אלי חובייקה

אלי חובייקהערבית: إيلي حبيقة, תעתיק: אילי חֻבַיקַה; 1956 - 24 בינואר 2002) היה פוליטיקאי ערבי נוצרי לבנוני ומפקד בפלנגות, ידוע בעיקר על חלקו בטבח סברה ושתילה.

Elie Hobeika
אלי חובייקה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

חייו

שנותיו הראשונות

אלי חובייקה, בנו של מהנדס מכונות מהמעמד הבינוני הנמוך, נוצרי מרוני, נולד בשנת 1956 בלבנון. הוא סיים את לימודיו בגיל 16 ובזמן זה כבר היה חבר במפלגת הכתאיב ובתחילת מלחמת האזרחים השנייה הצטרף לזרוע הצבאית של הארגון (הפלנגות). בגיל 17 הצטרף ליחידת לוחמים קטנה בשם בי. גי., ראשי התיבות של בשיר ג'מאייל. היחידה החלה לבצע פשיטות לליבה של ביירות הסונית והפלסטינית.

בשנת 1976 נהרגו קרובי משפחה של חובייקה, כולל ארוסתו, בטבח דאמור - התקפה שלה היה אחראי אש"ף. בשנת 1977, כשהוא בן 21 התמנה לראש יחידת המודיעין של הפלנגות והמשיך בפשיטותיו לתוך מעוזי הפלסטינים וארגוני השמאל. בשנת 1978 הוא הגיע לדרגת מפקד במיליציית הפלנגות והנהיג פשיטה שבמהלכה נהרג טוני פרנג'יה, מפקד יריב בפלנגות. הוא קודם להיות מפקד של הדיוויזיה השלישית של הפלנגות והאחראי על הכוחות המיוחדים. בשנת 1979 קודם להיות קצין הביטחון הראשי של כוחות המיליציה המשולבים של המחנה השמרני ("הכוחות הלבנונים") במלחמת האזרחים.

בפברואר 1982, ארבעה חודשים לפני מלחמת לבנון, התמנה לקצין הקישור עם ישראל בעקבות מפגש בין רפאל איתן עם בשיר ג'מאייל [1].

במהלך מלחמת לבנון (1982)

עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 מונה חובייקה לקצין הקישור בין המיליציות לצה"ל. ב-15 בספטמבר כבשו כוחות צה"ל את מערב ביירות.

חובייקה היה אחראי על הבאתם של 92 הצירים הלבנונים למחנה צבאי בפרברי ביירות, שם נערכה ההצבעה לנשיאות לבנון, בשיר ג'מאייל נבחר לנשיאות. לאחר הרצח של בשיר ג'מאייל, היה חבייקה בין המתכנסים בביתו של המנהיג הנוצרי פייר ג'מאייל, בפגישה הוחלט על גיוס כללי של "הכוחות הלבנונים" על מנת שיוכלו להיכנס למחנות הפליטים הפלסטינים. כ-150 איש התכנסו מדרום למחנות, קבלו תדריך על ידו ובשעה שכוחות אלו נכנסו למחנות סברה ושתילה ישב חבייקה בבנין החפ"ק של עמוס ירון על הגג והאזין לרשתות הקשר של כוחותיו[2].

הפלנגות נכנסו למחנות הפליטים סברה ושתילה בערבו של ה-16 בספטמבר, ותוך זמן קצר החלו גם במעשי רצח חסרי הבחנה. אנשי הפלנגות יצאו מהמחנות בבוקרו של ה-18 בספטמבר על פי דרישת צה"ל, ורק במהלך היום החלו להתברר ממדי הטבח. אין מידע מדויק על מספר הנספים בטבח, וההערכה היא שמדובר בכ-700 עד 800 איש.

בשנת 1999 פרסם שומר ראשו לשעבר של חובייקה רוברט חטאם ספר שבו טען שטבח סברה ושתילה תוכנן על ידי חובייקה וחאפז אל-אסד במטרה להביך את ישראל.

