אליהו שלמה זלמן בסאן

אליהו שלמה זלמן בסאן (1800[דרוש מקור] - כ"ד בשבט תרמ"ב, 13 בפברואר 1882) היה נפח ידוע ביישוב הישן בירושלים במאה ה-19.

אליהו שלמה זלמן בסאן
פטירה 13 בפברואר 1882 (בגיל 82 בערך)
ארץ ישראל
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים[1]
מקום מגורים ירושלים
בת זוג איטה אסתר אביגיל

ביוגרפיה

פרטים רבים מהביוגרפיה של בסאן אינם ברורים כל צורכם ופורסמו לגביהם במשך הדורות, ובפרט בקרב צאצאיו, כמה גרסאות. על פי נוסח מצבתו שתועד בספר חלקת מחוקק, הוא נולד באסמינה שבפלך וילנה ושם אביו היה זאב[1]. בשנות השלושים של המאה ה-18 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. לפי פנחס גרייבסקי הוא עלה בסביבות תקצ"ו, 1836[2]; אולם במפקד מונטיפיורי משנת תרט"ו מצוין ששנת העלייה היא תקצ"ב[3]. בעת רעידת האדמה בצפת איבד בסאן אשתו ואת שני ילדיו[2]. לפי זהבה בן דב שם אשתו היה צירל בת שמואל דיין[4], אולם אריה מורגנשטרן מביא בשם בן דב ששמה היה רייזל בת שלמה. השמות אינם מופיעים ברשימות ההרוגים ברעידת האדמה[3]. מסורת משפחתית מספרת שגם הוא עצמו כוסה במפולת בניין, והתגלה רק בזכות ידו שבצבצה החוצה[4]. מצפת עבר לחברון ולאחר שנתיים הצטרף יחד עם אחיו מנחם שמואל לפרושים בירושלים, שם נישא ב-1839 לאלמנה איטה אסתר אביגיל. מלבד ארבעה הילדים שהיו לה מנישואיה הראשונים, נולדו לזוג שלושה נוספים: בלומה, יהושע השל יואל ובת שבע גולדה. בסאן ואחיו לקחו חלק בהקמת מוסדות ציבוריים כמו בית החולים ביקור חולים והישיבות 'מדרש אליהו' ו'עץ חיים'[4]. בנו, יהושוע השיל יואל בסאן, היה מן הקונים הראשונים של אדמות פתח תקווה.

עבודתו כנפח

בסאן היה נפח. בחוברת "החרש והמסגר בירושלים" שהוציא פנחס גרייבסקי בשנת תר"ץ ובה תיאר את בעלי המלאכה הראשונים מקרב האשכנזים בירושלים, כתב עליו:

"הראשון לחרשי ברזל היה ר' אליהו זלמן באסאן. מחונן היה בכשרונות נעלים, ידע פרק גדול באמנות ויהי מן המצוינים במלאכה וחרושת המעשה. הוא שעשה המפתח הסודי לדלת הברזל מאהל קבר רחל אמנו. הוא שהציל גרי שכונת משכנות שאננים מחיות וזאבים שהיו באים בלילה למגרש השמם הזה. ויעש מלכודת ברזל גדולה ודלת פתוחה לה ובתוכה תלה בשר צלי, כשהחיה נכנסה במלכדה הזאת נסגרה פתאם הדלת בעדה. בבקר בבקר מצאו בה חיה פראית קופצת מפינה לפינה עד שחדלו לבוא עוד. וכמו כן על בית עלמין בפני החיות הטורפות שחפרו את הקברים. אברהים פשה הוקירו והתחשב באמנותו. פעם נסתם מעין השילוח והוא, בהמצאתו, פתחו"

פנחס גרייבסקי, החרש והמסגר בירושלים, ירושלים תר"ץ, עמ' 8

הוא עבד גם עבור נוצרים ומוסלמים[5]. לפי מסורת משפחתית סירב בסאן לבקשות המופתי לבצע תיקונים בהר הבית, בשל האיסור ההלכתי להיכנס למקום[6].

בספר "חזון ציון" מסופר שהוא בנה את "עמודי היסוד" של בית הכנסת החורבה וכן שתכנן "סולם חבלים" לשימוש הפועלים. הפועלים לא העזו לעלות בו עד שבאסאן, אז בשנות ה־60 לחייו, טיפס עליו והוכיח שהסולם חזק דיו[7].

ב-1840 הקים משה מונטפיורי את המבנה על קבר רחל. כאמור, מסופר שבסאן הכין את הדלת ואת המפתח הגדול לקבר, בהזמנת מונטיפיורי. שיטת הפתיחה הייתה סודית וידועה רק לגבאי המקום[8]. הוא בנה דלת מעץ, מצופה בפסי מתכת לחיזוק. למנעול שהכין התאים שני מפתחות גדולים, בתוספת לשונית דקה מברזל שסייעה בפתיחה. המפתחות הופקדו בידי שמשי קבר רחל, ושמורים עד היום בידי משפחת מונזון האשכנזית ומשפחת בורלא הספרדית[7]. בתחתית המנעול הנציח אליהו את שמו בכתובת: "מעשה ידי אליהו שלמה זלמן ברבי / זאב ש'[שנת] ה'ת"ר לא' [לאמנו] רחל"[7].

