אלחנן ריינר

אלחנן ריינר (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והמנהל האקדמי של הספרייה הלאומית. מחקריו מתמקדים בשני ענפים מרכזיים: תרבות יהדות אשכנז בעת החדשה המוקדמת, בדגש על מזרח אירופה וההיסטוריה הדתית והתרבותית של ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה ובראשית ימי הביניים. בפרט חקר את תופעת העלייה לרגל ואת השלכות המעבר מכתיבה ידנית לדפוס על תהליכי תקשורת בקרב אליטות המשכילים.

תולדות חייו

נולד בשכונת רחביה בירושלים, לרב יוסף יהודה ריינר, שהיה ר"מ בישיבת קול תורה וראש הישיבה הקטנה של אותה הישיבה. אחיהם של הרב שמואל ריינר ופרופסור רמי ריינר, וגיסו של פרופסור ישראל יובל. בין 1960 ל-1965 למד בכמה ישיבות: ישיבת קול תורה, מרכז הרב, פוניבז' וחברון. בשנת 1988 קיבל תואר דוקטור מן האוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא עלייה לרגל ועלייה לרגל לארץ ישראל בין השנים 10991517. מאז 1990 חבר סגל אוניברסיטת תל אביב.

מאז 1994 עמית מחקר במרכז הרברט כץ ללימודים מתקדמים ביהדות באוניברסיטת פנסילבניה.[1] חבר המרכז הישראלי ללימודים מתקדמים.[2]

בין 1994 ל-2010 חבר מערכת בכתב העת גלעד: לתולדות יהודי פולין ותרבותם. מ-1996 ואילך חבר מערכת בכתב העת Polin: Studies in Polish Jewry היוצא לאור באוקספורד.

כיהן כיו"ר המוקד להגנת הפרט.

  • ערך את סדרת הספרים עלמא שספריה פורסמו בתחילה על ידי הוצאת עם עובד ואחרי כן על ידי מכון שלום הרטמן.
  • עורך סדרת "יריעות" - מסות, עיון ומחקר במדעי היהדות המשיקים למדעי הרוח והחברה הכלליים.

פרסומים

רשימת המאמרים של אלחנן ריינר באתר רמב"י

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דף חוקר במרכז הרברט כץ
  2. ^ המרכז הישראלי ללימודים מתקדמים
אורה לימור

אורה לימור היא פרופסור אמריטה להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה, וכיהנה בעבר כסגנית נשיא האוניברסיטה לעניינים אקדמיים.

אליעזר רפאל מלאכי

אליעזר רפאל מלאכי (אנגלמן; ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 - ט"ז בניסן ה'תש"ם, 2 בפברואר 1980) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, יהודי-אמריקאי יליד ירושלים.

בית כנסת הרמב"ן

בית הכנסת הרמב"ן הוא בית כנסת עתיק השוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, ונחשב לבית הכנסת הרבני הקדום ביותר ברובע (בית הכנסת הקראי בירושלים קדום ממנו). יסוד בית כנסת זה מיוחס לרמב"ן, אולם ישנן השגות על זיהוי זה.

גלעד (כתב עת)

גלעד הוא כתב עת (נקרא גם מאסף) לתולדות יהודי פולין ותרבותם. כתב העת יוצא אחת לשנתיים (דו-שנתון) ומתפרסם על ידי המכון לחקר תולדות יהדות פולין ויחסי ישראל-פולין, המרכז לחקר התפוצות על שם גולדשטיין-גורן, אוניברסיטת תל אביב.

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינת הצלבנים שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187. אוכלוסיית הממלכה מנתה כ-300,000-350,000 נפש והתחלקה לשני חלקים עיקריים: פרנקים והלא פרנקים. הפרנקים הם הכובשים הצלבנים, והם נהנו משורה של זכויות יתר. הלא פרנקים סבלו מאפליה וניידותם החברתית הייתה מוגבלת אפילו בסטנדרטים של ימי הביניים. בפרט, משרות המנהל היו סגורות בפניהם.

הלבנון

"הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים 1863–1886 (20 כרכים שנתיים), בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו הראשי במשך כל השנים היה יחיאל ברי"ל.

המוקד להגנת הפרט

המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר הוא ארגון זכויות אדם שפועל בקרב הפלסטינים החיים ביהודה, שומרון וחבל עזה.

הספרייה הממלכתית של רוסיה

הספרייה הממלכתית של רוסיה או ספריית המדינה של רוסיה (ברוסית: Российская государственная библиотека) היא הספרייה הלאומית של רוסיה. הספרייה ממוקמת במרכז מוסקבה, בירת רוסיה והיא הגדולה שבספריות המדינה ואחת מהספריות הגדולות בעולם, עם כ-45 מיליון פריטים.

