אלישמע

אֶלִישָׁמָע הוא מושב באזור השרון ליד הערים הוד השרון וכפר סבא ושייך למועצה אזורית דרום השרון.

המושב הוקם בשנת 1951 על ידי עולים מלוב מהעיר בנגאזי ומאזור קירנאיקה, שישבו קודם לכן במשך כשנתיים בבתי כפר סבא הערבית, וכונו ארגון "אל כרום" ו"כרמים". היישוב הוקם על אדמות הכפר הערבי ביאר עדס שהוקצו למושב כנכסי נפקדים, לאחר שתושביו ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.

בעת הקמתו הוקצו למושב 2,400 דונם, בהם עסקו בפלחה.

באוקטובר 1952 הושלמו בתי הקבע במושב, כולל חמישה מבני ציבור (גן ילדים, בית ספר, בית כנסת, מועדון נוער ומרפאה) ושמו של היישוב הוסב לאלישמע[2], שמו של נשיא שבט אפרים, אלישמע בן עמיהוד.

אלישמע
Elishama entrance
שלט הכניסה למושב
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע[1] ‎27 מטר
תאריך ייסוד 1951
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,199 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -0.9% בשנה עד סוף 2018
מפת היישובים של מועצה אזורית דרום השרון
באדום - אלישמע
בירוק - מיקום בניין המועצה

גלריית תמונות

Elishama synagoge

בית הכנסת

Elishama Beit Yad Labanim

בית יד לבנים

Elishama street

רחוב במושב

Elishama memorial

מצבה לנופלים במלחמות ישראל

Elishama Ficus boulevard

שדרת פיקוסים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ נחנכו הבתים באלישמע, דבר, 10 באוקטובר 1952
אייל (קיבוץ)

אייל (אֱיָל) הוא קיבוץ של הקיבוץ המאוחד באזור השרון סמוך לעיר קלקיליה השייך למועצה אזורית דרום השרון.

אלישמע הסופר

אלישמע הסופר היה שר וסופר המלך יהויקים .

אלישמע נזכר בספר ירמיה כשישב בלשכתו שבבית המלך יהויקים יחד עם שאר השרים והקשיב איתם לדברי מִכׇיְהוּ בן גמריהו בן שפן, אשר הודיע להם על דברי ברוך בן נריה, אשר קרא בבית המקדש את מגילת נבואות ירמיהו.

בהמשך התיאור המקראי באים השרים אל המלך יהויקים, ומשאירים את המגילה בלשכת אלישמע, אך המלך שולח את יהודי להביא את המגילה מהלשכה.

אפרים

אֶפְרַיִם הוא דמות מקראית, בנו השני של יוסף. הוא נולד במצרים במהלך "שבע השנים הטובות"; אמו הייתה אסנת בת פוטיפרע. צאצאיו היו שבט אפרים.

מקור שמו של אפרים מוסבר בספר בראשית: "וְאֵת שֵם הַשֵנִי, קָרָא אֶפְרָיִם: כִי-הִפְרַנִי אֱלֹהִים, בְאֶרֶץ עָנְיִי".כשהביא יוסף את בניו אפרים ומנשה לאביו יעקב כדי שיברכם, הוא החזיק את אפרים בימינו, כדי שיעקב יחזיקו בשמאלו - ואת מנשה יברך יעקב בימינו, משום שמנשה היה הבכור. אולם יעקב שיכל את ידיו והניח את יד ימינו על אפרים בעת שברך את נכדיו: "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ". למרות מחאת יוסף, מבהיר יעקב כי הוא עושה זאת במכוון ("יָדַעְתִי בְנִי יָדַעְתִי") ומציין כי מנשה "יִהְיֶה-לְעָם" אולם "אָחִיו הַקָטֹן (אפרים) יִגְדַל מִמֶנוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא-הַגוֹיִם".

