אלחנן אורן

ד"ר אלחנן אורן (28 במרץ 192425 באוגוסט 2007) היה היסטוריון צבאי, סופר ומתרגם ישראלי.

אלחנן אורן
אלחנן אורן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 28 במרץ 1924
פטירה 25 באוגוסט 2007 (בגיל 83)
ענף מדעי היסטוריה
מדינה גרמניה, ישראל, גאנה
פרסים והוקרה פרס חולון ע"ש קוגל לחכמת ישראל
תרומות עיקריות
מחקרים על מערכות ישראל

ביוגרפיה

אורן נולד בשם אלחנן אריך אפל בברלין בירת גרמניה בשנת 1924. בילדותו זכה לחינוך ציוני. בגיל 10 בשנת 1934 עלה לארץ ישראל עם משפחתו.

אורן למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב, שם הכיר את אשתו לעתיד, רבקה (לבית כהן). עם סיום בחינות הבגרות בגימנסיה, התגייס לצבא הבריטי, ולאחר שסיים קורס קצינים, הצטרף ליחידת הנהגים, ושירת במצרים. במקביל לשרות זה, ניגש לבחינות הבגרות האנגליות (London Matric), אותן סיים בהצטיינות.

Gadna
סמל הגדנ"ע שהגה אלחנן אורן יחד עם יוחנן סמואל

קריירה

ב-1946 השתחרר מהצבא הבריטי, ולמד בסמינר לוינסקי. לאחר מכן החל לפעול בשורות "ההגנה" בתל אביב, במסגרת הגדנ"ע של ההגנה. הוא היה שותף יחד עם יוחנן סמואל ליצירת סמל הגדנ"ע. עם קום המדינה התגייס לצה"ל; בין תפקידיו: מפקד מחנה 80, ראש הלשכה של מרדכי מקלף בהיותו סגן הרמטכ"ל, ראש ענף משטר ומשמעת (בתום כהונתו של מנחם סבידור), סגן מפקד בה"ד 1, תחת פיקודו של יוסף הרפז. בתפקיד זה הוביל את טקסי הסיום של הצוערים.

בשנים 19621960 עמד אורן בראש משלחת צה"ל לגאנה, במסגרת 'חטיבת הבונים'. ייעוד המשלחת היה הקמת חטיבה מקבילה לנח"ל הישראלי. אורן נסע לגאנה עם משפחתו, וזכה לביקור של שרת החוץ דאז, גולדה מאיר. כשחזר ארצה התמנה לסגנו של שמואל איל, מפקד הנח"ל.

ב-1964 המשיך אורן את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב, במחלקה להיסטוריה כללית וישראלית, וסיים תואר מוסמך בהוראת היסטוריה בהצטיינות יתרה, אותו קיבל ב-1970[1].

ב-1965 התמנה אורן למפקד הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה. בשנים 19661969 שימש כמרצה באוניברסיטת תל אביב, וערך את מחקרו על אודות חובבי ציון בבריטניה, שעליו גם זכה בפרס קוגל לחכמת ישראל.

בין השנים 19691978 הקים אורן את המכינה האוניברסיטאית לעולים חדשים באוניברסיטת תל אביב. בשנים אלה ערך את מחקרו על אודות מבצע "דני" לכיבוש אזור רמלה-לוד, בזכות מחקר זה הוענק לו תואר דוקטור. עיקרי המחקר באים לידי ביטוי בספרו 'בדרך אל העיר', שיצא לאור בהוצאת מערכות.

במהלך מלחמת יום הכיפורים שימש כראש צוות היסטוריה באוגדת 'ברן' בפיקודו של אברהם אדן. בשלב מאוחר יותר, עסק אורן בעריכת מחקר אודות מלחמת יום הכיפורים, אשר הושלם ב-1992.

משנת 1978 החל אורן לעבוד כחוקר בכיר במחלקת היסטוריה של צה"ל.

בשנת 1982, לאחר שבע שנות מחקר, התפרסם ספרו דוד בן-גוריון – יומן מלחמה תש"ח-תש"ט, שערך בשיתוף גרשון ריבלין. ספר זה משמש כספר יסוד לחקר מלחמת העצמאות.

