אליס שלוי

פרופסור אליס הילדגרד שָלְוִי (נולדה ב-16 באוקטובר 1926) היא אשת חינוך ישראלית, פעילה חברתית ומחלוצות הפמיניזם בישראל. כלת פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה (2007).

אליס שלוי
אליס שלוי ובברלי ברקת, ירושלים 2013
אליס שלוי (משמאל), 24 בספטמבר 2013

ביוגרפיה

אליס מרגולין נולדה ב-1926 באסן שבגרמניה לבנציון ופרל, בת דודתו, מרגולין והייתה הצעירה משלושת ילדיהם. אליס מרגולין גדלה בבית יהודי אורתודוקסי וציוני. את ילדותה עברה באסן ולמדה בבית ספר יהודי. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 היגר בנציון מרגולין ללונדון, אך רק שנה מאוחר יותר הצליח להשיג ויזות לאשתו וילדיו. שלוי למדה בלונדון בבית ספר ציבורי וקיבלה שיעורים פרטיים בעברית בבית. בזמן המלחמה המשפחה גרה ב-Waddesdon, בקינגהאמשייר[1]. בין השנים 1944 ל-1947 למדה ספרות אנגלית בניונהאם קולג' בקיימברידג', הקולג' היחיד שהיה פתוח לנשים באותן שנים, והייתה פעילה באגודת הסטודנטים היהודיים[2] ועמדה בראשו. ב-1946 נבחרה לייצג את אגודת הסטודנטים בקונגרס היהודי בבזל[3]. שלוי למדה לתואר ראשון ותואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג'. כמו כן למדה עבודה סוציאלית בבית הספר LSE בלונדון. בסוף שנת 1949 עלתה לישראל והשתקעה בירושלים.

קריירה אקדמית

בשנות החמישים החלה לשמש כמורה ללשון אנגלית באוניברסיטה העברית, ועשתה זאת במשך ארבעים שנה. היא קיבלה תואר דוקטור בספרות אנגלית בשנת 1966[4], והייתה מרצה וחוקרת בכירה. בשנת 1969 נתבקשה להקים את המחלקה לאנגלית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, ועמדה בראשה במשך ארבע שנים[5][6].

ב- 1997, החלה לכהן כרקטור מכון שכטר למדעי היהדות[7]. בשנת 2000 מונתה ליושבת ראש מועצת המנהלים של המכון[3] ופרשה מהתפקיד ב-2003.

בשנת 2006 הוציאה לאור במסגרת "שלוי הוצאה לאור" גרסת תקליטור של אנציקלופדיה לנשים יהודיות בעריכתן של פרופ' פאולה היימן מאוניברסיטת ייל ופרופ' דליה עופר מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

פעילות ציבורית

בשנת 1975 התנדבה שלוי לנהל את בית הספר התיכוני-דתי לבנות "פלך" שבשכונת בקעה בירושלים, שהיה בסכנת סגירה. היא תכננה לעשות זאת באופן זמני עד שיימצא מנהל קבוע, ובסופו של דבר נשארה בו חמש עשרה שנים. בבית הספר הנהיגה שלוי חינוך פתוח, המעמיד את התלמידות במרכז. היא הפעילה אותו ברוח הפמיניזם הדתי והוא גם אחד מראשוני בתי-הספר שדגלו בחינוך דמוקרטי. היא הייתה מחלוצות החינוך הדמוקרטי, ויזמה תוכניות לימוד ושיטות הוראה שהתקבלו עם השנים בבתי ספר רבים בארץ. בין השאר הונהגה ב"פלך" התוכנית הראשונה בלימודי איכות הסביבה, והוא היה מן המוסדות הראשונים לבנות שהנהיג לימודי גמרא. ב-1991 הוענק לבית הספר פרס החינוך.

בשנת 1984 ייסדה את שדולת הנשים בישראל, שבראשותה פעלה להפיכת נושא מעמד האישה לחשוב ולמרכזי בדיון הציבורי בישראל. בנוסף לקידום זכויות הנשים, פעלה פרופסור שלוי לאורך שנים לקידום מטרות ציבוריות נוספות. היא הייתה מראשי הפעילות להפרדת הדת מהמדינה ולקידום פלורליזם יהודי בישראל, פעילה בולטת בתחום זכויות האדם (בין היתר כיהנה כחברת הנהלת האגודה לזכויות האזרח ומכהנת כיום במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל), ועסקה רבות בתחום החינוך ובתחום הרווחה. לצד כל אלה, היא פעילה ברציפות מאז שנות ה-80 לקידום הדו-שיח והשלום בין יהודים וערבים.