לצאצאי אפרים מתייחס גם יהושע בן נון.הסיפור המופיע בדברי הימים מספר על רשימה גנאלוגית של אפרים וסותר אף את הסיפור בבראשית, על פיו נולד אפרים ליוסף במצרים, ולא התגורר בארץ כנען. ואילו על פי המסורת בדברי הימים, חי אפרים בארץ כנען, בניו נהרגים בהתקלות עם תושבי העיר גת ולאחר מותם בונה שארה בתו שלוש ערים. ייתכן כי מגמתו של סיפור זה היא להבליט את הקשר של שבט אפרים לארץ ישראל. יש הסוברים כי שבט אפרים עלה לארץ טרם התנחלות השבטים בארץ, ואחרים טוענים כי הסיפור מיוחס לתקופה שלאחר כיבוש הארץ.

בית ברל

בֵּית בֶּרְל הוא יישוב מוסדי, מרכז חינוכי ורעיוני על שם ברל כצנלסון, השוכן בשרון המרכזי (התיכון), כ-1.5 ק"מ צפונית לכפר סבא, ליד צופית, ומשתייך מוניציפלית למועצה האזורית דרום השרון.

גבעת ח"ן

גבעת ח"ן (גִּבְעַת חֵן) הוא מושב באזור השרון, מדרום לעיר רעננה, השייך למועצה אזורית דרום השרון. שטחו כ-1,300 דונם.

גבעת כ"ח

גִּבְעַת כֹּ"חַ (נִבטָא: גִּבְעַת כֹּחַ), מושב בגבול השפלה ולרגלי הרי יהודה כארבעה קילומטרים ממזרח לעיר יהוד, שייך למועצה אזורית חבל מודיעין.

היישוב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן.

בשנת 1962 הצטרפו למושב 14 משפחות שעלו מקוצ'ין ב-1954 למושב עלמה, ומשם הגיעו לגבעת כ"ח. תחילה התקבלו בחשדנות, על ידי עולי תימן, אולם מאוחר יותר, השתלבו בחיי הקהילה והמושב. הם גם הקימו בית כנסת על שם נחמיה מוטא. אנדרטה הוצבה בקרבת מקום לזכרם של חללי חטיבת אלכסנדרוני, שנפלו על כיבוש הכפר הערבי קולה שישב במקום עד למלחמת העצמאות ..

היישוב נקרא על שם 28 (כ"ח) החיילים מחטיבת אלכסנדרוני שנפלו במקום בקרב על כיבוש הכפר הערבי קולה. בתחילה נקרא המושב אֱלִישָׁמָע.

ישיבת חומש

ישיבת הר שלום נוסדה ביישוב חומש בשנת 2002 על ידי הרב מרדכי גנירם בשם ישיבת חומש. הישיבה הוקמה כשלוחה של ישיבת ברכת יוסף ופעלה עד לתום תוכנית ההתנתקות. לאחר הפינוי מחומש עברה הישיבה למצפה אשתמוע ואת מקומה ביישוב חומש החליפה ישיבת חומש המתחדשת בראשות הרב אלישמע כהן.

ישמעאל בן נתניה

ישמעאל בן נתניה היה רוצחו של גדליה בן אחיקם, מנהיג "שארית הפליטה" שנשארה בארץ אחר חורבן בית המקדש הראשון.

לאחר חורבן בית ראשון, כאשר רוב עם ישראל הוגלו לבבל, מספר קטן של יהודים הורשו להישאר בארץ ישראל, ועל אנשים אלה הציב נבוכדנצאר מלך בבל את גדליה בן אחיקם. בין הנותרים בארץ היה ישמעאל בן נתניה שהיה מבית דוד, ולכן שאף ישמעאל בן נתניה להחזיר את המלוכה למשפחתו, ולא ראה בעין יפה את היחסים עם הבבלים. רציחתו של גדליה בן אחיקם על ידי ישמעאל בן נתניה מתוארת בספר ירמיה:

רצח גדליהו בן אחיקם הביא להתפוררות נוספת של תושבי יהודה. בתקופה זו ברחו רבים מבני יהודה למצרים ולארצות אחרות. רצח פוליטי זה נחשב לאסון היסטורי בהיסטוריה היהודית ולסוף תקופת הבית הראשון, ויום ג' בתשרי שבו או בסמוך לו בוצע הרצח (ג' או א' בתשרי) נקבע כיום תענית ומוכר כצום גדליה.

