אליה שמואל הרטום

אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 - כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה - 25 בפברואר 1965) היה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא. מחבר "תנ"ך קאסוטו".

אליה שמואל הרטום
Elio hartum
עטיפת ספרו

ביוגרפיה

נולד בטורינו שבאיטליה למנחם עמנואל יהושע, שימש ברבנות בקהילות רבות באיטליה ובמושבותיה: בפירנצה ובטריפולי שבלוב. מנהל בית המדרש לרבנים ברומא. היה מורה בבתי ספר תיכוניים באיטליה ובארץ ישראל. דוצנט באוניברסיטת פירנצה.

נפטר בעת שהות זמנית ברומא והובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים.

על שמו כביש בירושלים, בהר חוצבים.[1]

פועלו הספרותי והמחקרי

פרופ' א"ש הרטום התפרסם בעולם היהודי הודות לפירושו המדעי-עממי למקרא, המוכר בציבור כ"פירוש קאסוטו" או כ"תנ"ך קאסוטו", על אף שמורו וגיסו משה דוד קאסוטו עצמו לא נטל בו כל חלק (פירוש זה הוצג מטעמים שיווקיים כ"פירוש שנעשה על פי שיטת קאסוטו", שכן ההוצאה בחרה למתג פירוש זה באמצעות שמו של פרופסור קאסוטו). הפירוש מבוסס על המסורת ועל פרשנות המקרא. בנוסף, תרגם ופירש את הספרים החיצוניים ועל כך זכה בציון לשבח משופטי פרס טשרניחובסקי תשכ"ו. עבודתו המדעית והסיפרותית השתרעה על שטחים רבים של מדעי היהדות.

ספרו "חיי ישראל החדשים" יצא לאור לאחר פטירתו על ידי בנו מנחם עמנואל הרטום, והוא מהווה סיכום ותמצית של משנתו. לפיה "אין קיום לעם ישראל ולמדינת ישראל ללא התורה". וכי התורה אינה אך ורק מה שנקבע בתלמוד ובשולחן ערוך, אלא התורה עצמה דורשת שדרכי שמירתה תתפתחנה ותיקבענה בכל דור ודור בהתאם לצרכיו ולנסיבות. כמו כן הוא טוען כי אפשר לקבל את התורה כיסוד לחוקת מדינת ישראל גם מצד אלו שאינם מאמינים בעיקרי התורה גופה. וכי אם הנהגת התורה תהיה לפי האמור בספר אפשר יהיה לגשר בין 'דתיים' לבין 'בלתי דתיים' לטובת העם כולו.

ביבליוגרפיה של כל כתביו הודפס בסוף הספר "חיי ישראל החדשים"[2].

משפחתו

היה נשוי ליעל (אחותו של משה דוד קאסוטו), ונולדו להם חמישה ילדים: דבורה שנפטרה בגיל שבע, מנחם עמנואל, דוד – נפטר בשנות העשרים לחייו מדלקת קרום המוח, מאיר – ניצל בדרך נס מהנאצים, נישא בארץ ונפטר במגפת הפוליו בשנות ה-50 וראובן – נהרג במלחמת השחרור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רחוב הרטום באתר עיריית ירושלים
  2. ^ עמ' 151 -167
15 ביוני

15 ביוני הוא היום ה-166 בשנה, (167 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 199 ימים.

1887

שנת 1887 היא השנה ה-87 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1887 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1965

שנת 1965 היא השנה ה-65 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1965 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1965 בישראל

1965 בישראל הייתה השנה בה חגגה 17 שנה מיום היווסדה.

25 בפברואר

25 בפברואר הוא היום ה-56 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 309 ימים (310 בשנה מעוברת).

אבן הזוחלת

אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת הוא שמו של אתר הסמוך לעין רוגל בסביבות ירושלים בתקופת המקרא.

ישנם חוקרים הטוענים שאבן הזוחלת הייתה אבן מקודשת לפולחן הנחש שהיה נהוג בתקופה הכנענית.

איגרת ירמיהו

איגרת ירמיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ירמיהו ששלח אותו כביכול לעתידים לגלות בבלה. באיגרת 72 פסוקים.

