אליעזר יצחק פריד

רבי אליעזר יצחק פריד, (כונה בפי בני דורו: ר' לייב איצ'ה)[1] (ה'תקס"ט (1809) - י"ט באלול ה'תרי"ג (1853)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

תולדות חייו

נולד לר' הלל פריד מגרודנא, ואסתר בתו של ר' חיים מוולוז'ין. את תקופת ילדותו עשה לצד סבו ר' חיים בוולוז'ין. נלקח על ידי דודו, ר' יצחק מוולוז'ין כחתן לבתו הבכורה רבקה. לאחר שאביו ר' הלל עבר לשמש ברבנות בגרודנא, התמנה פריד למשרת משנה ראש הישיבה בוולוז'ין לצד חמיו ר' יצחק. בכתב סמיכה שכתב לו אביו בשנת תקפ"ח (1828) נכתב כי הוא מוסר "מידי יום שעורים תמידים כסדרם בי מתיבתא קדישא דק' וואלאזין"[2] והוא אך בן תשע-עשרה שנה.

סמוך לפטירת חותנו בשנת תר"ט (1849), התמנה ר' אליעזר יצחק לרבה של וולוז'ין ומיד לאחר מכן התמנה על ידי פרנסי הישיבה "להקים את שם כבוד אבותיו היקרים נוחם עדן על בית אולפנא דידהו... לעורר לב בתלמידים להתלמד מתורתו".[3] בדומה לכל ראשי ישיבת וולוז'ין, טבע ר' אליעזר יצחק סיומת מיוחדת לצד חתימתו: 'מתאבק בעפר רגלי תלמידי חכמים פה וואלאזין'. ר' אליעזר יצחק היה ידוע כאיש חולי, ולאחר עשר שנים בהם עמד בראשות הישיבה והרבנות, נפטר ביום י"ט באלול תרי"ט, בהיותו בן ארבעים וארבע.

גיסו הנצי"ב רואה בו אחד משלושת עמודי התווך של ישיבת וולוז'ין:

זכות אבותי הצדיקים הביאני/ אל בית התלמוד הגדול בית מלוני/ מקור ששוני/ בה כל מעייני/ היא ד' אמות של הלכה אשר נוסדה/ לתורה ולתעודה/ על ידי הגאון הגדול אביר הרועים עין העדה אדמו"ר וחו"ז מ' חיים זצ"ל בוולאזין, ואחריו קם לעודדה/ בנו חותני אדמו"ר הגאון פאר ישראל מוהרי"צ זצ"ל, ואחריו תמך הודה/ מר גיסי הגאון חריף ובקי מ' אליעזר יצחק צ"ל, היא הבאר חפרוה שרי האלוקים ושרי התורה.

העמק שאלה, קדמת העמק

עזבונו התורני

בנו ר' חיים הלל פריד כותב אודות אביו את הדברים הבאים:

הן מר אבא הגאון וצדיק ז"ל אשר עוצם שקידתו ידוע ומפורסם לכל, ובימי אבלו על אביו הגאון וצדיק ז"ל [= ר' הלל] כל תלתין יומין הוה מהדיר ליה לתלמודא דכולא ש"ס, וכל גאוני זמננו נשאו ונתנו עמו בשאלות שונות עוד בימי נעוריו לרגל גודל החריפות והבקיאות אשר הראה בעת העריך [!] השיעור בהישיבה הק'... ואף כי מצב בריאותו היה ברע מאוד ובחלישות נוראה בכל זאת מגודל אהבתו וחשקו אל התורה... אזר חיל להטיף אמריו בהישיבה שתי פעמים בשבוע... כן השיב תמיד לשואליו דבר הנוגע להלכה נחוצה, אך מגודל חלישותו לא היה בכחו לרשום ולכתוב הכל, והרבה מחידושיו נשארו תחת ידי תלמידיו אשר יצקו מים על ידיו.

הקדמת חוט המשולש

במאסף שו"ת חוט המשולש, נדפסו ממנו חמישים ושמונה תשובות בהלכה ושמונה חידושי סוגיות. השאלות עוסקות בין היתר בהיתר עגונות. דרשה אחת לחג השבועות, נדפסה ב'פתיחה' לחוט המשולש, ובהקדמה לספר מציין בנו "כי עוד ספונים תחת ידי חידושי תורה מא"א הגאון ז"ל, בדרושים נפלאים על התורה אשר דרש בשבתות ובחגים ובימים נוראים והספדים ומהם על גפ"ת".

חיבוריו

  • שו"ת חוט המשולש, ווילנא תרמ"ב, 1882.

צאצאיו

ר' אליעזר יצחק הותיר אחריו בן יחיד, ר' חיים הלל פריד, ושתי בנות: שולמית ברכה ריינה אשת ר' מאיר נח לוין רבה של וולוז'ין, ובת שנישאה לר' אברהם דב, אב"ד איהומן.

תלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זכרונות קוֹטיק – פרק רביעי
  2. ^ מיכל רבינוביץ, תעודות לתולדות הישיבה בוולוז'ין, קבץ על יד, ירושלים תשי"א, ספר ה' (ט"ו), עמ' רכב
  3. ^ רבינוביץ, שם,עמ' רכד
הלל פריד

הרב הלל פריד (ה'תקכ"ג, 1763 - ה'תקצ"ג, 1833), היה "משנה לראש הישיבה" בישיבת וולוז'ין בתקופת היסוד שלה, תחת הנהגת חותנו רבי חיים מוולוז'ין, ולאחר מכן כיהן כרב העיר גרודנה.

