אליהו עסיס

אליהו (אלי) עסיס (נולד ב-1964 באנגליה) הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר־אילן.

אליהו עסיס

ביוגרפיה

אליהו עסיס נולד בשנת 1964 לפרופ' יום טוב עסיס, ולקלרה, באנגליה. ב-1971 עלתה משפחתו לישראל. למד בישיבת הר עציון, שבה רכש השכלה תורנית וסמיכה לרבנות.

את התואר הראשון למד באוניברסיטה הפתוחה. לאחר מכן למד לתואר שני במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן, ובשנת 1994 הגיש את עבודת המוסמך שלו, שעסקה בנושא "מייאוש לתפילה – עיון ספרותי בקינה השלישית במגילת איכה". בשנת 1999 הגיש את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה בנושא "המבנה הספרותי של סיפור כיבוש הארץ בספר יהושע (פרקים א'-י"א) ומשמעותו".

עסיס מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן, והיה בעבר ראש המחלקה וגם כיהן כדקאן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטה.

ספריו

  • ממשה ליהושע ומנס לטבע: ניתוח ספרותי של פרקי הכיבוש בספר יהושע, ירושלים תשס"ה
  • Self-Interest or Communal Interest? An Ideology of Leadership in the Gideon, Abimelech and Jephthah Narratives (Judg. 6-12) (Supplements to Vetus Testamentum, 106), Leiden 2005
  • למען עמו ולמען עצמו: סיפורם של שלושה מנהיגים בספר שופטים, תל אביב תשס"ו
  • Flashes of Fire: A Literary Analysis of the Song of Songs, New York 2009
  • אהבת עולם אהבתיך: קריאה חדשה בשיר השירים, תל אביב 2009
  • פירושים לחגי ולמלאכי (סדרת מקרא לישראל), ירושלים ותל אביב (התקבלו לפרסום; הפירושים נכתבו עם פרופ' רימון כשר)
  • Joel: A Prophet Between Calamity and Hope, New York 2014
  • יואל: בין משבר לתקווה, ירושלים 2015
  • Identity in Conflict: The Struggle between Esau and Jacob, Edom and Israel (Siphrut: Literature and Theology of the Hebrew Scriptures, 19), Winona Lake 2016
והמהדורה העברית: מאבק על זהות - העימותים בין יעקב ועשו, ישראל ואדום, הוצאת מכללת הרצוג - תבונות, אלון שבות, תשע"ח

קישורים חיצוניים

אבימלך בן גדעון

אֲבִימֶלֶךְ בֶּן גִדְעוֹן היה מנהיג שמשל בישראל בתקופת השופטים. יש המונים אותו עם השופטים. הוא עלה למלוכה בשכם וסביבתה בתמיכת בעלי שכם - ראשי המשפחות הכנעניות החזקות בעיר, לאחר שטבח באחיו בני גדעון. ואולם, מלכותו הייתה בלתי יציבה וקצרת ימים - הוא נאלץ לדכא מרידות שפרצו כנגדו, ולבסוף נהרג במהלך מצור על מעוז המורדים בתבץ.

אבימלך היה אחד משבעים ואחד בניו של השופט גדעון בן יואש, ואמו, פילגש גדעון, הייתה כנענית משכם. אבימלך הציע את עצמו לבית אמו להיות שופט אחר מות אביו, בטענו שמוטב כי ימלוך עליהם אדם אחד ולא שבעים. תושבי שכם נאותו להצעה ונתנו לו 70 כסף מבית אלילם שישמש לשכירת רוצחים, ובלשון הכתוב "ריקים ופוחזים" על מנת שיהרגו את אחיו. את אבימלך ממליכים בני עירו באלון מוצב בקרבת שכם.כדי לבסס את שלטונו שחט אבימלך את 69 אחיו ליד אבן בעפרה אך אח אחד בשם יותם ניצל. יותם עלה להר גריזים ונשא את משל יותם, המתאר עצים שביקשו להמליך עליהם מלך, ולבסוף המליכו את האטד, שלא היו לו פירות אלא קוצים. מטרתו של יותם הייתה להתריע בפני בעלי שכם על המהלך השגוי בהמלכת אבימלך.

לאחר מכן החלו מרידות נגד אבימלך בתוך שכם בתואנה שהוא זר אשר הגיע מחוץ לעיר ובשל כך אינו ראוי למלוך עליה. בהתקוממות שבוצעה ניצח אבימלך את געל בן עבד מנהיג המורדים, בעזרתו של זבול- שר העיר שדיווח לאבימלך על המרד, יעץ לו ואף משך זמן עבורו שראה שגעל מזהה אנשים על ראש ההר.

בסוף דיכוי המרד בשכם, אבימלך שרף את מגדל שכם ובו 1000 איש ואישה וזרע את העיר שכם במלח.

