אלישע לוי

אלישע לוי (נולד ב-18 בנובמבר 1957 בירושלים) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן כדורגל. זכה פעמיים באליפות כמאמנה של קבוצת מכבי חיפה, ושימש כמאמן נבחרת ישראל במהלך קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018.

אלישע לוי
Elisha Levi
מידע אישי
לידה 18 בנובמבר 1957 (בן 61)
ירושלים שבישראל
גובה 1.80 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1968–1974 הפועל בית שאן
מועדונים מקצועיים כשחקן
1974–1982
1982–1983
1983–1987
1987–1989
הפועל בית שאן
מכבי חיפה
מכבי פתח תקווה
הפועל בית שאן
קבוצות כמאמן
1989–1995
1995
1996
1996–1998
1998–2000
2000
2000–2004
2004–2006
2006–2008
2008–2012
2012–2015
2016–2017
2018–2019
הפועל בית שאן
מכבי הרצליה
הפועל צפרירים חולון
הפועל בית שאן
עירוני ראשון לציון
הפועל כפר סבא
מועדון ספורט אשדוד
הפועל כפר סבא
בני סכנין
מכבי חיפה
הפועל באר שבע
נבחרת ישראל
מכבי פתח תקווה

קריירה

קריירה ככדורגלן

בתחילת שנות ה-60 עבר אלישע לוי עם משפחתו לבית שאן. בגיל 11 החל לשחק כדורגל בקבוצת הילדים של הפועל בית שאן, והמשיך לשחק במדי קבוצות מחלקת הנוער של המועדון. בקבוצת הבוגרים שיחק מ-1974 ועד 1982, עת עבר לשחק במדי הקבוצה שלימים מונה למאמנה, מכבי חיפה. בחיפה שיחק עונה אחת כקפטן הקבוצה, והגיע עמה לחצי גמר גביע המדינה. לאחר עזיבתו של המאמן ג'ק מנסל לוי סופסל, ובעונה שלאחר מכן עבר לשחק במכבי פתח תקווה, במדיה שיחק עד עונת 1988/1989. בעונת 1989/1990 שב לשחק בקבוצת נעוריו, הפועל בית שאן, ששיחקה באותה עונה בליגה א', אז הליגה השלישית.

בשלהי פעילותו ככדורגלן התחיל לוי לעבוד בליטוש יהלומים, במקביל לפעילותו הספורטיבית. החוויה בה התנסה במלטשת יהלומים, בשעה שבוצע בה שוד, הביאה לשינוי בתוכניותיו והוא זנח את העיסוק בליטוש יהלומים. בתום העונה פרש ממשחק פעיל והחל לאמן את הקבוצה.

מעבר לעמדת המאמן

לוי אימן את בית שאן בקדנציה הראשונה משך שש עונות. בעונת 1992/1993 העלה את הקבוצה לליגה הארצית, אז הליגה השנייה, ועונה לאחר מכן, לליגה הלאומית, אז הליגה הראשונה והשאיר אותה בליגה כנגד כל הציפיות. בעונת 1995/1996 עבר לאמן את מכבי הרצליה, יחד עם אחיו, אליאס. לאחר פתיחת עונה חלשה, החליט לוי להושיב על הספסל את כוכב הקבוצה דאז, ניסים כהן. לאחר 7 מחזורים נסע לוי לחו"ל, וכשחזר פוטר.

באמצע עונת 1995/1996 עבר לאמן את הפועל צפרירים חולון, ובעונת 1996/1997 החל את העונה בצפרירים חולון וחזר לאמן את הפועל בית שאן בהמשך העונה והצליח להשאיר אותה בליגה הלאומית ואת עונת 1997-1998 בהפועל בית שאן וגם סיים את אותה עונה בהפועל בית שאן. מאותה עונה זכור במיוחד משחק השרוכים בין הפועל בית שאן לבית"ר ירושלים, שהעניק לאחרונה את האליפות במחזור הלפני אחרון.