על פי עדות שנשמעה על ידי ועדת כהן, כאשר נשאל חובייקה על ידי אחד הקולגות שלו מה יש לעשות ב-50 ילדים ונשים פלסטינים, הוא השיב: "זאת הפעם האחרונה שאתה הולך לשאול אותי שאלה כזאת. אתה יודע מה יש לעשות"[3].

חטאם וסמיר ג'עג'ע, מיריביו של חובייקה בכוחות הלבנונים, טענו שחובייקה היה אחראי גם לרציחתם של ארבעה דיפלומטים איראנים שנעלמו בלבנון בשנת 1982.

בשנת 1985, על פי בקשת ה-CIA, ניסה חובייקה להתנקש בסייד מוחמד חוסיין פדלאללה. פדלאללה ניצל מניסיון ההתנקשות אך 80 עוברי אורח קיפחו את חייהם באירוע. שפיכות הדמים הזאת, שהייתה בניגוד להבטחותיו של חובייקה שעוברי אורח לא ייפגעו, גרמה ל-CIA לנתק את קשריו עם חובייקה.

ב־15 בינואר 1986 הודח חובייקה מהנהגת המיליציות על ידי סמיר ג'עג'ע. צעד זה נעשה עקב התקרבותו של חובייקה לדמשק וחתימתו על "ההסכם המשולש". חובייקה מצא את עצמו במפקדתו תחת מצור, אך ניצל אחרי התערבות סורית ויצא לגלות בדמשק. הוא חזר ללבנון בראש מיליציה פרו-סורית, הוצב בזחלה, ונתן את תמיכתו הפוליטית למישל עאון.

ב־11 באוגוסט 1986 השתלטו תומכי חבייקה הפרו-סוריים על רוב מזרח ביירות, בניסיון להדיח את סמיר ג'עג'ע, מפקדם האנטי-סורי של "הכוחות הלבנונים". תומכי חביקה השתלטו על כמה ממעוזי ג'עג'ע, בין השאר על תחנת הרדיו "קול לבנון"[4].

אחרי המלחמה

עם תום מלחמת האזרחים בשנת 1990 קיבל חובייקה חנינה והפך לשר לענייני פליטים. בשנת 1992 הוא מונה לשר הרווחה ובשנת 1996 מונה לשר לענייני חשמל ומים. בשנת 1998 נבחר אמיל לחוד לנשיאות, וחובייקה לא התבקש להצטרף לממשלה. בשנת 2000 הוא הפסיד בבחירות ואיבד את מקומו בפרלמנט הלבנוני. ביוני 2001 הגיש עורך דין לבנוני בשם חבלי מלט, המזוהה עם השמאל בלבנון, תביעה נגד חובייקה לבית משפט בלגי באשמת פשעי מלחמה. הדבר התאפשר הודות לחוק שמאפשר לתבוע בבלגיה נאשמים בפשעי מלחמה בכל מקום בעולם. התביעה בוטלה לאחר שהחוק שונה.

ב-24 בינואר 2002 נהרג חובייקה יחד עם שומרי ראשו בהתנקשות. ארגון אלמוני נטל על עצמו את האחריות למעשה, בטענה שחובייקה היה סוכן סורי. חגיגות נערכו במחנות הפליטים הפלסטיניים עם היוודע דבר מותו של חובייקה. ישנה מחלוקת רבה לגבי רצח אלי חובייקה. לבנונים רבים מאשימים את ישראל, בעוד אחרים מפנים אצבע מאשימה לכיוון הפלסטינים, סוריה ואפילו הכוחות הלבנוניים, אשר ניסו להתנקש בחובייקה בשנת 1991. תעלומת מותו של חובייקה קשה לפתרון, ועל אף ההשערות בנוגע למבצעים, לא בוצעו עד היום מעצרים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמוס גלבוע,מעריב מוסף "סופשבוע", ‏ 3.1.1986,עמודים 15–19, כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=584003 פרש.
  2. ^ עמוס גלבוע,מעריב מוסף "סופשבוע", ‏ 3.1.1986,עמודים 15–19, כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=584003 פרש.
  3. ^ אהוד יערי, זאב שיף, מלחמת שולל, עמ' 327.
  4. ^ ממעריב, אוגוסט 1986, כפי שהועלה באתר פרש.
2002

שנת 2002 היא השנה השנייה במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2002 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה במילניום השלישי. השנה הפלינדרומית הקודמת לה היא 1991, וזו שתבוא אחריה היא 2112.

