אלחנן בן נון

הרב אלחנן בן נון (י"ח בכסלו תש"י דצמבר 1949) הוא רב היישוב שילה ומחבר ספרים. כיהן כ-15 שנה כראש ישיבת בית אורות.

אלחנן בן נון
מקום פעילות שילה, ירושלים

ביוגרפיה

נולד בחיפה לד"ר יחיאל בן נון (פישר)[1] ולד"ר שושנה בן נון (רוזה פירסט),[2] מחנכים וחוקרים בתחומי היהדות והלשון העברית. אחיו, הרב יואל בן נון, הוא ממייסדי ישיבת הר עציון, ומחולל מרכזי של "מהפכת התנ"ך" בישיבות הדתיות לאומיות.

למד בישיבת כפר הרא"ה אצל הרב משה צבי נריה והרב אברהם צוקרמן. משנת תשכ"ח - תשכ"ט[דרושה הבהרה] למד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק והרב אברהם שפירא והיה ממקימי ישיבת הר עציון בה למד במספר שנים תש"ל - תשל"ד[דרושה הבהרה] אצל הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין.

לאחר מכן התמנה לרב הקיבוץ ראש צורים. משנת תש"מ מכהן כרב היישוב שילה, משנת תשנ"ג[דרושה הבהרה] כיהן כראש ישיבת בית אורות בירושלים עד לפרישתו בשנת תשס"ח.[דרושה הבהרה]

פרסם מאמרים תורנים בכתבי העת תחומין, צוהר, יש"ע ימינו, ועוד. מרצה במכללת אפרתה.

נשוי ומתגורר בשילה. היישוב גבעת הראל נקרא על שמו של הראל בן נון, בנו, שנהרג, יחד עם שלמה ליבמן, בידי מחבל, בעת שמירה על היישוב יצהר.

חיבוריו

  • הררי עז : שיעורים בספר שופטים. 452 עמ'. בהוצאת ספריית בית אל.
  • טיפול בגינת הנוי. ערכו הרב אלחנן בן-נון, הרב שאול רייכנברג. 113 עמ'.
  • לתקופות הימים: שיחות ובירורים בענייני השעה.
  • שיעורים לימים הנוראים. נערך על ידי תלמידי הישיבה.
  • יש תקוה לאחריתך.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יחיאל בן־נון באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ מחברת "The Tawananna in the Hittite kingdom" (הוצאת וינטר, 1975). גרסה מקוונת באתר גוגל ספרים
גבעת הראל

המאחז גבעת הראל הוא יישוב קהילתי בבנימין, הפועל במתכונת אגודה שיתופית. נמנה עם יישובי גוש שילה ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. שוכן בגדה הצפונית של נחל שילה העליון, בגובה 740 מטר מעל פני הים. כיום מתגוררות במקום כ-70 משפחות.

גוש שילה

גוש שילה הוא חבל מינהלי של יישובים המנוהלות על ידי המועצה האזורית מטה בנימין ומצויות בצפון-מזרח שטחה. יישובי הגוש מוכרים כיישובים על ידי המועצה האזורית המנהלת אותם, אבל בהגדרת המדינה, ארבעה מהיישובים מוכרים כהתנחלויות, אחת - כשכונה של התנחלות, והשאר נחשבים מאחזים.

גוש זה הוא גוש ההתיישבות הראשון שנוצר בשטח מועצת בנימין, עם הקמת היישוב עלי ב-1984. מתוך ראייה גושית, הוקמו בית ספר אזורי בשילה, ואזור תעשייה בצפון עמק שילה, שהוקם על ידי משרד התמ"ת, עבור יישובי הגוש.

כל ההתנחלויות הן יישובים קהילתיים, למעט עלי, שהיא התנחלות עירונית, המורכבת משכונות דתיות ושכונות מעורבות. על-פי נתוני הלמ"ס בשנת 2017, חיים בכל יישובי הגוש (מסומנים בוורוד בתמונה) כ-9,207 תושבים.

ויקונן ירמיהו על יאשיהו

ויקונן ירמיהו על יאשיהו, ידוע גם כאיכה אלי קוננו, היא קינה שחוברה על ידי רבי אלעזר הקליר, שנאמרת בקהילות ישראל בתשעה באב. הפתיח שלה מבוסס על הכתוב בדברי הימים: "וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל-יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמְרוּ כָל-הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל-יֹאשִׁיָּהוּ עַד-הַיּוֹם, וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל-יִשְׂרָאֵל; וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל-הַקִּינוֹת" (ספר דברי הימים ב', פרק ל"ה, פסוק כ"ה).

יואל בן נון

יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך. החל משנת 2015 הוא בעל טור יומי במסגרת מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

יפתח הגלעדי

יפתח הַגִּלְעָדִי לפי המקרא, היה השופט השמיני ששפט את ישראל בתקופת השופטים. סיפור קורותיו מתואר בספר שופטים, פרקים יא–יב. יפתח, המתואר כ"גיבור חיל", שפט את ישראל שש שנים, ולחם והביס את בני עמון. לפני ניצחונו נדר יפתח נדר לאלוהים ובו התחייב כי אם ינצח, יעלה לעולה את היוצא לקראתו, ולאחר שלצערו הייתה זו בתו היחידה, שיצאה לקראתו בשירים ובמחולות, הקריב אותה לעולה.