כביש 40

כביש 40 הוא הכביש השני באורכו בישראל (אחרי כביש 90), ואורכו 302 קילומטרים. הוא נמתח מצומת קטורה שבערבה, לאורך הנגב והשפלה עד כפר סבא שבדרום השרון.

כביש 531

כביש 531 הוא כביש רוחב בישראל, החוצה את השרון הדרומי ממערב למזרח, ומקשר בין כביש 6 לכביש 2 ולנתיבי איילון בסמוך למושב רשפון. אורכו הכולל של הכביש כ-17 קילומטר, לרוחבו ארבעה עד שישה נתיבי נסיעה, והקמתו כללה בניית 10 מחלפים ו-36 גשרים.

הכביש נפתח לציבור בהדרגה במשך שנים אחדות, בהתאם להתקדמות סלילתו. בשנת 2015, אורכו של החלק הפתוח לשימוש הציבור של כביש 531 היה כ-7.2 קילומטר והוא קישר בין כביש 402 (דרך השרון) בסמוך לצומת כפר סבא למחלף חורשים במזרח. בסיומו המערבי של הכביש בדרך השרון נוצר צוואר בקבוק, שגרם לעומסי תנועה כבדים בכביש. הקטע המרכזי של הכביש, המחבר את כביש 402 לגבול רעננה והרצליה, אך ללא השלמת מחלף רעננה דרום, נפתח בינואר 2016. הקטע המערבי, מנתיבי איילון לרעננה, נפתח (בכיוון זה בלבד) בדצמבר 2016. באפריל 2017 נפתחו לתנועה חלק הכביש במחלף רעננה דרום שמעל כביש 4, והקטע המוביל מרעננה לכביש 2 ולנתיבי איילון.

ב-7 באוגוסט 2018 נחנך חיבור כביש 531 עם נתיבי איילון מכיוון דרום. ב-13 בדצמבר 2018 נחנך הקטע האחרון, המאפשר גישה מכביש 2 לכביש 531 ולנתיבי איילון.עם פתיחת הכביש לכל אורכו, נחסמה הגישה ממנו לכיוון צומת רעננה וכביש 4 צפון, גישה שהתאפשרה באופן זמני במשך שנים רבות במהלך בניית הכביש דרך מחלף מל"ל. שינוי זה יוצר מצב תחבורתי בעייתי במיוחד כי הוא למעשה מהווה הסטה של כל התנועה המגיעה ממזרח על 531 - מכביש 6, ראש העין, שוהם וכו', והמעוניינת להמשיך צפונה לאזור רעננה צפון או כפר סבא צפון, ולאזור יישובי השרון שלאורך כביש 4, אל תוך הרחובות הפנימיים של כפר סבא - רחובות המשופעים ברחובות צרים וחד סיטריים, כיכרות ורמזורים, או אל רחובות הוד השרון (המתחמים הצפוניים באזור מחלף סוקולוב) וכפר מל"ל.

בדומה לכבישים אחרים בישראל (נתיבי איילון, כביש 1 וכביש 6), עוברת מסילת הרכבת בין שני מסלוליו של הכביש. לאורך מסילת הרכבת ממוקמות ארבע תחנות רכבת פעילות: הוד השרון – סוקולוב, כפר סבא – נורדאו, רעננה – דרום ורעננה – מערב המשמשת לעת עתה כתחנת הקצה של המסילה. מסילת השרון, שמסלולה יתפצל ממסילת החוף אל כביש 531, תשלים מסילה טבעתית בין ערי דרום השרון והערים שנמצאות על הגדה הדרומית של הירקון – תל אביב, בני ברק, פתח תקווה וראש העין.

מועצה אזורית דרום השרון

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית דְּרוֹם הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית המאגדת בתוכה 31 יישובים: 20 מושבים, 7 קיבוצים, 3 יישובים קהילתיים ואת המרכז החינוכי האוניברסיטאי - בית ברל.

המועצה האזורית דרום השרון משתרעת על שטח של כ-95 אלף דונם וגובלת עם 22 רשויות אחרות.