לקריאה נוספת

  • זהבה בן דב, "אליהו שלמה זלמן בן זאב באש'ס־בסאן ממגשימי צוואת הגר"א", בתוך: שמחה רז (עורך), קובץ הציונות הדתית ד, ירושלים תשס"ב, עמ' 386-378[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אשר ליב בריסק, חלקת מחוקק ז', ירושלים, תרס"ב, עמ' יג, ב (חלקה ח', שורה ז', קבר מ"ג)
  2. ^ 2.0 2.1 פנחס גרייבסקי, החרש והמסגר בירושלים, ירושלים תר"ץ, עמ' 8
  3. ^ 3.0 3.1 אריה מורגנשטרן, "מפקד כולל הפרושים בארץ ישראל משנת תקצ"ד (1834)", שלם ז (תשס"ב), עמ' 256
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 זהבה בן דב, "אליהו שלמה זלמן בן זאב באש'ס־בסאן ממגשימי צוואת הגר"א", בתוך: שמחה רז (עורך), קובץ הציונות הדתית ד, ירושלים תשס"ב, עמ' 386-378
  5. ^ יהודה מ. טוקטלי, בנתיב חיי: זכרונות, מעשים, ארועים (עמ' 66), הוצאת המחבר, ‏1967
  6. ^ נדב שרגאיעל אם הדרך: סיפורו של קבר רחל (עמ' 66), הוצאת שערים לחקר ירושלים, ‏2005
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 שרה ברנע, המנעול על כפות בקבר רחל - אליהו זלמן באסאן חרש אומן מן היישוב הישן (עמ' 10–11), עת-מול גיליון 238
  8. ^ קובי פינקלר, מטיילים אל קבר רחל בבית לחם, רדיו קול חי, ‏17 באוקטובר 2013
  9. ^ המאמר מבוסס במידה רבה על מסורות משפחתיות, בהן ההיסטוריוגרפיה של משפחת ריבלין, ולפיהן עלה בסאן בעלייה הראשונה של תלמידי הגר"א, בראשותו של הרב הלל ריבלין. עם זאת, חוקרים פקפקו בהיסטוריוגרפיה זו, ואריה מורגנשטרן הראה שהרב ריבלין עצמו עלה רק בשנות ה-30 של המאה ה-19
אבראהים פאשא

אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيم محمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל. בנו (נטען גם שהיה בנו המאומץ) של שליט מצרים מוחמד עלי.

אבראהים ידוע בהיסטוריה היהודית בגלל מעורבותו בעלילת הדם של דמשק, שהייתה חלק מסכסוך בינלאומי גדול שבעקבותיו אולץ לעזוב את סוריה.

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק. בית הכנסת נבנה לראשונה בתחילת המאה ה-18 על ידי קבוצת העולים עם רבי יהודה החסיד, נחרב בידי בוניו הערבים בשל אי תשלום חובות, נבנה בשנית באמצע המאה ה-19 על ידי קבוצה מתלמידי הגר"א, נחרב בשנית בידי הלגיון הערבי לאחר שכבש את העיר העתיקה ב-1948, ונבנה בשלישית בראשית המאה ה-21.

מקור שמו של בית הכנסת בתקופת חורבנו הארוכה בין בנייתו הראשונה והשנייה. בית הכנסת שימש מרכז הקהילה האשכנזית בירושלים עד אמצע ימי המנדט הבריטי, ונחשב לבית הכנסת האשכנזי החשוב והמרכזי בירושלים עד לחורבנו השני.

בסן

בסן הוא שם משפחה יהודי.

האם התכוונתם ל...

צדוק בסן

צדוק בַּסָּן (או: באסאן; א' באלול ה'תרמ"ב, 16 באוגוסט 1882 – 26 במאי 1956) היה צלם ירושלמי, מראשוני הצלמים היהודים בארץ ישראל בתקופת היישוב והצלם היהודי הראשון יליד הארץ.

קבר רחל

קבר רחל הוא מבנה הנמצא במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים. מסורות קדומות של למעלה מ-1,700 שנה מזהות את המקום כאתר שבו נקברה רחל אמנו, ומשום כך הוא נחשב למקום מקודש בעיני היהודים, הנוצרים והמוסלמים. במשך הדורות עברו המצבה שבמקום והמבנה שמעליה שינויים רבים המתועדים בספרות הנוסעים הענפה. מראה מבנה הקבר היה אחד הסמלים המפורסמים של ארץ ישראל, והוא הופיע על חפצי אמנות יהודיים, על בולים ובספרי קודש.

חוקרי ארץ ישראל חלוקים באשר לנכונות הזיהוי של האתר מצפון לבית לחם כמקום קבורתה של רחל. אחד הזיהויים הנוספים המקובלים במחקר למיקומו של קבר רחל הוא האתר המכונה בערבית קובור בני אישראיל ( = קבר בני ישראל) דרומית ליישוב גבע בנימין.

כיום קבר רחל משמש מקום תפילה ליהודים הפוקדים את המקום במשך כל ימות השנה, ובמיוחד בי"א בחשוון, המקובל במסורת היהודית כיום פטירתה של רחל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.