אלול

אֱלוּל הוא חודש בלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסוף הקיץ והוא מאופיין במנהגי תשובה רבים לקראת ימים נוראים.

בחודש אלול 29 יום. א' באלול חל בימים ראשון, שני, רביעי או שישי.

►► אלול ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

שם החודש

מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, הוא מתקופת גלות בבל.

יש המקשרים אותו למילה "אולולו", שפירושה באכדית "קציר", היות שהוא חל בסיום תקופת הקציר (באכדית:lulu)[1].

על פי פירוש אחר משמעות המילה אלול היא טיהור וכפרה.

בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם אסיף הפירות (או קיצוץ התאנים) בתקופה זו.

מקור אפשרי נוסף לשם הוא "אלל"- בארמית חיפוש. הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים.

השם 'אלול' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה[2]. בקרב עדת ביתא ישראל החודש נקרא לול.

סמליות

מזלו של החודש הוא - מזל בתולה. יש המוצאים לכך אסמכתא במקורות הקושרת את הכינוי בתולה עם ערך התשובה: "שובי בתולת ישראל - שובי אל עריך אלה" (ירמיהו, ל"א, כ'). תחילת פרק זה בירמיהו גם משמש כהפטרה ביום ב' של ראש השנה.

הקדמונים נתנו סימן לחודש אלול בראשי תיבות של הפסוק : אני לדודי ודודי לי (מגילת שיר השירים, פרק ו', פסוק ג'). לרמוז, כי בחדש אלול, האלוהים קרוב לעם ישראל, ונעשה כדוד להם. כמו כן, ארבע המילים נגמרות בי'. ארבע פעמים י' בגימטריה הן 40, מספר המסמל את ארבעים הימים שבהם היה משה על הר סיני לצורך קבלת התורה, וכנגד ארבעים ימי הרצון שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים.

נוסף לכך בפסוק: ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך (ספר דברים, פרק ל', פסוק ו'); להורות שהוא החודש האחרון בשנה, לתקן מה שפגם בשנה שעברה (של"ה דף רי"ג).

רמז נוסף רמזו בפסוק ממגילת אסתר איש לרעהו ומתנות לאביונים, לרמז על תיקון העניינים שבין אדם לחברו בתקופה זו.

החודש בהלכה

כ"ט באלול הוא ראש השנה למעשר בהמה.

אירועים בהיסטוריה היהודית

  • בראש חודש אלול עלה משה על הר סיני, בפעם השלישית, לאחר חטא העגל, כדי לרצות על החטא. לאחר ארבעים יום – ביום הכיפורים – ירד והביא את הלוחות השניות.
  • בכ"ה באלול נברא העולם, והוא משמש יסוד לחשבון התקופות והמולדות.
  • בתקופת בית שני, השלימו את מלאכת בניית החומה בכ"ה באלול: "ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול, לחמישים ושנים יום" (ספר נחמיה, פרק ו', פסוק ט"ו)
  • בתור הזהב של פריחת הישיבות ומרכזי התורה בבבל, היה אלול אחד משני ירחי הכלה, בהם היו תלמידי החכמים מתכנסים, כדי לשמוע הלכות יום טוב. באדר היו לומדים את הלכות פסח, ובאלול היו מתכוננים לימים נוראים ולחג הסוכות.

עיבור החודש

בתקופה בה היו מקדשים את החודש לפי הראייה היה חודש אלול נמנה עם ששת החודשים בשנה בהם היו יוצאים שליחי בית דין ליישובים המרוחקים מירושלים כדי להודיע לעם באיזה יום קידשו את החודש, ובכך יידעו מתי יחול המועד הקרוב – ובחודש אלול: ראש השנה. בתקופה מאוחרת יותר, בזמנו של עזרא הסופר, חדלו לעבר את חודש אלול והוא לעולם היה בן 29 יום.

