אלון

האַלּוֹן (גם: אֵלוֹן; שם מדעי: Quercus) הוא סוג של עץ, ששלושה מבין עשרות מיניו נפוצים בארץ ישראל (ישנם עוד שני מינים הגדלים בחרמון: אלון שסוע ואלון הלבנון).

חלק ממיני האלון הם ירוקי-עד, ואחרים הם נשירים. פרי עץ האלון נקרא בלוט, והוא גדל בתוך "כוס" הנקראת ספלול. שמותיהם של שני העצים המרכיבים את החורש הים תיכוני: "אלון" ו"אלה", הומצאו כיוון שהם שימשו לפולחן לאלילים (ספר הושע, פרק ד', פסוק י"ג) וגם לה', ומשום שהיו נטועים בבית המקדש (רד"ק, ספר ישעיה, פרק ו', פסוק י"ג "יש מפרשים בשלכת").

גובהו של אלון התבור עשוי להגיע אל מעל עשרה מטרים, אולם מרבית האלונים בישראל נמוכים ונראים כשיחים. מיעוטם, בעיקר אלה הגדלים בצד מקומות קדושים למוסלמים, ולכן לא נפגעו, הם עצים גדולים, גבוהים ומרשימים; חלקם בני מאות שנים. גילו של "אלון אברהם" שבחברון נאמד בכאלף שנה, אך בשנת 1996 פריט זה מהמין אלון מצוי הוכרז מת[1].

פירות האלון נקראים בלוטים והם יושבים בתוך בסיס הנקרא ספלול. למינים השונים של האלונים יש בלוטים וספלולים בגודל וצורה מעט שונים, המקלים עם זיהוי מינו של העץ במקומות בהם ישנם מספר אלונים שונים בחפיפה בקיץ.

עלה האלון נמצא בסמלי הקצונה של צבא ארצות הברית.

אלון
Raunkiaer
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אלונאים
משפחה: אלוניים
סוג: אלון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Shumaniscus
ליניאוס, 1753

מיני האלון

במשפחת האלוניים שישה סוגים ו-600 מינים, רובם מצויים ביערות של האזורים הממוזגים. במשפחה זו מצויים גם האשור והערמון, אך אין ספק כי הסוג אלון הוא החשוב בהם. סוג האלון מכיל כ-450 מינים, הגדלים בעיקר בחצי הכדור הצפוני. הוא מונה מינים חשובים רבים ביניהם:

  • אלון השני - עץ נמוך הקרוב לאלון המצוי, מצוי במערב אזור הים התיכון וגדל בדרך כלל בצורת שיח נמוך, עדות לפגיעת האדם ומקנהו שאינה פוסקת.
  • אלון השעם - מוצאו של מין זה הוא במערב אגן הים התיכון, מקליפתו של אלון זה מפיקים את החומר שעם, לאחר שמקולפת השכבה החיצונית היא צומחת מחדש במשך כ-10 שנים וכך ניתן להשתמש בו משך 150–200 שנה.

כמו כן מצויים מינים רבים נוספים של אלון באירופה ובאסיה שם הם מהווים חלק חשוב של החורש, חלקם מגיעים לגובה 40 מטר ולגיל של 1500 שנה.

האלון בישראל

בישראל גדלים מספר מינים של אלון:

  • אלון מצוי - עץ או שיח ירוק עד המהווה מרכיב חשוב מאוד בחורש הארץ ישראלי. האלון המצוי גדל בעיקר כשיח כתוצאה מכמה סיבות: א. האקלים בישראל לרוב יובשני, ולכן העץ איננו יכול להגיע לכל גובהו ב. הצמח אהוב מאוד על הבהמות, וגדל בחפיפה לאזורי המחיה של הערבים, שמרבים לגדל עזים ולרעותם בטבע. גובהו נע בדרך כלל בין 1 ל-6 מטרים אך לעיתים הוא מגיע אף ל-10 מטרים. העלה קשה, קרח ובמקומות שבהם אין די מים ולחות, עשוי להיות דוקר ולגדול כשיח רב גזעים וצפוף. העץ אינו נשאר לעולם כמצבת חשופה (בניגוד לאלונים האחרים המצויים בישראל), עלי השנה החדשה צומחים טרם נשירת העלים הישנים. הוא גדל לרוב עד לגובה של 1000 מטרים מעל פני הים. בלוטי האלונים מסוגלים לשמש תחליף לקפה, לאחר שהם נטחנים ונקלים.
  • אלון התבור - אלון התבור הוא עץ חד ביתי, המשיר את עליו בחורף. העלה הוא גדול וגלדני, שפתו משוננת ומכוסה בשערות שאינן ניתנות להורדה בנקל. הוא מגיע לגובה של 4–9 מטרים. פרחיו אינם ניכרים כל כך משום שהוא מואבק רוח. אלון תבור גדל במקומות יובשניים בחבל הים תיכוני. אלון התבור הוא עץ מוגן בשל השמדת היערות המאסיבית בתקופה העות'מאנית, מכיוון שהשתמשו בעץ לשם הסקת דודי קטרי קיטור בעת מלחמת העולם הראשונה.
  • אלון התולע - אלון התולע הוא עץ חד ביתי, המשיר את עליו בחורף. העלה קטן יותר מהעלה של אלון התבור, ושערותיו נושרות בנקל. גדל במקומות קרים וגשומים, בעיקר במדרונות מעל לרום של 700 מטרים. סימן ההיכר שלו הוא שהבלוט גדול בהרבה מהספלול וקשקשי הבלוט קצרים ואינם דוקרים.

כמו כן מצויים בישראל שני מינים נוספים של אלון הגדלים רק בחרמון:

  • אלון שסוע (Quercus cerris) - עץ שכיח בטורקיה, הגדל רק באתר אחד בישראל, נחל ערער. על עליו יש שערות גסות שאינן נושרות כתוצאה מחיכוך. עליו מפורצים מאוד וקשקשי הבלוט שלו ארוכים ומאונקלים.
  • אלון הלבנון (Quercus libani). עומד בשלכת בחורף. גדל בלבנון וחודר לישראל באזור החרמון.

שימושי האלון

עץ האלון שימש בתקופות הקדומות להסקה. כמו כן, שימש לבניית ספינות וסירות ("אלונים מבשן עשו משוטיך"- יחזקאל, כז, ו) ולכלים חקלאיים. העץ שימש גם לפחמים שנחשבו ל"טובים מכל הפחמים". העץ שיוצר ממנו נקרא בפי היוונים: "קסילון", שפירושו לפיד. בנוסף, שימש העץ לפיסול של אלילים מעץ ("חרש עצים נטה קו, יתארהו בשרד... כתבנית איש... ויקח תרזה ואלון" - ישעיה, מד).

האלון שימש גם למאכל אדם, הפרי מכיל הרבה טאנין, שהוא חומר מר המגן עליו מפני אכילה על ידי בעלי חיים. על ידי קלייה של הבלוטים וטחינתם, ניתן היה גם להיזון מהם (כפי שנעשה במלחמת העולם הראשונה) או לערבם בקפה.

במאות השנים האחרונות מקובל להשתמש בחביות העשויות מעץ האלון לצורך יישון מרבית הסוגים המקובלים של המשקאות האלכוהוליים. שאריות העץ מחביות אלו ידוע כחומר גלם מעולה לבעירה לצורך צלייה.

האלון ברפואה העממית

הרמב"ם (פרקי משה ברפואה), כתב שפירות האלון הם מין הפירות הטובים לגוף, מעבים השומן, ומבריאים אותו, זאת על ידי קלייה של הבלוטים וטחינתם. בגלל הטנינים הרבים שבהם, הם גורמים לעיבוי היציאות, לכן הם קשים לעיכול. בעפצי האלון[2] משתמשים יהודי תימן לשם ריפוי נפיחויות, שטפי דם, דלקות חניכיים, שלשולים, טחורים ודלקות מעיים.

