אלון שבות

אַלּוֹן שְׁבוּת הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במועצה האזורית גוש עציון. שם היישוב מסמל את השיבה אל גוש עציון ההיסטורי ומציין את העץ הידוע בשם "האלון הבודד", אשר עומד במרכז הגוש. היישוב הוקם ביוזמת משה מושקוביץ, איש משואות יצחק ותושב גוש עציון לפני נפילת גוש עציון בשנת 1948, שהקים את ישיבת הר עציון יחד עם הרב יהודה עמיטל. רב היישוב הוא הרב זאב וייטמן.

בהתנחלות יותר מ-3,000 נפשות, נכון ל-2013. היישוב מתנשא לגובה של 893 מטרים מעל פני הים והוא אחד היישובים היהודיים הגבוהים ביהודה ושומרון.

אלון שבות
Alonshvutlogo
סמליל שנת ה-40 של היישוב
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע[1] ‎953 מטר
תאריך ייסוד 1970
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 3,151 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -1.9% בשנה עד סוף 2018
(למפת הרי ירושלים רגילה)
Jerusalem area
 
אלון שבות
אלון שבות
31°39′18″N 35°07′33″E / 31.6551033627911°N 35.1257897083184°E
מפת היישובים של מועצה אזורית גוש עציון
באדום - אלון שבות
בירוק - מיקום בניין המועצה

היסטוריה

אלון שבות הוקמה באמצעות הפקעת קרקעות פרטיות בצווים צבאיים.

ההתנחלות עלתה על הקרקע בכ' סיוון ה'תש"ל (1970), בסמוך לאלון הבודד שהיה לסמלו של הגוש, וראשיתה ביסודה של ישיבת ההסדר "הר עציון", שפעלה תחילה בכפר עציון. שנה וחצי לאחר הקמתה עברה הישיבה למיקומה החדש ויחד עמה אוכלסה ההתנחלות בעיקר באנשי הישיבה.

את אלון שבות ייסד משה מושקוביץ, חבר משואות יצחק שהקים את ישיבת הר עציון יחד עם ראש הישיבה הראשון הרב יהודה עמיטל.

ההתנחלות הייתה ניסיון ראשון מסוגו להקים מרכז קהילתי, יישוב שאינו מבוסס על חקלאות ושירותים סביבתיים, אלא מהווה קהילה עצמאית מחד ומרכז אזורי מאידך[2], והצלחתו הפכה אותו לדגם שלפיו הוקמו יישובים חדשים אחרים ברחבי הארץ.

שכונות

היישוב אלון שבות מורכב מארבע שכונות:

  1. "גבעת העץ", השכונה הוותיקה הנמצאת בצפון היישוב.
  2. "גבעת הברכה". השכונה החדשה שאוכלסה בשנת 2000, שמה נגזר מהעמק הסמוך ששמו עמק ברכה, ונמצאת בחלקו הדרומי.
  3. המאחז "גבעת החי"ש" - שכונת קרוואנים במזרח היישוב. הגבעה נקראת על שם כוח החי"ש של ההגנה שישב במקום במלחמת העצמאות וחלש על כביש ירושלים-חברון (כיום כביש 60), ובכך חסם את דרכו של הלגיון הירדני לירושלים.
  4. "שכונת המשתלות" שנקראת על שם המשתלה שהייתה בשטחה, קודם הקמת השכונה.

שכונת גבעת העץ

Alon Gush Etzion
עץ האלון ההיסטורי במרכז גוש עציון, ליד אלון שבות. העץ מזוהה מאוד עם גוש עציון ואף מופיע בסמל המועצה האזורית

גבעת העץ היה כינויו של משלט בגוש עציון מימי מלחמת העצמאות. נקרא על שם עץ האלון העתיק שבלט מעל לגבעה. כיום האלון נמצא ליד היישוב ואינו בולט בשל המבנים החדשים המעטרים את הגבעה. המשלט חלש על מרכז גוש עציון של תש"ח.

כיום יושבת על המשלט השכונה הוותיקה של היישוב אלון שבות שמשמרת את השם גבעת העץ. בשכונת ניתן לראות עדיין חלק מחפירות המגינים של אותה תקופה.

מוסדות

ביישוב מוסדות חינוך, ישיבת הסדר (ישיבת הר עציון), מכללה ("מכללת הרצוג"), מכון צומת, סניף בני עקיבא, סניף אריאל, חמישה בתי כנסת פעילים, בתי ספר אזוריים ותיכוניים, סניפים של קופת חולים מאוחדת ושל קופת חולים הכללית, סניף בנק, מרכול גדול, אולמות לשמחות, ספרייה מרכזית ומגרשי כדורסל, כדורגל וטניס המשרתים רבים מתושבי הגוש.

בתחום ההתנחלות נמצא גם האתר הארכאולוגי של גבעת החי"ש (נקרא גם 'חרבת צוויר') ובו שרידי יישוב יהודי מהמאה השלישית לפני הספירה. סמוך ליישוב פועל יקב בשם "יקב גוש עציון".

