אלימלך

אֱלִימֶלֶךְ הוא דמות תנ"כית מתקופת השופטים המוזכרת במגילת רות.

אלימלך מיוחס לשבט יהודה, ולפי המסורת היה בנו של נחשון בן עמינדב[1]. היה בעלה של נעמי ואביהם של מחלון וכליון. המשפחה התגוררה בבית לחם יהודה. עקב הבצורת והרעב עזב אלימלך עם משפחתו את ארץ ישראל והלך לשדה מואב.

על אודותיו ועל נסיבות עזיבתו את הארץ דורשים חז"ל:

"אלימלך מגדולי הדור ומפרנסי הדור היה. וכיון שבאו שני רעבון אמר: עכשיו יהיו כל ישראל מסובין בקופתן על פתחי וזה בא בקופתו וזה בא בכפיפו. מה עשה? עמד וברח מפניהם.[2]"

לאחר זמן מת אלימלך."וימת אלימלך איש נעמי"(רות א,ג)-מכאן שאין איש מת אלא לאשתו (מסכת סנהדרין, גב)[3]

בניו, מחלון וכליון, נישאו לשתי נשים מואביות, רות וערפה. כעבור זמן מתו שני בניו. כלתו רות נישאה לבועז, שהיה קרוב משפחתו[4].

ממקרהו של אלימלך לומדים חז"ל על חומרת האיסור של יציאה מארץ ישראל:

"אלימלך, מחלון וכליון... מפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ... שאפילו מי שיש לו זכות אבות, אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ[5].".

Alexandre-bida-the-exile-from-judah i-G-14-1457-AFBQ000Z
שֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי-בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים--מִבֵּית לֶחֶם, יְהוּדָה; וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי-מוֹאָב, וַיִּהְיוּ-שָׁם.
משפחת אלימלך בדרכה למואב, בציור "גלות מיהודה" מעשה ידי אלכסנדר בידה, המאה ה-19

הערות שוליים

  1. ^ "אלימלך ושלמון ופלוני אלמוני ואבי נעמי, כולן בני נחשון בן עמינדב הן" - מסכת בבא בתרא צא, א.
  2. ^ ילקוט שמעוני, רות, רמז תקצ"ח.
  3. ^ דב קמחי -אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך,הוצאת יהושע צ'צ'יק,1969, כרך ראשון,עמ' 107 .
  4. ^ מגילת רות, פרק ב', פסוק א'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'
אדמו"ר

אדמו"ר (אדוננו מורנו ורבנו, מכונה גם רבי ובמקור הצדיק) הוא המנהיג הרוחני בתנועת החסידות. כיום משמשים רוב האדמו"רים כראשיהן של חצרות ממוסדות. מרכזיותם היא מעיקרי החסידות, ומעוגנת בתפישתה הקבלית. החסידים אמורים לציית ולהיות נאמנים להם לחלוטין, הנהגה המכונה "דבקות בצדיק" או "התבטלות לצדיק" בספרות הפנימית של התנועה. התואר אדמו"ר, ששימש ככינוי כבוד כללי לרבנים עוד לפני ראשית החסידות, נעשה עם הזמן למזוהה כמעט בלעדית עם צדיקיה. בישראל הוא רווח בשימוש תדיר. באירופה, ובהמשך בארצות הברית, "רבי" הוא המקבילה המוכרת יותר.

אלימלך-שמעון רימלט

ד"ר אלימלך-שמעון רִימַלְט (1 בנובמבר 1907 – 5 בנובמבר 1987) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי המפלגה הליברלית, גח"ל והליכוד, ציר בשני קונגרסים ציוניים, שכיהן כחבר כנסת במשך כ-26 שנים והיה לתקופה קצרה גם שר הדואר בממשלת ישראל החמש עשרה, תקופת האחדות הלאומית שלאחר מלחמת ששת הימים.

אלימלך מליז'נסק

רבי אלימלך וייסבלום מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות. מתלמידיו הבולטים של המגיד ממעזריטש, הראשון בין מבססי התנועה בפולין רבתי ומחשובי הוגיה בכלל. מחבר הספר "נועם אלימלך", אחד משלושת החיבורים המרכזיים של החסידות המוקדמת, בו העלה תרומה חשובה לניסוח אידיאל הצדיק.

אלימלך שפירא (גרודז'יסק)

רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד – א' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach;‏ י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 3 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות. שימש נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961 (למעשה הקמתה, בחירת החברים הראשונים והישיבה הראשונה נעשו עוד קודם לחקיקת החוק). נכון לאוקטובר 2016, חברים בה מאה וחמישה עשר מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה, מהם שישים ושניים במדעי הטבע וחמישים ושלושה במדעי הרוח והחברה.

האקדמיה שוכנת בצמוד למכון ון ליר ואל בניין המועצה להשכלה גבוהה בירושלים ובכניסה אליה ישנה כיכר על שם אלברט איינשטיין. בתוך מתחם האקדמיה ישנו פסל של איינשטיין שהוא העתק של פסל הנמצא באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים בוושינגטון הבירה.

חסידות בלאז'וב

חסידות בלאז'וב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דינוב. אבי החסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא, נכדו של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב.

חסידות דינוב

חסידות דינוב הייתה חסידות גליציאנית. מקים החסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא, ה"בני יששכר". השושלת המרכזית נכחדה בשואה, אך משושלת זו הסתעפו חסידות מונקאטש וחסידות בלאז'וב הקיימות עד היום. כנהוג בחסידויות גליציה והונגריה, האדמו"רים שימשו בדרך כלל גם ברבנות העיר. כיום משתמשים מספר אדמו"רים בשם דינוב אך הם אינם ממשיכים ישירים של אדמו"רי השושלת מלפני השואה.