האלון בתנ"ך

בתנ"ך, מתואר האלון כסמל החוסן והכוח: "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים" (עמוס, ב', ט'). בנוסף, הנביא ישעיהו משתמש בתכונתו של האלון, להשיר את עליו בחורף (לא כל מיני האלון הם נשירים) ולהצמיחם בקיץ, כדי לתאר את שארית ישראל אשר ישארו בישראל: "כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ" (ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק י"ג). נראה שכוונת דבריו היא ששארית ישראל אמנם יסבלו מאוד ("והיה לבער"), אך הגחלת היהודית תישמר בארץ ישראל.

יש המפרשים שעצי המילין, המוזכרים בתוספתא במסכת שביעית[3] הם עצי האלון, אלא שבלשון עברית בת ימינו השם מילה מתאר עץ אחר (Fraxinus, שהמין הנפוץ שלו בארץ הוא המילה הסורית, ויש המזהים דווקא אותו עם ה"מילין" של התלמוד). שני האלונים המוכרים יותר הם האלון המצוי ואלון התבור, שני אלה נבדלים זה מזה בין השאר באופי קצות העלים, העלים של האלון המצוי הם דוקרניים, בניגוד לעלי אלון התבור. אלון התבור נקרא בפי הערבים מל או מלול, כשמו של הכפר השוכן למרגלות הרי נצרת, הוא מזוהה עם נהלל המקראית (יהושע, י"ט, ט"ו; שופטים, א', ל'). בשל כך, הועלתה הסברה שה"נעצוצים" וה"נהלולים" המוזכרים בספר ישעיהו (פרק ז', פסוק י"ט), הם-הם האלון המצוי (אשר נקרא נעצוץ על שם דוקרניותו) ואלון התבור.[דרוש מקור] לפי פרשנות זו, הנביא רומז לזירת הקרב בין אשור למצרים, שיחפשו מקום לצל בין הנקיקים והמערות בדרום, שרידי יערות הנעצוצים במרכז והנהלולים שבצפון – וכל אלה יתמלאו בצבאות אויב.

אַלּוֹן גם מופע כשם פרטי של אחד מנשיאי שבט שִׁמְעוֹן בדברי הימים א', ד', ל"ז.

לקריאה נוספת

  • ילקוט הצמחים, ניסים קריספיל, כרך א
  • "שיח ועץ במורשת ישראל", נגה הראובני, הוצאת נאות קדומים, עמוד 130
  • צמחי תנ"ך בנופיהם, דוד לביא, הוצאת המחלקה לחינוך ותרבות של עיריית חיפה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבי שמידע, צבי שמיר ומיכאל וינברג, עצים קדושים וקשישים בישראל, כמעט 2000 12, סתיו 1996, עמ' 17
  2. ^ עקב עקיצה של חרק, כתגובה אלרגית של הצמח, מתנפח האזור הנגוע כדי שלא יתפשט הנגע, אך זה אינו יעיל כיוון שבסופו של דבר, החרק משלים את התפתחותו בתוך העפץ ואוכל את דרכו החוצה בין כה וכה
  3. ^ פרק ז הלכה יא, לפי מהדורת ליברמן; הובאה גם בתלמוד הבבלי במסכת פסחים, דף נ"ג, עמוד א', ובתלמוד הירושלמי במסכת שביעית, פרק ט', הלכה ב'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

103fm

103fm (הייתה ידועה בעבר כרדיו ללא הפסקה) היא תחנת רדיו אזורית בישראל, הנקלטת בעיקר באזור גוש דן והסביבה תחת התדר שעל שמו נקראת. התחנה הוקמה ב־1995, בגל הראשון של היווצרות תחנות הרדיו האזוריות בישראל. תוכן השידורים בתחנה משלב בין חדשות, סאטירה, הומור, ייעוץ, ספורט, פוליטיקה ועוד. התחנה משדרת תוכניות מלל לאורך רוב ימי השבוע, ומקדישה את סופו לשידור תוכניות זמר עברי נוסטלגי.

אולפני התחנה ממוקמים ברחוב תפוצות ישראל 13, גבעתיים. מנכ"ל התחנה משלהי 2015 הוא אור צלקובניק. קדמו לו בתפקיד מיכאל קרפין, רפי רוזנפלד, ירון דוידוב ואייל פאר.