Alon shevut sinag

בית כנסת בשכונה החדשה

Alon Shvut winery

"יקב גוש עציון" שליד היישוב

Hanan Porat DSC03511

בית הכנסת הוותיק בימי העיון לתנ"ך

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ אהרן דולב, אלון שבות מעשים ומחדלים, מעריב, 25 בדצמבר 1970
אהרן ליכטנשטיין

הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין (כ"ח באייר ה'תרצ"ג, 23 במאי 1933, צרפת – א' באייר ה'תשע"ה, 20 באפריל 2015, ישראל) היה ראש ישיבת הר עציון באלון שבות, חתן פרס ישראל לספרות תורנית ודוקטור לספרות אנגלית. היה מרבניה הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית בישראל ובארצות הברית, וממנהיגי האגף המתון של הציונות הדתית. החזיק בהשקפת עולם המשלבת את ערכי לימוד התורה וההלכה בצורתם המסורתית עם הומניזם מודרני וליברליות. נחשב לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ודרכו הלימודית קרובה לשיטת בריסק.

אמנון בזק

הרב אמנון דב בזק (נולד בשנת ה'תשכ"ז, 1966) הוא ר"מ בישיבת הר עציון, מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג, עורך ומחבר ספרים ומאמרים. במשך שנים כתב בעלון שבת בשבתו.

אסתי רוזנברג

הרבנית אסתי רוזנברג (נולדה בכ"ד בתמוז ה'תשכ"ה, 24 ביולי 1965) היא מקימת וראש בית המדרש הגבוה לנשים במגדל עז, והיא בתו של הרב אהרן ליכטנשטיין ונכדתו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק.

ברוך גיגי

הרב ברוך גיגי (נולד במקנס ב-1957) הוא רב ואחד מראשי ישיבת הר עציון באלון שבות.

גבעות (אלון שבות)

גבעות היא התנחלות בגוש עציון שבהר חברון, בצלע המערבית ביותר של הגוש, סמוך לנחלין, ביתר עילית, ג'בעה ובת עין. מיקום ההתנחלות נועד לשמור על הדרך המחברת את הגוש לבית שמש ולישובי חבל עדולם וליצור רצף טריטוריאלי בין גוש עציון לקו הירוק. באופן רשמי גבעות מוגדרת על ידי מדינת ישראל כשכונה של אלון שבות, הרחוקה ממנה מספר קילומטרים, אך למעשה היא מתפקדת כיישוב קהילתי דתי עצמאי השייך למועצה אזורית גוש עציון.

נכון לשנת 2018 מתגוררים במתחם הכפר הקהילתי בגבעות 45 משפחות[דרוש מקור]. המשפחות כולן קשורות לעמותת סדנת שילוב שהחל מחודש ספטמבר 2012 מפעילה במקום בית ספר לחינוך מיוחד, מוסד אותו ניהלה בהצלחה ובהערכה רבה שנים רבות בראש צורים. בנוסף מפעילה העמותה במקום פרויקט דיור ותעסוקה לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים החיים במקום ומשולבים באופן מלא בחיי הקהילה.

בשנת 2012 הוקמה בסמוך ליישוב חוות קשואלה.

גוש עציון

גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא שמה של קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים, בין בית לחם לבין חברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, וכיום מתגוררים בגוש כ-90,000 אזרחים ישראלים (רובם בביתר עילית). מרבית היישובים, למעט היישובים ביתר עילית ואפרת משתייכים למועצה אזורית גוש עציון.

האזור נקרא על שמו של שמואל צבי הולצמן (הולץ בגרמנית הוא עץ).

המכללה האקדמית הרצוג

המכללה האקדמית הרצוג מיסודן של מכללת ליפשיץ ומכללת הרצוג היא מכללה להכשרת מורים המקושרת לישיבת הר עציון. המכללה הוקמה בשנת 1973. היא קרויה על שם הדיפלומט יעקב הרצוג. בראשה עומד הרב פרופסור יהודה ברנדס.

נכון ל-2017, המכללה מעניקה תואר ראשון (B.Ed) ותואר שני (M.Ed), שניהם בהוראה. הלימודים לתואר הראשון מתקיימים בקמפוס הגברים באלון שבות ובקמפוס הנשים במגדל עוז. הלימודים לתואר שני מתקיימים בהיכל שלמה בירושלים.

זאב וייטמן

הרב זאב וייטמן (נולד בשנת תשי"ג, 1953) הוא רב תאגיד "תנובה", רב היישוב אלון שבות, ומומחה כשרות ישראלי.

טובה ליכטנשטיין

טובה ליכטנשטיין (נולדה בשנת 1935) היא דוקטור לעבודה סוציאלית ומרצה לשעבר בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. מכהנת כיו"ר הוועדה המייעצת לאימוץ בין-ארצי של משרד הרווחה ויו"ר ועדת הרישוי לקביעת מומחיות בילדים ונוער מטעם המועצה לעבודה סוציאלית.