בשנת 1989 קיבלה שלוי את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג על תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל. בשנת 1997 קיבלה את אות יקירת העיר ירושלים[8], בשנת 2007 זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים בקטגוריה של תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, וב-2009 זכתה בפרס ע"ש פרופסור ישעיהו ליבוביץ.[9]

שלוי הוצבה במקום ה-108 ברשימת מרצ בבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 ובבחירות לכנסת העשרים הוצבה במקום ה-112.

בשנת 2017 קיבלה את פרס בוני ציון על מפעל חיים.[10] שלוי חברה במועצה הציבורית של ארגון בצלם[11].

חיים אישיים

הייתה נשואה למשה שלוי (שלקוביץ) ואם לשישה. מתגוררת בשכונת בית הכרם בירושלים. ילדיה ממשיכים במסורת המשפחתית של פעילות חברתית-חינוכית. בנה הבכור יואל ואשתו היו בין מקימי בתי הספר "דרור" ו"רעות" בירושלים הפועלים ברוח בית הספר "פלך". בנה מיכה ניהל בשנות השמונים את בית הספר התיכון הניסויי בירושלים והיה ממייסדי עמותת "אתגרים" לספורט אתגרי לנכים ולילדים פגועים. מאז 2013 משמשת כנשיאת קהילת ציון בירושלים, קהילה שוויונית מסורתית, בהנהגת הרבה תמר אלעד-אפלבום.

ספרים

  • 1984: החזיון השקספירי יחידות 4-1
  • 1985: שייקספיר עולמו ויצירתו (בשיתוף עם אדם אברהם מנדילוב)
  • 2006: ישראל כמדינה פלורליסטית: הישגים ויעדים להשגה (עורכת בשיתוף עם לינדה פרייס)
  • 1967: The World and Art of Shakespeare (with A. A. Mendilow)
  • 1972: Plays Renaissance Concepts of Honour in Shakespeare's Problem
  • 1993: Women in Israel
  • 2018: Never a Native

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Alice Hildegard Shalvi | Jewish Women's Archive, jwa.org (באנגלית)
  2. ^ William D. Rubinstein, The Palgrave dictionary of Anglo-Jewish history, Basingstoke: Palgrave Macmillan, 2011, עמ' 897
  3. ^ 3.0 3.1 מקבלי פרס ישראל בשנת תשס"ז. קורות חיים: אליס שלוי, cms.education.gov.il
  4. ^ רשימת מקבלי התארים, דבר, 23 ביוני 1966
  5. ^ יונה כהן, אליס וארץ הפלאות, www.tmags.co.il, ‏21/04/2016
  6. ^ חיים שכאלה, אבג, עיתון אוניברסיטת בן גוריון שבנגב גליון 62, נובמבר 2009, עמ' 3
  7. ^ לורי, אביבה (1 ביולי 2011). "תוכנית השלוי". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 בדצמבר 2018.
  8. ^ יקירי העיר לשנת תשנ"ז 1997 באתר עיריית ירושלים
  9. ^ טקס חלוקת פרס ע"ש פרופ' ישעיהו ליבוביץ, תנועת יש גבול.
  10. ^ יורי ילון, ‏ואלו הזוכים בפרס "בוני ציון" לשנת 2017, באתר ישראל היום, 16 במאי 2017, אוחזר 8 במאי 2018
  11. ^ המועצה הציבורית, בצלם (בעברית)
16 באוקטובר

16 באוקטובר הוא היום ה-289 בשנה, (290 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 76 ימים.

1926

שנת 1926 היא השנה ה-26 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1926 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אורה נמיר

אורה נמיר (1 בספטמבר 1930 – 7 ביולי 2019) הייתה חברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה, שרה בממשלות ישראל ושגרירת ישראל בסין.

אורית אדטו

אורית אדאטו (נולדה ב-1955) היא אשת צבא ומנהלת ישראלית. שימשה קצינת ח"ן ראשית ולאחר מכן, נציבת שירות בתי הסוהר - האישה הראשונה בתפקיד זה.

אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג

אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג ז"ל לזכויות אדם מוענק מדי שנה על ידי האגודה לזכויות האזרח לאדם או לארגון על תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל.

גליה גולן

גליה גולן (גילד) (נולדה ב-1938) היא חוקרת מדע המדינה, פרופסור במרכז הבינתחומי הרצליה, פרופסור אמריטה באוניברסיטה העברית בירושלים ופעילת שמאל פמיניסטית.

