אלכסיי הראשון, צאר רוסיה

אלכסיי הראשוןרוסית: Алексей I Михайлович‏; 19 במרץ 1629 - 29 בינואר 1676) היה הצאר השני ממשפחת רומנוב.

אלכסיי הראשון
Алексей I Михайлович
Alexis I of Russia (Hermitage)
לידה 19 במרץ 1629
מוסקבה
פטירה 29 בינואר 1676 (בגיל 46)
מוסקבה
מדינה רוסיה הצארית
מקום קבורה קתדרלת המלאך מיכאל
בת זוג היה נשוי פעמיים
שושלת רומנוב
צאר רוסי
13 ביולי 164529 בינואר 1676
(30 שנים)

ילדות ותחילת הכהונה

עד לגיל 5 היה תחת השגחה של אומנות בארמון הצאר. מגיל 5 הועבר להשגחתו של בויארין בוריס מורוזוב. תחת השגחתו הוא למד לקרוא, לכתוב וקיבל הכרה של תרבות המערב. בגיל 16, עם פטירת אביו החל את הכהונה. בהיותו בגיל צעיר וללא ניסיון בניהול המדינה הוא היה תחת השפעתו של המחנך. האופי שלו היה שקט מאוד. הוא היה תחת השפעה דתית חזקה.

בגיל 18 הוא בחר לעצמו את כלתו. אבל תחת השפעת בוריס מורוזוב ויתר על בחירתו ובסופו של דבר התחתן עם מריה מילוסלבסקי, כאשר בוריס מורוזוב בעצמו התחתן עם אחותה. כתוצאה מכך, גם מורוזוב וגם מילוסלבסקי שהיה האב של הבנות קיבלו השפעה חזקה מאוד על הצאר.

בהתאם להמלצת מורוזוב ב-7 בפברואר 1646 החלו לגבות מס חדש על המלח. המס היה גבוה מאוד והיקפו לא היה סביר. בנוסף לכך החלו להתפשט שמועות על השתלטות יועציו של הצאר עליו ואהדתו למנהגים מחו"ל. החלו מהומות במוסקבה ובערים אחרות. אלכסיי הראשון נאלץ לשלוח את בוריס מורוזוב למנזר בצפון המדינה ולבטל את המס. גם כאשר מורוזוב חזר למוסקבה, הוא לא הצליח להגיע לרמת השפעתו הקודמת.

פרשת ניקון

אלכסיי היה איש דתי מאוד. בתקופת העדרו של בוריס מורוזוב הוא הרגיש צורך ביועץ קרוב ומצא אותו בדמותו של ניקון -שהתמנה על ידו לראש הכנסייה בעיר נובגורוד. בהיותו קרוב לצאר ב-25 ביולי 1652 הוא התמנה לתפקיד ראש הכנסייה הרוסית והחל להתעניין גם בענייני המדינה.

ניקון התעניין שנים רבות בספרות ביזנטית. בהיותו פטריארך הכנסייה הרוסית הוא ראה כמטלה חשובה להתאים את נוהג הכנסייה הרוסית לנוהגים ביזנטים והחליט על ביצוע הרפורמה הדתית ברוסיה. בשנת 1653 הוא הוציא הוראה על שינוי צורת התפילות ובשנת 1654 החל בתיקון ספרי נצרות ברוסית.

במהלך שנות ה-50 של המאה ה-17, אלכסיי נעדר ממוסקבה עקב המערכה הצבאית נגד האיחוד הפולני-ליטאי. כשחזר למוסקבה הוא הרגיש שהשפעת הפטריארך ניקון על ענייני המדינה גדולה מדי. לאור התקררות היחסים בין ניקון והצאר גם האצולה המוסקבאית החלה להתייחס לניקון בהתאם. כתוצאה מכך, ב-10 ביולי 1658 ניקון ויתר על התפקיד והסתגר במנזר.

הפעילות של ניקון לשינוי הנוהגים הנוצריים הרוסים גרמה לקרע בכמורה הרוסית. כאשר הוא ויתר על התפקיד הרם, מתנגדי הרפורמות שלו יכלו לפעול ביתר שאת. בשנת 1660 היה ניסיון לשלול ממנו כל תפקיד דתי. בסופו של דבר הוחלט להעביר את הנושא להחלטת ראשי הכנסיות הנוצריות. בשנת 1666 החל המשפט הגדול בהשתתפות ראשי הכנסייה הנוצרית מאלכסנדריה ומאנטיוכיה. בסופו של דבר נשללו ממנו כל תפקידיו והוא הוגלה למנזר פרפונטוב.

למרות העונש האישי שהוא קיבל, חלק משמעותי של הרפורמות שהוא הנהיג אושרו ועומדים בבסיס הנצרות הרוסית עד היום.