אורן המשיך לעבוד כחוקר במחלקת ההיסטוריה גם לאחר שפרש לגמלאות, ועבד בה ברציפות עד שלקה בשבץ מוחי באוגוסט 2000. אורן כתב עשרות מאמרים בתחום חקר מערכות ישראל, ותירגם מאמרים אחדים.

אורן נפטר ב-25 באוגוסט 2007. בן 83 היה במותו. היה נשוי במשך 64 שנים לרבקה, אב לזיוה ואון, סב ל-7 נכדים ו-4 נינים.

ספריו

  • בדרך אל העיר - "מבצע דני" הוצאת מערכות, 1976
  • התיישבות בשנות מאבק - הוצאת יד בן-צבי, 1978
  • אטלס מלחמת יום הכיפורים - 1983
  • תולדות מלחמת יום הכיפורים אוק' 73' (שני כרכים), 1992
  • דוד בן-גוריון - יומן מלחמה תש"ח-תש"ט; דוד בן-גוריון - מן היומן (עורך, יחד עם גרשון ריבלין)
  • חיבת ציון בבריטניה, 1878–1898 הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רשימת מקבלי תארים ותעודות, מעריב, 29 ביוני 1970
אברהם קצנלסון

ד"ר אברהם קצנלסון (ניסָן) (18 באפריל 1888, י"ח באייר ה'תרמ"ח – 18 במאי 1956, ט' בסיוון ה'תשט"ז) היה רופא יהודי ועסקן ציוני. כיהן בראש מחלקות הבריאות של הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, חבר הוועד הפועל הציוני, ההנהלה הציונית, אספת הנבחרים ומועצת המדינה הזמנית. מחותמי מגילת העצמאות.

אורד צ'ארלס וינגייט

אורד צ'ארלס וינגייט (באנגלית: Orde Charles Wingate;‏ 26 בפברואר 1903 – 24 במרץ 1944) היה קצין בצבא הבריטי, שהתמחה בלוחמה זעירה (גרילה), והיה ציוני נלהב. בעת שירותו בארץ ישראל, יזם וינגייט בשנת 1938 את הקמתן של פלגות הלילה המיוחדות של ארגון ההגנה, בעקבות המרד הערבי הגדול, ועקב כך כונה "הידיד". בעת מלחמת העולם השנייה שירת באפריקה ובאסיה ונהרג בהתרסקות מטוס בהודו, בדרגת מייג'ור גנרל (המקבילה לאלוף).

אורן (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

אילת

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי הים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית. העיר שוכנת בדרום הערבה, שייכת למחוז הדרום, ומתגוררים בה כ-65,000 תושבים.

בתקופת המנדט שכנו במקום יישוב בדואי קטן בשם אום א-רשראש (בערבית: أم الرشراش) ונקודת משטרה בריטית. בימי קדם שכנה בסמוך למקומה של אילת העיר עציון גבר, הנזכרת רבות בתנ"ך. ב-1949 נכבש המקום במסגרת מלחמת העצמאות, ושימש בעיקר כמחנה צבאי. אילת נוסדה כיישוב אזרחי בשנת 1952, והוכרזה כעיר בשנת 1959.

העיר נקראת על שם העיר המקראית אֵילַת (גם: אֵילוֹת), הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, לצד עציון גבר, בתקופות ממלכת ישראל המאוחדת וממלכת יהודה כעיר נמל יהודית על שפת ים סוף - "תחנת הצי המסחרי של העם העברי". בדיון בוועדה הגאוגרפית (שקדמה לוועדת השמות הממשלתית) על שמה של העיר, הייתה התלבטות אם לקרוא לעיר "אילת החדשה" או "עציון גבר". אף על פי שהיה ברור כי אין מדובר באילת המקראית, בכל זאת הוחלט לקרוא לעיר בשם "אילת", מאחר שהשם כבר נטמע בציבור.מדרום לאילת נמצאת העיירה טאבה, שבשליטת מצרים, וממזרח לה נמצאת העיר עקבה, שבשליטת ירדן. שטח השיפוט של אילת הוא 84,789 דונם, והיא העיר הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. משנת 1985 מוגדר אזור אילת כ"אזור סחר חופשי", הפטור ממע"מ (פרט למוצרים בודדים) וממיסים נוספים.

החיבור בין העיר אילת לשאר חלקי ישראל מתקיים באמצעות כביש 90, לאורך הערבה, וכן באמצעות כביש 40, העובר באזורי המישר, מכתש רמון והר הנגב. ניתן להגיע ממרכז הארץ לנמל התעופה רמון גם בטיסה האורכת בממוצע כ-35 דקות.