איגרת ירמיהו כלולה בביבליה של הכנסייה הרומית והיוונית ובכתבי יד של תרגום השבעים הוא נכלל יחד עם מגילת איכה וספר ברוך בספר ירמיהו. בתרגום התנ"ך של לותר כלולה האיגרת כפרק שישי של ספר ברוך. חלק מהאגרת, בנוסח יווני, נמצא במגילות ים המלח.

ה'תרמ"ז

ה'תרמ"ז (5647) או בקיצור תרמ"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-30 בספטמבר 1886, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 18 בספטמבר 1887. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

הוצאת יבנה

הוצאת יבנה או בשמה המלא יהושע אורנשטיין, הוצאת ספרים יבנה בע"מ היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1932 בתל אביב על ידי יהושע אורנשטיין.

מקור שמה של ההוצאה במרכז הרוחני שייסד יוחנן בן זכאי לאחר חורבן בית שני ביישוב יבנה.

ההוצאה מתמקדת בעיקר באנציקלופדיות, מילונים, ספרי עיון, אטלסים, ספרי לימוד, ספרות ילדים, פסיכולוגיה ונושאים מתחום היהדות.

עם ספריה הבולטים של ההוצאה נמנים: אטלסים בעריכתו של משה ברור (האטלס האוניברסיטאי, אטלס פיסי, מדיני וכלכלי, והאטלס האוניברסיטאי החדש); 15 כרכים של פירושי התנ"ך שכתב אליה שמואל הרטום בהתבסס על שיטתו של משה דוד קאסוטו; "האנציקלופדיה לילדים" ו"האנציקלופדיה לנוער"; אנציקלופדיות ל"גדולי ישראל" ול"חכמי התלמוד" פרי עטו של מרדכי מרגליות.

עם סופרי ומאיירי ההוצאה נמנו: נחום גוטמן, אוריאל אופק ולוין קיפניס.

לאחר פטירתו של אורנשטיין הועברה ההוצאה לבעלותה של בתו, נורית פריקסל.

בשנת 2010 נרכשה ההוצאה על ידי בונוס ספרים.

הרטום

הַרְטוֹם הוא שם משפחה איטלקי. באיטלקית נכתב השם Artom, ונהגה אַרְטוֹם.

האם התכוונתם ל...

טורינו

טורינו (באיטלקית: Torino; בפיימונטזית: Turin) היא העיר הרביעית בגודל האוכלוסייה באיטליה. בשנת 2012 נאמדה האוכלוסייה ב-911,823 תושבים, ובמטרופולין שלה מתגוררים כ-2.2 מיליון תושבים (2005). שיעור הזרים באוכלוסיית העיר נאמד ב-9%. טורינו היא העיר השלישית באיטליה בהיקף פעילותה הכלכלית, אחרי רומא ומילאנו. העיר משמשת מרכז תעשיית חשוב ומרכז עסקי ותרבותי בצפון מערב איטליה. בנוסף לכך נושאת העיר בתפקיד בירת מחוז פיימונטה. העיר ממוקמת על הגדה המערבית של נהר הפו סמוך למורדות הרי האלפים האיטלקיים. טורינו הייתה עיר הבירה הראשונה של ממלכת איטליה שנוסדה בשנת 1861.

טורינו מפורסמת בקבוצת הכדורגל יובנטוס (Juventus FC), אחת מהקבוצות הכדורגל המצליחות בעולם. בעיר ממוקם המטה של חברת המכוניות פיאט (Fiat). העיר אירחה את משחקי אולימפיאדת החורף בשנת 2006.

כ"ג באדר

כ"ג באדר הוא היום העשרים ושלושה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. על פי הלוח העברי הקבוע, עבור ילד שנולד באדר א' ובר המצוה היא בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה היא לרב פרשת ויקהל, אך היא פרשת פקודי אם בר המצווה בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג). אם בר המצווה חלה בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת ויקהל-פקודי. אבל אם בר המצוה חלה בשנה פשוטה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא), פרשת בר המצוה היא פרשת פקודי. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת שמיני. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת תזריע.

כ"ג בסיוון

כ"ג בסיוון הוא היום העשרים ושלושה בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השלישי

למניין החודשים מניסן.

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות, שלפי המקרא התקיימו בימי בית ראשון, בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, או תקופת הברזל השנייה. ממלכת ישראל הורכבה מבני עשרת השבטים, כאשר שני השבטים הנותרים הרכיבו את ממלכת יהודה.

