אליעזר בן יואל

רבי אליעזר בן יואל הלוי המכונה ראבי"ה (בסביבות ד'תת"ק, 1140-אחרי ד'תתק"פ, 1220), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.[1]

אליעזר בן יואל
Ravio
עמוד השער של ספר ראבי"ה, דפוס ראשון
השתייכות בעלי התוספות
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה ופסיקה
רבותיו אביו רבי יואל הלוי, רב משה הכהן ממגנצא, רבי אליקים בן יוסף ממגנצה, זקנו הראב"ן, דודו רבי שמואל בן נטרונאי חתן הראב"ן, רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצה, רבי שמואל החסיד משפיירא (Speyer), רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא ועוד.
תלמידיו רבי יצחק בן משה מחבר הספר אור זרוע, רבי גרשום בן יעקב הגוזר, רבי דוד בן שאלתיאל ורבי שלמה הכהן
בני דורו רבי אלעזר מוורמס
חיבוריו "אבי העזרי" (ראבי"ה), "אביאסף"

תולדות חייו

רבי אליעזר נולד במגנצא שבגרמניה, למשפחת רבנים ופוסקים. אביו רבי יואל הלוי, סבו רבי אליעזר בן נתן (הראב"ן), דודו רבי שמואל בן נטרונאי ועוד מקרובי משפחתו היו מבעלי התוספות.

תקופתו הייתה מרובה ברדיפות וגירושים, ולכן נדד בערים רבות בגרמניה, כמו בון, קלן, מגנצה, וירצבורג, בונגה ועוד. רוב שנותיו חי בעיר בון, ולעת זקנותו מילא את מקום אביו ברבנות קולוניא. באחרית ימיו כהו עיניו.

רבי אליעזר עסק בצרכי הציבור ובפדיון שבויים, וקשר קשרים עם אנשי השלטון והכנסייה.

בתחילה לא רצה רבי אליעזר לקבל על עצמו את עול הרבנות, אך משנעשה לרב היה נוהג בתקיפות רבה נגד העוברים על מצוות התורה.

היה מיודד עם רבים מגדולי דורו, וקשר מיוחד היה לו עם רבי אלעזר מוורמס, בעל הרקח.

אחד מבניו נקרא בשם יואל, ואח בשם אורי נשרף בשנת ד'תתקע"ו על קידוש השם.

רבותיו ותלמידיו

כתלמידיו מספרו נראה שהיה תלמידם של רבי אליקים בן יוסף ממגנצה, חותנו של זקנו הראב"ן; של אביו רבי יואל הלוי; של דודו רבי שמואל בן נטרונאי חתן הראב"ן; של רבי משה הכהן ממגנצא; של רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא; של רבי שמואל החסיד משפיירא; של רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא, ועוד.

בין תלמידיו נמנים רבי יצחק בן משה מחבר הספר אור זרוע המזכירו בספרו רבות; רבי גרשום בן יעקב הגוזר; רבי דוד בן שאלתיאל ורבי שלמה הכהן.[2]

חיבוריו

ספרו אבי העזרי, המוכנה לעיתים גם "הראבי"ה" על שם מחברו, כולל לקט נרחב של פסקים ופירושים ב-1,155 סימנים, לפי סדר מסכתות התלמוד. חלק קטן מהספר נדפס בידי רח"נ דמביצר בקרקא בשנת ה'תרמ"ב, אך רובו ככולו נדפס על ידי אביגדור אפטוביצר בתוספת מבוא מקיף והערות רבות. הכרכים הראשונים של הספר יצאו לאור בהוצאת חברת מקיצי נרדמים בברלין שנת ה'תרע"ג ובירושלים שנת ה'תרצ"ה, כרך הוספות ותיקונים בשנת ה'תרצ"ו וכרך המבוא בשנת ה'תרצ"ח. בהשתדלותו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג יצאה הסדרה לאור מחדש על ידי מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה, כאשר חלק נוסף יצא לאור מכתבי יד על ידי הרבנים אליהו יצחק פריסמן ושאר ישוב כהן. חלקים נוספים (עד סופו של הספר) יצאו לאור בשנים האחרונות על ידי הרב דוד דבליצקי. בשנת תשס"ה הוציא הרב דוד דבליצקי את כל הראבי"ה מחדש, גם החלקים שכבר נדפסו, על פי כתב יד נוסף, ובהקדמתו העיר על כמה טעויות של אפטוביצר.