ONE

ONE הוא אתר אינטרנט ישראלי המסקר ספורט מכל רחבי העולם. על פי נתוני ועדת המדרוג בישראל, ONE הוא אחד משני אתרי הספורט המובילים בישראל יחד עם אתר ערוץ הספורט. באתר ניתן למצוא מספר אזורי תוכן כגון כדורגל ישראלי, כדורגל עולמי, כדורסל ישראלי, כדורסל עולמי וספורט אחר.

באתר תקצירי וידאו של ליגת העל בכדורגל, הליגה הלאומית בכדורגל, גביע המדינה בכדורגל, ליגת העל בכדורסל, גביע המדינה בכדורסל, היורוליג, הליגה הספרדית, הליגה האיטלקית, ליגת התיכונים, ליגת המכללות ועוד. ב-ONE מספר כותבי טורים כגון: אייל ברקוביץ', חיים רביבו, אלון חזן, צביקה שרף ועוד.

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע אך ב-2008 נפרדה ממנה ונרשמה כגוף עצמאי.

השרון

השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל. מבחינה אדמיניסטרטיבית, השרון היא אחת מארבע הנפות של מחוז המרכז, אולם אין חפיפה מלאה בין השטח האדמיניסטרטיבי של נפת השרון במחוז המרכז לבין השטח של השרון כחבל ארץ.

בכתובות מצריות על מסעו של אמנחותפ השני לארץ כנען, שעבר גם בשרון, נקרא האזור "פא-עמקו סרן" (עמק שרון), בכתובת אשמונעזר של מלך צידון מהמאה ה-5 לפנה"ס נכתב: "ועוד נתן לנו אדון המלכים, את דאר ואת יפו, ארצות הדגן האדירות אשר בשדה שרון". על פי הכתובת הזאת, יפו הייתה חלק מהשרון. והשרון היה אסם התבואה של צידון.

י"ב באדר

י"ב באדר הוא היום השנים-עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

יגאל אלון

יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') (10 באוקטובר 1918, ד' בחשוון, תרע"ט – 29 בפברואר 1980, י"ב באדר, תש"ם) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל במשך 19 יום, חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל.

אלון, יליד מֶסְחָה (כפר תבור), שהגן על שדות המושבה עוד מנעוריו, הצטרף לאחר מכן לקיבוץ גינוסר ולתנועת העבודה, שהייתה עבורו שינוי אידאולוגי מבית גידולו. בימי המרד הערבי התגייס ל"הגנה" בתור נוטר ולוחם פו"ש ולאחר מכן לפלמ"ח, שם התבלט כמפקד פלוגה ומפקד יחידת מסתערבים בסוריה, והגיע לפיקוד על הפלמ"ח כתלמידו של יצחק שדה ומגשים חזונו. כמפקד בפלמ"ח עסק בגידולו של הארגון ובארגונו בגדודים, ובעידוד חבריו בתקופה קשה לארגון, אל מול הגיוס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. במסגרת תנועת המרי העברי לאחר המלחמה, הוא תכנן ויישם מבצעים נועזים דוגמת ליל הגשרים ופעולות נגד חסימת נתיבי העפלה לארץ. במלחמת העצמאות פיקד אלון על המבצעים לכיבוש הגליל, לוד ורמלה, עמד בראש חזית הדרום ופיקד על כיבוש כל הנגב עד לאילת. הוא התגלה כטקטיקן מוכשר, הדוגל בהפתעת האויב בדרכים עקיפות ולא צפויות, ומוכן לקחת סיכונים בשל כך.