אך כאשר פנה להילחם נגד המורדים בתבץ (יש המזהים עם טובאס כיום), נהרג: כאשר קרב אל המגדל על מנת לשרפו, השליכה עליו אשה פלח רכב וניתצה את גולגלתו. נערו קטל אותו בחרב לפי פקודתו: "שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי, פֶּן-יֹאמְרוּ לִי: אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ". למרות זאת, בדורות הבאים נזכר אבימלך כמי שהומת בידי אישה, כדברי יואב בן צרויה: "מִי-הִכָּה אֶת-אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבֶּשֶׁת? הֲלוֹא-אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחוֹמָה, וַיָּמָת בְּתֵבֵץ".במבט היסטורי, ניתן לראות בסיפור אבימלך ניסיון שנכשל לכונן מלוכה הממזגת אלמנטים כנעניים וישראליים בתקופת השופטים. ניסיון המלוכה הבא, שהצליח, היה רק בימי שאול המלך אלא שאז בקשת המלוכה באה מקרב עם ישראל ואושרה על ידי הנביא.

גדעון בן יואש

גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ הוא דמות מקראית, שעל פי המסופר בספר שופטים היה השופט החמישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

גדעון הציל את ישראל מיד מדיין, עמלק ובני קדם. הוא כונה גם ירובעל (שמואל א', י"ב, י"א) וירובשת (שמואל ב', י"א, כ"א), היה משבט מנשה מהעיר עפרה, ממשפחת "אבי העזרי". (לדעתו של רש"י אביו היה מבני אביעזר בן גלעד בן מנשה.)

הניצחון על המדיינים נזכר בדורות הבאים כאחד הניצחונות הגדולים. הניצחון על מדיין ועל מלכיהם, מוזכר במזמור תהילים, פ"ג, י"ב, מצוין בשמואל א', י"ב, י"א, וגם בישעיהו, ט', ג' ו-י', כ"ו.

סיפורו מתואר בספר שופטים, פרק ו' עד פרק ח'. גדעון פעל אחרי דבורה הנביאה וניצחונה על עמי כנען. לאחר מותו תפס בנו אבימלך בן גדעון, את המלוכה על העיר שכם תוך טבח אֶחיו, והוקע על ידי אחיו יותם במשל יותם (שם, ספר שופטים, פרק ו' עד פרק ט').

השולמית

הַשּׁוּלַמִּית היא דמות מקראית, שמה או כינויה של הנערה בשיר השירים. שמה מופיע פעמיים בפרק ז', פסוק א' ולפני השם מופיעה ה"א הידיעה: הַשּׁוּלַמִּית, בַּשּׁוּלַמִּית.

יהושע בן נון

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הוא דמות מקראית. על פי המסופר בספר יהושע, הוא הנהיג את עם ישראל לאחר מות משה, בתקופת כיבוש הארץ והתנחלות השבטים. על פי מסורת המובאת בתלמוד, יהושע הוא המחבר העיקרי של ספר יהושע. הוא היה משרתו של משה וגם תלמידו. כאשר עלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית, ליווה אותו יהושע חלק מן הדרך.

יהושע מוזכר לראשונה בקרב שניהלו בני ישראל מול עמלק ברפידים, קרב אותו ניהל יהושע. לאחר מכן היה יהושע אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ, יחד עם כלב בן יפונה. בהזדמנות זו, הוסיף לו משה את האות י' לשמו, שהיה בתחילה "הושע".

לאחר מותו של משה, שמינה את יהושע ליורשו, הכניס יהושע את בני ישראל לארץ כנען, וניהל את מסע כיבוש הארץ, החל ביריחו והעי, דרך הניצחון על חמשת המלכים במקדה (שם אמר: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"), וכיבוש לבנה, לכיש, עגלון, חברון ודביר, ועד לקדש ברנע בדרום, עזה במערב וחצור בצפון.

נחלת יהושע בן נון הייתה אז תמנת חרס, ושם אף נקבר.

לאחר מותו של יהושע הונהג העם על ידי זקני העם, ואחריהם בידי השופטים.

יום טוב עסיס

יום טוב עסיס (Yom Tov Assis‏; 1942 - 16 ביוני 2013, ח' בתמוז תשע"ג) היה היסטוריון ישראלי, יהודי יליד סוריה, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל, ראש מרכז היספניה-יודאיקה לחקר יהדות ספרד ופורטוגל, יו"ר אקדמי של המרכז לחקר יהדות ארם צובא וסביבתה באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. הוא עמד בראש "החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה".

יפתח הגלעדי

יפתח הַגִּלְעָדִי לפי המקרא, היה השופט השמיני ששפט את ישראל בתקופת השופטים. סיפור קורותיו מתואר בספר שופטים, פרקים יא–יב. יפתח, המתואר כ"גיבור חיל", שפט את ישראל שש שנים, ולחם והביס את בני עמון. לפני ניצחונו נדר יפתח נדר לאלוהים ובו התחייב כי אם ינצח, יעלה לעולה את היוצא לקראתו, ולאחר שלצערו הייתה זו בתו היחידה, שיצאה לקראתו בשירים ובמחולות, הקריב אותה לעולה.

