אליעזר ריבלין

אליעזר ריבלין (נולד ב-28 במאי 1942) הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס (20002012), והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון משנת 2006 ועד לפרישתו. היה חבר הוועדה לבחירת שופטים ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית. בשנים 20132018 כיהן כנציב תלונות הציבור על שופטים.

אליעזר ריבלין
Eliezer Rivlin
מדינה ישראל  ישראל
השכלה
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ה־17
17 בספטמבר 200628 במאי 2012
(5 שנים ו-36 שבועות)
תחת נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש
שופט בית המשפט העליון
199928 במאי 2012
(כ־13 שנים)
תפקידים בולטים

ביוגרפיה

ריבלין נולד בירושלים, סיים לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית ברחביה, נצר למשפחת ריבלין, שעלתה לירושלים בעליית תלמידי הגר"א. בן דודו הוא השופט יוסף ריבלין מבית המשפט השלום בירושלים. ריבלין מתגורר בירושלים, והוא אב לארבעה ילדים.

דרכו המקצועית

ריבלין סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים[1] והוסמך כעורך דין בשנת 1969[2]. לאחר לימודיו, עסק בעריכת דין בבאר שבע, ואף העניק שירותי ייעוץ משפטי לרשויות ציבור. ב-13 בדצמבר 1976 מונה לכהונת שופט בביהמ"ש לתעבורה. כעבור שנתיים, בחודש מאי 1978, מונה לכהונת שופט שלום בבית המשפט בקריית גת. בשנה זו גם השלים תואר מוסמך במשפטים (LL.M) בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב, בתחום דיני הנזיקין. כשופט שלום כיהן ריבלין גם בבתי משפט השלום בערים אשקלון, אשדוד, דימונה, ובאר שבע.

ב-3 בספטמבר 1982 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תפקיד שבו כיהן 17 שנה.

ריבלין קיבל תואר שני מאוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה בשנת 1986; עבודת הגמר שלו עסקה בנושא זכויות אדם.

בשנת 1993 פרסם את ספרו "תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים", שהפך לאבן דרך בתחום תאונות הדרכים והנזיקין בישראל, ונחשב לאחד משני הספרים החשובים ביותר בתחום (יחד עם ספרו של יצחק אנגלרד). מאז פורסמו שלוש מהדורות חדשות של ספר זה, האחרונה שבהן בשנת 2011.

13 שנה בדיוק לאחר תחילת כהונתו כשופט מחוזי, ב-3 בספטמבר 1995, מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בשנת 1997 שימש כחוקר אורח בפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת הארוורד.

בשנת 1999 זומן ריבלין לכהן במינוי זמני בבית המשפט העליון. בגיל 58, לאחר שנה בתפקיד זה, ולאחר 24 שנים מאז מונה לראשונה לשופט, ריבלין התמנה במינוי קבע לשופט בבית המשפט העליון.

ב-17 בספטמבר 2006 מונה כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. הוא פרש מהשיפוט בהגיעו לגיל 70, במאי 2012. ריבלין שימש גם כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה-18.

ריבלין אמור היה להחליף את דורית ביניש כנשיא בית המשפט העליון בשנת 2012 לתקופת כהונה בת שלושה חודשים (עד הגיעו לגיל 70), אך ויתר עליה לטובת אשר דן גרוניס.

ריבלין שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב בתחום דיני הנזיקין ומשפט חוקתי ואוניברסיטת חיפה, וכמרצה אורח באוניברסיטאות בארצות הברית. ריבלין חבר הנהלת המכון להשתלמות שופטים על שם ד"ר יואל זוסמן ומאז נובמבר 2011 מכהן כנשיא הארגון הבינלאומי של בתי הספר לשופטים (IOJT). בשנת 2013 מונה לפרופסור חבר במסלול הנלווה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-4 באפריל 2013 מינתה שרת המשפטים ציפי לבני את ריבלין לעמוד בראש ועדת ריבלין שתפקידה לבחון את האפשרות להחלת הסדר פיצוי מיוחד על עובדי הקריה למחקר גרעיני בדימונה שחלו בסרטן בעת חשיפתם לקרינה מייננת במהלך עבודתם. בוועדה חברים פרופ' אריאל פורת, פרופ' רבקה כרמי, ד"ר ניר פלד, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ואבי ליכט. הוועדה צפויה לפרסם את מסקנותיה באמצע שנת 2014.

