אליהו כי טוב

הרב אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן ה'תרע"ב - ו' באדר א' ה'תשל"ו; 22 במרץ 1912 - 7 בפברואר 1976) היה עסקן ציבורי, איש חינוך ומחבר ספרות תורנית חרדי ישראלי. נודע במיוחד בעקבות ספר התודעה שכתב.

אליהו כי טוב
הרב אברהם אליהו מוקוטובסקי כי טוב

תולדות חייו

נולד בעיר ורשה שבפולין, לרחל ולמיכאל מוקוטובסקי, מחסידי הרב צדוק הכהן מלובלין. בילדותו עברה המשפחה לעיירה אופולה לובלסקי. בהיותו כבן 17 שנה עקר לוורשה, שם עסק במלאכת כפיים, בלימוד בבית המדרש ובפעילות ציבורית במסגרת תנועת צעירי אגודת ישראל בפולין. במסגרת פעילותו החינוכית היה מרצה שיעורים קבועים בתלמוד ובספרי הגות ומחשבה. כן התנדב לעסוק בחינוך והוראה במוסדות יהודיים שאינם דתיים. למד אצל הרב יוסף ביגון, ששלח אותו ללמוד דרכי חינוך אצל יאנוש קורצ'אק.

נישא להינדא רבקה, אחותו הצעירה של אלכסנדר זושא פרידמן ומיד לאחר מכן בשנת ה'תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל ועסק למחייתו כפועל בניין. בעבודתו זו גילה את מעמדו הנחות של הפועל החרדי, והצטרף לפועלי אגודת ישראל (פא"י). כעבור מספר שנים, בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים ופוליטיים עם הנהגת אגודת ישראל ותנועת הבת שלה פועלי אגודת ישראל, פרשו כי-טוב וכמה מחבריו מפא"י והקימו את תנועת פאג"י (גם אלו ראשי-תיבות של פועלי אגודת ישראל)[1]. במסגרת פעילותו בתנועת פאג"י היה מעורכי עיתונה של התנועה - "הקול", שבו פרסם מאות מאמרים תחת כינויים שונים בנושאים מגוונים. ערך גם את עיתונה היומי של התנועה "היומן" ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". את מאמריו חתם בשמו הספרותי אליהו כי טוב, אשר לימים אומץ על ידו כשמו הרשמי.

בשנת ה'תש"א הקים את בית הספר החרדי לבנים "שילה" וניהל אותו כשמונה שנים[2].

בבחירות לאספה המכוננת, הכינו חוגי פאג"י רשימה נפרדת מהחזית הדתית שבה שולבה אגודת ישראל. במסגרת מאמצים למנוע ריצה נפרדת[3] הוצע שמוקוטובסקי יוצב במקום השני מטעם אגודת ישראל בחזית הדתית. יצחק מאיר לוין סירב והודיע על התפטרותו[4]. בעקבות זאת, רצו המפלגות בנפרד ומוקוטובסקי עמד בראש הרשימה החרדית[5], שלא עברה את אחוז החסימה.

בסוף שנת 1950 חבר לחבר הכנסת מאיר דוד לוינשטיין בדרישה לכינוס ועידה ארצית של אגודת ישראל כדי לדון בהתנהלות של הנהגת אגודת ישראל, בין השאר בטענות על בזבוז כספים על עיתון המודיע[6]. המהלך לא צלח ומוקטובסקי וחבריו הורחקו מהמפלגה[7][8][9]. בשנת 1951 עמד בראש רשימת "אמוני ישראל" לכנסת השנייה[10], שגם היא לא עברה את אחוז החסימה[11]. בעקבות זאת פרש בשנת תשי"ד מעסקנות ומפעילות פוליטית והחל לעסוק בכתיבה.

יסד הוצאת ספרים קטנה בשם "א", שבה פרסם את 12 ספריו. כתבים נוספים טרם נדפסו. מאז ועד סוף ימיו עסק בעיקר בכתיבה ובעריכה. כתב עשרות ספרים, בהם בולט במיוחד "ספר התודעה".

נפטר בו' באדר א' ה'תשל"ו (1976) ונקבר בבית הקברות הר המנוחות, סמוך לקברו של רבי מאיר שפירא מלובלין. בהלווייתו השתתף רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב, שהרב כי טוב עמד עמו בקשר[12].

מספריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בועידת הנוער האגודתי, המשקיף, 19 באפריל 1946
  2. ^ אליהו כי טוב, ספר התודעה, עריכה: חנוך ויוסף בן ארזה, ישראל: יד אליהו כי טוב, שניה, 1997, עמ' כריכה אחורית
  3. ^ מרכז אגודת ישראל חייב את המורדים, חרות, 29 בדצמבר 1948
  4. ^ הרב י. מ. לוין הודיע שלא יעמיד מועמדותו לבחירות, חרות, 31 בדצמבר 1948
  5. ^ 21 רשימות־מועמדים לאסיפה המכוננת, על המשמר, 7 בינואר 1949
  6. ^ נסיון פוטש במרכז אגו"י, הצופה, 1 בינואר 1951
  7. ^ נסיון למרד במרכז אגודת ישראל, דבר, 2 בינואר 1951
  8. ^ ופילוג בלתי נמנע בשורות אגודת ישראל, חרות, 27 במרץ 1951
  9. ^ מהחלטות ועידת אגודת ישראל, דבר, 12 באפריל 1951
  10. ^ גוש דתי נגד החזית הדתית, חרות, 10 באפריל 1951
    פאג"י לדין תורה עם האגודה, הצופה, 11 ביולי 1951
  11. ^ המועמד ששידר ברמקול, מעריב, 3 באוגוסט 1951
  12. ^ "המהפכן מבית פסישחא / זאב קיציס". מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות (בעברית). 19 במרץ 2011. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2018.
  13. ^ PDS SSO, aleph.nli.org.il
אמוני ישראל

אמוני ישראל אחוד ספרדים-אשכנזים הייתה מפלגה שהתמודדה בבחירות לכנסת השנייה שהתקיימו בשנת 1951, אך לא עברה את אחוז החסימה. הרשימה כללה גורמים שמרניים שפרשו מאגודת ישראל לצד גם אישים דתיים מבני עדות המזרח שהשתייכו לחוגים מתונים יותר.

חנוכה

חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים. ימים אלה הם ימי הודאה, שאותם תיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני, לזכר ניצחונם של החשמונאים במרד נגד היוונים, חנוכתו מחדש של בית המקדש, ונס פך השמן. החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה, בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת. חנוכה נחשב כמצווה דרבנן. חנוכה (יחד עם פורים) הוא אחד משני החגים הבולטים ביותר שנוספו למסורת ישראל, על ידי היהדות הרבנית.

חשוון

חשוון או מרחשוון הוא חודש בלוח העברי, החודש השמיני לפי המסורת המקראית והשני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסתיו.

יוסף ביגון

הרב יוסף ביגון (תרס"א, 1901 – תמוז תש"ב, 1942) היה איש תנועת המוסר ואיש חינוך יהודי ליטאי שפעל בפולין. כיהן כמשגיח בישיבת עץ חיים בהיידה שבבלגיה. נספה בשואה.

יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.

יצחק גינזבורג

הרב יצחק פייוויש גינזבורג (מכונה בפי חסידיו: המלאך; נולד בכ"ח בחשוון ה'תש"ה, 14 בנובמבר 1944) הוא חסיד חב"ד, נשיא ישיבת עוד יוסף חי ביצהר, ראש עמותת "גל עיני" וראש תנועת "דרך חיים".

יצחק זלר

הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים. נספה בשואה.

יצחק נסים

הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 - ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי לישראל - בין השנים ה'תשט"ו-ה'תשל"ג, 1955–1972.

ישראל פרידמן מרוז'ין

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (ג' בתשרי ה'תקנ"ז - ג' בחשוון ה'תרי"א; אוקטובר 1796 - אוקטובר 1850). מכונה "הרוז'ינר" או "הרוז'ינאי" או "סבא ישראל" או "האדמו״ר מרוז'ין", מייסד חסידות רוז'ין שהיא חסידות אב למספר ענפי חסידות.

מסכת אבות

מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה. בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות בדינים ובהלכות, מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. במקורה, היו במסכת חמישה פרקים, אך במשך השנים התווספו למסכת קטעים שונים. הארוך מבין קטעים אלו נוסף כפרק שישי למסכת, ומכונה פרק קניין תורה. שינויי הנוסח בפרק זה (ובמשניות שנוספו בפרק הקודם) רבים, ככל הנראה בשל העובדה שהם נוספו למשנה רק בשלב מאוחר יותר.

למסכת אבות לא חובר פירוש בתלמוד הבבלי או בתלמוד הירושלמי, וגם אין לה מסכת מקבילה בתוספתא. עם זאת, החיבור אבות דרבי נתן מושתת בעיקרו על חיבור זה, ומהווה הרחבה שלו. כמו כן, פירושים רבים חוברו למסכת במרוצת הדורות על ידי רבנים מתקופת הראשונים והאחרונים, וכך גם לפרק קניין תורה.

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע. לדוגמה, מצוות סוכה חלה רק במהלך חג הסוכות, ומצוות הנחת תפילין חלה רק בימי חול, ביום ולא בלילה. אבל מצוות שיש להן זמן חלות קבוע אך אין להן זמן ביטול, כגון מילה ביום השמיני או פדיון הבן ביום השלשים אינן בכלל זה.

ייחודן של מצוות עשה שהזמן גרמן הוא שלמעט מספר חריגים, נשים (וכן עבדים כנעניים) פטורות מהן, כלומר נשים אינן מחויבות מבחינה הלכתית לקיים מצוות אלו, בשונה ממצוות עשה שלא הזמן גרמן וכן כל מצוות לא תעשה, שככלל חלות על נשים וגברים במידה שווה.

