אלימלך אפשטיין הלוי

אלימלך אפשטיין הלוי (תרס"א, 1901 - כ"ו בשבט תשמ"ג, 9 בפברואר 1983), היה מורה וחוקר של התקופה הקלאסית, הידוע בעיקר בזכות תרגומיו החשובים לספרות ההיסטורית היוונית-רומית, והשוואתה לספרות חז"ל בת התקופה.

אלימלך אפשטיין הלוי
לידה 1901
תרס"א
ראדין, בלארוס
פטירה 9 בפברואר 1983 (בגיל 82 בערך)
כ"ו בשבט תשמ"ג
ענף מדעי לימודים קלאסיים, מדעי היהדות
תרומות עיקריות
תרגום חלק מיצירות המופת של ההיסטוריוגרפיה היוונית-רומית לעברית, והמחקר המשוואה בין עולם ההלכה והאגדה היהודי לבין המקורות היווניים והלטיניים בני התקופה.

ביוגרפיה ופעילות מחקרית

אפשטיין, שכינה את עצמו "הלוי" על שם ייחוסו, נולד בראדין ולמד בישיבה המקומית ולאחר מכן בישיבת וילנה. הוא עלה לארץ בשנת תרפ"ו (1906) והיה בין בוגרי המחזור הראשון של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית. לאחר כ-30 שנות הוראה וחינוך בסמינר למורים ע"ש לוינסקי, חזר הלוי לאקדמיה כמרצה בכיר בחוג לתלמוד באוניברסיטת ת"א ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת חיפה.

במהלך השנים נבחר הלוי על ידי מוסד ביאליק לתרגם כמה מיצירות המופת של ההיסטוריוגרפיה היוונית-רומית: "תולדות מלחמת פילופוניס" (תשי"ט), "אנאבסיס" (תשכ"ט) ו"חיי אישים" (תשל"א-תשל"ג). בנוסף, תרגם הלוי את ספרו החשוב של פרופ' שאול ליברמן, "יוונית ויוונות בארץ ישראל" (תשכ"ג).

בשנים תשל"ב-תשמ"ב עמל הלוי על הוצאתה לאור של סדרת ספרים המרכזים את החומר הרב שצבר במחקריו אודות ההשוואה בין עולם ההלכה והאגדה היהודי לבין המקורות היווניים והלטיניים בני התקופה. הספר הראשון והידוע ביותר בסדרה היה "עולמה של האגדה: האגדה לאור מקורות יווניים" (תשל"ב).

הלוי נפטר בכ"ו בשבט תשמ"ג (9 בפברואר 1983), כמה חודשים לאחר פרסום הספר האחרון בסדרה.

פרסומיו

Plutarch parallel lives2
"כריכת המהדורה העברית של חיי אישים" (אנשי יוון ורומי), בתרגומו של א"א הלוי

מחקרים

  • האגדה ההיסטורית-ביוגרפית: לאור מקורות יווניים ולאטיניים. תל אביב, דפוס ניב, תשל"ה.
  • אגדות האמוראים: האגדה הביוגרפית של אמוראי ארץ-ישראל ובבל לאור מקורות יווניים ולאטיניים. תל אביב, דביר, תשל"ז.
  • עולמה של האגדה: האגדה לאור מקורות יווניים. תל אביב, דביר, תשל"ב.
  • ילקוט האגדה. תל אביב, מסילות, תשי"ז-תשי"ט.
  • מדרש רבה. מפורש בידי א.א. הלוי, מנוקד בידי י'. טופורובסקי. תל אביב, מחברות לספרות), תשט"ז-תשכ"ג.
  • מן האגדה: ילקוט אגדה לספר מלכים. תל אביב, עם עובד, תש"י.
  • נביאים אחרונים לבית-הספר (ספר עזר למורה). תל אביב, עם עובד, תש"ז-תשי"ב.
  • שערי האגדה: על מהות האגדה, סוגיה, דרכיה, מטרותיה וזיקתה לתרבות זמנה. תל אביב, דפוס גוטנברג, תשכ"ד-1963.
  • ערכי האגדה וההלכה לאור מקורות יווניים ולאטיניים. תל אביב, דביר, תשל"ט-תשמ"ב.

תרגומים

לקריאה נוספת

  • מירון ביאליק לרנר, "א"א הלוי ז"ל", ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות 23, תשמ"ד. (עמוד 56-54)
בית החינוך ע"ש א"ד גורדון

בית החינוך לילדי עובדים בצפון ת"א ע"ש אהרן דוד גורדון ובקיצור א.ד. גורדון הוא בית ספר יסודי וחטיבת ביניים שנוסד ב-1931 בתל אביב. בשנת 2009 למדו בבית הספר כ-640 תלמידים.

בית החינוך הוא מוסד חינוכי בעל מאפיינים ייחודיים, מורשת "זרם העובדים" של ההסתדרות הכללית. לאחר ביטול הזרמים בחינוך, ב-1953, ניתן לו אישור לפעול כמוסד ניסויי ייחודי עם דגשים משלו. בניגוד לרוב בתי הספר היסודיים, שהפכו, מאז הרפורמה בחינוך בשנות ה-70, לבתי ספר לכיתות א' עד ו', בבית החינוך נכללות עד היום כיתות א' עד ט'.

לימודים קלאסיים

לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה. הלימודים הקלאסיים היוו תמיד נושא מרכזי במדעי הרוח, והעוסקים בהם נקראים לעיתים הומניסטים.

במדינת ישראל פועלות שלוש מחלקות אקדמאיות ללימודים קלאסיים: באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. לימודי יסוד בנושאים הללו מתקיימים גם באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אך אין בהן חוג או מחלקה המוקדשים לנושא.

פרס קוגל

פרס קוּגֶל הוא פרס לספרות ולספרי מדע המוענק על ידי עיריית חולון משנת 1952. הפרס נוסד עוד בחייו של ראש העירייה הראשון של חולון, חיים קוגל, ולאחר מותו נקרא על שמו.

הרעיון לקבוע פרס ספרותי בחולון הוצע על ידי דב סדן ואחרים לראש עירית חולון, חיים קוגל. על מנת למנוע כפילות עם פרסים אחרים נקבע שהפרס יהיה על דרך ההשלמה. ועדות השופטים נקבעו בהמלצת אגודת הסופרים הפרס ניתן לראשונה בשנת תשי"ב (1952).

בשנים הראשונות גובה הפרס היה בסך 500 לירות שחולקו בין הזוכים וניתן במוצאי יום העצמאות. פעמיים הוענק, בנוסף לפרס הראשי גם מענק מיוחד בסכום נמוך יותר לספר שלא זכה בפרס. בשנת 1957 החליטה עירית חולון להגדיל את הפרס ל-800 לירות ולהעביר את מועד חלוקת הפרס ליום פטירתו של חיים קוגל. לקראת חלוקת הפרס בשנת 1963 הוחלט להגדיל את הפרס ל-1,500 לירות ולהעניקו שנה אחת לסירוגין, שנה לספרות יפה ושנה לחכמת ישראל, באופן המגדיל את הפרס לכל תחום לסך של 1,500 לירות. בשנים האחרונות עומד הפרס על 25,000 שקלים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.