מנהגי החודש

SLICHOT343
אמירת סליחות בכותל המערבי

חודש זה מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות", מכיוון שהוא מקדים את ראש השנה ויום כיפור, ונוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "סליחות". הספרדים משכימים לאמירת סליחות מתחילת החודש לעומת האשכנזים הנוהגים באמירת סליחות רק מתחילת השבוע האחרון לפני ראש השנה.

בחסידות מקובל לומר שבניגוד לשאר השנה בה המלך (האל) נמצא בארמון, באלול: "המלך בשדה", כלומר קרוב ונגיש לעם[3]. על פי חז"ל, לאחר שנשתברו הלוחות, משה עלה בפעם השנייה להר סיני בראש חודש אלול, על מנת לקבל את הלוחות השניים וירד לאחר ארבעים יום ביום כיפור.

משמעות מיוחדת נודעה לחודש אלול בקרב אנשי תנועת המוסר המרבים בו בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש. חשיבותו של החודש בתנועה זו מתבטאת בכתביו של אבי התנועה, רבי ישראל מסלנט, בייחוד באותה איגרת העוסקת כולה בהתנהגות הראויה לחודש זה (איגרת יד בספרו "אור ישראל").

אמירת מזמור "לדוד ה' אורי וישעי"

בחלק מקהילות אשכנז נהוג להוסיף בתפילה את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" (ספר תהילים, פרק כ"ז), מראש חודש אלול ועד הושענא רבה פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום[4]), ובערב בתפילת מנחה לנוסח ספרד[5], ולנוסח אשכנז בתפילת ערבית[6]. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה[7].

אחד הטעמים לאמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב מדרש שוחר טוב[8] על פסוקו הראשון של הפרק - "אורי" רומז לראש השנה, "ישעי" ליום הכיפורים ו"ממי אירא" להושענא רבה, או לגרסה אחרת "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.

מנהג זה מופיע לראשונה בספר "שם טוב קטן" לחכם המקובל ר' בנימין בינוש הכהן, ע"פ כתבי האריז"ל.

תקיעה בשופר

מנהג נוסף שמקורו בקהילות אשכנז הוא לתקוע בשופר – פרט לשבתות וערב ראש השנה – מראש חודש אלול ועד סמוך לערב ראש השנה. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת ערבית. לפי מנהג אשכנז המזרחי נוהגים להפסיק לתקוע בערב ראש השנה[9], ולפי מנהג אשכנז המערבי שלושה ימים לפני ראש השנה[10]. יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות של תשר"ת (תקיעה שברים תרועה תקיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר תשר"ת תש"ת תר"ת. אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע במהלך אמירת הסליחות בלבד, לפני אמירת המלים "תענו ותעתרו" בקדיש שבסיום הסליחות[11] ויש המוסיפים אף בעת אמירת י"ג מידות.

שני טעמים נאמרו על מנהג התקיעה בשופר בחודש אלול:

א) פרקי דרבי אליעזר[12]: בראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "עלה אלי ההרה", והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה עולה להר שלא יטעו עוד אחר עבודה זרה, והקדוש ברוך הוא נתעלה אותו היום באותו שופר שנאמר: "עלה אלהים בתרועה, ה' בקול שופר", ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בראש חדש אלול בכל שנה ושנה.

ב) רבי יעקב בן אשר, כותב בטור[13], בפתיחת הלכות חודש אלול (לאחר שמביא את הטעם הנ"ל מפרדר"א): ...וכל החדש (תוקעים) - כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג): "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"[14]

אמירת תהילים

חודש אלול ידוע כ"עונת התהילים" על שם שמרבים באמירת תהילים בחודש זה.

בקרב חסידי חב"ד נוהגים, לומר בכל יום מימי חודש אלול, עד יום הכיפורים, שלושה פרקי תהילים. את אמירת הפרקים הנותרים משלימים במהלך יום הכיפורים עצמו. מנהג זה מיוחס להוראתו של הבעל שם טוב לתלמידו המגיד ממזריטש[15].