בעונת 1998/1999 אימן לוי את עירוני ראשון לציון והוביל אותה למקום השישי, הישג השיא של המועדון בליגת העל. בעונת 1999/2000 פוטר מספר מחזורים לפני תום העונה, לאחר הגעתו של הבעלים החדשים ליאור שחר. כשבועיים לאחר הפיטורין נקרא לאמן את הפועל כפר סבא, ולמרות סדרת ניצחונות מרשימה לא הצליח במשימתו להשאיר את הקבוצה בליגת העל, לאחר פנדל מפוקפק שנשרק לטובת בית"ר ירושלים בדקה ה-93, חרץ את גורלה של הקבוצה ומנע את אחד הקאמבקים המרשימים בתולדות ליגת העל. הפועל כפר סבא דורגה אחרונה שבעה מחזורים לסיום העונה כשמונה לוי לתפקיד, כשהיא מפגרת בשבע נקודות מהמקום שמוביל להישארות בליגת העל, ובסוף העונה דורגה במקום ה-12 שתי נקודות פחות מבני יהודה שניצלה.

בעונת 2000/2001 אימן את מועדון ספורט אשדוד. הוא מונה כמאמן לפני המחזור השמיני, כשהקבוצה דורגה במקום האחרון, ללא נקודות במאזנה. את העונה סיימה הקבוצה מקום אחד מעל המקום המוביל לליגה השנייה. בעונה שלאחר מכן, נשאר לוי באשדוד והוביל את הקבוצה למקום הרביעי והשתתפות במפעל גביע האינטרטוטו בעונה שלאחר מכן. באותה שנה הגיעה הקבוצה לגמר גביע הטוטו. בעונת 2002/2003 המשיך לאמן את אשדוד. הקבוצה סיימה במקום ה-7 תוך התבססות על שחקני בית צעירים דוגמת משה אוחיון, יניב עזרן, חנן פדידה ואדיר טובול. הוא המשיך לאמן את אשדוד עד לאמצע עונת 2003/2004, עת התפטר והוחלף על ידי יוסי מזרחי.

לוי חזר לאמן את הפועל כפר סבא בעונת 2004/2005, העלה אותה לליגת העל, והתפטר מהתפקיד באמצע העונה שלאחר מכן, כשהקבוצה ממוקמת במקום האחרון בליגה. בעונת 2006/2007 העלה לוי את בני סכנין לליגת העל. את העונה שלאחר מכן סיימה סכנין בהדרכתו במקום הרביעי בליגת העל, מיקום שיא בתולדות הקבוצה.

מכבי חיפה

ב-2 באפריל 2008, מספר מחזורים לפני תום העונה, חתם לוי במכבי חיפה ולעוזרו התמנה השחקן אותו אימן בעבר, גיורגי דרסליה[1]. ב-23 במאי 2009, שני מחזורים לפני תום העונה, זכתה מכבי חיפה באליפות המדינה, האליפות הראשונה של לוי כמאמן, בעקבותיה נבחר גם למאמן העונה של מעריב[2]. בנוסף העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה, אך הפסידה 2:1 לבית"ר ירושלים.

בתחילת עונת 2009/2010 העפילה חיפה, בהדרכתו של לוי, בפעם השנייה בתולדותיה, לשלב הבתים בליגת האלופות, והפכה לקבוצה הישראלית הראשונה לעשות כן. אולם בליגת האלופות עצמה קבעו לוי וקבוצתו שיא שלילי, כאשר הפכה לקבוצה הראשונה בתולדות המפעל שסיימה את שלב הבתים ללא נקודות וללא שערי זכות. במחזורי הסיום של אותה עונה הובילה חיפה את הליגה, אך בשל שיטת הקיזוז, איבדה מחצית מהנקודות אותן צברה ולבסוף הפסידה במחזור האחרון את האליפות להפועל תל אביב, אף שסיימה במאזן משחקים טוב ממנה. את העונה הבאה פתחה חיפה, תחת הדרכתו, בצורה לא טובה כשהודחה ממוקדמות הליגה האירופית בשלבים המוקדמים, אך בסופה, ב-16 במאי 2011, זכה לוי עם מכבי חיפה באליפות השנייה שלו בקריירה ובשנייה שלו בשלוש שנים בתקופתו בקבוצה. בנוסף, הגיעה הקבוצה לגמר גביע המדינה אך הפסידה 1:0 להפועל תל אביב.