ציטוטים רבים מהספר, מהם גם כאלו שאינם נמצאים כיום לפנינו, מובאים בחיבורי הלכה שונים של חכמי אשכנז בדורות שאחריו, כמו במרדכי, הגהות אשר"י, הגהות מיימוניות, ספר האסופות ועוד.

חיבור נוסף של רבי אליעזר הוא ספר אביאסף. ככל הנראה על הלכות בסדרים נשים ונזיקין, כהמשך לספרו אבי העזרי. גם מספר זה ציטוטים רבים בספרי הדורות שאחריו, אולם ספר זה לא הגיע לידינו.

כמו כן ערך "תוספות" לכמה מסכתות, ותלמידו מביא מהם בספר אור זרוע. כן הובאו שאלות ותשובות רבות שלו בספרי הראשונים שאחריו.

מסופר שהרא"ש בעת בריחתו לספרד לא נטל עמו ספרים כמעט, ואף את ספרו של זקנו הראב"ן לא לקח עמו, אבל הביא עמו את ספר הראבי"ה שטרם פשט אז בספרד.

רבים מפסקי הראבי"ה התקבלו על ידי פוסקי הדורות, ופסקיו שימשו כאחד מעמודי ההוראה באשכנז לפני חיבור השולחן ערוך. גם סעיפים רבים בשולחן ערוך מבוססים על דבריו.

כמו כן חיבר מספר פיוטים הנמצאים בכתבי יד שונים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זהו השם שנתן לו מחברו, אך בין לומדי התורה התקבל השם 'ראבי"ה' גם כשם החיבור. אין להחליף עם ספר בשם דומה שהוציא הרב אלעזר מנחם מן שך כאלף שנים מאוחר יותר.
  2. ^ יש המפקפקים בייחוסם של האחרונים כתלמידיו.
אליעזר בן שמואל (ורונה)

רבי אליעזר בן שמואל מוורונה, רב מחכמי איטליה בראשית המאה ה-13, בדור שלפני רבי צדקיה בן אברהם.

הוא היה מבעלי התוספות, תלמידו של ר"י הזקן. חברו לבית הדין של רבי ישעיה די טראני, "הרי"ד". ולדעת רבי משה מטראני, "המבי"ט", הוא מחברם של התוספות למסכת בבא בתרא.

מתלמידיו נודע רבי אביגדור הכהן. נכדו היה רבי הלל בן שמואל, מחבר הספר "תגמולי הנפש".

אליעזר ממיץ

רבי אליעזר בן שמואל ממיץ (ה"רא"ם"), (נולד בערך בשנת 1140 - 1237), נתפרסם בעיקר בשל חיבורו "ספר יראים".

אלעזר מנחם מן שך

הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 - ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה. משנות השבעים הנהיג את הציבור החרדי ליטאי במדינת ישראל, אשר ראה בו את "גדול הדור".

הרב שך היה חניך ישיבות ליטא בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה. בגיל 23 התמנה לראשונה כר"מ, ומאז לימד תורה במשך כשבעים וחמש שנה, בישיבות בליטא ובישראל. פריצתו לקדמת ההנהגה התורנית והציבורית החלה בשנות ה-60. במשך כשלושה עשורים הוא נחשב הסמכות הרוחנית והציבורית העליונה בציבור החרדי-הליטאי. הוא העצים את חשיבותן של "דעת התורה" וההשקפה התורנית בתודעת הציבור החרדי. יזם הקמתן של ישיבות רבות בישראל ושימש נשיאן ופטרונן. במקביל גיבש את הציבור הליטאי כקבוצה. ייסד את מפלגת דגל התורה, את העיתון "יתד נאמן" ואת מערכת הכשרות "שארית ישראל".

אמירת סדר העבודה

אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית. במקור כנראה נאמר סדר העבודה בלשון פשוטה ופרוזאית, אך במהרה הפך מנהג זה לבסיס ליצירת סוגה שלמה של פיוטים – "פיוטי עבודה" – המתארים סדר זה בלשון פיוט, ובמתכונת זו הוא נהוג בימינו. המנהג העיקרי הוא לומר את סדר העבודה בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, שעיקרה הוא העבודה במקדש, אך ישנם גם מנהגים נוספים.