בספר מטה אפרים כותב שנוהגים בכל יום מימות החול, מראש חודש אלול עד ראש השנה, לומר בציבור אחרי התפילה עשרה מזמורי תהילים כדי לסיים את כל התהילים שני פעמים (כמנין "כַּפֶּר").

איחולי כתיבה וחתימה טובה

נהגו להוסיף בחודש אלול בכל אגרת שלומים את האיחול "כתיבה וחתימה טובה".

מנהגים נוספים

היו קהילות שבהם היה השמש מכריז לאחר תפילת מנחה: "שובו בנים שובבים"[16].

ראשי ישיבות מסוימים מהמגזר הליטאי נהגו לאסור על תלמידיהם לערוך נישואין במשך חודש אלול[17].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתיה קם, חודשי השנה בלוח העברי הקדום, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  2. ^ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק ט"ו.
  3. ^ ראו לקוטי תורה לרבי שניאור זלמן מלאדי, פרשת ראה, דף לב
  4. ^ , מנהג ויז'ניץ לאמרו מיד לאחר חזרת הש"ץ לפני הקדיש.
  5. ^ . מנהג חסידות גור לאמרו לאחר תפילת ערבית
  6. ^ אך בנוסח אשכנז המערבי לא התקבל המנהג, וכן אצל הנוהגים במנהג הגר"א (מעשה רב אות נ"ג הגאון, יששכר דב בר בן תנחום, 1779-1855, ‏מעשה רב, באתר HebrewBooks)
  7. ^ ישנן קהילות ספרדיות הנוהגות לומר מזמור בימות החול לאורך כל השנה ולא רק בימי אלול, בסיום תפילת שחרית וכפתיחה לתפילת ערבית
  8. ^ על תהלים כ"ז
  9. ^ . אין תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין "תקיעות רשות" במהלך חודש אלול, לבין "תקיעות מצווה" בראש השנה
  10. ^ דברי קהלות, עמ' 121 דברי קהלת - גיגר, שלמה זלמן בן אהרן יחיאל מיכל (page 122 of 479), www.hebrewbooks.org .
  11. ^ אף בתפילת מוסף של ראש השנה ובתפילת נעילה ביום הכיפורים מתבצעות חלק מהתקיעות בנקודה זו
  12. ^ פרק מו.
  13. ^ אורח חיים, סימן תקפא
  14. ^ טור, אורח חיים, סימן תקפא
  15. ^ ראו 'קובץ מכתבים ע"ד אמירת תהילים', לרבי יוסף יצחק שניאורסון, בסוף תהילים 'אוהל יוסף יצחק'
  16. ^ מטה אפרים
  17. ^ נוהג הסותר לכאורה את משמעות הפסיקה ההלכתית המופיעה במשנה במסכת יומא פרק ח' משנה א', "והמלך והכלה ירחצו את פניהם", כלומר כי ישנו היתר מיוחד לכלה לרחוץ את פניה ביום הכיפורים, ולפי המבואר שם במפרשים כי הגדרת כלה לעניין זה, היא בתוך 30 יום לנישואיה, הרי מתחייב מכך, כי אין מניעה לנישואין בפרק זמן זה של חודש אלול ותחילת חודש תשרי.
א' באלול

א' באלול הוא היום הראשון בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. א' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' אלול היא פרשת שופטים.

א' בטבת

א' בטבת הוא היום הראשון בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת הוא ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ. על פי הנוהג ברוב שנות המדינה, ילדים שנולדו בתאריך עברי זה ואילך, יתחילו ללמוד בכיתה א', בתחילת חודש ספטמבר (במהלך חודש אלול) שיבוא לאחר מלאת להם שש שנים. לאחר תיקון החוק ב־2013 נקבע תאריך התחולה ל-1 בינואר.

ד' באלול

ד' באלול הוא היום הרביעי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ד' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

ו' באלול

ו' באלול הוא היום השישי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ו' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

ז' באלול

ז' באלול הוא היום השביעי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ז' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרב פרשת כי תצא. אבל אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת (שנים מקביעויות בשז, גכז, הכז), אז פרשת בר המצווה היא פרשת שופטים.