בקיץ שלאחר מכן עזבו את הקבוצה מספר שחקנים מובילים, ביניהם ליאור רפאלוב ותומר חמד, ובמקומם צירף לוי 11 שחקני רכש חדשים. על אף הסגל הרחב, כשלה הקבוצה בניסיון להעפיל פעם נוספת לליגת האלופות כשהפסידה בפנדלים לגנק הבלגית בשלב המוקדמות האחרון, ממנו נשרה לשלב הבתים של הליגה האירופית, לראשונה בתולדותיה. אך גם שם כשלה חיפה להעפיל לסיבוב הבא, על אף שני ניצחונות בסיבוב הראשון. במקביל, הציגה הקבוצה יכולת חלשה גם במשחקי הליגה, שהתבטאה בהפסדים ובספיגת שערים רבים, ובעקבות כך לקרע בין לוי לבין קהל האוהדים, שהגיע לשיאו בהפסד להפועל חיפה בדרבי, אז חלף בסמוך ללוי מוט ברזל שנזרק מהקהל. את אותה עונה, האחרונה שלו בקבוצה, סיימה חיפה במקום החמישי והפסידה בפעם השנייה ברציפות להפועל תל אביב בגמר הגביע, בתוצאה 2:1.

בעקבות אי-ההצלחה, במאי 2012 סיים לוי את תפקידו כמאמן הקבוצה, ובמקומו מונה ראובן עטר.

הפועל באר שבע

במאי 2012 התמנה לוי למאמן הפועל באר שבע[3]. בעונתו השנייה במועדון הוביל אותה למקום השני בליגת העל, ובעונת 2014/2015 הוביל אותה לגמר גביע המדינה, שם הובסה 6:2 על ידי האלופה מכבי תל אביב. באותה עונה סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה ובסופה סיים את תפקידו במועדון.

נבחרת ישראל

ב-20 באפריל 2016 מונה לוי למאמן נבחרת ישראל[4]. במהלך המשחקים המוקדמים לקראת מונדיאל 2018 לוי הוביל את הנבחרת לשניים מן ההפסדים המביכים בתולדותיה, כשנוצחה בשני משחקי בית, שנערכו באצטדיון סמי עופר, מול אלבניה 3:0 ומול מקדוניה 1:0[5]. לוי ספג ביקורת רבה על אופן ניהול המשחק שלו ועל החלטותיו באשר להרכב הנבחרת[6]. את הקמפיין סיימה הנבחרת במקום הרביעי בבית המוקדם, לאחר שנחלה שישה הפסדים בעשרה משחקים[7]. בעקבות רצף זה הדרדרה ישראל בדירוג העולמי של פיפ"א לשפל חסר תקדים מבחינתה והתמקמה במקום ה-98 בעולם. ההתאחדות לא האריכה את חוזהו של אלישע לוי שסיים את תפקידו[8].

לאחר התקופה בנבחרת

ב-23 במאי 2018 מונה אלישע לוי למאמנה של מכבי פתח תקווה מליגת העל, וב-6 בינואר 2019 פוטר מתפקידו.

חייו האישיים

לוי נשוי ואב לשניים. התגורר שנים רבות בכפר סבא, ובשנת 2013 עבר עם משפחתו לצפון תל אביב. ב-2016 הוענק לו אות יקיר העיר בית שאן[9].

הישגים כמאמן

הפועל בית שאן
מועדון ספורט אשדוד
הפועל כפר סבא
בני סכנין
מכבי חיפה
הפועל באר שבע

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דורון בן דור, ‏אלישע לוי חתם ומונה לתפקיד מאמן מכבי חיפה, באתר ONE‏, 2 באפריל 2008
  2. ^ יונתן הללי ואליענה שפר, מאמן העונה של מעריב: אלישע לוי, באתר nrg‏, 25 במאי 2009
  3. ^ שוברט, דייג, אלישע לוי חתם בהפועל באר שבע לעונה אחת, באתר ynet, 16 במאי 2012
  4. ^ המינוי אושר: אלישע לוי מאמן נבחרת ישראל, באתר ONE‏, 20 באפריל 2016
  5. ^ נדב צנציפר ודוד בן שימול, סרט רע: ישראל הפסידה 1:0 למקדוניה, ynet, ‏2 בספטמבר 2017
  6. ^ אורי קופר, אלישע לוי והשחקנים שלו אחראים לאחת מתקופות השפל הגדולות ביותר של הכדורגל הישראלי, ynet, ‏3 בספטמבר 2017
  7. ^ נדב צנציפר ודוד בן שימול, טוב שנגמר: 0:1 לספרד על נבחרת ישראל, באתר ynet, ‏9 באוקטובר 2017
  8. ^ איציק יצחקי, אלישע לוי נפגש עם עיני וקיבל הודעה על סיום דרכו בנבחרת, באתר וואלה, ‏29 באוקטובר 2017
  9. ^ אלישע לוי קיבל את אות "יקיר העיר בית שאן", באתר וואלה! NEWS‏, 10 ביוני 2016
18 בנובמבר

18 בנובמבר הוא היום ה-322 בשנה, (323 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 43 ימים.