יואל בן נון

יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך. החל משנת 2015 הוא בעל טור יומי במסגרת מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

יולי אדלשטיין

יולי יואל אדלשטיין (נולד ב-5 באוגוסט 1958; י"ט באב תשי"ח) הוא יושב ראש הכנסת וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר השר לקליטת עלייה ושר ההסברה והתפוצות בממשלות ישראל. היה בעבר מסורב עלייה ואסיר ציון בברית המועצות. בהכשרתו הוא מורה לשפות, בעיקר עברית.

יוסף צבי רימון (רב)

הרב יוסף צבי רימון (נולד בשנת תשכ"ח - 1968) הוא פוסק הלכה בעל שם עולמי, עומד בראש עמותת ‘סולמות’ ועמותת ‘לאופק’, ראש הכולל ורב המרכז האקדמי לב (JCT) ורב קהילת אלון שבות דרום.

יעקב מדן

הרב יעקב מדן (נולד בכ"א בתמוז ה'תש"י, 6 ביולי 1950) הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, ומבכירי מלמדי התנ"ך בציבור הדתי-לאומי בישראל. ממחברי אמנת גביזון-מדן.

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה בתשכ"ח. הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך ובקו מחשבתי ליברלי יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.

בישיבה לומדים מאות תלמידים, מישראל ומחוץ לה, ועשרות אברכים[דרוש מקור]. משולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית "דרכנו". יש לה אלפי בוגרים.

כביש 367

כביש 367 (נקרא בפי תושבי גוש עציון גם "כביש הפירצה") הוא כביש רוחב אזורי המחבר את עמק האלה עם גוש עציון. אורכו 17 ק"מ. הוא מתחיל בצומת עציונה על כביש 375 ומסתיים בצומת גוש עציון על כביש 60.

חלקו הראשון נסלל לפני 1967 וחיבר את כביש 375 עם מושב רוגלית שהיה אז ישוב ספר.

לאחר מלחמת ששת הימים וחידוש היישוב היהודי בגוש עציון הוחלט לסלול את הכביש על מנת לקרב את הגוש לשפלה. הכביש נחנך ביום ה' בשבט תשל"ה (1975) ונקרא לפני תקופת מספור הכבישים בשם "דרך הל"ה".

הכביש סלול על רכס בין נחל גדור מדרום ונחל עציונה מצפון. לוחמי מחלקת הל"ה צעדו בתחילה בנחל גדור המגיע עד לגוש עציון ובנקודה מסוימת נתגלו. הם עלו מהנחל, עברו את הרכס עליו סלול כעת כביש 367, ירדו לנחל עציונה ומשם עלו לקרב האחרון שלהם על גבעת הקרב נ.ג. 573.

הכביש מתחיל בצומת עציונה ומוליך דרומה לנווה מיכאל. לאחר מכן הוא פונה מזרחה ועובר ליד אנדרטה לזכר יהודי צרפת. הכביש ממשיך מזרחה וליד מחסום צה"ל יש נקודת תצפית על גבעת הקרב של הל"ה עם הסבר וקיר שעליו כתובת ברכה לבאים לגוש עציון.

הכביש מטפס ועובר בין הכפרים ג'בעה מצפון וצוריף מדרום, עובר ביער שניטע על ידי קק"ל לאחר 1967, עובר את המסעף לגבעות והמסעפים ליישובי גוש עציון (בת עין, כפר עציון, ראש צורים ואלון שבות) ומגיע לצומת גוש עציון.

אנדרטת האבן שהייתה לציון חנוכת הכביש, חובלה ומצוייה כיום בכפר עציון.

מכון צומת

מכון צומת - צוותי מדע ותורה (מלכ"ר) הוקם בשנת תשל"ז (1977) באלון שבות שבגוש עציון מתוך מגמה לפעול בצמתי המיפגש שבין דרישות ההלכה וחיי המעשה ויישום החזון של מדינת הלכה יהודית. בראש המכון עמד במשך שנים מייסדו, הרב ישראל רוזן. החל משנת 2016 עומד בראשו הרב מנחם פרל.

משה ליכטנשטיין

הרב משה ליכטנשטיין (נולד בכ"ג בתמוז תשכ"א, 7 ביולי 1961) הוא מראשי ישיבת הר עציון.

משה מושקוביץ

משה (מושקו) מושקוביץ (נולד ב-1925) הוא איש חינוך ופעיל ציבור ישראלי, ממייסדי ישיבת הר עציון, ממחדשי היישוב היהודי בגוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים, מיוזמי הקמתו של מכון צומת. משנת 1952 ועד 1979 שימש ראש המועצה האזורית שפיר וארבע שנים כראש מועצה מקומית אפרת.

נעם סולברג

נעם סולברג (נולד ב-22 בינואר 1962) הוא שופט בבית המשפט העליון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.