דורותי דה רוטשילד

הברונית דורותי (דבורה) דה רוטשילד (1895 - 10 בדצמבר 1988), הייתה פילנתרופית אנגלית יהודייה, רעייתו של ג'יימס דה רוטשילד, נשיאת פיק"א ופעילה למען היישוב היהודי בארץ ישראל.

ה'תשס"ז

ה'תשס"ז (5767) ובקיצור תשס"ז –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-23 בספטמבר 2006, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 12 בספטמבר 2007.המולד של תשרי חל ביום השבת, שעה אחת ו-672 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.זו שנה שישית לשמיטה, ושנת 10 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 27 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,938 לחורבן הבית, ושנת 2,318 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ז 59 שנות עצמאות.

המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך

המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך (באנגלית: Israel Center for Education Innovation) הוא ארגון חינוכי ייחודי שהוקם במטרה לגשר על פערים בכל הנוגע לכישורי שפה בעיקר בקרב תלמידים מקהילת יוצאי אתיופיה בישראל, וזאת באמצעות שינוי שיטת ההוראה ויצירת תרבות בית ספרית כוללת המקדמת לימודים, אוריינות וטיפוח הקריאה והכתיבה.

המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך נוסד ב-2004 והחל לפעול תחילה בנתניה בשכונה שבה אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה.התוכנית הייחודית שפותחה מחזקת את התרבות הפדגוגית וכישורי השפה, תוך מתן דגש למנהיגות קהילתית, גישור בין בית הספר לבין משפחות התלמידים והתמקצעות של הצוות החינוכי. בין היתר, על מנת לפתח אהבה לקריאה וכתיבה, מכניסים לכל כיתה כ-1,000 ספרים ומעודדים את התלמידים לקרוא בכל יום. בכך, תורמת התוכנית להעלאה משמעותית בהישגים בכישורי השפה של כלל התלמידים בכיתה.חלק בלתי נפרד מהתוכנית כולל לימוד על ההיסטוריה, התרבות והמנהגים של יהודי אתיופיה.מנכ"ל המרכז הוא דן פוטרמן, היא נתמכת על ידי הפדרציות היהודיות בארצות הברית וקרן מוריה ופועלת כיום בתל אביב, פתח תקווה, ראשון לציון, נתניה, חדרה, אור יהודה, כפר יונה, רחובות, ראש העין, רמלה, לוד ואשקלון.

בשנת 2015 החל המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך להעניק פרסים על מפעל חיים ליוצרים בתחום ספרות הילדים ויזם הקמת ועדה ציבורית בראשות פרופ' אליס שלוי בה היו חברים בין היתר ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מהרטה ברוך-רון, הזמרת ירדנה ארזי ואחרים. הזוכה הראשונה בפרס הייתה הסופרת לאה נאור שקיבלה את הפרס ע"ס 7500 ש"ח במסגרת תחרות הכתיבה השנתית של תלמידי המרכז בהנחיית טל מוסרי. את הפרס העניקו לנאור מנכ"ל המרכז דן פוטרמן, נשיאת קרן מוריה העולמית עו"ד מרי-אן שטיין, סגנית ראש עיריית תל אביב יפו מהרטה ברוך-רון והמלחינה נורית הירש.

הנרי הרביעי, חלק שני

הנרי הרביעי, חלק שני (באנגלית: Henry IV, Part 2; מסומן בקיצור 2H4) הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר. המחזה השלישי ברביעיית מחזות ה"הנריאנה" הכוללת בנוסף את המחזות ריצ'רד השני, הנרי הרביעי, חלק ראשון והנרי החמישי. המחזה נכתב בין 1597 לבין 1599. ב-1600 ראה המחזה אור במהדורת קוורטו. המקורות ההיסטוריים למחזה הם הכרוניקות של רפאל הולינסהד (המהדורה משנת 1587) ו-The Union of the Two Noble and Illustrate Families of Lancastre and Yorke מאת אדוארד הול. על אף שמו, ועל אף העובדה שהשתלשלות האירועים בהם הוא עוסק מתחילה לפני התחלתו ומסתיימת לאחר סופו - המחזה הוא יצירה שלמה ועצמאית. המחזה ממשיך אמנם את העלילה ההיסטורית מסיומו של החלק הראשון ב-1403 ועד למותו של הנרי הרביעי עשר שנים לאחר מכן, אך הוא בעיקר מרחיב את החלקים הפופולריים העוסקים בדמויותיהם של פאלסטאף, פיסטול, ברדולף, דול טירשיט והשופט שלו.