אוכלוסיית המועצה מנתה כ-14 אלף תושבים בשנת 1995 וגדלה לכ-28.5 אלף תושבים, ו 33,177 תושבים ב 2018.

בראש המועצה עומדת אושרת גני גונן וסגניה צפי פלד וליטל רהב.

רב המועצה הוא הרב יצחק יעקובוביץ'.

מועצה אזורית הירקון

מועצה אזורית הירקון הייתה מועצה אזורית שהתקיימה באזור השרון בין כפר סבא בצפון והוד השרון במרכזה ופתח תקווה וראש העין בדרום. המועצה גבלה בצפון בכפר סבא, קלקיליה ומועצה אזורית השרון התיכון, בדרום בראש העין, פתח תקווה וכפר קאסם, במזרח באזור השומרון, במערב ברעננה ובמרכז שטחה היו הוד השרון וג'לג'וליה. יישובי המועצה היו: נווה ימין, כפר מל"ל, אלישמע, גני עם, ירקונה, עדנים, ירחיב, מתן, נירית, חורשים, חגור, נווה ירק ושדי חמד.

בשנת 1980 המועצה התאחדה להרכבת מועצה אזורית דרום השרון יחד עם מועצה אזורית השרון התיכון ומועצה אזורית מפעלות אפק.

מחלף אלישמע

מחלף אלישמע הוא מחלף המחבר את כביש 40 עם כביש הרוחב 531. במחלף עוברת מסילת השרון, בין נתיביו של כביש 531.

המחלף ששמו כשם היישוב הסמוך אלישמע נפתח לתנועה בשנת 2002 בעת סלילת כביש 531, וצורתו כמחלף יהלום כשכביש 40 חוצה בשני גשרים עיליים את כביש 531 שעובר מתחתיו ובשני קצוות הגשר יש רמזורים המיועדים לפניה להשתלבות לכביש 531 או ליציאה ממנו.

בשנת 2010 פורסם כי זהו קטע הכביש המסוכן ביותר בישראל.

נחל קנה

נחל קָנָה הוא הצפוני שביובלי הירקון. מקורו של הנחל הוא בקרבת עקרבה שממזרח לאיתמר, במזרח השומרון. הוא חוצה את כביש 5066, הוא כביש המחבר בין כביש 55 - שכם - כפר סבא - צומת רעננה לבין כביש 505 - כביש "חוצה שומרון". הנחל יוצא למישור החוף ליד הכפר ג'לג'וליה, ונשפך לירקון באזור פרדס בחריה, מול שפך נחל שילה. שמורת נחל קנה היא מהגדולות במערב השומרון. באפיק נחל קנה מספר נביעות המכילות מים כל השנה ביניהן "עין אל ביצה", "עין תנור" המכונה בפי המקומיים "בריכת הצבים", ו"עין פוואר".

אחת הסברות לשמו של הנחל היא על שם צמח הקנה הצומח על גדותיו.

נוסף על המעיינות המצויים בנחל, ישנם אתרים ארכאולוגיים רבים בנחל. מהמוכרים יותר היא "חרבת שאחדה" המצויה סמוך לחוות יאיר ונופים, חורבות עיר עתיקה ששימשה כמקום יישוב יהודי כבר מתקופת ההתנחלות ועד תקופת חורבן בית שני. בין החורבות ניתן לראות בית די גדול שאבניו מסותתות בסיתות שוליים גס המשויך לתקופת החשמונאים, וכן שרידי בית בד גדול המעיד על קיום תעשייה ענפה שהכניסה רווחים לתושבי העיר.

ב"מערת נחל קנה" הנמצאת סמוך לכפר הערבי קראוות בני חסן נמצאו 8 מטבעות זהב מתקופה עתיקה ביותר.

נשיאי שבטי ישראל

נשיאי שבטי ישראל היו נשיאי שבטי ישראל במהלך נדודי בני ישראל במדבר. בתורה מוזכרים כמה פעמים נשיאי ישראל, בכל פעם בשמות ובהקשרים אחרים; לא הוברר לחלוטין עד כה מהי משמעות "נשיא" בהקשרים אלו - האם אדם מכובד באופן כוללני או בעל תפקיד מוגדר, ומהי משמעות הרשימות השונות.