בספטמבר 2013 מונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, וכיהן בתפקיד זה עד נובמבר 2018. סמוך לסיום תפקידו זה קבע בהחלטה תקדימית כי לבתי הדין לעבודה אין הסמכות לקיים הליכי גישור והידברות הכוללים את כינוס הצדדים בלשכות השופטים ומחוץ לפרוטוקול[3]. בעקבות החלטתו זו מינתה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט לבנה ועדה שתייעץ כיצד להסדיר את הנושא[4].

פסקי דין עיקריים

  • ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי. הכרה בזכות הניזוק לפיצוי בשל אובדן כושר השתכרות גם בגין "השנים האבודות"[5] (השנים שבהן היה חי אלמלא העוולה).
  • ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק. הכרה בדוקטרינת "הנזק הראייתי". על פי הדוקטרינה, אשר חלה לרוב בתביעות רשלנות רפואית, אם הרישום הרפואי במהלך הטיפול היה חסר, בית המשפט רשאי להעביר את נטל ההוכחה לידי הנתבע (לרוב הרופא או בית החולים) להוכיח כי הוא לא התרשל בטיפול. את הדוקטרינה הציעו לראשונה הפרופסורים אריאל פורת ואלכס שטיין.
  • ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד[6]. הכרעה בסכסוך בין רשת מקדונלד'ס לבין שחקן מכבי תל אביב (כדורסל), אריאל מקדונלד. קביעת "הזכות לפרסום" במשפט הישראלי.
  • ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא[7]. נקבע כי יש לפצות תינוקת ממוצא ערבי שנפגעה בתאונת דרכים לפי השכר הממוצע במשק, חרף העובדה שבכפר שממנה הגיעה, נשים בגירות נוטות להרוויח הרבה פחות מהשכר הממוצע.
  • דנ"א 4693/05 בי"ח כרמל-חיפה נ' עדן מלול[8]. אימוץ חריג "ההטייה הנשנית" לכלל שלפיו הזכות לפיצוי בנזיקין נקבעת לפי שיטת "הכל או כלום".
  • ע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית[9]. ביטול עילת ה"החיים בעוולה" שלפיה תינוק שנולד עם מום רשאי היה לתבוע את הגורם הרשלן על עצם היוולדו בבחינת "טוב מותי מחיי". לצד זאת נקבע כי יש להרחיב במקרים מסוג זה את עילת התביעה של ההורים, על מנת שיזכו לפיצוי בגין ההוצאות שעתידים הם להוציא על הטיפול בילדם במהלך חייו.
  • ע"א 4243/08 פקיד שומה גוש דן נ' ורד פרי[10]. נקבע כי יש לפרש את סעיף פקודת מס הכנסה באופן המתיר לנישום לנכות מהכנסתו החייבת הוצאות שהוציא עבור השגחה על ילדיו בעת שיצא לעבודה.
  • ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין-אורבך[11]. נקבע כי לעיתונאית אילנה דיין עומדת הגנה מסוג "אמת לשעתה" בתביעת לשון הרע שהוגשה נגדה בעקבות פרשת סרן ר'.
  • רע"א 1271/12 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' פלונים[12]. נקבע כי לניזוק עומדת הזכות לקבל מידי המזיק מימון לטיפול הטוב ביותר ולא רק לטיפול הוגן וסביר, בתנאי שיש בטיפול היקר תועלת ממשית לבריאותו או לסיכויי החלמתו.