חוט המשולש

חוט המשולש הוא ספר שאלות ותשובות המכיל תשובות של שלושה מראשי ישיבת וולוז'ין שבליטא, יצא לאור לראשונה בווילנא בשנת תרמ"ב (1882).

חלק א' כולל תשובות של ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנא ומייסד ישיבת וולוז'ין. חלק זה הוא בין כתביו הבודדים של ר' חיים בנוסף לספרים הידועים שנשתמרו יותר כגון נפש החיים ורוח חיים. החלק הראשון של השו"ת מכיל הרבה חלקים סתומים. לדוגמה בסימן א' בחלק א', לא ידועה מהי השאלה והעורך מנסה להעריך על פי התשובה של ר' חיים מהי השאלה. בסימן ב' בחלק א' אין ודאות שר' חיים מוולוז'ין כתב אותה, היות שהוא אינו חתום על התשובה, אם כי העורך מעריך כי הוא כתב אותה ומבסס את דבריו על סגנון הלשון והכתיבה של ר' חיים. דוגמה נוספת לחוסר הבהירות של הדברים מופיעה בסימן ג', בו לא ידוע מי מקבל את התשובה, מי שאל אותה. בחלק הראשון יש סימנים רבים בהם נידונים נושאים הידועים בחלק אבן העזר של השולחן ערוך, עגונות, גיור, קידושין וגיטין. החלק הראשון המיוחס לר' חיים יש כ"ח סימנים.

חלק ב' כולל תשובות של ר' הלל פריד, חתנו של ר' חיים מוולוז'ין, מגיד שיעור בישיבת וולוז'ין ורב בגרודנה. החלק השני פותח בשורה קצרה המודיעה למעשה את השינוי בכותב התשובות: "שאלות ותשובות חוט המשולש מהגאון ר' הלל זצ"ל". לשינוי יש השלכות על הקורא מבחינת סגנון הקריאה וכמו כן משפיע על המעמד ההלכתי של התשובה שכן זה דור שני לרב חיים. כמו בחלק הראשון יש מספר קטעים חסרים. חלק זה הוא קצר בהרבה מהחלק הראשון, וכולל בתוכו שמונה סימנים בלבד.

חלק ג' כולל תשובות של ר' אליעזר יצחק פריד, חתנו של ר' יצחק מוולוז'ין, בנו של ר' חיים מוולוז'ין, וראש ישיבת וולוז'ין אחרי פטירת חותנו. החלק השלישי הוא החלק הגדול ביותר משלושת החלקים מבחינת כמות התוכן שבו. עובדה זו, היא כמובן בגלל התקופה היותר מאוחרת בה נכתבו הסימנים ההבדל של עשרות שנים. כמו החלק השני כך גם החלק השלישי נפתח במשפט קצר המורה על שינוי הכותב ועל המעבר מר' הלל לר' "אליעזר יצחק".

בשלושת החלקים כמעט ואין סוגיות או שאלות בנושאי אורח חיים. רוב השאלות והסימנים עוסקים בדיני אבן העזר, חושן משפט ויורה דעה. במקומות בהם השאלות והתשובות מופיעות במלואן, ניתן לראות ששלושת המשיבים קבלו שאלות מכל רחבי אירופה. עובדה זו, מעידה גם על מרכזיותה של ישיבת וולוז'ין ועל המרכז התורני הגדול שהיה באירופה במאה ה-19. המייחד את השו"ת הוא שנכתב על ידי שלושה אנשים שונים, אם כי כולם באים מאותו ישיבה ובעלי השקפות עולם דומות, דבר זה לא נפוץ ששלושה כותבים חיבורים תורניים, ושלושת החיבורים נכנסים תחת אותה כריכה.

חיים הלל פריד

רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשון ה'תקצ"ז (1837) - ג' בכסלו ה'תרע"א (1911)) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.

חיים מוולוז'ין

הרב חיים איצקוביץ, ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 - י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמיד בולט של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

יצחק אייזיק חבר

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; 1789 - 1853) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים. היה תלמידו של רבי מנחם מנדל משקלוב, תלמידו של הגאון מווילנה, ולכן כונה פה שלישי להגר"א.

יצחק מוולוז'ין

הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצלה וולוז'ינער; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

ישיבת וולוז'ין

ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית. הישיבה שימשה כאב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. הישיבה נוסדה על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו המובהק של הגר"א, ב-תקס"ב (1802) בעיירה וולוז'ין שבפלך מינסק (ברוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז חלוקת ברית המועצות בבלארוס), והתקיימה עד תרנ"ב (1892). בשנת תרנ"ה (1895) נפתחה הישיבה מחדש על ידי הרב רפאל שפירא והתקיימה עד תקופת השואה.

ישראל איסר שפירא (מזריטש)

הרב רפאל ישראל איסר שפירא (ה'תקפ"ח, 1828 - ה'תרנ"ד, 1894) היה רב ופוסק הלכה ליטאי שפעל גם בפולין. ר"מ בישיבת סייני ורבן של אוגוסטוב ומזריטש. מחבר הספר "עזרת ישראל".

כולל ברודסקי

כולל ברודסקי היה כולל אברכים שפעל בסוף המאה ה-19 בוולוז'ין, על שמו של איל ההון והתעשיין היהודי ישראל ברודסקי מקייב שהקים ומימן אותו.

פריד

האם התכוונתם ל...

שמואל מוהליבר

הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח ; 25 באפריל 1824 - 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.

תקופת חייו של הרב אליעזר יצחק פריד על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.