לאחר שחרורו הכפוי מצה"ל על ידי ראש הממשלה בן-גוריון, וכשהוא עטור תהילת המלחמה ונתפס כמייצג הבולט ביותר של דור תש"ח, הצטרף לפוליטיקה – לתנועת אחדות העבודה – ולאחר מכן דחף לאיחודה עם מפא"י וליצירת מפלגת העבודה. אף על פי שהגיע עם השנים לתפקידים בכירים כסגן ראש הממשלה, שר החינוך והחוץ, הציג תוכנית מדינית ראשונה לעתיד השטחים בשם "תוכנית אלון" והיה שותף במגעים שהובילו להסכם ביניים מול מצרים, אלון נחשב למי שהחמיץ את הפסגה. דוגמה בולטת לכך הייתה אי-מינויו כשר ביטחון לפני מלחמת ששת הימים, למרות רצונם של ראשי המדינה, לטובת יריבו הפוליטי משה דיין. לאחר המהפך הפוליטי, כשהחל את המרוץ לראשות מפלגת העבודה, נפטר בפתאומיות בגיל 61.

ידיעות ספרים

ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל. בשנת 1994 נוצרה שותפות של 'ספרי חמד' עם 'ידיעות אחרונות' והוקמה "משכל - הוצאה לאור" או בשמה המוכר יותר ידיעות ספרים. דובי איכנולד משמש מנכ"ל ההוצאה מאז ועד היום.

להוצאה שיתוף פעולה מתמשך עם הוצאת "ספרי עליית הגג", שבמסגרתו יצאו לאור סדרת ספרי "הארי פוטר", רב המכר "המשפט האחרון של פרמה", סדרת "הפילוסופים הגדולים" ועוד. להוצאה שותפות והוצאות-בת רבות: "פן הוצאה לאור" בה משמשת רחל פן כעורכת, מתרגמת ומו"לית "הוצאת בבל", "אסטרולוג", "הכורסא", "ליריקה", "אחוזת בית", "טל-מאי", "סימנים", אחוזת בית ספרים, קול הספר, "ר' סירקיס".

בהוצאה יצאו לאור ספריהם של סופרים ישראליים כאיל מגד, יורם קניוק, יצחק לאור, חביבה פדיה, אילנה ברנשטיין, אפרים קישון, אלון חילו, סמדר שיר, אסף ענברי, גבריאל בן-שמחון, אייל דותן ואבי גרפינקל, וכן ספרים מתורגמים כגון ספריהם של הרלן קובן וג'יי קיי רולינג. ידיעות ספרים נודעת גם בסדרות הספרים שלה: סדרת פרוזה, סדרת פרוזה עשרה, סדרת רומנים למבוגרים, סדרת "יהדות כאן ועכשיו", ספרי יהדות, סדרת סביונים ועוד.

אנשי מפתח בהוצאה:

דב איכנולד - מנכ"ל

אייל דדוש - סמנכ"ל שיווקבאתר האינטרנט של ההוצאה ניתן לבצע חיפוש במאגר הספרים של ההוצאה, לקבל מידע מפורט אודות הספר, מחירו וכיוצא בזה וכן לרכוש רכישה מקוונת.

ב-16 בנובמבר 2007 הכריזה ההוצאה על מיזם "עם הספר", שבמסגרתו יצאו לאור 27 ספרי יסוד של התרבות העברית. המנכ"ל דב איכנולד הסביר כי הוא רואה שליחות בחשיפת התרבות היהודית לציבור הרחב.

בחודש אפריל 2015 הכריזה ההוצאה על מיזם "אפריל ביכורים", שבמסגרתו יראו אור בחודש אפריל אך ורק ספרי ביכורים מאת סופרים ישראליים מבטיחים. המיזם אמור להילחם בסיכויי ההצלחה הנמוכים של ספרי ביכורים בעקבות "החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל" שהוחל בשנה שלפני כן.

ב-15 ביוני 2017 פשטה משטרת ישראל על משרדי ההוצאה בראשון לציון והחרימה מחשבים ומסמכים הקשורים לספר שכותב אהוד אולמרט. לטענת גורמים בהוצאה נלקחו גם חומרים השייכים לספר שכתב בן כספית על בנימין נתניהו, ולספר שכותב משה יעלון.

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה בתשכ"ח. הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך ובקו מחשבתי ליברלי יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.

בישיבה לומדים מאות תלמידים, מישראל ומחוץ לה, ועשרות אברכים[דרוש מקור]. משולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית "דרכנו". יש לה אלפי בוגרים.