1957

שנת 1957 היא השנה ה-57 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1957 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1957 בישראל

1957 הייתה השנה התשיעית לעצמאותה של מדינת ישראל. לאחר מבצע קדש, ישראל נסוגה מן חצי האי סיני שכבשה; ומתרחשים שני אירועים קשים של אלימות פוליטית: התנקשות בישראל קסטנר ופרשת הרימון בכנסת.

בני סכנין

איחוד בני סכנין (בערבית: اتحاد أبناء سخنين) היא קבוצת כדורגל ישראלית מן העיר סח'נין שבגליל. הקבוצה נחשבת לקבוצה הבכירה של המגזר הערבי ומשחקת בליגה הלאומית. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון דוחה, המונה כ-8,500 מקומות ישיבה.

גיורגי דרסליה

גיוֹרגי דַרַסֶליה (בגאורגית: გიორგი დარასელია; נולד ב-17 בספטמבר 1968) הוא כדורגלן עבר גאורגי ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי, וכיום מאמן.

היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל

ההיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל החלה עוד בימים שקדמו להקמת מדינת ישראל. נציגי שלטון המנדט הבריטי, שהיו בעלי תרבות ספורט מפותחת, הובילו ב-1930 בשיתוף ההתאחדות לכדורגל את הקמתה של נבחרת שייצגה את ארץ ישראל-פלשתינה, על אף שלא הייתה מדינה ריבונית, ושלחו אותה למסע משחקים בקהיר. הנבחרת הורכבה משחקנים חובבנים בהתאם למקובל באותה תקופה. היא הייתה נבחרת חלשה ביותר, ובטורניר המשמעותי הראשון שלה, מוקדמות מונדיאל 1934, הובסה 2–11 בסיכום שני המשחקים מול מצרים. לאחר הקמת מדינת ישראל, הפכה נבחרת זו לנבחרת ישראל בכדורגל.

נבחרת ישראל בכדורגל היא אחת היחידות בהיסטוריה שהשתתפה בכל טורנירי מוקדמות המונדיאל, ובנוסף השתתפה גם בגביע אסיה בכדורגל, המשחקים האולימפיים, ובאופן קבוע במוקדמות אליפות אירופה בכדורגל מאז 1994. ישראל השיגה את ניצחונה הראשון במוקדמות המונדיאל במסגרת מוקדמות מונדיאל 1962, 6–1 על קפריסין, ומאז החלה בשיפור הדרגתי בהישגיה במקביל לשיפור כללי ברמת הכדורגל בישראל.

מאז מסע המשחקים הראשון בתולדותיה ב-1930 ערכה ישראל משחקי ידידות רבים, ואף התמודדה מול נבחרות הנחשבות לטובות בעולם זה שנים רבות, כגון ארגנטינה וברזיל. אחד מניצחונותיה הידועים ביותר של ישראל במשחקי ידידות הושג ב-1998 מול ארגנטינה, במהלך חגיגות ה-50 להקמת מדינת ישראל, ובמסגרת רשמית היה זה ניצחון החוץ 3–2 על צרפת בפארק דה פראנס, שמנע את העפלתה של צרפת למונדיאל 1994. הישגיה הטובים ביותר הם זכייה בגביע אסיה 1964, העפלה לרבע גמר טורניר הכדורגל האולימפי באולימפיאדת מקסיקו ובאולימפיאדת מונטריאול. העפלתה היחידה עד כה למונדיאל הייתה במונדיאל 1970.

מצבה של הנבחרת הושפע ממעמדה הדיפלומטי והבינלאומי של מדינת ישראל. לאורך שנותיה נתקלה הנבחרת במספר מקרים שבהם סירבו יריבותיה לשחק נגדה מטעמים פוליטיים. ישראל השתייכה מבחינה גאוגרפית לאסיה, אך בלחץ מדינות ערב היא הוצאה מקונפדרציית הכדורגל של אסיה בשנות ה-70, ובעקבות כך עברה לשחק באזור אוקיאניה ובאזור אירופה של מוקדמות המונדיאל ומוקדמות טורניר הכדורגל האולימפי. ב-1993 הצטרפה ישראל כחברה קבועה באופ"א, התאחדות הכדורגל של אירופה. החל ממוקדמות יורו 1996 ועד מוקדמות יורו 2016 כשלה הנבחרת בכל ניסיונותיה להעפיל לאליפות אירופה בכדורגל.