יחסים עם האיחוד הפולני ליטאי ושוודיה

בתקופת אלכסיי הראשון, רוב שטחי אוקראינה היו בשליטת האיחוד הפולני ליטאי, רק החלק המזרחי בו התגוררו הקוזאקים של דון היה חלק של רוסיה הצארית. בסוף שנות ה-40 של המאה ה-17 החל מרד בהנהגת בוגדן חמלניצקי. הוא תיאם את המהלכים עם ח'אנות קרים נגד השלטון הפולני. במשך תקופה ארוכה אלכסיי הראשון לא התערב במצב. יתרה מכך, צבא הצאר לחץ על ח'אנות קרים והם לא יכלו לתת לבוגדן חמלניצקי עזרה צבאית משמעותית. לאור ההפסדים בשדה הקרב, בשנת 1651 נחתם חוזה הפסקת לחימה בין האוקראינים לבין הפולנים. תנאי החוזה היו קשים מאוד לאוקראינים ולכן בשנת 1653 הם החליטו לפנות לאלכסיי הראשון בבקשה לספח אותם לרוסיה הצארית. בזמסקי סובור שנערך במוסקבה ב-1 באוקטובר 1654 הוחלט להיענות לבקשה ולצאת למלחמה נגד האיחוד הפולני ליטאי - מלחמת רוסיה-פולין (1654-1667) שנמשכה 13 שנים. עד לקיץ 1655 הרוסים כבשו את סמולנסק, וילנה, קובנה וגרודנו. בהיוודע שקרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה מנהל מערכה צבאית מוצלחת ונכנס לוורשה וקרקוב רוסים החלו לחשוש מחיזוק יתר של שוודיה. כתוצאה מכך סוכם על חתימת הסכם אי-לוחמה עם הפולנים ותחילת פלישה לליבוניה שהייתה תחת שליטה שוודית. הרוסים כבשו מספר ערים, כולל דרפט. בשנת 1661 נחתם חוזה שלום שבו סוכם שרוסיה הצארית תשחרר את כל השטחים שכבשה.

המצב באוקראינה היה לא יציב וזה גרם לחידוש הלחימה עם האיחוד הפולני ליטאי. בשנת 1660 לרוסים היו מספר הפסדים בשדה הקרב. הלחימה נמשכה עוד מספר שנים ורק בשנת 1667 נחתם חוזה שלום בעיירה אנדרוסוב.

מהומות פנים

מיד עם סיום הלחימה עם האיחוד הפולני ליטאי החלו מהומות בתוך המדינה.

עם סיום הכהונה של ניקון הרפורמות שלו לא הופסקו. מספר מנזרים לא היו מוכנים לקבל את התיקונים בספרי הכנסייה. בראש המתנגדים עמד מנזר סולובצקי. המצור על המנזר נמשך במשך 8 שנים - משנת 1668 ועד לשנת 1676. כל מתנגדי הרפורמה נהרגו עם כיבוש המנזר.

בדרום המדינה החל מרד סטפן ראזין. בתחילת המרד המורדים כבשו מספר ערים לאורך הוולגה. בקרב ליד העיר סימבירסק המורדים הובסו וסטפן ראזין עצמו נמלט לדון. הוא הוסגר לשליחי הצאר וב-6 ביוני 1671 הוצא להורג במוסקבה.

מלחמה נגד הטורקים

רוסיה הצארית לקחה חלק במלחמה הטורקית הגדולה שנמשכה כ-20 שנים.

סיכום הכהונה

  • במהלך כהונתו בוצעה רפורמה דתית של ניקון.
  • בוצע סיפוח שטחים משמעותיים באוקראינה בהתאם להסכם אנדרוסובו.
  • מלחמות עם שוודיה לא נתנו מענה למוצא לים הבלטי.
  • נמשכו מאמצי התיישבות בסיביר. הוקמו ערים אירקוטסק ונרצ'ינסק שהיה מרכז תעשיית פלדה חשוב.
  • בוצעו שינויים משמעותיים במדיניות מונטרית, מיסוי ומשפט.

משפחה

אלכסיי היה נשוי פעמיים והיו לו 16 ילדים. שלושה מבניו היו צארים, אף אחת בנותיו לא התחתנה.

קישורים חיצוניים

שליטי רוסיה
נסיכי קייב | נסיכי ולדימיר | נסיכי מוסקבה | צארים של רוסיה | קיסרי רוסיה | שליטי ברית המועצות | נשיאי הפדרציה הרוסית
איוואן הרביעי "האיום" | פיודור הראשון | בוריס גודונוב | פיודור השני | דמיטרי הכוזב הראשון | דמיטרי הכוזב השני | וסילי שויסקי | מיכאיל הראשון | אלכסיי הראשון | פיודור השלישי | איוואן החמישי | פיוטר הראשון "הגדול"
אנה לאופולדובנה

אנה לאופולדובנה (ברוסית: Анна Леопольдовна, בגרמנית: Elisabeth Katharina Christine von Mecklenburg-Schwerin; ‏7 בדצמבר 1718 - 18 במרץ 1746), נכדה של איוואן החמישי, הייתה עוצרת במשך תקופה קצרה במהלך שלטונה של איוואן השישי.

אנה פטרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה

אנה פטרובנה רומנובה (ברוסית: Анна Петровна, ‏27 בינואר 1708 - 4 במרץ 1728), הייתה בתו של פיוטר הראשון, קיסר רוסיה ואמו של פיוטר השלישי, קיסר רוסיה.