אסטרטגיה של גישה עקיפה

אסטרטגיה של גישה עקיפה הוא מונח בתחום האסטרטגיה הצבאית שהגה באזיל לידל הארט בעקבות קרבות מלחמת העולם הראשונה. מונח זה משמעו להעדיף תמרון או לוחמה פסיכולוגית על פני התנגשות חזיתית. התאוריה פותחה כריאקציה לתפיסות האסטרטגיות שרווחו במלחמת העולם הראשונה, תפיסות שנעוצות בתורתו של קרל פון קלאוזביץ, ושמו את הדגש באסטרטגיה על הקרב החזיתי וראו בתמרון רק אמצעי ליצירת תנאים טובים יותר בהתנגשות החזיתית.

האסטרטגיה של גישה עקיפה הוצגה לראשונה בספר שנשא את השם: "אסטרטגיה של גישה עקיפה - מאה דורות של מלחמה" שיצא לראשונה בבריטניה בשנת 1929. הספר זכה להצלחה רבה ותורגם לשפות רבות, ביניהן עברית (בשנת 1956).

תורה אסטרטגית זו השפיעה רבות על האסטרטגיה הצבאית, אסטרטגיות כמו בליצקריג, הלם ומורא, אסטרטגיות של לוחמה זעירה ואסטרטגיות של שימוש בטילים הבליסטיים ובטילי שיוט שואבות את עקרונותיהן מהאסטרטגיה של הגישה העקיפה.

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (באנגלית: Damascus, בספרדית: Damasco, בגרמנית: Damaskus, בערבית: دمشق, דִמַשְׁק, בצרפתית: Damas) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם. העיר ממוקמת בדרום-מערב סוריה, מרחק לא רב מגבול ישראל, ירדן ולבנון. במדינות ערב ובסוריה עצמה קוראים לבירה הסורית גם בשם "א-שאם" (ערבית: الشام), כיוון שבאופן מסורתי הייתה בירת אזור ההשפעה ששמו בילאד א-שאם.

העיר הוקמה בסביבות שנת 2500 לפנה"ס וישנן עדויות להתיישבות אנושית באזור כבר מסביבות 6800 לפנה"ס, אך ללא עדויות להתיישבות משמעותית. לאורך המאות שימשה דמשק עיר מסחר ומרכז פוליטי חשוב, היא הייתה לעיר הבירה של ממלכת ארם דמשק, בתקופה היוונית והרומית נחשבה העיר למרכז תרבותי חשוב ומאות שנים לאחר מכן עם התרחבות האימפריה המוסלמית, שימשה מושב השלטון של ח'ליפות בית אומיה ואחת מהערים החשובות בעולם המוסלמי. במאה ה-20, לאחר שסוריה זכתה בעצמאות מידי המנדט הצרפתי בשנת 1946, הייתה דמשק לבירתה של הרפובליקה הערבית של סוריה.

בשנת 2012 התרחש בעיר קרב בין כוחות הביטחון הסוריים וכוחות המורדים כחלק ממלחמת האזרחים בסוריה. במהלך שלושה שבועות הצליחו המורדים לכבוש כמחצית משכונות העיר ולבסוף הובסו על ידי כוחות צבא גדולים. מספר חודשים לאחר מכן הוגדרו אתרי המורשת העולמית בסוריה בהם גם העיר העתיקה בדמשק, במצב של סכנה, זאת נוכח המשך הלחימה.

הגנה מרחבית

הגנה מרחבית (בראשי תיבות: הַגמָ"ר) היא מערכת הגנה המיועדת לפעול עם כוחות הצבא בהגנה על מרחבי הספר של המדינה. היא מבוססת על יישובים, מחולקת למחוזות וכפופה לפיקודים המרחביים.

המחלקה להיסטוריה (צה"ל)

מחלקת היסטוריה היא מחלקה בחטיבת התורה וההדרכה (בראשי תיבות: תוה"ד) שבאגף המבצעים של צה"ל. תפקידה לערוך מחקרים על צה"ל מקום המדינה ועד היום.