24 בינואר

24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 341 ימים (342 ימים בשנה מעוברת).

אטיין סאקר

אטיין סאקר (إتيان صقر, תעתיק מדויק: אִתיאן צַקְר), המכונה גם אבו ארז (בערבית: "אבי הארזים") הוא פוליטיקאי לבנוני ימני-לאומי, ומייסד מפלגת שומרי הארזים, ומיליציה בעלת אותו שם. סאקר והמיליציה שלו לקחו חלק משמעותי במלחמת האזרחים בלבנון בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20. לאחר המלחמה המשיכו בפעולותיהם הצבאיות עד שסאקר גורש מהמדינה באשמת שיתוף פעולה עם צבא דרום לבנון, המיליציה שסייעה לישראל ברצועת הביטחון עד שנת 2000.

אמל

אמל (בערבית: امل, ראשי תיבות בערבית: افواج المقاومة اللبنانيّة, אפואג' אלמקאומה אללבנאניה, "גדודי ההתנגדות הלבנונית"; פירוש השם "אמל": תקווה) הייתה המיליציה של "תנועת המקופחים", תנועה שיעית חברתית בלבנון שהוקמה על ידי האימאם מוסא א-צדר. המיליציה הייתה שייכת למרכז-ימין המפה הפוליטית. לאורך כמעט כל מלחמת האזרחים בלבנון, הייתה אמל המיליציה השיעית החזקה ביותר, שייצגה בדרך כלל את האינטרסים של סוריה. בתחילת דרכה זכתה המיליציה לחימוש מאיראן (לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979) ומסוריה. בשיא כוחה מנו כוחותיה של אמל כ-14,000 לוחמים. כיום אמל היא מפלגה המחזיקה בכ-10 אחוזים ממושבי הפרלמנט הלבנוני, לצד תחזוק מיליציה קטנה שגודלה המדויק אינו ידוע.

אנטואן לאחד

אנטואן לאחד (בערבית: أنطوان لحد, תעתיק מדויק: אנטואן לחד; 1927 - 10 בספטמבר 2015), היה גנרל לבנוני, מפקד צבא דרום לבנון (צד"ל) משנת 1984 ועד לפירוקו לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000.

בשיר ג'ומאייל

בשיר ג'ומאייל (בערבית: بشير الجميّل, תעתיק מדויק: בשיר אלגֻ'מַיְל) (10 בנובמבר 1947 - 14 בספטמבר 1982) היה מנהיג לבנוני נוצרי. נרצח לאחר בחירתו לנשיא לבנון. בנו של פייר ג'ומאייל, מייסד ארגון הפלנגות הנוצריות.

הגדר הטובה

הגדר הטובה היה הכינוי הרווח לגבול הצפון של ישראל עם לבנון בעת שאוכלוסייה נוצרית מארונית ידידותית לישראל שכנה ברצועת הביטחון.

מהקמת מדינת ישראל עד ל-1970 היה הגבול בין ישראל ולבנון שקט לחלוטין וחקלאי מטולה אף עיבדו את אדמותיהם בעמק עיון שבתוך לבנון.[דרוש מקור] החל מ-1970, בעקבות גירושו מירדן בספטמבר השחור, החל אש"ף להשתלט על דרום לבנון והפר את השקט.