לפי הכרונולוגיה היהודית המסורתית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתקס"ד - ג'ר"ה (796 לפנה"ס - 554 לפנה"ס).

במקרא מכונה ממלכת ישראל בשמות נוספים, כמו ממלכת שומרון, על-שם בירתה, או אפרים, על שם השבט המקראי הגדול שבה ומייסדה.

מנחם עמנואל הרטום

ד"ר מנחם עמנואל הרטום (ל' באב תרע"ו; אוגוסט 1916 - י"ט בתמוז תשנ"ב; יולי 1992) היה רב, מחנך, עורך ומתרגם.

משה דוד קאסוטו

משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto;‏ י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. עסק בפרשנות המקרא, בביקורת נוסח המקרא ובאשורולוגיה.

ספר חנוך ב'

ספר חנוך ב' הנקרא גם רזי חנוך או חנוך הסלאבי, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר מצוי בשלמותו רק בסלאבית כנסייתית עתיקה ונמצא ב-1886 על ידי חוקר המקרא סוקולוב בספרייה הציבורית של בלגרד. הספר הוא פסאודואפיגרפי, כלומר, לא ברור אם המחבר שנטען בטקסט כי חיבר אותו, אכן עשה זאת. בנוסף לספר זה, קיימים שני ספרים אחרים המכונים "ספר חנוך" ועוסקים בעלילות המיוחסות לאותה דמות - ספר חנוך א' (חיבור אשר נמצא במלואו רק בגרסה בשפת הגעז); וספר חנוך ג' (אשר עותק שלם שלו נמצא בעברית ומיוחס לימי הביניים המוקדמים). הספרים לא מהווים "המשך" האחד של השני, אין קשר בינם, וכינויים בסדר הא'ב' נועד לצורכי הבהרת נשוא המחקר בלבד.

מחברו של הספר ותאריך הכתיבה אינם ידועים ושנויים במחלוקת בקהילה המחקרית. הספר נמצא אמנם בסלאבית כנסייתית עתיקה, אך נראה כי מקור זה היה תרגום של טקסט ביוונית, והסברה הרווחת היא כי טקסט יווני זה הוא תרגום מטקסט מקורי שנכתב בארמית ובעברית. טקסט מקורי זה, על כל פנים, לא השתמר. החיבור מתוארך בין המאה ה-1 לפנה"ס לבין המאה ה-1 לספירה, אך מרבית החוקרים סבורים כי חובר במאה הראשונה לספירה (על פי אברהם כהנא, הספר נכתב במקור בעברית, בירושלים, וכאשר בית המקדש היה קיים). קיימות גרסאות שונות גם בסלאבית כנסייתית עתיקה: ארוכה וקצרה (ויש חוקרים הסבורים כי ניתן למיין את הגרסאות לשלוש או ארבע).

פרק מעניין במיוחד הוא פרק ג' אשר בו מתוארות התחבטויותיו המוסריות של חנוך בעת מפגשו עם הנשר - להלן סיפור "אליהו והנשר". בפרק מובעים רעיונות מוסריים הנוגעים לדיני אישות תוך שימוש בדמותו האלגורית של אליהו הנביא.

כמו כן בספר נעשה השימוש הראשון בביטוי "מקצץ בנטיעות" אשר נודע בפרשת "הפרדס".

החיבור נושא נופך אפוקליפטי ואסכטולוגי. עלילת הספר עוסקת בחנוך, ומתארת בגוף ראשון (כביכול מפי חנוך עצמו) את מסעו בשבעת הרקיעים ופגישתו עם אלהים. חנוך דן בבריאת העולם עם אלהים ולאחר מכן, מצווה עליו אלהים לשוב לארץ ולהעביר את הידע שצבר לבני האנוש. חנוך מלמד במשך 30 ימים, שלאחריהם הוא נלקח השמיימה והופך למלאך מטטרון. בשלב זה עובר הספר לתיאור בגוף שלישי של חייהם של מתושלח, מלכי-צדק וניר, אחיו של נח.

תרגום לעברית פורסם עם פרשנותו של אליה שמואל הרטום ככרך ז' של פרשנות הספרים החיצוניים שפרסם.

פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.