הפועל באר שבע

הפועל באר שבע הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר באר שבע, המשחק בליגת העל הישראלית. המועדון הוקם בשנת 1949, ומאז 2007 הוא מנוהל על ידי אשת העסקים אלונה ברקת, שמכהנת כבעלי המועדון. המועדון כולל גם קבוצות נוער, נערים וילדים, ובתי ספר לכדורגל. המועדון חבר מן המניין בארגון המועדונים האירופיים.

צבעי התלבושת הביתית הקבועה של המועדון הם אדום ולבן. עד שנת 1959 ערכה הקבוצה את משחקי הבית שלה באצטדיון שהיה ממוקם בעיר העתיקה בבאר שבע, לאחר מכן עברה לשחק באצטדיון וסרמיל. החל מעונת 2015/2016 משחקת הקבוצה באצטדיון טרנר.

המועדון החל לזכות בתארים משנות ה-70. לאורך כל שנותיה זכתה הקבוצה בחמש אליפויות, גביע מדינה אחד, ארבעה גביעי טוטו (אחד בליגה הלאומית), ארבעה גביעי אלוף האלופים (אחד בליגה השנייה) וגביע ליליאן אחד.

כמו כן, באר שבע היא הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה במפעל אירופאי, במשותף עם בית"ר ירושלים. בנוסף, באר שבע היא הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה בגביע אופ"א, במשותף עם הפועל תל אביב.

הפועל בית שאן

הפועל עירוני בית שאן מסילות היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר בית שאן, המתמודדת בליגה ב'. הקבוצה השתתפה בשנות ה-90 בליגה הבכירה.

הפועל כפר סבא

הפועל כפר סבא הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר כפר סבא, המשחק בליגת העל. המועדון נוסד בשנת 1928, והישגיו הבולטים היו זכייתו באליפות בשנת 1982, בנוסף לשלוש זכיות בגביע המדינה.

המועדון הצמיח שורה של מאמנים ושחקנים מהשורה הראשונה של הכדורגל בישראל, והחל מ-1986 משחקת הקבוצה באצטדיון לויטה, הממוקם במזרח העיר ומכיל כ-5,800 מקומות ישיבה. קודם לכן שיחקה הקבוצה במגרש הפרדסים.

מועדון ספורט אשדוד

מועדון ספורט עירוני אשדוד, או בקיצור מ.ס. אשדוד, הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר אשדוד, שנוסד בשנת 1999 לאחר איחוד בין קבוצת מכבי עירוני אשדוד לקבוצת הפועל אשדוד. הקבוצה מתמודדת בליגת העל, והיא משחקת באצטדיון הי"א המכיל כ-8,200 מקומות ישיבה.

מכבי חיפה (כדורגל)

מכבי חיפה הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר חיפה, המשחק בליגת העל הישראלית. המועדון הוקם בשנת 1913, ומאז 1992 הוא מנוהל על ידי איש העסקים יעקב שחר, שמכהן כנשיא המועדון. המועדון כולל גם קבוצות נוער, נערים וילדים, ובתי ספר לכדורגל. המועדון חבר נוסף בארגון המועדונים האירופיים.

צבע התלבושת הביתית הקבועה של המועדון הוא ירוק, ולאורך השנים שולב בה גם הצבע הלבן. עד שנת 1955 ערכה הקבוצה את מרבית משחקי הבית שלה באצטדיון קריית חיים, ומשנת 1955 עד שנת 2014 שיחקה הקבוצה את משחקי הבית באצטדיון קריית אליעזר. החל מעונת 2014/2015 משחקת הקבוצה באצטדיון סמי עופר.

ברוב התארים זכה המועדון החל משנות השמונים של המאה ה-20, שהפכו אותו לאחד מהמובילים בכדורגל הישראלי. המועדון זכה לאורך שנותיו ב-12 אליפויות ישראל, בשישה גביעי מדינה, בארבעה גביעי טוטו ובשלושה גביעי אלוף האלופים. כמו כן, הוא הגיע להישגים רבים במפעלים האירופיים: הוא המועדון הישראלי הראשון בתולדות הכדורגל הישראלי שהעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות (בעונת 2002/2003) והראשון שהעפיל בפעם השנייה לשלב זה של המפעל (בעונת 2009/2010). בנוסף, הוא המועדון היחיד שהעפיל לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע (בעונת 1998/1999).