ח' באלול

ח' באלול הוא היום השמיני בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ח' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אלול היא פרשת כי תצא.

ט"ו באלול

ט"ו באלול הוא היום החמישה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ט"ו באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אלול היא פרשת כי תבוא.

ט"ז באלול

ט"ז באלול הוא היום השישה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישה עשר בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ט"ז באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

ט' באלול

ט' באלול הוא היום התשיעי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ט' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

י"ד באלול

י"ד באלול הוא היום הארבעה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. י"ד באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אלול היא לרב פרשת כי תבא. אבל אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת (שנים מקביעויות בשז, גכז, הכז), אז פרשת בר המצווה היא פרשת כי תצא.

י"ח באלול

י"ח באלול הוא היום השמונה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. י"ח באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

י"ט באלול

י"ט באלול הוא היום התשעה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. י"ט באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

י' באלול

י' באלול הוא היום העשירי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. י' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

כ"א באלול

כ"א באלול הוא היום העשרים ואחד בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ואחד בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. כ"א באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א אלול היא לרב פרשת נצבים-וילך. אבל אם בר המצווה חל בשנה בה פסח הוא ביום ראשון (שנים מקביעויות השא, החא וזחא), פרשת בר המצווה היא פרשת נצבים בלבד. אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת (שנים מקביעויות בשז, גכז, הכז), אז פרשת בר המצווה היא פרשת כי תבא.

כ"ב באלול

כ"ב באלול הוא היום העשרים ושניים בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. כ"ב באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב אלול היא פרשת ניצבים לבד או יחד עם פרשת וילך.

כ"ג באלול

כ"ג באלול הוא היום העשרים ושלושה בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושלושה בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. כ"ג באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

כ"ח באלול

כ"ח באלול הוא היום העשרים ושמונה בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. כ"ח באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

כ"ט באלול

כ"ט באלול הוא היום העשרים ותשעה בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. כ"ט באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אלול היא פרשת וילך, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה. לעומת זאת, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום חמישי או בשבת פרשת בר המצווה תהיה פרשת האזינו.

כ' באלול

כ' באלול הוא היום העשרים בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. כ' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

חגי ישראל ומועדיו
חגים מהתורה ראש השנהיום הכיפוריםסוכותשמיני עצרתפסחשביעי של פסחפסח שנישבועותחול המועד
Im Gebet beim Laubhüttenfest, Paula Gans IMG 4724 4725 4726 edit
חגים מדרבנן או מסורת אסרו חגהושענא רבהשמחת תורהחנוכהט"ו בשבטפוריםל"ג בעומרט"ו באב
ימים מיוחדים שבתראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובהפורים קטןספירת העומרימי בין המצריםראש השנה למלכים ולרגלים
תעניות ציבור מתקנת נביאים צום גדליהעשרה בטבתתענית אסתרי"ז בתמוזתשעה באב
תעניות רשות יום כיפור קטןתענית בכורותכ' בסיווןשובבי"םתענית בה"בתעניות גשמיםז' באדר
שבתות מיוחדות שבת מברכיםשבת שובהשבת שירהשבת שקליםשבת זכורשבת פרהשבת החודששבת הגדולשבת חזוןשבת נחמו
חגים לאומיים ממלכתיים יום העצמאותיום ירושלים
ימי זיכרון ממלכתיים יום הזיכרון לשואה ולגבורהיום הזיכרון לחללי מערכות ישראליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודעיום הזיכרון ליהודי אתיופיהיום גירוש יהודי ערב
הנצחת אישים ממלכתית יום הרצליום זאב ז'בוטינסקייום הזיכרון לרחבעם זאבייום הזיכרון ליצחק רביןיום הזיכרון לדוד בן-גוריון
חגי עדות יום שמחת כהןסיגדי"ט כסלופורים שניבסיסהמימונהסהרנה
פורטל שבת ומועדי ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.