זלפה

זִלְפָּה, דמות מקראית, אמם של גד ואשר, שפחתה של לאה ואשתו הרביעית של יעקב.

כאשר יעקב התחתן עם לאה, נתן לבן ללאה את זלפה שפחתו כשפחה עבורה. לפי חז"ל הייתה זלפה בתו של לבן משִפְחתו, ולכן הייתה אחותן של לאה ושל רחל מצד האב.

כאשר רחל, שסבלה מעקרות, נתנה ליעקב את שפחתה בלהה לאשה שילדה את דן ואת נפתלי, עשתה לאה כמוה בעקבות עקרות זמנית ונתנה את זלפה ליעקב לאשה, שילדה את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה, כנוהג המקובל באותה תקופה וכפי שנהגה אף שרה כשנתנה את הגר לאברהם (ספר בראשית, פרק ט"ז).

בניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אמהות שהשתרשה בשיר "אחד מי יודע", כאשר התורה מסכמת את מניין השבטים היא מונה את בלהה וזלפה כחלק מהאמהות (ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוקים כ"ב-כ"ו), ואף חז"ל מציינים במספר מקורות שיש שש אמהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן (כך לדוגמה במדרש שיר השירים רבה: "שש עגלות צב... ו' כנגד ו' אמהות- שרה רבקה רחל לאה זלפה בלהה", שם, פרשה ו).

חיל נשים

חיל נשים (בר"ת: ח"ן) היה חיל צה"לי שהתקיים עד שנת 2001, שתחום אחריותו היה טיפול ספציפי בחיילות צבא ההגנה לישראל. תפקידיו היו קליטת החיילות, אימונן בהכשרה או טירונות, ושיבוצן ביחידות צה"ל השונות. במהלך שירותן היה החיל אחראי על שירותים שונים לחיילות על ידי יחידות ח"ן שפעלו ביחידות. הח"ן גם הפעיל בנות כמורות-חיילות באזורי פיתוח ושכונות עולים בישראל. מאמצע שנות ה-90 החל הח"ן בהדרגה להעביר את סמכויותיו למפקדי היחידות. יחידת המורות החיילות הועברה אל חיל החינוך.

בשנת 2001 הורה הרמטכ"ל רב-אלוף שאול מופז על ביטול הח"ן. כתוצאה מכך פורקה מפקדת קצינת חיל נשים ראשית (מקחנ"ר), והוקם גוף יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן; ומאז פברואר 2016 - יוהל"ם). תפקידיו העיקריים של גוף זה כיום סובבים סביב שמירת זכויות החיילות, קידומן לתפקידים שונים, מתן ייעוץ וכיוצא באלה.

יקיר ירושלים

אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם. האות מוענק מאז שנת 1967, אחת לשנה, ל-18 זוכים הנבחרים מקרב ההמלצות והמועמדויות שהוצגו.

כל תושב, ארגון או חבר מועצת העיר רשאי להציג המלצה למועמדות. מועמדים זכאים הם אישים מעל לגיל שישים וחמש שעיקר פעילותם הציבורית הייתה בירושלים או למענה. עליהם להיות "בעלי תכונות ייחודיות, אשר תרומתם לירושלים היא ממושכת וסגולית והקרינו מאישיותם על העיר".

יש גבול

"יש גבול" היא תנועת שמאל רדיקלי ישראלית בולטת, והוותיקה בתנועות הסרבנות בישראל.

מהדורת הפוליו הראשונה

מהדורת המחזות ההיסטוריים, הקומדיות והטרגדיות של מר ויליאם שייקספיר (באנגלית: Mr. William Shakespeares Comedies, Histories, & Tragedies) שיצאה לאור בשנת 1623 בפורמט פוליו היא המקור המודפס האמין הראשון לטקסט המלא של 36 ממחזותיו של שייקספיר. המהדורה מכונה על ידי העוסקים בתחום "הפוליו הראשון" או "הפוליו" ומסומנת במחקר F1. את המהדורה הוציאו לאור ג'ון האמינגס והנרי קונדל שבע שנים לאחר מות המחבר. המהדורה הוקדשה לאחים ויליאם הרברט, הרוזן מפמברוק ופיליפ הרברט, הרוזן ממונטגומרי. על שער הפרסום מופיעה תמונה - דיוקן דרושאוט, שהיא התמונה היחידה שבוודאות מתוארת בה דמותו של שייקספיר.