משנה משפטית

בערעור על דחיית תביעת פיצויים של אשה שנפגעה במהלך קרב בין חיילי צה"ל למחבלים פלסטינים קבע השופט ריבלין ש"פסק זמן בפעולה המלחמתית, (הוא) פרק זמן שבו מתחדדת האחריות כלפי חפים מפשע וירי רשלני במהלכו אינו נהנה מחיסיון"[13]. בשולי הדברים, לאחר שדחה את הערעור, פנה אל המדינה בבקשה: "אף שהמחבלים אינם מכבדים כללי התנהגות אנושיים בסיסיים, ואף שלא הוכח כאמור שהמנוחה נפגעה מכוחות צה"ל, טוב היה לו נחלצה מדינת ישראל, ולו ולפנים משורת הדין, וכמחווה אנושית, להקל על מכאובם של חפים מפשע שנפגעו. בכך הייתה מגלה אך גדלות"[14].

על פנייה לבג"ץ של מי שבמשך שנים נמנע מביצוע צו הריסה כתב:

העתירה אכן מעוררת שאלה – אך לא זו המתוארת בה ... אין ולא יכולה להיות שאלה כי בית-משפט זה אינו צריך ואינו מוסמך ליתן "צווים" המבטלים פסקי-דין של ערכאה מוסמכת במשפט פלילי ... השאלה האחת היא כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים של בתי משפט במשך למעלה משלושים ושלוש שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף


שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
בג"ץ 5757/07

בהצטרפו לשופטת טובה שטרסברג-כהן בקביעה שיש לבטל את התקנות המאפשרות פיטום אווזים וברווזים כתב[15]:

"כשלעצמי, אין ספק בלבי כי ליצורי הבר כמו לחיות המחמד – רגשות. הם ניחנים בנפש החווה את רגשות השמחה והצער, האושר והאבל, החיבה והפחד. יש בהם המטפחים רגשות מיוחדים כלפי ידידם – אויבם האדם. ... יאמר המצדיק, כי ראוי כי רווחת האדם תגביה עוף אף במחיר עמלם של עופות בני רשף. אלא שלכך יש מחיר – והמחיר הוא גריעה מכבודו של האדם עצמו."

בג"ץ 9232/01

על המשפט הפלילי כתב: "כידוע, עניינו של המשפט הפלילי במקרים של פגיעה ממשית באינטרסים מוכרים, וככלל לא נועד הוא למקרים הנמצאים בשולי הנורמות האוסרות."[16]

פרסומים

  • תאונת הדרכים: סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית 2012.
  • "תפיסה עשירה של עקרון השבת המצב לקדמותו בתורת הפיצויים הנזיקיים" משפט ועסקים י 499 (תשס"ט) (עם ד"ר גיא שני).
  • "ועוד על תאונת הדרכים ועל הקשר הסיבתי", הפרקליט לד 130 (תשמ"א).
  • תרופת הציווי ותחומי המטרד, 1982 (מבוסס על עבודת הגמר לתואר שני).