מכבי פתח תקווה (כדורגל)

מכבי עירוני פתח תקווה (השם המלא: מועדון ספורט מכבי אבשלום עירוני פתח תקווה) היא קבוצת כדורגל ישראלי מהעיר פתח תקווה, המשחקת בליגה הלאומית.

לקבוצה שני גביעי מדינה, ארבעה גביעי טוטו לליגה הראשונה ושני גביעי טוטו לליגת המשנה.

משחק השרוכים

משחק השרוכים הוא שמה של פרשה בכדורגל הישראלי, המתייחסת למשחק בין הפועל בית שאן לבין בית"ר ירושלים, שנערך באצטדיון קריית אליעזר ב-2 במאי 1998. באותו משחק נחרץ גורל האליפות לעונת 1997/1998, והטענה היא שבית שאן, ש-10 דקות לפני סוף המשחק הובטח מקומה מעל הקו האדום (וכפועל יוצא מכך הובטחה הישארותה בליגה הבכירה לעונה נוספת), היטתה את המשחק לטובתה של בית"ר, ובכך עזרה לה לזכות באליפות על חשבונה של הפועל תל אביב. אוהדים רבים של הפועל תל אביב נוטרים טינה עד היום לבית שאן ולשחקנה, איתן טייב, בעקבות המשחק. מקור השם "משחק השרוכים" הוא בצילומי הטלוויזיה מהמשחק, בהם נצפה הבלם איתן טייב קושר את שרוכי הנעליים שלו, רגע לפני המהלך שהוביל לכיבוש שער הניצחון הדרמטי של בית"ר ירושלים - מעשה שהוכיח כביכול את חוסר הרצינות וחוסר העניין של שחקני בית שאן במשחק.

נבחרת ישראל בכדורגל

נבחרת ישראל בכדורגל מייצגת את ישראל במשחקים בינלאומיים בכדורגל מאז קום המדינה בשנת 1948. קדמה לה נבחרת ארץ ישראל בכדורגל שהחלה להופיע במסגרת בינלאומית כבר בשנת 1934.

סגל הנבחרת מורכב ממיטב הכדורגלנים המחזיקים באזרחות ישראלית. מאמן הנבחרת, שמכונה "המאמן הלאומי", הוא זה שבוחר את סגל השחקנים ומדריך אותם לקראת המשחקים הבינלאומיים. המאמן ממונה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, הגוף המנהלי החולש על הכדורגל בישראל בכלל ועל נבחרת ישראל בפרט. כיום מתמודדת נבחרת ישראל בשלושה מפעלים בינלאומיים - מוקדמות גביע העולם בכדורגל, מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל וליגת האומות.

מאז השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, לא הצליחה נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה, אף שהייתה קרובה לכך פעמים אחדות. בתקופה בה התחרתה הנבחרת במסגרת האסייתית זכתה בגביע אסיה בכדורגל בשנת 1964, הייתה פעמיים סגנית גביע אסיה, וזכתה במדליית כסף במשחקי אסיה.

ניר דוידוביץ'

ניר דוידוביץ' (נולד ב-17 בדצמבר 1976) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת השוער במכבי חיפה ובנבחרת ישראל ומשמש כמאמן שוערים במכבי חיפה. נחשב לאחד מבכירי השוערים הישראליים בדורו ולאחד השוערים הגדולים ביותר בהיסטוריה של מכבי חיפה. דוידוביץ' הוא השוער המעוטר בישראל ולזכותו 12 תארים קבוצתיים ותואר כדורגלן העונה בישראל אחד, בכולם זכה עם מכבי חיפה. במהלך הקריירה הארוכה שלו ספג דוידוביץ' מספר רב של פציעות קשות, בעקבותיהן הושבת לתקופות ארוכות, ואף עבר כ-13 ניתוחים.

דוידוביץ' מזוהה עם מועדון הכדורגל מכבי חיפה, בו שיחק בנערותו ובמהלך כל הקריירה הבוגרת. הוא זכה באליפויות רבות בקבוצתו וכן השתתף עמה בשלב הבתים של ליגת האלופות. במדי נבחרת ישראל הופיע ב-51 משחקים.