יפתח שפט אחרי יאיר הגלעדי, ואחריו שפט אבצן מבית לחם. בספרו קדמוניות היהודים מציין יוסף בן מתיתיהו כי יפתח שלט שש שנים ונקבר בעיר מצפה.

חז"ל מגנים את יפתח, שפעל לדעתם בקיצוניות רבה וללא מחשבה, ובכך המיט אסון על עצמו, על בתו ועל רבבות אחרים מבני אפרים שנהרגו על ידיו.

הסיפור משמש כהפטרה של פרשת חוקת, בו נותן יפתח סקירה היסטורית, הכוללת גם את המלחמה נגד סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן המתוארת בפרשת חוקת.

מגדים (כתב עת)

מגדים הוא ביטאון לענייני מקרא היוצא לאור על ידי הוצאת "תבונות" של המכללה האקדמית הרצוג. כתב-העת, הרואה אור פעם-פעמיים בשנה, הוא אחד מכתבי-העת העבריים הפעילים הבודדים (יחד עם "בית מקרא" ו"שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום"), שמוקדשים רובם ככולם למאמרים העוסקים בהיבטים שונים של התנ"ך.

"מגדים" התחיל לצאת לאור בשנת 1986, ועד לשנת 2016 הופיעו חמישים וששה גיליונות ובהם 359 מאמרים. העורך הראשי (נכון לשנת תשע"ו) הוא ד"ר יושי פרג'ון, ולצידו עורכים הרב ד"ר אברהם שמאע והרב יובל שרלו. עם חברי המערכת הרחבה נמנים פרופ' יוסף עופר ראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן; פרופ' אליהו עסיס, דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן; הרב יעקב מדן ראש ישיבת הר עציון; הרב ד"ר יואל בן נון, ואישים אחרים מהציונות הדתית. בין הכותבים ל"מגדים" - חוקרי מקרא, מרצי המכללות וסטודנטים מתקדמים, בעיקר מישיבת הר עציון, ממכללת הרצוג ומשלוחותיה.

הקו המנחה של "מגדים" הוא שמירה על האיזון בין רמה אקדמית נאותה מחד ופניה לציבור אמוני משכיל מאידך. אי-לכך, הנושאים הפופולריים ביותר של מאמרי כתב-העת הם ניתוח ספרותי של התנ"ך והפרשנות היהודית למקרא, המאפשרים אימוץ גישות מחקריות ללא הצורך להתמודד עם סוגיות טעונות כמו תורת התעודות. המאמרים המתפרסמים ב"מגדים" עוברים ביקורת ועריכה קפדניות, שנועדו לשמור על הרמה הגבוהה של כתב העת.

רובם הגדול של מאמרי מגדים (52 הגליונות הראשונים), הועלו לאתר של הוצאת תבונות והם זמינים לקריאה ללא תשלום.

ספר יואל

ספר יוֹאֵל הוא הספר השני בקובץ תרי עשר, הקרוי כשם הנביא הבא בכותרת הספר: יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל. עיקר הספר עוסק בשני נושאים הנראים רחוקים זה מזה: מכת ארבה קשה, ויום ה', יום שבו ישפוט ה' את הגויים ואת עם ישראל בעמק יהושפט.

ספר יואל מורכב משני חלקים שהקשר ביניהם אינו ברור לגמרי. בחלק הראשון (פרקים א' - ב') עוסק הספר במכת ארבה קשה במיוחד, תוך תיאורים מופלגים של הארבה (כְּגַן-עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו - וְאַחֲרָיו מִדְבַּר שְׁמָמָה... כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ, וּכְפָרָשִׁים כֵּן יְרוּצוּן... לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ, רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם... [ב', ג' - י']), ובבצורת שנגרמת בעקבות כך. בחלק זה של הספר קורא הנביא מספר פעמים לתפילה, חזרה בתשובה וצום לכל חלקי העם. בחלקו השני של הספר אין התייחסות לארבה או לבצורת, והנביא עובר לנבואות בלשון עתיד. נושאן של נבואות אלו הוא יום ה', יום המשפט בו ייענשו הגויים ועם ישראל ישב לבטח בארצו לעולמים.

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל. הספר מתאר את קורותיה של תקופת השופטים בתולדות עם ישראל, היא התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה ועד ימיו של שמואל הנביא וראשית המלוכה.

רימון כשר

רימון כשר (נולד בא' באדר תש"ה, 14 בפברואר 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שב"כתובים" בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זו. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה. במסורת הנוצרית מופיע פירוש אלגורי דומה, הרואה במגילה דימוי ליחסי ישו והכנסייה הנוצרית. מגילת שיר השירים השפיעה רבות על השירה העברית כמו גם על הספרות העולמית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.