לקריאה נוספת

  • ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון - הפרק: אליעזר ריבלין, הוצאת למשכל - ידיעות ספרים, 2017, עמ' 329 - 360[17]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חולקו תארי בוגר במשפטים, דבר, 5 בפברואר 1969
  2. ^ הוסמכו 105 עורכי דין, דבר, 5 במרץ 1969
  3. ^ ניצן צבי כהן, ‏נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בנובמבר 2018
  4. ^ ניצן צבי כהן, ‏בית הדין לעבודה יסדיר הליכי גישור שנועדו למנוע שביתות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 בדצמבר 2018
  5. ^ ענבל בר-און, הלכת השנים האבודות, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 21 ביוני 2010
  6. ^ ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד, פ"ד נח(4) 314 (2004)
  7. ^ ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא, פ"ד ס(3) 13 (2005)
  8. ^ דנ"א 4693/05 בי"ח כרמל-חיפה נ' עדן מלול (ניתן ביום 29.8.2010)
  9. ^ ע"א 1326/07 ליאור המר נ' עמי עמית (ניתן ביום 28.5.2012)
  10. ^ ע"א 4243/08 פקיד שומה גוש דן נ' ורד פרי (ניתן ביום 30.4.2009)
  11. ^ ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין-אורבך (ניתן ביום 8.2.2012)
  12. ^ רע"א 1271/12 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' פלונים (ניתן ביום 8.4.2012)
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    רע"א 10482/07 , פסקה 9
  14. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    רע"א 10482/07 , פסקה 11
  15. ^ בג"ץ 9232/01 "נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(6) 212
  16. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    ע"פ 8488/07 , סעיף 4
  17. ^ המחברים/המראיינים הם קבוצה של שמונה סטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן: אליחי שילה, יאיר טייטלבאום, שירי ליברמן - שלו, נפתלי פורת, שירה זילכה, אביחי יהוסף, שלומי שוורץ, יובל תמיר
1942

שנת 1942 היא השנה ה-42 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1942 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1942 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1942 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

28 במאי

28 במאי הוא היום ה-148 בשנה (149 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 217 ימים.

אליעזר ריבלין (סופר)

אליעזר ריבלין (ט"ו באדר תרמ"ט, 16 בפברואר 1889 - י' בסיוון תש"ב, 26 במאי 1942) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון.

בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים

בג"ץ יוסי בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים הוא כינויו של פסק דין שנתן בית המשפט העליון בישראל ביום 21 בנובמבר 2006 ובו קבע בית המשפט הגבוה לצדק, בהתבסס על הלכת פונק שלזינגר, כי חובה על מנהל האוכלוסין של משרד הפנים לרשום כנשואים זוג גברים הומוסקסואליים שנישאו כדין במדינה זרה. פסק הדין ניתן על ידי נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרון ברק, ואליו הצטרפו נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואסתר חיות. השופט אליקים רובינשטיין כתב דעת מיעוט.

בתי הדין לעבודה

בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).

ה'תש"ב

ה'תש"ב (5702) או בקיצור תש"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-22 בספטמבר 1941, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 11 בספטמבר 1942. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

הולדה בעוולה

תובענה בגין הולדה בעוולה היא תובענה של הורים כנגד רופא על שבגלל רשלנות רפואית שלו הם לא הפילו עובר שנולד עם מומים. תובענת ההולדה בעוולה קשורה לעיתים לתביעת היילוד עצמו על חיים בעוולה.

ועדת ריבלין

ועדת ריבלין, בראשותו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, היא ועדה ציבורית שמונתה ב-4 באפריל 2013, על ידי שרת המשפטים ציפי לבני, ותפקידה לבחון את האפשרות להחלת הסדר פיצוי מיוחד על עובדי הקריה למחקר גרעיני בדימונה שחלו בסרטן בעת חשיפתם לקרינה מייננת ו/או חומרים מסוכנים אחרים במהלך עבודתם.

ב-18 בספטמבר 2017 הודיעה הוועדה לאנרגיה אטומית כי הושג הסדר פשרה, שבמסגרתו תפצה המדינה כ-170 עובדים, גמלאים ובני משפחות שחלו בסרטן.

זנות

זנות היא קיום פעילות מינית (לרוב יחסי מין) תמורת תשלום או תמורת טובות הנאה. מרבית העוסקים בזנות הן נשים, אך קיימת גם זנות גברית, בין אם עבור גברים אחרים ובין אם עבור נשים. זנות מתרחשת במספר צורות. בתי בושת הם מוסדות אשר מיועדים במיוחד לזנות. בזנות של נערות ליווי יחסי המין מתבצעים במגורים שלה או של הלקוח, או בחדר בית מלון אשר נשכר לשם כך. לעיתים זנות מתבצעת ברחוב.