עונת 2012/2013 בליגת העל בכדורגל

עונת 2012/2013 בליגת העל הייתה העונה ה-14 של ליגת העל כליגת הכדורגל הבכירה בישראל. בעונה זו, הוקטן מספר הקבוצות בליגה מ-16 ל-14.

הקבוצה שעלתה לליגת העל לעונת 2012/2013 הייתה הפועל רמת גן. העונה הסתיימה בזכייתה של מכבי תל אביב באליפות, לאחר עשור ללא התואר. המבקיע המצטיין של העונה היה אלירן עטר (מכבי תל אביב) עם 22 שערים.

בסיום העונה מכבי נתניה והפועל רמת גן ירדו ליגה. הקבוצות שעלו לליגת העל לעונת 2013/2014 היו מכבי פתח תקווה והפועל רעננה.

עונת 2013/2014 בליגת העל בכדורגל

עונת 2013/2014 בליגת העל הייתה העונה ה-15 של ליגת העל כליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו. הליגה כללה 14 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 13 משחקים כל אחד - 26 מחזורים בסה"כ. לאחר מכן פוצלה הליגה לפלייאוף עליון (6 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 5 משחקים כל אחד) ותחתון (8 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך סיבוב אחד בן 7 משחקים) שכללו תוספת של 10 ו7 מחזורים לעונה הסדירה בהתאמה ובסה"כ 36 ו-33 מחזורים בהתאמה.

העולות החדשות שהצטרפו לליגת העל לקראת עונה זו היו מכבי פתח תקווה והפועל רעננה. העונה הסתיימה בזכייתה השנייה ברציפות של מכבי תל אביב באליפות, ושחקנה ערן זהבי סיים את העונה כמלך השערים (29 שערים) וזכה בתואר כדורגלן העונה.

בסיום העונה הפועל רמת השרון ובני יהודה תל אביב ירדו ליגה. מהליגה הלאומית עלו בתום העונה מכבי נתניה והפועל פתח תקווה.

עונת 2015/2016 בליגת העל בכדורגל

עונת 2015/2016 בליגת העל הייתה העונה ה-17 של ליגת העל כליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

בעונה זו זכתה באליפות הפועל באר שבע, ארבעים שנה לאחר זכייתה הקודמת.

בעונה זו נקבע שיא שערים חדש לשחקן בעונה בליגת העל, 35 שערים, את השיא עשה ערן זהבי ששיחק במכבי תל אביב.

העונה נפתחה ב-22 באוגוסט 2015 והסתיימה ב-21 במאי 2016.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו. הליגה כללה 14 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 13 משחקים כל אחד - 26 מחזורים בסה"כ.

לאחר מכן פוצלה הליגה לפלייאוף עליון (6 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 5 משחקים כל אחד) ותחתון (8 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך סיבוב אחד בן 7 משחקים) שכללו תוספת של 10 ו-7 מחזורים לעונה הסדירה בהתאמה ובסה"כ 36 ו-33 מחזורים בהתאמה.

בסיום העונה הפועל עכו ומכבי נתניה ירדו ליגה. הקבוצות שעלו לליגת העל לעונת 2016/2017 היו הפועל אשקלון ומ.ס. אשדוד.

עונת 2018/2019 בליגת העל בכדורגל

עונת 2018/2019 בליגת העל היא העונה ה-20 של ליגת העל כליגת הכדורגל הבכירה בישראל. העונה נפתחה ב-25 באוגוסט 2018 והסתיימה ב-25 במאי 2019. מכבי תל אביב זכתה באליפות ה-22 בתולדותיה (ה-18 מקום המדינה), והיא הוכתרה לאחר 28 מחזורים בלבד – האליפות המוקדמת ביותר בהיסטוריה של הליגה הישראלית. מבין הליגות שמתחילות בקיץ היא גם הייתה האלופה הראשונה שהוכתרה בעונה זו באירופה.