משה לייב מסאסוב

רבי משה יהודה לייב אֶרבליך מסאסוב (תק"ה, 1745 – ד' בשבט תקס"ז, 1807) היה אדמו"ר בדור השלישי והרביעי של תנועת החסידות, רבם של אלפי חסידים. ממפיצי החסידות הבולטים בחבל גליציה. התפרסם בדאגתו לזולת וב"אהבת ישראל" שהייתה בו.

סופרים ושמות עט שלהם

רשימה זו מציגה את שמותיהם של סופרים שפרסמו את כתביהם תחת שם עט, ובדרך כלל נודעו בעיקר בשם העט.

ספר התודעה

ספר התודעה הוא ספר על לוח השנה העברי ומועדי ישראל מאת הרב אליהו כי טוב. הספר מסודר לפי חודשי השנה, מתשרי ועד אלול. מכיל דינים, הלכות ומנהגים למועדי השנה, ומסביר את משמעותם ומקורותיהם.

בספר 35 פרקים, פרק לכל חודש ובנוסף למספר חגים הוקדש פרק נפרד.

פרקים עם יחס חיובי ליום העצמאות ויום ירושלים הוכנו על ידי המחבר, אך לא הוכנסו לבסוף לספר, בשל חשש מתגובות שונות בציבור הדתי והחרדי. פרקים אלה יצאו כחוברת נספח נפרדת (שנקרא על ידי חתנו, חנוך בן ארזה, "כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר", והופיעו במהדורה שיצאה באנגלית (בהוצאת פלדהיים).

הספר במהדורתו הראשונה כלל 2 כרכים (במהדורה הנפוצה שניהם כרוכים יחד, כ-700 עמודים סך הכול) ויצא לאור לראשונה בשנת 1958 (ה'תשי"ח), ולאחר מכן בכמה מהדורות נוספות.

בשנת ה'תשנ"ז יצא מחדש בשתי מהדורות, אחת מורחבת בשלושה כרכים, שנייה המיועדת לתלמידי בתי הספר בכרך אחד מאוחד אך ללא המקורות, הספרים יצאו בהוצאת יד אליהו כי טוב על ידי חנוך בן ארזה, חתנו של הרב. מהדורה נוספת הודפסה בשנת ה'תשס"א (2001).

פאג"י

פאג"י (ראשי תיבות: פועלי אגודת ישראל) הייתה תנועה אידאולוגית ופוליטית שבשלהי 1940 פרשה מאגודת ישראל על רקע חילוקי דעות על מידת שיתוף הפעולה שיש לנקוט עם התנועה הציונית וסיבות נוספות. יש להבחין בינה לבין פועלי אגודת ישראל (פא"י) שנחשבה בעלת זיקה מסוימת לציונות לעומת אגודת ישראל הלא-ציונית ופאג"י האנטי-ציונית.

פורים

חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים"). החג נקבע כיום הודאה לה' על הצלת היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן, המשנה למלך אחשוורוש.

על פי מגילת אסתר, החג נקרא על שום ה"פור" (גורל בפרסית) שהטיל המן כדי לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים. בעקבות רצף אירועים המתוארים במגילה, התהפך הגלגל, ובזכות אסתר סוכלה מזימתו של המן שנתלה, והיהודים הם שהרגו באותו יום באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים ויום הטבח המתוכנן, הוא יום תענית אסתר לזכר הצום שהונהג במלחמה. סברה אחרת קושרת למנהג זה את התענית של אסתר המלכה, טרם ניגשה למלך בבקשה לבטל את הגזירה.

מצוות החג כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו וסעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע". החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים.

חג הפורים וחג החנוכה הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים (היהדות הרבנית). חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. עם זאת, לחג הפורים תוקף גדול יותר מחג החנוכה, הנקרא "דברי קבלה", בשל היותו תקנה מזמן הנביאים. במקורות שונים נעשית השוואה בין פורים ליום הכיפורים.

שיכון פאג"י

שיכון פאג"י היא שכונה חרדית קטנה בתוך שכונת סנהדריה בירושלים.

שלמה זלמן בהר"ן לעווי

שלמה זלמן (בהר"ן) לעווי (כונה בירושלים: רבי נחומצן, בהר"ן ראשי תיבות של בן הרבי נחום) (התקצ"ו - כ"א בכסלו ה'תרפ"ח 15 בדצמבר 1927) היה מנהל החשבונות של חברת ההתיישבות שהייתה אחראית לייסוד השכונות מחוץ לחומות במאה ה-19 בירושלים. הרב לעווי היה תושב שכונת בתי מחסה בעיר העתיקה והוא הרבה לעסוק בהתנדבות בניהול כספי החברה.

תפילה זכה

תפילה זכה היא תפילה שנהוג לאומרה ברבות מקהילות אשכנז בפתיחת תפילות יום הכיפורים, קודם תפילת כל נדרי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.