מעמדה החוקי של הזנות, קרי האחריות הפלילית של האנשים במעגל הזנות, משתנה בין מדינה למדינה, ולעיתים בין אזורים שונים בתוך אותה מדינה. מנעד החוקיות של הזנות נע בין היתר חוקי ללא רגולציה, דרך עבירה פלילית שנאכפת או לא נאכפת ועד לעיסוק שנמצא תחת רגולציה ממשלתית.

היחס לזנות נתון במחלוקת חברתית. העוסקים בזנות חווים לעיתים ניצול, פגיעות נפשיות וגופניות. העוסקים בזנות שאינם עובדים באופן עצמאי הם לפעמים קורבנות לתופעות כמו סרסרות, סחר בבני אדם וחשופים לקלון חברתי. במספר מדינות שבהן הזנות עצמה חוקית, בהן ישראל, עולים קולות מחד למיסוד הזנות ( זה יכול לכלול לגליזציה של פעילות שאסורה), ומאידך להפללת לקוחותיה, (או ביטול אי-ההפללה).

במדינות שונות ובהן ישראל חלים איסורים על פעילויות שמעודדות זנות, ובהן איסור על הבאת אדם לידי מעשה או עיסוק בזנות, איסור פרסום שירותי זנות ועוד.

בשנת 1999 עבר בשוודיה חוק שאוסר רכישת שירותי זנות, וחקיקה דומה נעשתה במדינות נוספות בהן אירלנד, צרפת, נורווגיה, צפון אירלנד, קנדה ומדינות בארצות הברית. בישראל חוקק חוק איסור צריכת זנות, שייכנס לתוקף ביולי 2020, המטיל קנס על צריכת מעשי זנות ועל הימצאות במקום המשמש למעשה זנות.

י"ב בסיוון

י"ב בסיוון הוא היום השנים-עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. י"ב בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

יער

יַעַר הוא שטח שבו יש צפיפות גבוהה של עצים. יערות נפוצים בכל יבשות כדור הארץ, מלבד אנטארקטיקה. כיום, כ-39 מיליון קמ"ר (פחות משלושים אחוז מהשטח היבשתי של פני כדור הארץ) הם יערות, אך שטח זה קטן בהתמדה בעקבות כריתת עצים ובירוא יערות.

מוניטין

מוניטין הוא הרושם הכללי שנוצר על אדם, בעיני אנשים אחרים, והוא החלק המוכר יותר מהתדמית. המוניטין נובעים כתוצאה ישירה מהתנהלותו של אדם והם מתוארים בקווים כלליים ותמציתיים – לפלוני יש מוניטין של פילנתרופ, לפלונית יש מוניטין של קשוחה ולשלישי יש מוניטין של מאהב מוצלח. המוניטין אינם בהכרח שיקוף נכון של המציאות, והם יכולים להישען גם על שמועות ורכילויות.

מוניטין מייחסים גם לחברה עסקית וגם לציבור מוגדר, למדינה, או תופעות אשר כולם יצרו לעצמם מוניטין עקב פעילותם. בדרך כלל מתייחסים למוניטין כדבר חיובי, אלא אם צוין אחרת. קשה לבנות מוניטין טוב, אך קל לאבד אותו, כדברי בנג'מין פרנקלין: "דרושים מעשים טובים רבים כדי לזכות במוניטין טוב, אך די במעשה רע אחד כדי לאבד אותו".

מרים נאור

מרים נאור (נולדה ב-26 באוקטובר 1947) היא נשיאת בית המשפט העליון בדימוס. כיהנה בתפקיד זה מינואר 2015 עד אוקטובר 2017 והייתה שופטת בית המשפט העליון משנת 2003. הייתה יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית מדצמבר 2011 עד יוני 2012.

משפחת ריבלין

משפחת ריבלין היא משפחה יהודית (ממוצא אוסטרי) ענפה שצאצאים רבים ממנה התבלטו במגוון תחומים.

