא לפרשת "גרמניה" הוא מחקר קובע ברכה בפני עצמו.[6]

אלכסנדר שור מת מיתה חטופה בירושלים ב-6 במרץ 1943, בגיל 62. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים. הותיר תרגומים ועבודות מדעיות בכתב יד, שכמה מהם ראו אור לאחר מותו.

משפחתו

אלכסנדר שור נישא לאסתר וממנה היה אב לשישה.[7]
בתו הבכורה, חיה ארנברג, הייתה בעלת דיפלומה ברוקחות מאוניברסיטת וינה, ועלתה לארץ ב-1924.
בתו צפורה אנדוולט (צילה, צוריל) (1902–1943), בוגרת בית ספר גבוה לאמנות בווינה, עלתה לארץ עם אחותה חיה ב-1924 כחלוצה, ולאחר נישואיה לאהרן אנדוולט היו בני הזוג מראשוני המתיישבים במושבה קדימה.[8]
בתו זהבה (זלאטה) טרייסטר (1912–?) הייתה גננת, חברת מושב ביצרון; אחותה התאומה: יונה (טובה, טובי) לבוב.
בתו הילדה (?–1995) נישאה לזאב (וילהלם) טוּטנאור, וייסדה עמו ב-1925 בירושלים בית מלאכה לציוד רפואי, שלימים היה לחברת טוטנאור, חברה בורסאית המתמחה בייצור ציוד רפואי ומעבדתי.[9]
בן הזקונים של שור מנישואיו הראשונים, שמואל שור (1915–2007), היה רדיולוג, מייסד ומנהל המחלקה הרנטגנית בבתי החולים העירוניים-ממשלתיים של תל אביב (איכילוב, רוקח, הקריה), מנהל המחלקה הרנטגנית בבית החולים וולפסון בחולון, ממייסדי בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, דקאן בית הספר ללימודי המשך ברפואה וראש החוג לרדיולוגיה אבחנתית בה, ומבכירי חוקרי הרדיולוגיה האבחנתית בישראל.
שמואל שור נישא ללאה, בתו של הרב אברהם זיידה הלר. בנם רנן שור הוא קולנוען והמנהל-המייסד של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

אלכסנדר שור נישא בפעם השנייה, לרחל, והיה אב לבן נוסף, יעקב שור, כימאי המתגורר בבוסטון.

פרסומיו

תרגומיו

מאמרים

לקריאה נוספת

  • שלום פושינסקי (עורך), "נפש להרב ד"ר אלכסנדר שור ז"ל", ירושלים: ת. ת. מזרחי, 1943. (קובץ מאמרים)
  • אליעזר מאיר ליפשיץ, 'נפש לד"ר אלכסנדר שור ע"ה', בתוך: הנ"ל, כתבים, כרך ג, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ז, עמ' רצז–רצט.

קישורים חיצוניים

על תרגומיו:

הערות שוליים

  1. ^ Leon Arie Schmelzer, 'History of Zionism in Bukowina', in: Hugo Gold (Hrsg.), Geschichte der Juden in der Bukowina.‎ ein Sammelwerk, v. 2, Tel-Aviv: Olamenu,‎‪ 1962, p. 112; English transltion: Jerome Silverbush, on JewishGen.
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "אלכסנדר שור", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3582; דוד תדהר (עורך), "יוסף רחמן", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4079.
  3. ^ מנחם מ. ברייאר, 'תולדות החינוך העברי ברומניה', בתוך: צבי שארפשטיין (עורך), החנוך והתרבות העברית באירופה בין שתי מלחמות העולם, ניו יורק: עוגן, תשי"ז, עמ' 230; יעקב גלר, 'בתי מדרש וסמינרים למורים ולגננות ב"רומניה הגדולה" בין שתי מלחמות העולם', דור לדור לד (תשס"ט), 212.
  4. ^ מסיבה לכבוד ד"ר אלכסנדר שור, הצופה, טור 2, 7 במרץ 1941.
  5. ^ היום חלוקת הפרסים הספרותיים מטעם "מוסד ביאליק", דואר היום, 5 בינואר 1936; "מוסד ביאליק בא לתקן פגם חשוב בתנועתנו ובחיינו", דבר, טור 1, 7 בינואר 1936; מוסד ביאליק בפעולתו: השופטים וחות דעתם בחלוקת הפרסים של מוסד ביאליק, דואר היום, טור 1, 8 בינואר 1936.
  6. ^ הפרסים של מוסד ביאליק, דבר, טור אחרון, 10 בינואר 1936.
  7. ^ על ילדיו ראו נאום של בנו, שמואל שור: משפחה מורחבת יקרה, באתר של תומר שור ליבפלד (נינו של אלכסנדר שור).
  8. ^ יעקב אנדולט, המשפחה הראשונה בקדימה-משפחת אנדולט, באתר "הקשר הרב דורי".
  9. ^ גולן פרידנפלד, ‏תופסים אמריקה, באתר גלובס, 4 באפריל 2006; כרטיס ביקור בתעשייה הדנטלית: טוטנאור, "מה נשמע" (כתב עת של בוגרי הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה) 65 (קיץ תשס"ו 2006), 11; אודות יהושע טוטנאור ז"ל, באתר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
1881

שנת 1881 היא השנה ה-81 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1881 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19. השנה הפלינדרומית הקודמת לה היא 1771, והבאה אחריה היא 1991.