בוגדן חמלניצקי

זינוֹבי בוגדן [נהגה: בּוֹהְדַּן] חְמֶלְנִיצְקִי (רותנית מערבית: Ѕѣнові Богдан Хмелнiцкiи, אוקראינית מודרנית: Зиновий Богдан Хмельницький;‏ 1595/1596–6 באוגוסט 1657) היה ראש הסיץ' הזפורוז'י וממנהיגי מרד הקוזאקים הגדול נגד האיחוד הפולני-ליטאי. אף שהצליח לבסס ישות עצמאית־למחצה בגיבוי הצאר הרוסי, הישגיו נתבטלו לאחר מותו. בתולדות אוקראינה הוא נחשב לאחד ממניחי היסודות לאומה, בעוד שבהיסטוריה של עם ישראל הוא נזכר כצורר האחראי לגזירות ת"ח-ת"ט ולרצח אלפי יהודים.

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

בתקופה זו עלה כוחה של ממלכת אנגליה והפרובינציות המאוחדות (מה שהיום מכונה הולנד) וירד כוחן של ספרד ופורטוגל.

יחסי ספרד–רוסיה

היחסים בין ממלכת ספרד לבין הפדרציה הרוסית הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך המאה ה-16, ואף שבוטלו לאחר מלחמת האזרחים בספרד, הם חזרו וחודשו בשנת 1953, ובשנת 1977 חזרו לקדמותם, וכיום שתי המדינות מקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים.

יליזבטה, קיסרית רוסיה

יליזבטה פטרובנה (ברוסית: Елизавета Петровна, ‏18 בדצמבר 1709 - 25 בדצמבר 1761) צאריצה (קיסרית) האימפריה הרוסית בין השנים 1741–1761.

מיכאיל הראשון, צאר רוסיה

מיכאיל הראשון פיודורוביץ' רוֹמָנוב (ברוסית: Михаил I Федорович Романов;‏ 22 ביולי 1596 - 13 ביולי 1645) היה הצאר הראשון ממשפחת רומנוב. נבחר לכהונה על ידי זמסקי סובור ועם תחילת כהונתו הסתיימה תקופת הצרות.

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) היא עיר הבירה של בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות. העיר ממוקמת על גדות הסוויסלאץ' והניאמיהה. כבירה הלאומית, למינסק מעמד מיוחד בבלארוס והיא המרכז המנהלי של פרובינציית מינסק ושל מחוז מינסק. בעיר מתגוררים כ-2,002,600 תושבים, ושטחה הכולל הוא כ-305.47 קילומטר רבוע.

האזכור הראשון לעיר הוא מהמאה ה-11, אז עיר בתוך נסיכות פולוצק. ב-1242, הפכה העיר לחלק מהדוכסות הגדולה של ליטא, וב-1499 קיבלה פריבילגיה עירונית. החל מ-1569, הפכה העיר לבירת מחוז מינסק שבאיחוד הפולני ליטאי. העיר סופחה בידי רוסיה ב-1793, כחלק מחלוקת פולין השנייה. מ-1919 עד 1991 שימשה כבירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, והחל מ-1991 הפכה לבירת המדינה העצמאית, בלארוס.

מרד 1682

בהיסטוריה של רוסיה, מרד 1682 היה מרד של יחידות צבא המוצבות במוסקבה. כתוצאה ממנו, השלטון במדינה הועבר לנסיכה סופיה אלכסייבנה רומנובה כעוצרת ליד שני אחיה הצעירים, איוואן החמישי ופיוטר הראשון (הגדול).

סופיה אלכסייבנה רומנובה

סופיה אלכסייבנה רומנובה (ברוסית: Софья Алексеевна Романова; ‏27 בספטמבר 1657 - 14 ביולי 1704) הייתה בתו של אלכסיי הראשון ואחות של פטר הגדול. במשך 7 שנים הייתה עוצרת של רוסיה הצארית

פיוטר הגדול

פיוטר הראשון אלכסייביץ' (ברוסית: Пётр I Алексеевич; ‏30 במאי 1672 - 28 בינואר 1725 לפי הלוח היוליאני) המוכר בשם פיוטר הגדול וכן פטר הגדול, היה שליט רוסיה החל מ-7 במאי 1682 ועד ליום מותו. ראשית שלטונו הייתה במשותף עם אחיו החלש איוואן החמישי, עד למותו של האח בשנת 1696. משנה זו נותר שליט יחיד עד שנת 1724, בה החל לחלוק את השלטון עם אשתו יקטרינה הראשונה. תקופת שלטונו של פיוטר עמדה בסימן התפשטותה הטריטוריאלית של רוסיה לכיוון מערב והפיכתה למעצמה אירופית מהדרג הראשון. כיום נחשב לאבי רוסיה המודרנית.

פיוטר השלישי, קיסר רוסיה

פיוטר השלישי (ברוסית: Пётр III, ‏21 בפברואר 1728 - 17 ביולי 1762) היה קיסר האימפריה הרוסית בין 1761 ל-1762.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.