אתה יצרת

אַתָּה יָצַרְתָּ היא הברכה האמצעית (קדושת היום) הנאמרת בתפילת העמידה של מוסף של שבת (תפילת שבע) החל בראש חודש. אמירת "אתה יצרת" כברכה ייחודית לשבת ראש חודש, שונָה מהנהוג בחגים החלים בשבת, בהם מתפללים תפילת מוסף של חג, וכביטוי ליום השביעי, מוסיפים תוספות שבת.

בעלי התוספות

בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד. הם יצרו ופעלו במשך כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. מרביתם מחוג תלמידי רש"י באשכנז ובצרפת ומיעוטם באנגליה ובאיטליה. ראשונים היו תלמידי רש"י, שכתבו הערות וחידושים לפירושו. במשך הזמן התרחבו וגדלו תוספות אלה, עד שהיו לתוספות לתלמוד.

יהודה בן אליעזר הלוי מינץ

רבי יהודה הלוי מינץ (מהר"י מינץ; ה'ק"ס?- כ"ד בתשרי ה'רס"ט)- מגדולי יהדות אשכנז במאה ה-15, תקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים.

יהודה בן קלונימוס ממגנצא

רבי יהודה ב"ר קלונימוס ממגנצא (? - ד'תתקנ"ו, 1196) - רב, פוסק, פייטן ומקובל מגדולי חכמי יהדות אשכנז בתקופת הראשונים. אביו של רבי אלעזר מוורמייזא בעל הרוקח.

יצחק מווינה

רבי יצחק בן משה מווינה, ידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180-1250) (במקורו מבוהמיה) חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.

צניעות (יהדות)

צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם. במשמעות רחבה זו של מושג הצניעות כלולה גם הצניעות בתחום המיני. עם השנים, הפכה הצניעות בתחום המיני לחלק המרכזי במושג הצניעות ביהדות, הן בהלכה והן במחשבה היהודית.

רבי אליעזר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

שמחה משפיירא

רבי שמחה משפיירא היה מגדולי חכמי אשכנז בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

חי ופעל בשפיירא. היה תלמידו המובהק של רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא. למד גם אצל רבי אליעזר ממיץ, רבי אברהם בנו של רבי שמואל החסיד ורבי יצחק בן אשר הבחור (נכדו של רבי יצחק בן אשר - הריב"א). עמד בקשר עם חכמי זמנו רבי אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה) ורבי יהודה החסיד. מתלמידיו האחרונים היה רבי אביגדור כהן צדק, ומתלמידיו הראשונים היו רבי יצחק בן משה מווינה (בעל ה"אור זרוע") ורבי ישעיה די טראני. שמו נזכר בין הרבנים החתומים על התקנות באספת הרבנים שנערכה במגנצא בשנת ד'תתק"פ (1220). לקראת סוף ימיו איבד את מאור עיניו. נפטר בשנות ה-20 של המאה ה-13.

רבי שמחה משפיירא כתב כמה חיבורים שנזכרו בספרים אחרים אך הם לא הגיעו לידינו. בין חיבוריו: פירוש לספרא ולמסכת הוריות, תוספות לכמה מסכתות, פירוש על התורה, ספר הלכתי בשם "סדר עולם" שהיה מחולק לסעיפים ודן בנושאי איסור והיתר ודיני ממונות. תשובותיו ההלכתיות מצויות בספרי הפוסקי בני דורו והדור שאחריו: ראבי"ה, אור זרוע, שבולי הלקט, מרדכי, מהר"ם מרוטנבורג ואחרים.

לפי ירמיהו מלחי על פי תיאורי תלמידיו וחכמי זמנו ניתן לומר שרבי שמחה משפיירא היה "הגדול שבחבורת חכמי שפיירא ואחד מגדולי החכמים שחיו בתקופת בעלי התוספות בכלל". אביגדור אפטוביצר מגדירו כ"אחד מחכמי אשכנז הכי מפורסמים".