1943

שנת 1943 היא השנה ה-43 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1943 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

4 בפברואר

4 בפברואר הוא היום ה-35 בשנה, בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 330 ימים (331 בשנה מעוברת).

6 במרץ

6 במרץ הוא היום ה-65 בשנה (66 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 300 ימים.

דומיטיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס דוֹמִיטְיָאנוּס אוֹגוּסְטוּס (24 באוקטובר 51 - 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא משנת 81 ועד למותו.

ה' באדר

ה' באדר הוא היום החמישי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.

ה'תרמ"א

ה'תרמ"א (5641) או בקיצור תרמ"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-6 בספטמבר 1880, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 23 בספטמבר 1881. שנה מסוג בחה, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

ה'תש"ג

ה'תש"ג (5703) או בקיצור תש"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-12 בספטמבר 1942, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 בספטמבר 1943. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

היסטוריות (הרודוטוס)

היסטוריות (ביוונית עתיקה: Ἱστορίαι) הוא חיבור פרי עטו של ההיסטוריון היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס הרודוטוס, הנחשב לספר ההיסטוריה הראשון בעולם המערבי. החיבור מתאר את המסורות, המנהגים, הפוליטיקה, הגאוגרפיה והמלחמות של התרבויות שהיו ידועות אותה תקופה באסיה, בצפון אפריקה וביוון. במרכזו של החיבור עומדת מלחמת פרס-יוון, בין הממלכה האחמנית לבין ערי המדינה היווניות.

הספר כתוב בדיאלקט היוני - הדיאלקט הספרותי העתיק של יון, אולם יש בו שימוש גם במילים שנפוצות בספרות האטית.

הרודוטוס

הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) (484 לערך עד 425 לפנה"ס) הוא היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.

ויטליוס

אוֹלוּס וִיטֶלְיוּס גֶרְמָנִיקוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Aulus Vitellius Germanicus Augustus) ובקצרה ויטליוס (7 או 24 בספטמבר 15 - 22 בדצמבר 69) היה קיסר רומא בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים.

חיי שנים-עשר הקיסרים

הספר חיי שנים-עשר הקיסרים (בלטינית: De Vita Caesarum, "על חיי הקיסרים") הוא חיבור ידוע של 12 ביוגרפיות המספרות על קיסריה הראשונים של האימפריה הרומית החל מיוליוס קיסר ועד לתקופתו של דומיטיאנוס, אשר נכתב בידי גאיוס סווטוניוס טרנקוילוס.

יוליוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar;‏ 13 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי ופוליטי חשוב ברפובליקה הרומית. הוא הרחיב את גבולות הרפובליקה ואת תחום השפעתה של התרבות הרומית אל תוך גאליה, יזם מלחמת אזרחים וניצח בה – ניצחון שהותיר אותו כשליט בלתי מעורער של האימפריה הרומית – והחל ברפורמה מקיפה של הממשל והחברה ברומא. הוא הכריז על עצמו כדיקטטור לכל ימי חייו, וריכז את הכוח הפוליטי בידיו.

רציחתו הדרמטית באידו של מרץ (15 במרץ) זירזה מלחמת אזרחים נוספת, שציינה את קיצה של הרפובליקה הרומית ואת ראשיתה של הקיסרות הרומית. בסוף מלחמת האזרחים עלה לכס הקיסר בנו המאומץ אוגוסטוס קיסר כשליט יחיד של האימפריה הרומית.

כ"ט באדר

כ"ט באדר הוא היום העשרים ותשעה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא בשנים מהקביעויות זשג, בחג, בשה, גכה, והכז, פרשת ויקהל-פקודי לשנים מקביעות זחא, פרשת ויקהל לשנים מקביעות זחג ופרשת פקודי לשנים פשוטות מקביעות השא ולשנים מעוברות מהקביעויות זשה, בחה, בשז, גכז, החא והשג. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת תזריע. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת מצורע.

לימודים קלאסיים

לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה. הלימודים הקלאסיים היוו תמיד נושא מרכזי במדעי הרוח, והעוסקים בהם נקראים לעיתים הומניסטים.

במדינת ישראל פועלות שלוש מחלקות אקדמאיות ללימודים קלאסיים: באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. לימודי יסוד בנושאים הללו מתקיימים גם באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אך אין בהן חוג או מחלקה המוקדשים לנושא.

סווטוניוס

גאיוס סווטוניוס טרנקווילוס (בין 69–75 - אחרי 130 לספירה) היה סופר והיסטוריון רומאי.

פרד

פֶּרֶד (בנקבה: פְּרֵדָה; שם מדעי: Equus mulus) הוא בן-כלאיים של זיווג חמור עם סוסה (פרד כזה נקרא באנגלית Mule) או של אתון עם סוס (Hinny). ההכלאה הנפוצה יותר היא הכלאת חמור וסוסה, היות שהפרד הנוצר מהכלאה זו חזק ויעיל יותר. הפרד עקר, אף כי יש לו אברי מין חיצוניים.

קדמוניות היהודים

קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס. בספר זה, שנכתב בשלהי המאה הראשונה לספירה, סיכם יוסף את תולדות עם ישראל, מימי המקרא ועד ימי המרד הגדול ברומאים. הספר מהווה מקור חשוב להיסטוריה של עם ישראל (בעיקר לתקופה החשמונאית המאוחרת, התקופה ההרודיאנית ואילך). כמו יתר כתבי בן-מתתיהו, הוא לא שומר בספרות הרבנית אלא רק על ידי הכנסייה. הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1864.

שור

האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.