כמו כן, בחסידות צאנז קלויזנבורג נוהגים חלק ממנהגי דינוב, משום שרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם היה נכד של ה"בני יששכר" דרך אמו, בחסידויות בית תולדות אהרן נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שאבי השושלת, רבי אהרן ראטה, היה תלמידו של רבי צבי אלימלך מבלאז'וב, וכן בחסידות סטוטשין נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שהאדמו"ר הקודם, רבי יהודה הורוביץ, היה חתן של האדמו"ר מריבטיטש משושלת בלאז'וב.

חסידות טאש

חסידות טאש (טאהש) היא חצר חסידית שמקורה בעיירה נירטאש (Nyirtass; "טאהש" בפי היהודים) בצפון מזרח הונגריה. מאז 1962 נמצא מרכז החסידות בקריית טאש שבבּוּאַבְּרִיאַן, פרבר של העיר מונטריאול בקנדה. האדמו"ר הנוכחי הוא רבי אלימלך לאווי.

חסידות מונקאטש

חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, כיום באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). כיום נמצא מרכז החסידות בבורו פארק בברוקלין ובראשו עומד האדמו"ר רבי משה יהודה לייב רבינוביץ.

חסידות מעליץ

חסידות מעליץ הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רופשיץ. אבי השושלת היה רבי יעקב הורוביץ, בנו של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.

חסידות קוז'ניץ

חסידות קוז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קוז'ניץ (Kozienice) בפולין בתחילת המאה ה-19 על ידי ה"מגיד מקוז'ניץ", רבי ישראל הופשטיין, תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק. רבים מצאצאיו שימשו כאדמו"רים בפולין עד השואה, בהם האדמו"רים ממוגלניצא, בלנדוב, גרודז'יסק, פיאסצנא ודרוהוביץ'.

כיום מכהן רבי שמשון משה שטרנברג, בבני ברק ובתל אביב. כמו כן מכהנים צאצאים נוספים של השושלת.

חסידות רופשיץ

חסידות רופשיץ הייתה שושלת חסידית גדולה בגליציה. אבי השושלת היה רבי נפתלי צבי הורוביץ. משושלת זו התפצלו חצרות רבות ובהן חסידות גלגוב, חסידות סאסרגן, חסידות לינסק, חסידות מעליץ, חסידות שנדישוב, חסידות דז'יקוב, חסידות בארנוב, חסידות דמביץ, חסידות רוזבדוב וחסידות סטוטשין. מאפיין בולט של חצרות בית רופשיץ הוא, שהאדמו"רים שימשו ברבנות בערים בהן כיהנו באדמו"רות.

כיום ישנם מספר אדמו"רים מכהנים מהשושלת, אך רוב החצרות והחסידים נכחדו בשואה. כמו כן מספר צאצאים החלו לכנות את עצמם בשם "רופשיץ". החסידות היחידה המתפקדת דור אחר דור כהמשך לשושלת רופשיץ היא חסידות סטוטשין. קיימות חצרות בת של חסידות רופשיץ, מחסידות צאנז, כמו חסידות צאנז קלויזנבורג וחסידות באבוב.

יעקב יצחק הורוביץ

רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, המכונה החוזה מלובלין (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 9 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18. נודע כבעל ראיה רוחנית, ועל כן נקרא "החוזה".

כ"ח בתמוז

כ"ח בתמוז הוא היום העשרים ושמונה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ח בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר כלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש המגילות, ובביבליה הנוצרית הוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה. על פי הנאמר בתחילתו, מתאר הספר מעשה שאירע בתקופת השופטים אולם בקרב חוקרי המקרא חלוקות הדעות באשר לתיארוכו.

המגילה מגוללת את סיפורה של רות הגיורת, המגיעה בעקבות חותנתה היהודייה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותה והשתרשותה בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות היהודית. במסורת היהודית בחלק מהקהילות נהוג לקרוא את המגילה בחג השבועות.

משולם זושא מאניפולי

רבי משולם זושא (או זוסיא) מאניפולי (מכונה גם "הרבי ר' זושא", ה'ת"צ-ב' בשבט ה'תק"ס, 1730 - 28 בינואר 1800), אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמידו של המגיד ממזריטש, ממייסדי תנועת החסידות. אבי שושלת חסידות אניפולי.

שושלת ליז'נסק

שושלת ליז'נסק (ליז'ענסק) היא שושלת חסידית של רבי אלימלך מליז'נסק, גדול אדמו"רי פולין בדור השלישי לתנועת החסידות.

רבי אלימלך נישא בשינובה לשפרינצא בתו של הרב אהרן רוקח (אחיו של הרב אלעזר רוקח) ממנה נולדו לו ילדיו.

שמואל מקארוב

רבי שמואל מקארוב (-ט"ו באייר תק"פ, 1820) היה אדמו"ר חסידי בדור הרביעי לחסידות. היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי יעקב יצחק מלובלין.

תנועת החסידות בגליציה

תנועת החסידות התפשטה בגליציה בדורותיה הראשונים. מספר תלמידים של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש התגוררו ופעלו בגליציה, אך המפיץ הגדול של התנועה בגליציה היה רבי אלימלך מליז'ענסק, תלמידו של המגיד ממזריטש, תלמידו של הבעל שם טוב. חצרו של רבי אלימלך מליז'ענסק משכה אליה רבים מיהודי גליציה, ותלמידים רבים של רבי אלימלך מליז'ענסק פתחו חצרות משלהם בעריהם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.