המחלקה אחראית להעברת הדרכות בפני גורמים צה"ליים על מלחמות ישראל ומבצעים צבאיים לאורך השנים. מחלקת היסטוריה היא הגורם המוסמך בצה"ל לתחקור וכתיבת הגרסה הרשמית לאירועים שונים בצה"ל במהלך שנות המדינה.

הפנימייה הצבאית לפיקוד

הפנימייה הצבאית לפיקוד היא מוסד חינוכי-צבאי להכשרת נערים בשנות התיכון, בתנאי פנימייה, לפיקוד על יחידות-שדה לוחמות בצבא ההגנה לישראל. בוגרי הפנימיות מיועדים לתפקידי מפקדי פלוגות ביחידות השדה של צה"ל.

שתי הפנימיות הצבאיות לפיקוד הפועלות בעשור השני של המאה ה-21 הן הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה והפנימייה הצבאית-תורנית לפיקוד "אור עציון" במרכז שפירא. בעבר פעלה פנימייה צבאית נוספת בתל אביב בסמוך לבית הספר הגימנסיה העברית הרצליה.

ועדת פיל

ועדת פִּיל (באנגלית: Peel Commission) הייתה ועדת חקירה מלכותית שהוקמה באוגוסט 1936 על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת במטרה לחקור את הסיבות למרד הערבי הגדול בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, ולהמליץ על צעדים לעתיד. יושב ראש הוועדה היה לורד ויליאם רוברט פיל, הרוזן הראשון לבית פיל (1st Earl Peel). את הוועדה מינה ויליאם אורמסבי-גור, שר המושבות בממשלתו של נוויל צ'מברליין.

לוד

לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל, ואחת הערים העתיקות בישראל ובעולם.

באוקטובר 2009 כלל ה-World Monuments Fund, מלכ"ר שמושבו בניו יורק, את העיר העתיקה של לוד ברשימה של 93 אתרי מורשת עולמית בסיכון.

מבצע דני

מבצע דני היה המבצע העיקרי של צה"ל בקרבות עשרת הימים במהלך מלחמת העצמאות. מבצע זה נערך מ-10 ביולי עד ל-18 ביולי 1948. המבצע נקרא בתחילה מבצע לרל"ר - ראשי תיבות של היעדים המרכזיים לכיבוש במבצע - לוד, רמלה, לטרון ורמאללה. אם כי הושגו רק שני היעדים הראשונים, נחשב המבצע להצלחה גדולה. כוחות הלגיון הירדני הורחקו במידה ניכרת ממרכז הארץ, ובעיקר מגוש דן. כמו כן הורחב במידה ניכרת פרוזדור ירושלים. מבצע זה היווה נקודת ציון בתולדות צה"ל משתי בחינות, הראשונה, היה זה, למעשה, המבצע האוגדתי הראשון, והשנייה, הייתה זו הפעם הראשונה בה הופעלו טנקים של צה"ל בקרב, אם כי בתוצאות לוקות בחסר.

המבצע נקרא על שם דני מס, מפקד מחלקת הל"ה.

מבצע ההר

מבצע ההר (מבצע אל ההר) היה מבצע צבאי של צבא ההגנה לישראל במלחמת העצמאות. המבצע, שביצועו הוטל על חטיבת הראל, נערך בין ה-19 באוקטובר ל-22 באוקטובר 1948, נגד הכוחות הקלים המצריים וכוחות ערביים מקומיים, בפרוזדור ירושלים, דרומית לנחל שורק ועד לבית גוברין. היה זה אחד המבצעים האחרונים במלחמה בגזרה זו. שמו המקורי של המבצע היה הושענא רבא, וזאת כיוון שמועד פתיחתו חל בערב סוכות תש"ט. השם בו ידוע המבצע ניתן לו רק זמן ניכר לאחר סיומו, וככל הנראה מרמז על מעין 'סגירת מעגל', באשר לפרשת מחלקת ההר. במבצע זה נהרגו ארבעה לוחמים ישראלים.

מבצע משרוע 110

משרוע 110 הוא שמה של התוכנית הסורית היזומה לכיבוש רמת הגולן מישראל והשמדת כוחות צה"ל שהיו ערוכים בה. תוכנית זו פתחה את מלחמת יום הכיפורים. השיטה העיקרית של התוכנית הייתה הטלת כוח צבאי גדול של שלוש דיוויזיות חי"ר ושתי דיוויזיות שריון בעתודה שישטפו את רמת הגולן, שהוא תא שטח קטן ביחס לכוח מסתער של חמש דיוויזיות, בתנועה רציפה, ויגיעו אל נהר הירדן בתוך יום אחד תוך השמדת כוחות צה"ל שהחזיקו ברמת הגולן בטרם יספיק צה"ל לגייס מילואים.