חבצלת (כתב עת)

"חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי. הוא יצא בערך פעמיים בחודש.

חגי בן-שמאי

חגי בן-שמאי (נולד ב-25 ביולי 1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית שבמכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים, והמנהל האקדמי לשעבר של הספרייה הלאומית.

יאיר חיים בכרך

הרב שמעון יאיר חיים בַּכָרָךְ (מכונה על שם חיבורו חַוֹת יאיר; ה'שצ"ח, 1638 – א' בטבת ה'תס"ב, 1 בינואר 1702) שימש כרב בקובלנץ, מיינץ (מגנצא) ובסוף ימיו בוורמס (וורמייזא). היה מגדולי האחרונים באשכנז.

יהושע בן אריה

יהושע בן אריה (נולד ב-1928) הוא גאוגרף ישראלי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה לשעבר. בן אריה הוא מגדולי חוקריה של ירושלים וארץ ישראל, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל בתחום חקר ארץ ישראל לשנת תשנ"ט.

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1520, ה'ר"פ – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (בחלוקת התקופות המקובלת בספרות הרבנית, המהר"ל משתייך לתחילת תקופת האחרונים).

מהר"ל, שיצר גשר בין הגות ימי הביניים להגות הרנסאנס, נולד כשני עשורים בלבד לאחר גירוש ספרד והגעת קולומבוס לאמריקה, בתקופה שבה פרחה הקבלה בארץ ישראל. שימש כאב בית הדין וכראש ישיבה בערים פוזנן שבפולין, ניקלשבורג (ניקולסבורג; כיום מיקוּלוב) שבמוראביה ופראג שבבוהמיה (שתי האחרונות חלק מכתר בוהמיה, ומצויות בצ'כיה של ימינו).

מעבר לבקיאותו הרבה של מהר"ל בתלמוד, בספרות האגדה ובקבלה, היה גם בקי בפילוסופיה (בפרט האריסטוטלית), וכן באסטרונומיה ובשאר המדעים של תקופתו. כמו כן, היה מנהיג רוחני-פוליטי ובעל מהלכים אצל רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

תורתו השפיעה רבות הן על תנועת החסידות והן על תנועת ההתנגדות, שקמו למעלה ממאה וחמישים שנים לאחר מותו, ספריו נלמדים כיום בכל ישיבה, והם נחשבים כבסיס (תפארת ישראל, נצח ישראל) שמקנה הסתכלות תורנית נכונה על עולם התורה וקניית אמונה. ספרו נתיבות עולם, פותח צוהר להבנת מידות נפש האדם. אישיותו המיוחדת, אשר בה רב הנסתר על הנגלה שימשה כר פורה לסיפורים ואגדות על מעשיו למען יהודי פראג כגון זו על הגולם שיצר.

מחזור תפילה

מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים. השם "מחזור" התייחס בראשיתו לספר שבו היו רשומות התפילות של כל מחזור השנה, ימי החול, השבת, ראש חודש, תעניות והחגים השונים. רק מאוחר יותר החלו (בתחילה בקהילות אשכנז) להפריד בין סידור התפילה, לבין ה"מחזור".לכבוד מועדי השנה יש תפילות רבות המיוחדות למועד, קריאות מיוחדות בתורה לכבוד החג ופיוטים שנתקנו לכבוד החג או נאמרים בתפילות החג. המחזור מקבץ את כל הנצרך למתפלל במועד יחד, לנוחות המתפלל.המחזור נועד בתחילה בעיקר לחזנים והוא היה מאויר בפאר ובאמנות. "מחזור לייפציג" מתקופה זו - מן המעוטרים שבמחזורים הקדומים, עשיר באיורים ובציורים. דוגמה נוספת למחזור מפואר הוא מחזור נירנברג כשהחלו להדפיסו, הפך המחזור לנחלת הכלל ולספר אישי לכל מתפלל. המחזור הראשון שנדפס המכיל את תפילות כל השנה הוא "מחזור בני רומא" משנת ה'רמ"ו (1486).