כ"ו בשבט

כ"ו בשבט הוא היום העשרים ושישה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ו שבט היא פרשת משפטים. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת תרומה.

מנחם אלון

מנחם אלעזר אֵלון (להאזנה (מידע • עזרה); כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים והיסטוריון של ההלכה, כיהן כשופט בית המשפט העליון (1977–1993) וכמשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון (1988–1993). חתן פרס ישראל למשפט (1979) וראש משפחת אלון. היה מועמדה של הקואליציה לכהונת נשיא מדינת ישראל בשנת 1983.

מפעל חייו האקדמי עסק בחקר המשפט העברי והוא נחשב לאחד מגדולי המומחים בנושא זה. הקים ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה נושא הדגל של שילוב המשפט העברי במשפט הכללי בפסיקותיו כשופט בבית המשפט העליון. נודע גם כמתנגד תקיף לאקטיביזם שיפוטי וכבעל עמדות ליברליות בנושאי חירות הפרט וזכויות האדם. חיבר וערך ספרים רבים בנושאי משפט, הלכה ופילוסופיה יהודית.

משפט עברי

משפט עברי הוא מונח מודרני הבא להגדיר את מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה. על מקורות המשפט העברי נמנים המשנה, התלמוד, ספרות השו"ת והפסיקה.

בנוגע לקטגוריות המדויקות הנכללות תחת הגדרה זו קיים ויכוח בין חוקרים ומשפטנים. מנחם אלון סבור כי משפט עברי כולל את התחומים בהלכה שמקובלים כתחומים משפטיים בשיטות משפט אחרות, כמו דיני נזיקין, דיני קניין ודיני עונשין. לדעתו יש להבחין בין הלכות "משפטיות" (Judicial) והלכות "דתיות" (Religious). דעה דומה מביע שמשון אטינגר, המגדיר במסגרת המשפט העברי את כל החוקים שהיה עלינו להמציא אילו לא הייתה תורה, כלומר כל אותם חוקים הנוגעים לתחומים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחיים.[דרוש מקור] לעומתם, יצחק אנגלרד סבור כי לא ניתן להפריד בין הלכות משפטיות והלכות דתיות, וחלוקה כזו היא שרירותית.

עזריה אלון

עזריה אלון (י"א בכסלו ה'תרע"ט, 15 בנובמבר 1918 – י"ח בשבט ה'תשע"ד, 19 בינואר 2014) היה ממייסדי החברה להגנת הטבע שפעל רבות לתיעוד טבע הארץ, שמירתו והפצת מורשתו, חתן פרס ישראל על מפעל חיים לשנת תשע"ב (2012).

פלמ"ח

הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות המחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

הפלמ"ח הוקם ב-15 במאי 1941, על בסיס סגל פיקודי של אנשים שפעלו כבר יחד במסגרת "הפלוגה הנודדת" ו"פלוגות השדה" בסוף שנות ה-30, תחת פיקודו של יצחק שדה. הוחלט כי כוח זה יפעל בשיטות של לוחמה זעירה, יסייר, יפעל לחבלה, גישוש ותקיפה, ו"יכין את השטח" לקראת המתקפה הנאצית, אם וכאשר זו תבוא. את הפיקוד על היחידה החדשה קיבל יצחק שדה, שהיה כפוף ישירות למטה הכללי של "ההגנה".

בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות היווה הפלמ"ח את עמוד השדרה של הכוח הצבאי של היישוב, מילא תפקיד מרכזי בקרבות בצפון ובמרכז, ונשא בעיקר עול הגנת הנגב, עד שצבא ההגנה לישראל סיים להתגייס ולהתארגן ללחימה. לפלמ"ח הייתה גם תרומה חשובה בתחומים אחרים כמו המאבק בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ההעפלה והעלייה לארץ ישראל, ההתיישבות, התרבות והספרות העברית והזמר העברי.

הפלמ"ח יצר הוויה ייחודית של לוחמים, חלוצים ומפקדים, אשר התגלמה בדמויות כגון יגאל אלון ויצחק רבין. עם הקמת המדינה וצה"ל ב-1948, פורק מטה הפלמ"ח ויחידותיו שולבו בשורות הצבא הסדיר.