הקבוצות שסיימו במקומות הראשונים בליגה הלאומית בעונת 2017/2018 והצטרפו לליגת העל לקראת עונה זו הן הפועל תל אביב, שחזרה לליגת העל אחרי עונה אחת, והפועל חדרה שחזרה לליגה הבכירה אחרי 39 שנים. העונה הסדירה כללה 14 קבוצות והתקיימה במתכונת של שני סיבובים בהם שיחקה כל קבוצה בבית ובחוץ נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה. הקבוצות שסיימו את העונה הסדירה באחד מששת המקומות הראשונים המשיכו להתמודדות במסגרת הפלייאוף העליון, ושאר הקבוצות התמודדו בפלייאוף התחתון. המשחקים בפלייאוף העליון התקיימו בשני סבבים של משחקי בית/חוץ (סה"כ 10 משחקים). בפלייאוף התחתון מתקיים סיבוב משחקים אחד (סה"כ 7 משחקים). על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות, ונקודה בודדת הוענקה על תיקו.

בסיום העונה ירדו בני סכנין ומכבי פתח תקווה לליגה הלאומית. בתום עונת 2018/2019 בליגה הלאומית העפילו הפועל כפר סבא וסקציה נס ציונה לליגת העל.

דור מיכה, קשרה של מכבי תל אביב, נבחר לכדורגלן העונה בישראל, ומלך שערי הליגה היה בן שהר מהפועל באר שבע, עם 15 שערים.

במהלך משחקי הפלייאוף העליון הוכנסה לשימוש מערכת ה-VAR.

לקראת פתיחת העונה נחתם הסכם חסות בין מנהלת הליגות לכדורגל לרשת המסעדות ג'פניקה, ולפיו בעונה זו שמה המסחרי של ליגת העל היה "ליגת JAPANIKA".

מאמני נבחרת ישראל בכדורגל
שמעון "לומק" רוטנר (1934) • אגון פולק (1938) • אגון פולק (1948–1949) • לאיוש הס (1949–1950) • ולדיסלאב סקאלי (1950) • ג'רי בית הלוי (1953–1954) • ג'ק גיבונס (1956–1958) • משה וארון (1958–1959) • גיולה מאנדי (1959–1963) • ג'ורג' איינסלי (1963–1964) • יוסף מרימוביץ' (1964–1965) • מילובן צ'יריץ' (1965–1968) • עמנואל שפר (1968–1971) • אדמונד שמילוביץ' (1971–1973) • דוד שווייצר (1973–1978) • עמנואל שפר (1978–1980) • ג'ק מנסל (1980–1982) • יוסף מרימוביץ' (1982–1986) • מיליינקו מיחיץ' (1986–1988) • יצחק שניאור ויעקב גרונדמן (1988–1992) • שלמה שרף (1992–2000) • ריצ'רד נילסן (2000–2002) • אברהם גרנט (2002–2006) • דרור קשטן (2006–2010) • לואיס פרננדס (2010–2011) • אלי גוטמן (2011–2015) • אלישע לוי (2016–2017) • אנדריאס הרצוג (2018–)
מאמני אלופות המדינה בכדורגל
1950: בית הלוי • 1952: בית הלוי • 1954: בית הלוי • 1955: וארון • 1956: בית הלוי • 1957: יאזבנצ'יק • 1958: טסלר • 1959: ג'יבנוס • 1960: ג'יבנוס • 1961: מולנר • 1962: יובנוביץ' • 1963: יובנוביץ' • 1964: שוייצר • 1965: - • 1966: שוייצר • 1968: חליבנר • 1969: רוזנבוים • 1970: שוייצר • 1971: שוייצר • 1972: שניאור • 1973: - • 1974: רדלר • 1975: לבקוביץ' • 1976: לבקוביץ' • 1977: גרונדמן • 1978: פרלמן • 1979: נ.בכר • 1980: גרונדמן • 1981: שוייצר • 1982: קשטן • 1983: שפיגלר • 1984: שרף • 1985: שרף • 1986: שוייצר • 1987: קשטן • 1988: שניאור • 1989: לבקוביץ' • 1990: שפיגל • 1991: לבקוביץ' • 1992: גרנט • 1993: קשטן • 1994: שפיגל • 1995: גרנט • 1996: קשטן • 1997: א.כהן (השריף) • 1998: קשטן • 1999: גוטמן • 2000: קשטן • 2001: גרנט • 2002: גרנט • 2003: קלינגר • 2004: ר.לוי • 2005: ר.לוי • 2006: ר.לוי • 2007: מזרחי • 2008: שום • 2009: א.לוי • 2010: גוטמן • 2011: א.לוי • 2012: בן שמעון • 2013: גארסיה • 2014: סוזה • 2015: אייסטאראן • 2016: ב.בכר • 2017: ב.בכר • 2018: ב.בכר • 2019: איביץ'

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.