עדנים

עֲדָנִים הוא מושב עובדים המשויך לתנועת המושבים באזור דרום השרון.

המושב נמצא מדרום מזרח לעיר הוד השרון בשטח השיפוט של מועצה אזורית דרום השרון.

המושב הוקם בשנת 1950, בחלקו על אדמות הכפר הערבי ביאר עדס, שתושביו ברחו ונטשו אותו במהלך מלחמת העצמאות ובחלקו על אדמות הקרן הקיימת לישראל.

המושב נקרא תחילה "ירקונה הרחבה" ורק לאחר מספר חודשים הוחלף השם ל"עדנים". השם סמלי ומבוסס על הפסוק "ירוויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם" (ספר תהילים, פרק ל"ו, פסוק ט').

תחילתו של המושב בשנת 1949 כהרחבה למושב ירקונה הסמוך. כעבור שנה הפך המקום למושב בעל מעמד עצמאי. המייסדים היו 27 משפחות צעירות, עולים חדשים ניצולי שואה מפולין, רומניה וצברים ילידי הארץ שהתגוררו בפחונים במקום עד אשר נבנו בתי הקבע.

שטח המושב כ-1,850 דונם, מספר התושבים כ-500 נפש, ענפי משק עיקריים הם גידולי שדה, מטעים, ירקות (בעיקר ירקות שורש), פרדס, לול פטימים ודיר.

את המושב חוצה מצפון לדרום נחל הדס, שמוצאו במזרח הוד השרון והוא מתמזג עם נחל הירקון בסמוך לצומת ירקון מדרום. בנוסף למושב גבול טבעי נוסף, נחל קנה שהתוואי שלו מדרום למושב. ברחוב היחיד במושב ללא שם הוא רחוב משותף עם הוד השרון, רחוב הרקון בשכונת נווה נאמן.

כיום במושב 47 משקים חקלאיים (נחלות) ועוד 47 בתים בשכונת ההרחבה שהוקמה באמצע שנות התשעים של המאה ה-20, אך אין בעדנים "משקי עזר". בנוסף במושב מועדון נוער פעיל, גן ילדים ושתי מזכירויות לוועד התושבים המקומי ולוועד האגודה החקלאית. וכן מגרש ספורט משולב (כדורסל/טניס), גינות ציבוריות וגן משחקים ושעשועים הפתוחים לקהל הרחב. על אדמות המושב ניצבת טחנת הקמח טחנת אבו רבאח.

רבבה

רְבָבָה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי-תורני, במרכז השומרון, סמוך לכביש 5, מערבית לאריאל. היישוב משויך למועצה אזורית שומרון. נכון לשנת 2019 מנה היישוב כ-480 משפחות. היישוב מנוהל באמצעות ועד מקומי.

שבט אפרים

שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המתוארים במקרא. בני השבט נקראים "אפרתים". השבט נקרא על שם בנו השני של יוסף, אפרים.

שבט זה נודע בחשיבותו והצמיח מתוכו מספר מנהיגים מהותיים, ביניהם יהושע בן נון אשר הנהיג את העם בכיבוש הארץ וירבעם בן נבט מייסד ממלכת ישראל.

תחנת הרכבת הוד השרון – סוקולוב

תחנת הרכבת הוד השרון – סוקולוב היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את אזור כפר סבא, הוד השרון, רעננה והסביבה והיא חלק ממסילת השרון.

התחנה נמצאת בקצה הצפוני של השטח המוניציפלי של הוד השרון, בסמוך לקצה הדרומי של כפר סבא.

בסמוך לתחנה עובר רחוב סוקולוב, שמקשר בין הערים, ומכאן יש המתייחסים אל התחנה בשם "תחנת סוקולוב". לעיתים מכונה התחנה "כפר סבא מרכז" על מנת להבדיל אותה מתחנת הרכבת כפר סבא – נורדאו שנקראה עם פתיחתה "תחנת הוד השרון - כפר סבא" (או "תחנת כפר סבא - הוד השרון", לסירוגין), ולאחר פתיחת התחנה נקראה "תחנת הרכבת הוד השרון" עד מרץ 2010.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.