תחילתה של הגדר הטובה הייתה עם תחילת מלחמת האזרחים בלבנון ב-1976, כאשר נוצר קשר בין המארונים בדרום לבנון לבין ישראל בעקבות שותפות האינטרסים ביניהם כנגד אש"ף. בתמורה לסיוע של המארונים לישראל, אפשרה להם ישראל החל מ-1977 להגיע לעבודה בה וכן סייעה ביצוא דרך נמל חיפה.

לאורך הגדר הוקמו שש תחנות רפואה שכונו "תחנות הגדר הטובה" שבהם ניתן לתושבי דרום לבנון הנוצרים טיפול רפואי על ידי רופאים מישראל.

היחידה לקישור עם לבנון הנפיקה אישורי עבודה לאלפי תושבי דרום לבנון שקרוביהם שירתו בצד"ל שיצאו מדי בוקר לישראל דרך ארבעת המעברים בגדר הטובה בראש הנקרה, בבירנית, במעבר תורמוס ליד מלכיה ובשער פאטמה הסמוך למטולה. מעבר הגבול המרכזי בו התקיים הסחר ומעבר העובדים היה שער פאטמה.במשך כ-24 שנים טיפלו הרשויות הישראליות בבריאות בעלי החיים שבאזור דרום לבנון. הדבר נעשה במשותף על ידי קמ"ט חקלאות והשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, תוך העסקתם של עובדים מקומיים לביצוע החיסונים ההמוניים השנתיים. החיסונים של הבקר והצאן טיפלו בעיקר במחלות הפה והטלפיים, הברוצלוזיס, הכלבת ואבעבועות הצאן . בוצעו ביקורים תקופתיים וביקורים מיוחדים על פי קריאות דחופות של מומחים ישראלים למחלות צאן ובקר ומחלות דבורים ושל מומחים נוספים. האזור המטופל כלל 32 כפרים (כ-46,000 בעלי חיים) בגזרה המזרחית ו-23 כפרים (קרוב ל-27,000 בעלי חיים) בגזרה המערבית. מצב הבריאות השפיר באזור שימש כחגורת מגן למשק הישראלי כנגד המחלות המגפתיות החודרות בתכיפות ללבנון מהצפון והמזרח ומתפשטות בה.קיומה של הגדר הטובה הסתיים עם הנסיגה מלבנון של ישראל ב-2000.

הגדר הטובה מוזכרת במערכון "המוסך" של שלישיית הגשש החיוור.

החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם

החלטה 1701, שאושרה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות ב-12 באוגוסט 2006, קראה להפסקת אש בין ישראל לחזבאללה במלחמת לבנון השנייה, תוך פריסת כוח או"ם חמוש וצבא לבנון בדרום לבנון, על מנת למנוע מארגון חזבאללה להמשיך לפעול בשטח לבנון.

יום הסכינים הארוכות

יום הסכינים הארוכות, או הטבח בספרא (בערבית: مجزرة الصفرا) התרחש ב-7 ביולי 1980, במהלך מלחמת האזרחים בלבנון. ביום זה חיסלו לוחמי הכוחות הלבנוניים הנאמנים לבשיר ג'ומייל (בעיקר ממפלגתו, הפלנגות) את מיליציית הנמרים, שעד אז היוותה חלק מ"הכוחות הלבנוניים".

כמאל ג'ונבלאט

כמאל פואד ג'ונבלאט (בערבית: كمال فؤاد جنبلاط; 6 בדצמבר 1917 - 16 במרץ 1977) היה פוליטיקאי לבנוני ממוצא דרוזי שייסד והנהיג את המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית.

מבצע דין וחשבון

מבצע דין וחשבון היה מבצע צבאי בגבולה הצפוני של מדינת ישראל שנערך בין 25 ביולי 1993 ו-31 ביולי 1993, אשר החל לאחר הסלמה במצב הביטחון בגבול הצפון. המבצע זכה לכינוי מלחמת שבעת הימים בלבנון.