תהילים צ"א

שיר של פגעים הוא הכינוי שניתן ביהדות למזמור צ"א בספר תהילים, ונקרא גם "יושב בסתר" על פי הפתיח של המזמור "יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן; בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן". מזמור זה נחשב כמזמור שמירה, ונאמר כסגולה להצלה מפגעים (מזיקים), גם בסיטואציות אישיות, בהווה ובעתיד, וגם באירועים כלליים, וזאת משום האמור בפסוקים הבאים:

פסוק ג' - "כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ; מִדֶּבֶר הַוּוֹת".

פסוק ד' - "לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה".

פסוק י' - "לֹא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה; וְנֶגַע, לֹא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ".מזמור זה נאמר בתפילות רבות, כמו קריאת שמע שעל המיטה, תפילת שחרית לשבת, תפילת ערבית למוצאי שבת, הלוויה ועוד. במקרים רבים נאמר לפניו גם הפסוק האחרון מהפרק הקודם, "ויהי נועם".

תקנות שו"ם

תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: שפיירא, ורמייזא ומגנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ). חלק מהתקנות התקבלו כמחייבות בקרב יהדות אשכנז לדורותיה; מקצתן אף הובאו בשולחן ערוך ובכתבי פוסקים נוספים, ועד היום הן חלק בלתי נפרד מהפסיקה היהודית המחייבת.

הסיבות שבגינן תיקנו חכמי שו"ם את התקנות הן שונות ומגוונות. ביסודן עמד המצב המדיני והחברתי ששרר בתקופות ההן באזורים השייכים כיום לצרפת ולגרמניה. חלקן תוקנו כתגובה ליחסים בלתי תקינים בין הקהילות היהודיות לבין שלטונות הערים שבהן דרו, וחלקן תוקנו כמענה לבעיות פנים קהילתיות. כדי להגשים את מטרותיהן של התקנות, השתדלו הרבנים והפרנסים להשיג להן הסכמה רחבה ככל האפשר, ועל מפיריהן הוטלו סנקציות קהילתיות שונות.

מכיוון שרוב התקנות תוקנו כמענה לבעיות נקודתיות מקומיות, בחלוף הזמן ובחלוף הצורך בהן, הלכו התקנות ונשתכחו. לרובן של התקנות לא נמצאו הדים בתקופות מאוחרות יותר, וכל הידוע עליהן הוא מספרי השו"ת הסמוכים לתקופתן. יחד עם זאת, מספר תקנות תוקנו כמענה לבעיות כלליות התקפות בכל מקום ובכל תקופה. תקנות אלו נידונו באריכות בספרות השו"ת לדורותיה, למן תקופת הראשונים דרך תקופת האחרונים ועד ימינו. עם אלו נמנות "תקנת הנדוניה" ו"תקנת החליצה".

תקופת חייו של הרב אליעזר בן יואל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוסרבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקרריב"אראב"ן • רבי אליעזר ממיץ • ראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרועמהר"ם מרוטנבורגרא"שהמרדכיהגהות מיימוניותתשב"ץ קטן • רבי יצחק מדוראהאגודהמהרא"קמהר"י טירנאמהרי"למהר"י ויילתרומת הדשן
צרפת רש"יבעלי התוספות (רשב"םרבנו תםר"י הזקןריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריזיצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץחכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
אנגליה תוספות חכמי אנגליהרבנו תם מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון
פרובאנס בעל האשכולבעל העיטורבעל המאורהראב"ד • רבי יהונתן מלונילהמנהיגבעל שיטת ריב"בבעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההרהמאירי • רבי אהרן הכהן מלונילרבנו ירוחם
ספרד ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגידרי"ץ גיאתר"י מיגאש • רבי יהודה הברצלונירמ"ה • רבי שמואל הסרדירמב"ן • רבי יונה גירונדירא"הרשב"אריטב"א • רבי יהודה בן הרא"שמהר"ם חלאווהאבודרהםרבי יעקב בעל הטוריםר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואלריבב"ןשבלי הלקטריא"זמהרי"ק
צפון אפריקה ארבעת השבוייםרבנו חננאלרב ניסים גאוןרי"ףרבנו אפריםרמב"םריב"שרשב"ץ
קטגוריה:רבנים: ראשונים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.