נשיא בית המשפט העליון

נשיא בית המשפט העליון הוא שופט משופטי בית המשפט העליון בישראל, העומד בראש בית המשפט העליון, ומתוקף כך יש לו השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל בכללה.

נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית היא אסתר חיות, שהושבעה ב-26 באוקטובר 2017.

פסק דין ורד פרי

פסק דין ורד פרי הוא כינוים של שני פסקי דין, של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתן בשנת 2008, ושל הערעור עליו בבית המשפט העליון, שניתן בשנת 2009, שבהם הוכרה תביעתה של עו"ד ורד פרי, אם לשני ילדים, להכיר בהוצאותיה בגין ההשגחה על ילדיה, בעת שהיא עובדת, כהוצאה מותרת בניכוי, בעת חישוב מס ההכנסה שלה. את עו"ד פרי ייצגו לכל אורך ההליך המשפטי עורכי הדין משה שקל, לאה טבע-עכו ויניב שקל ממשרד שקל ושות'. לייצוג הצטרפו גם עו"ד גלי עציון מהלשכה המשפטית של נעמת, ועו"ד הלית כהן מהמחלקה המשפטית של שדולת הנשים בישראל.

סלע המחלוקת הוצג בפתח פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין: "האם הוצאה שהוציא אדם במחיר השגחה על ילדיו בעת שהוא יוצא לעבודתו היא הוצאה בייצור הכנסה המותרת בניכוי מן ההכנסה החייבת? זו השאלה המשפטית המונחת בפנינו". לתשובתו החיובית של בית המשפט לשאלה זו היו השלכות החורגות מסוגיה זו לבדה, והיא שינתה את מדיניות המיסים בתחום ההכרה בהוצאות שהוצאו לייצור הכנסה. שינוי זה הניע את משרד האוצר להגיש הצעת חוק, שבה יינתן תוקף חוקי למדיניות שנהגה קודם למתן פסק דין זה. הצעת חוק זו אושרה בכנסת, ועל פי הפרשנות המקובלת היא שוללת הכרה בהוצאות השגחה על ילדים.

צו הריסה

צו הריסה היא הוראה של השלטון להרוס מבנה.

ישנם מספר גופים המוציאים צווי הריסה בישראל. צווי הריסה שמוצאים על ידי ועדה מקומית לתכנון ובנייה נקראים צווי הריסה מנהליים. בית המשפט רשאי להוציא צו הריסה במסגרת הליך פלילי.

קלונימוס בעל הנס

רבי קלונימוס בעל הנס היה רב שחי בירושלים בימי הביניים.

לפי השערת אברהם משה לונץ ואריה ליב פרומקין יש לזהותו עם ר' קלונימוס ב"ר יעקב, הרב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים ובארץ ישראל. בעקבותיהם זיהה אותו אליעזר ריבלין עם הרב קלמן הברקשטן, חמיו של המהרש"ל.

דגל ישראל
משנים לנשיאי בית המשפט העליון
יצחק אולשןשניאור זלמן חשיןשמעון אגרנטמשה זילברגיואל זוסמןמשה לנדויחיים כהןיצחק כַּהןמאיר שמגרמרים בן-פורתמנחם אלוןאהרן ברקשלמה לויןתיאודור אוראליהו מצאמישאל חשין • אליעזר ריבלין • מרים נאוראליקים רובינשטייןסלים ג'ובראןחנן מלצר סמל ישראל
יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת
מנחם דונקלבלוםיצחק אולשןשמעון אגרנטיואל זוסמןצבי ברנזוןמשה לנדויאלפרד ויתקוןחיים כהןאליהו מנימשה עציונייצחק כהןמאיר שמגרגבריאל בךמרים בן-פורתאליעזר גולדברגאברהם חלימהתיאודור אוראליהו מצאמישאל חשיןדליה דורנריעקב טירקלדורית ביניש • אליעזר ריבלין • אילה פרוקצ'יהמרים נאוראליקים רובינשטייןסלים ג'ובראןאסתר חיותחנן מלצר Knesset building

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.