השפעתו של הפלמ"ח על תולדותיה של מדינת ישראל, על תרבותה ועל ההיסטוריה שלה, חורגת מתרומתו הצבאית, החשובה כשלעצמה.

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש. הפרויקט כולל, בין היתר, שירה, סיפורת, תרגום, עיון ומסות בעברית מימי הביניים ועד ימינו.

ציר אלון

ציר אלון הוא ציר תנועה בחלק המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שנסלל על-פי תוכנית אלון. הציר נקרא על שם הוגה התוכנית, יגאל אלון, וממוספר בחלקו הדרומי, מצומת כפר אדומים עד סמוך למגדלים ככביש 458; בחלקו המרכזי מצומת מעלה אפרים ועד צומת חמרה ככביש 508, ובחלקו הצפוני, מצומת בקעות עד צומת מחולה ככביש 578.

קטע קצר של ארבעה ק"מ בין החלק הדרומי והמרכזי מסומן ככביש 505 וקטע בן 2 ק"מ בין החלק המרכזי והצפוני ככביש 57. בעקבות שינוי תוואי כביש 449 בעקבות האינתיפדה הראשונה, קטע בן 5 ק"מ בחלק הדרומי מסומן גם ככביש 449. אורכו הכולל של הציר הוא 87 ק"מ.

לאורכו של ציר אלון שוכנים כיום 16 יישובים ישראליים: אלון, מצפה חגית, נווה ארז, מעלה מכמש, מצפה דני, רימונים, כוכב השחר, גיתית, מכורה, חמרה, בקעות, רועי, חמדת, משכיות, רותם ומחולה. הכביש צופה מלמעלה על בקעת הירדן ועל הנחלים הנשפכים אליה: נחל פרת, ואדי עוג'ה, נחל פצאל ועוד.

צלב האבירים של צלב הברזל

צלב האבירים של צלב הברזל (בגרמנית: Ritterkreuz des Eisernen Kreuzes) הוא עיטור גרמני שהוענק על גבורה. העיטור החל להינתן בתחילת מלחמת העולם השנייה, ובמהלך המלחמה התווספו עוד 4 דרגות גבוהות יותר.

צלב הברזל

צלב הברזל (בגרמנית: Eisernes Kreuz) הוא עיטור גרמני שהוענק על גבורה. העיטור המקורי הוענק בשנת 1813 במלחמות נפולאון על ידי פרוסיה, העיטור הוחיה והוענק שוב בשנת 1870 במלחמת פרוסיה-צרפת, בשנת 1914 במלחמת העולם הראשונה ולבסוף בשנת 1939 במלחמת העולם השנייה.

רמות אלון

רמות אלון, הידועה בקיצור כ"רמות", היא השכונה הגדולה ביותר בירושלים ואחת השכונות הגדולות בישראל. השכונה ממוקמת בצפון מערב העיר, ושוכנת על מספר גבעות, מהן נשקף נופה של ירושלים. השכונה משתרעת עד שיפולי גבעת נבי סמואל, המגיעה לרום של 885 מטרים מעל פני הים.

מקור שמה של השכונה הוא בזיהוי אתר נבי סמואל הסמוך עם העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין, מקום קבורתו של שמואל הנביא. השם "אלון" נתווסף לשם השכונה לזכר יגאל אלון.

השכונה נוסדה כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

תנועת אור

תנועת אור לפיתוח ויישוב הנגב והגליל היא תנועה מיישבת הפועלת לפיתוח וקידום ההתיישבות באזורי הנגב והגליל. התנועה יזמה את הקמתם של שבעה יישובים חדשים בנגב ובגליל – צוקים, מרחב עם, מצפה אילן, אליאב (שם קודם: חרוב), באר מילכה וגבעות בר. ושלושה יישובים נוספים נמצאים בתהליך הקמה: כרמית, חירן וכסיף. כמו כן "אור" יישבה עד כה 23 גרעיני התיישבות צעירים ביישובי הפריפריה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.