מטרת המבצע הייתה להוציא את אוכלוסיית יישובי הצפון ממעגל הלחימה, האמצעי היה ליצור פאניקה ותנועה של פליטים על ידי הפגזה ארטילרית מסביב כפרים ובתוכם, מתוך תקווה שתושביהם ילחצו על ממשלת לבנון לפעול נגד חזבאללה.

המבצע הופסק לאחר שבעה ימים, לאחר שהושגו הבנות בין ישראל לחזבאללה.

מבצע ליטני

מבצע ליטני (כינויו הצבאי של המבצע היה אבי החכמה) הוא מבצע צבאי שנערך בחודש מרץ 1978 ובו חדר צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים, עד לנסיגתו חזרה לגבול הבינלאומי. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, ובכך להפחית את פעילותם כנגד מדינת ישראל ואזרחיה.

מבצע ענבי זעם

מבצע "עִנְבֵי זַעַם" (כשמו של ספר מאת ג'ון סטיינבק) הוא מבצע צבאי שביצע צה"ל בדרום לבנון בין ה-11 באפריל וה-27 באפריל 1996 בעקבות ירי רקטות של ארגון חזבאללה לכיוון יישובים בגבול הצפון.

מובלעת ג'זין

מובלעת ג'זין הייתה מובלעת בחלקה הצפוני של רצועת הביטחון בין השנים 1985 עד 1999 עליה היה אחראי צבא דרום לבנון. המובלעת הייתה סביב העיירה הנוצרית ג'זין, מרכז תיירות ונופש של עשירים לבנוניים ממוצא נוצרי בעיקר. העיירה עצמה נמצאת כ-35 ק"מ צפונית למטולה והמובלעת "מתחה" את צפון רצועת הביטחון עד אליה על מנת לשמור על רציפות טריטוריאלית. המובלעת כללה כמה כפרים והייתה בהתחלה בשטח כולל של כ-210 קמ"ר שהלכו והצטמצמו, יחד עם כמות כוחות צד"ל, עד לנסיגה מלאה ב-1 ביוני 1999, כשנה לפני נסיגת צה"ל מלבנון.

בין השנים 1976 ל-1982 נשלט האזור על ידי הסורים, בהסכמה ישראלית. ב-1984, כאשר התפנה צה"ל מרוב שטח לבנון, נמלטו אליו כ-35,000 פליטים נוצרים שנסו מחשש לחיסולם מצד הדרוזים. באזור התארגן כוח נוצרי ששמר עליהם ועל הכפרים הנוצריים באזור שמנו אז כ-15,000 תושבים. כוח זה הפך ב-1985 לגדוד בצבא דרום לבנון תחת פיקודו של גנרל אנטואן לאחד ופלוגה נוצרית של צבא לבנון אשר פעלו בשיתוף פעולה. שיתוף הפעולה בין צבא לבנון וצד"ל הופסק בתקופה זו והחלה להתפתח לחימה סביב מובלעת ג'זין כנגד גורמי טרור, בעיקר ארגון חזבאללה. עם השנים צומצמה נוכחות צד"ל במובלעת תוך כדי שכוחותיו ספגו אבידות רבות וקשות. הגדוד שב-1985 מנה יותר מ-600 חיילים הצטמצם לכדי כ-120 בתחילת שנת 1999. ב-1 ביוני 1999, התמוטטה המובלעת ומרבית כוחות צד"ל נסוגו ממנה למעט כ-200 חיילים שבחרו להישאר במקום ולהיכנע לצבא לבנון, הם נדונו לתקופות מאסר בין שנה לעשר שנים. בזמן הנסיגה נשארו רק כ-3,500 תושבים בכפרים שבאזור ג'זין.