יפתח שפט אחרי יאיר הגלעדי, ואחריו שפט אבצן מבית לחם. בספרו קדמוניות היהודים מציין יוסף בן מתיתיהו כי יפתח שלט שש שנים ונקבר בעיר מצפה.

חז"ל מגנים את יפתח, שפעל לדעתם בקיצוניות רבה וללא מחשבה, ובכך המיט אסון על עצמו, על בתו ועל רבבות אחרים מבני אפרים שנהרגו על ידיו.

הסיפור משמש כהפטרה של פרשת חוקת, בו נותן יפתח סקירה היסטורית, הכוללת גם את המלחמה נגד סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן המתוארת בפרשת חוקת.

יקב גבעות

יקב גבעות הוא יקב בוטיק הנמצא במאחז גבעת הראל שבגוש שילה. מאז שנת 2008 פועל במקום מרכז מבקרים בחסות המועצה האזורית מטה בנימין.

ישיבת בית אורות

ישיבת בית אורות היא ישיבת הסדר השוכנת בהר הזיתים בירושלים, סמוך לאוניברסיטה העברית. בישיבה מכון ללימוד הוראה, תוכנית עיון אליבא דהלכתא וכולל ללימוד רבנות. "בית אורות" הוא גם שמה של שכונה יהודית קטנה בסמוך לישיבה. כיום פועלת בישיבה מכינה קדם צבאית בשם "אורות".

ראש הישיבה הוא הרב דני איזק.

כלאיים

כִּלְאַיִם הוא שם כולל לשבע מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות שעניינן איסור לערב מינים שונים מן הצומח והחי. ארבע בתחום הצומח: זריעת שני מינים בשדה אחד (כלאי זרעים), הרכבה של שני אילנות (כלאי אילן), זריעה של תבואה בתוך כרם (כלאי הכרם), הרבעה של שני מינים שונים של בהמות וחיות (כלאי בהמה),

שלושה איסורים נוספים הם: איסור עבודה באמצעות שני בעלי חיים ממינים שונים (לא תחרוש בשור ובחמור יחדו), וכן איסור לבישת בגדים שעשויים משילוב של צמר ופשתן (שעטנז). גם איסור בישול ואכילת בשר בחלב שייך למשפחת איסורים זו של ערבוב מינים שונים זה עם זה. העונש על כל אחת מעבירות אלו הוא מלקות, ככל מצוות לא תעשה.

מעוז צור

מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.מקור הפיוט הוא בימי הביניים, והתקבל כמעט בכל קהילות ישראל, אשכנזים וספרדים, מלבד יהודי תימן.

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל. הספר מתאר את קורותיה של תקופת השופטים בתולדות עם ישראל, היא התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה ועד ימיו של שמואל הנביא וראשית המלוכה.

פעולת תג מחיר

"תג מחיר" הוא כינוי לפעולות בלתי חוקיות המיוחסות לפעילי ימין רדיקלי ישראלים. פעולות אלו, שבהן הופיע הביטוי "תג מחיר" בגראפיטי, החלו במהלך 2008, במסגרתן מבוצעות פעולות אלימות נגד פלסטינים ורכושם (כדוגמת יידוי אבנים, פגיעה במסגדים, שריפת שדות ומטעים והשחתת רכוש), הצתות ופעולות הפוגעות ברכוש השייך למשטרת ישראל או צה"ל (בעיקר כלי רכב), ובכמה מקרים איום וגרימת נזק לפעילי שמאל ישראלים או לערבים ישראלים. פעולות אלו מבוצעות בדרך כלל בתגובה להריסת מבנים בלתי מורשים במאחזים על ידי משטרת ישראל או צה"ל, בעקבות מעצרים מנהליים וצווי הרחקה כנגד פעילי נוער הגבעות, וכן בעקבות פיגועים נגד יהודים.

עם הזמן התרחב השימוש במונח "תג מחיר" באופן מושאל באמצעי התקשורת לתיאור פעולות מחאה אלימות מסוגים אחרים, אף שלא נעשו למטרת הצבת תג מחיר והרתעה, ואף לפעולות אלימות אשר מבוצעות בידי ערבים; כגון הצתת בתי כנסת, חילול קברים יהודיים, עקירת מטעים, וכתיבת כתובות נאצה נגד יהודים.

שבעת הרועים

שבעת הרועים הם רעיון המופיע בספר מיכה, פרק ה', פסוק ד': "וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם." עניינם של שבעת הרועים אינו מבואר בתלמוד ובפרשני המקרא, אך פרושים שונים נכתבו בזמנינו אודות כוונת הנביא. המשותף לכל הפרושים הוא ההבנה כי שבעת הרועים הם מנהיגים שעם ישראל לעתיד לבוא יזכה לגאולה על ידם או בזכותם.

שילה (יישוב)

שִׁילֹה היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי בצפון בנימין, בהר אפרים. היישוב מנוהל על-ידי המועצה האזורית מטה בנימין, והוא הראשון בישובי גוש שילה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.