לקהילות אשכנז היו בגדול שלוש נוסחאות - מחזור אשכנז, מחזור כמנהג פולין ופיהם (בוהמיה), ומחזור שלישי - מחזור צרפת, שמעולם לא נדפס, כי מנהגו חדל להתקיים לאחר גירוש יהודי צרפת.השוני בין נוסחי התפילה של הסידור קיים גם במחזור אלא שבניגוד לתפילות הקבע שבסידור בהן קיימת חפיפה רבה בין הנוסחים השונים, בתפילות שבמחזור ובפרט בפיוטים הכלולים בו קיים שוני רב בין נוסחי התפילה השונים. לעיתים אפילו בין המתפללים אותו נוסח בימי השנה הרגילים קיימים מספר מנהגים שונים ביחס למחזור. ישנם למשל מחזורים כפי מנהג קהילות מסוימות כגון: מחזור "תפילה למשה" כמנהג קהילות גאורגיה. ובצפון אפריקה כמו מחזור שפתי רננות של יהודי ג'רבה או מחזור אוראן-תלמסאן, קהילות אשר במהלך השנה עושות שימוש בנוסח הספרדים ורק בימים הנוראים מתפללות במחזור משלהן השונה מן המחזור הספרדי הסטנדרטי. דוגמה נוספת היא החלוקה למנהג המערבי והמזרחי בנוסח אשכנז אשר ברובה קיימת רק במחזור ולא במהלך השנה, למעט מקרים בודדים.

מישור החוף

מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

מישור החוף הוא אזור נוח לפיתוח ולהתיישבות. קרקעות הסחף עמוקות ופוריות, האקלים ממוזג, גשמים עם טמפרטורות נוחות, ומפלס גבוה של מי תהום המאפשר שאיבת מים בקלות יחסית. החלק המישורי נוח לתנועה ולמעבר והסמיכות לים התיכון מהווה מקור פרנסה.

מנחם החברוני

רבי מנחם בן רבי פרץ החברוני, הוא שמו־לכאורה של יהודי מצרפת ששהה בחברון מספר שנים ברבע הראשון של המאה ה-13. הוא מתואר ככותבה של איגרת בה סיכם בין השאר את מסורת הזיהוי של מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל שלמד להכיר בשנות מגוריו ומסעותיו בה, מפי היהודים יושבי הארץ.

עיר עמים

עיר עמים היא עמותה המזוהה עם השמאל הפוליטי בישראל, שמטרותיה, על פי פרסומיה, הן "יציבות, שוויון ועתיד מדיני מוסכם בירושלים". העמותה חותרת לקידום הסדר פוליטי-מדיני, שעיקרו העברת חלקים מירושלים, שסופחו לישראל ב-1967, לשליטת הרשות הפלסטינית. העמותה מקיימת קשרים עם פלסטינים תושבי העיר, וכן עם גורמים בינלאומיים הפועלים בנושא.

העמותה נוסדה בשנת 2000 על ידי עו"ד דניאל זיידמן.

עליית בעלי התוספות

עליית בעלי התוספות (מכונה גם עליית שלוש מאות הרבנים), הייתה תנועה של קבוצות עולים, שהגיעו בתקופה הצלבנית לארץ ישראל החל מראשית המאה ה-13 ובמהלכה, מאנגליה ומצרפת. קבוצות אלו היו חריגות בגודלן ובהרכבן האנושי, וכללו מנהיגים ורבנים חשובים מבעלי התוספות.

בין העומדים בראש תנועת בעלי התוספות משנת 1210, היו רבי שמשון משאנץ ורבי יהונתן מלוניל. מאוחר יותר גם רבי יחיאל מפריז שלדעת חוקרים הגיע לארץ ישראל עם ישיבתו ב-1258. העולים האמינו שהתיישבותם בארץ ישראל תזרז את ביאת המשיח.

העולים התיישבו בירושלים תחת שלטון המוסלמים, אך הוצאו ממנה לאחר פרק זמן,

וכן בעכו כאשר שימשה כמרכז השלטון הצלבני בארץ ישראל, ובה התקיימה קהילה יהודית חשובה וגדולה. שתי הקהילות נחרבו במהלך המאה ה-13 וככלל האזור סבל ממלחמות רבות.

עלמא בית לתרבות עברית

עלמא, בית לתרבות עברית בתל אביב, היא עמותה אשר נוסדה ב-1996 על ידי ד"ר רות קלדרון,

הלימודים בעלמא עוסקים בתרבות העברית ונסובים על שאלת הזהות היהודית. המושג "תרבות עברית" מובן בעלמא כנקודת המפגש בין התרבות הכללית, התרבות היהודית והמצב הישראלי. בעלמא כקהילת לימוד מושם דגש על דיאלוג בין מורים מתחומי דעת שונים ועל קשר אישי בין מורה לתלמיד/ה ובכיתות לימוד אינטימיות.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.