מבחינת ישראל, יציאת צד"ל ממובלעת ג'זין לא השפיעה ברמה הטקטית על ההגנה על גבול הצפון. לעומת זאת, הייתה לה משמעות אסטרטגית ומדינית רבה והשלכות על נסיגת צה"ל מלבנון כעבור שנה. הנסיגה ממובלעת ג'זין הייתה כבר לאחר הבטחתו של אהוד ברק, עם היבחרו לראשות הממשלה בישראל, להוציא את כל כוחות צה"ל מלבנון. פינוי ג'זין הביא לשינוי ביחסים שבין צה"ל וצד"ל באופן כזה שהעמיד בשאלה את שיתוף הפעולה בין הכוחות לקראת יציאת צה"ל מרצועת הביטחון.

מוחמד חוסיין פדלאללה

אייתוללה עליון סייד מוחמד חוסיין פדלאללה (ערבית: السيد محمد حسين فضل الله, תעתיק מדויק: סיד מֻחמד חֻסַין פצֿלאללה; 16 בנובמבר 1935 - 4 ביולי 2010) היה מנהיג מוסלמי דתי שיעי בלבנון. לעיתים קרובות התייחסו אליו כאל הסמכות ההלכתית של חזבאללה, והוא ממניחי התשתית הרעיונית להקמתו. השפעתו על מאמיני האסלאם השיעי, בכלל זה בעיראק, רבה ביותר. כתב עשרות ספרים בנושאי דת, ייסד מספר בתי ספר דתיים ונאם לעיתים תכופות בפני קהל מאמיניו. בדרשותיו נהג לקרוא לאסלאמיזם ולהתנגדות מזוינת נגד ישראל, שהוגדרה בפיו כ"גורם אימפריאליסטי".

סעד חדאד

סעד חדאד (בערבית: سعد حداد; 1938‏ - 14 בינואר 1984) היה איש צבא לבנוני ומייסדו של צבא לבנון החופשית שהפך ברבות הימים לצבא דרום לבנון.

עבאס מוסאווי

עבאס מוסאווי (בערבית: عباس الموسوي; 1952 - 16 בפברואר 1992) היה איש דת מוסלמי שיעי רב השפעה. מוסאווי היה מנהיג ארגון חזבאללה בשנים 1991–1992 עד שחוסל על ידי ישראל בשנת 1992.

מוסאווי נולד בכפר א-נבי שית' שבבקעת הלבנון, ולמד במדרשה אסלאמית בנג'ף שבעיראק. הוא הושפע עמוקות מן האידאולוגיה של האייתוללות הרדיקליים מוחמד באקר א-צדר ורוחאללה ח'ומייני. בשנת 1978 חזר ללבנון.

בשנת 1991 נבחר מוסאווי על ידי חזבאללה למזכיר הכללי של הארגון. הוא נחשב למתון, יחסית לחברים אחרים בארגון, והחליף את סובחי טופיילי, איש הקו הנוקשה. על אף מתינותו היחסית, עבאס מוסאווי כינה את ישראל "הסרטן של המזרח התיכון" והבטיח כי חזבאללה "ימחק כל זכר לישראל בפלסטין" ו"יגביר את פעילותו הצבאית, המדינית והעממית על מנת לפגוע בשיחות השלום".

פתחלנד

פתחלנד הוא כינוי ישראלי לשטח מאדמת לבנון אשר נשלט במשך כ-10 שנים על ידי ארגון הפת"ח ואחר כך הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף). אין לשטח זה גבולות רשמיים, אך מדובר על האזור הדרום-מזרחי של לבנון (הבקאע), סמוך לגבול עם ישראל, בעיקר באזור החרמון.

הכינוי לאזור ניתן על ידי אלוף פיקוד הצפון הישראלי ב-1969, דוד אלעזר.

רון ארד

רון ארד (נולד ב-5 במאי 1958) היה נווט קרב בחיל האוויר הישראלי שנפל בשבי ארגון "אמל" בלבנון ב-16 באוקטובר 1986. נחשב כנעדר ממאי 1988, אחרי שהועבר למקום לא ידוע, באיראן או בלבנון. בשנת 2005 הגיש אמ"ן דו"ח סודי לפיו ארד נפטר, בלבנון, בין 1995 ל־1997, כנראה ממחלת עור קשה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.