המהדורה כוללת את רוב המחזות המיוחסים לשייקספיר פרט ל"פריקלס, נסיך צור", "שני שארים אצילים" (The Two Noble Kinsmen) ושני מחזות אבודים, שידוע כי נכתבו אך הטקסט שלהם לא התגלה: "עמל אהבה לא לשווא" (Love's Labour's Won) ו"קרדניו" (Cardenio). אף על פי ש־18 מהמחזות פורסמו קודם לכן במהדורת קוורטו (כמחזה בודד בספר), גם הטקסט המלא והאמין ביותר של מחזות אלה הוא הטקסט המופיע במהדורת הפוליו.

המהדורה מסודרת בצורת ספר המיועד לקריאה והמחזות מסודרים לפי מפתח ז'אנרי לקומדיות, טרגדיות ומחזות היסטוריים בלי קשר למועד כתיבתם. החלוקה המוכרת של כל מחזה למערכות ולתמונות היא מעשה של עורכי המהדורה. 17 מחזות חולקו לפני כן (אולי על ידי שייקספיר עצמו), שלושה חולקו למערכות ולתמונות באופן לא מושלם, עשרה חולקו למערכות בלבד ושישה לא חולקו כלל לפני כן.

פרס בוני ציון

פרס בוני ציון של ארגון נפש בנפש ע"ש סילבן אדמס מוענק במטרה להוקיר את הישגיהם של עולים ממדינות דוברות אנגלית ולהביא לידי הציבור את תרומתם יוצאת הדופן למדינת ישראל. הפרס הוקם בשנת 2013 והוא מוענק בכל אחת מהקטגוריות הבאות: תרבות אומנות וספורט, מנהיגות צעירה, מדע ורפואה, הסברה, יזמות עסקית וטכנולוגיה, חינוך, פעילות התנדבותית, מפעל חיים.

קבוצת התיאטרון הירושלמי

קבוצת התיאטרון הירושלמי היא הקבוצה הוותיקה בארץ היוצרת תיאטרון פרינג'. הקבוצה יוצרת מופעי תיאטרון ומוזיקה מקוריים השאובים מהמקורות היהודים.

הקבוצה הוקמה ביוזמתה של גבריאלה לב זוכת פרס מפעל חיים "קיפוד הזהב 2016", יחד עם עליזה עליון ישראלי, רות וידר מגן וג'ויס מילר. בראש חברי העמותה של הקבוצה, עומדת פרופ' אליס שלוי, כלת פרס ישראל על מפעל חיים לשנת 2007.

עבודותיה של הקבוצה מקוריות וייחודיות, ועל יצירתה ותרומתה לתרבות זכתה בפרסים ושבחים רבים בארץ ובעולם. משכנה של הקבוצה היום, בית מזיא לתיאטרון, רחוב מסילת ישרים 18, ירושלים

הקבוצה מקיימת קורסים וסדנאות מגוונים המשלבים בחינה מעמיקה ומעשירה של מיתוסים ואמנות המדרש לצד לימוד יסודות המשחק: עבודה עם טקסטים, קול ותקשורת בינאישית, שפת גוף, תנועה ואימפרוביזציה דרך הבנת הטקסטים המקראיים ופרשנותם. דרך רכישת מיומנויות השחקן כמוביל וכמנהיג סוחף על הבמה.

מאז 2016 מקיימת הקבוצה מדי שנה במשך שבוע "פסטיבל יהודי בינלאומי לתרבות עכשווית". הפסטיבל מוקדש כולו ליצירה היהודית לסוגיה, ובמסגרת הפסטיבל מועלות יצירות מתחומי התיאטרון, הקולנוע, המוזיקה, המחול והספרות.

שדולת הנשים בישראל

שדולת הנשים בישראל היא עמותה פמיניסטית שהוקמה בשנת 1984 כארגון זכויות הפועל לקידום מעמד האישה באמצעות פעילות ציבורית, לובי לקידום חקיקה בכנסת ופעולות חינוכיות ומחקריות. מייסדת השדולה ומי ששימשה כיו"ר הארגון, פרופ' אליס שלוי זכתה על כך בשנת 2007 בפרס ישראל על מפעל חיים. פרופ' שלוי מכהנת כיום כנשיאת כבוד של השדולה.

השדולה זכתה למספר רב של הישגים במהלך השנים. ידוע במיוחד הוא תפקידה המוביל בחקיקת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה והחוק לאיסור הטרדה מינית, וכן העתירה בעניין אליס מילר, שסללה את הדרך לנשים בצה"ל לשרת בתפקידי לוחמות.

שלוי

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.