המבצע, שהחל ב-6 באוקטובר 1973, שובש עוד בתחילתו כאשר כוחות הסדיר של צה"ל שהיו ערוכים בדלילות לאורך החזית הצליחו בקרבות קשים להשמיד חטיבות שהוטלו אל הקרב תוך ספיגת אבידות. ב-10 באוקטובר, היום החמישי ללחימה, חזרו הצדדים לקווים שבהם היו ממוקמים לפני פתיחת הקרבות.

מרטין גילברט

סר מרטין ג'ון גילברט (באנגלית: Martin John Gilbert; ‏25 באוקטובר 1936 - 3 בפברואר 2015) היה סופר והיסטוריון יהודי-בריטי. עיקר פרסומו נובע מהיותו הביוגרף הרשמי של וינסטון צ'רצ'יל, אך הוא כתב יותר מ-80 ספרים העוסקים בהיסטוריה כללית, היסטוריה של בריטניה, ובמיוחד היסטוריה של העם היהודי והשואה.

משטרת ישראל

משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית האמונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל. משטרת ישראל החליפה את משטרת המנדט ופועלת מכוחה של פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 שמקורה אף הוא בימי המנדט הבריטי. בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי (מפכ"ל), והוא אחראי לניהולה, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי השר לביטחון הפנים. חיוג 100 מכל טלפון בישראל ינתב את השיחה למוקד חירום טלפוני של משטרת ישראל לצורך קבלת קריאת חירום. מטה משטרת ישראל נמצא בבניין המטה הארצי בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין שבמזרח ירושלים.

בהתאם לדרישות החוק, משטרת ישראל מנהלת ומתחזקת גם גיליון הרשעות קודמות של אזרחי ישראל.

משטרת ישראל היא זרוע אחידה של הממשל המרכזי. להבדיל ממשטרות במדינות פדרליות, משטרת ישראל היא כלל ארצית ואיננה צירוף של משטרות נפרדות. כמו כן, היא לא משויכת לשלטון העירוני ומפקדיה לא עומדים לבחירת הציבור. היא ארגון היררכי שבו כל פרט כפוף למפקדיו, לתקנות המשטרה ולחוקי מדינת ישראל. אי ציות לתקנות המשטרה או להוראות הממונים או לחוקי המדינה מהווה עבירה משמעתית. השיפוט המשמעתי מתבצע בפני דן יחיד או בפני בית דין משמעתי. במקרים חמורים, המהווים עבירה גם על החוק הפלילי, מועבר השיפוט לבתי המשפט האזרחיים. חקירת תלונות נגד שוטרים מתבצעת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים אשר במשרד המשפטים.

נכון לשנת 2017, במשטרת ישראל משרתים 31,195 שוטרים ותקציבה עומד על 12.7 מיליארד ש"ח. בנוסף, במשמר האזרחי משרתים למעלה מ-36,000 אזרחים. בראש משטרת ישראל עומד ניצב מוטי כהן, ממלא מקום המפכ"ל (מינוי זמני) אשר כפוף לשר לביטחון פנים גלעד ארדן.

על זאת

"על זאת" הוא שיר מאת נתן אלתרמן שפורסם במדורו "הטור השביעי" בעיתון "דבר" ב-19 בנובמבר 1948, בעת שמלחמת העצמאות הייתה בעיצומה. השיר עוסק בטוהר הנשק, ולאחר פרסומו הופץ בקרב חיילי צה"ל, לפי החלטת דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון.

עלי זית וחרב

עלי זית וחרב הוא כתב עת היסטורי לחקר תולדות כוח המגן העברי בארץ ישראל בעת החדשה.

קרב חירבת כוריכור

קרב חירבת כוריכור (קוריקור) היה קרב במלחמת השחרור, בין פלוגה ב' מהגדוד הראשון של חטיבת יפתח, שמפקדו היה אתיאל עמיחי, לכוחות ירדניים, בסמוך למקום שבו שוכן היום מושב שילת.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.