אכשף

אַכְשָׁף הייתה עיר כנענית קדומה ששימשה כעיר מבצר ששכנה כנראה בעמק זבולון. העיר מוזכרת בתעודות ממצרים העתיקה ובתנ"ך כאחת מערי נחלת שבט אשר.

ישנן מספר סברות לזיהוי מיקומה של העיר ובהן: הזיהוי המקובל ביותר על הארכאולוגים הוא תל כיסון, כ-3 ק"מ דרום - מערבית לצומת אחיהוד, זיהוי אפשרי אחר הוא תל רגב בכניסה לכפר חסידים, ותל בירה ליד קיבוץ יסעור[1]. זיהוי אחר הוצע על ידי אדוארד רובינסון בח'רבת [א]כסאף שבגליל העליון, זיהוי זה הוצע בגלל הדמיון בשם. אשתורי הפרחי זיהה אותה עם העיר ארסוף הנמצאת כיום בגבולות הרצליה.[2]

תל כיסאן
תל כיסון, מיקום אפשרי של אכשף
Tel Regev
תל רגב בכניסה לכפר חסידים, אחד המיקומים האפשריים של אכשף

אזכור בתעודות מצריות

אכשף מוזכרת בכתבי המארות ממצרים העתיקה בקבוצת בריסל. כתבים אלה מיוחסים לתקופתו של סנוסרת השלישי מלך מהשושלת ה-12 מתקופת הממלכה התיכונה שמלך במאה ה-19 לפנה"ס. בארץ ישראל התקופה היא תקופת הברונזה התיכונה.[3]

בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה כנען כפופה לשלטונה של מצרים. בערי כנען השונות שלטו מושלים מקומיים, שהיו כפופים למלך מצרים, והיו חייבים דין וחשבון למלך זה. אכשף הייתה אחת מהערים ואזכורה בתעודות השונות מעיד על חשיבותה בתקופה זו.

העיר מופיעה בתעודה מימי אמנחותפ השני מהמאה ה-15 לפנה"ס, העוסקת בתבואה ובירה שסופקו לשליחי מצרים בערים שונות בכנען. רשימה זו כוללת את שמם של 11 ערים ביניהם נכללו שתי ערים בעמק זבולון אכשף ומשאל.[4]

העיר ומושלה מוזכרים בשלושה מכתבים במכתבי אל-עמארנה. א"ע 366 ו-367. במכתב 366 שנשלח למלך מצרים מתלונן שורדת מושל גת (?) על כך שהוא נלחם בעפירו ובעבר קיבל סיוע ממושל עכו ומאִנתַרֻתַ מושל אכשף שסייעו לו וששלחו אליו ול בירידיה מושל ירושלים חמישים מרכבות, ועכשיו הם עוינים אותו. מכתב זה מעיד שמושל אכשף פעל מעבר לאינטרס האזורי שלו ועל שיתופי פעולה בין ערים השונות בכנען. מכתב 367 נשלח על ידי מלך מצרים לאנתרת, ומודיע אותו שהוא שולח אליו שליח לבדוק אותו ומזהיר אותו שלא ימצא בו עוון, ושידאג למזון ויין לצבא המלך. במכתב 223 מוזכר רק שמו של המושל, ללא ציון שם העיר, במכתב זה מודיע אנתרת שיעשה כל מה שמלך מצרים יצווה עליו.

העיר מוזכרת גם בפפירוס אנאסטאזי א המתוארך למאות ה-14 וה-13 לפנה"ס. הפפירוס כולל שמות ערים שונות בכנען לפי סדר המסע בדרכי כנען השונות. בפפירוס נשאלת השאלה: " מאין תבוא הדרך לאכשף? באיזו עיר היא תעבור?", מפפירוס זה אפשר להסיק שאכשף שכנה על אחד מסעיפי דרך הים.[5]

אזכור בתנ"ך

בתנ"ך נזכרת אכשף מספר פעמים. העיר הייתה חלק מנחלת שבט אשר.[6] בפעם הראשונה נזכרת העיר כאחת מארבע הערים שמלכיהן הקימו קואליציה נגד יהושע בן נון בניסיון לבלום את התקדמותם של בני ישראל צפונה לעבר אזור עמק יזרעאל והגליל. ברית זו ידועה בשם "ברית מלכי הצפון", כפי שכתוב: "וַיְהִי כִּשְׁמׁע יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן...וַיָּבֹאוּ וַיַחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל." (ספר יהושע, פרק י"א, פסוקים א'-ה').

פרט לאזכור הנ"ל, אין בידי החוקרים מידע נוסף כלשהו על מלכה של אכשף מלבד העובדה שברית מלכי הצפון נחלה תבוסה מידי צבא יהושע, מה שהוביל לחורבן כל הממלכות והערים שנלחמו בו, כולל אכשף.

אזכור נוסף מובא בהמשך ספר יהושע מתוך רשימת 31 הערים הכנעניות אשר מלכיהן נלחמו ביהושע: "...מֶלֶךְ אַכְשָׁף אֶחָד" (פרק י"ב, פסוק כ').

בתקופת התנחלות השבטים נכללה אכשף בתחום נחלת שבט אשר, ככתוב: "וַיֵּצֵא הֵגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וְיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף." (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים כ"ד-כ"ה).

לקריאה נוספת

  • איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.

הערות שוליים

  1. ^ הצעת זיהוי אחרת לתל זה היא רחוב
  2. ^ אשתורי הפרחי, ספר כפתור ופרח, ברלין:הירש עדלמאן, 1852
  3. ^ כתבי המארות, בתוך: מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, יחידה 6 עמוד 12, גוגל ספרים
  4. ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 135
  5. ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 40
  6. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ה
הר מירון

הַר מֵירוֹן (ערבית: جبل الجرمق, ג'בל אל-ג'רמק) הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן. הוא שוכן בסמוך לערים צפת ומעלות תרשיחא ופסגתו מתנשאת לגובה של 1,204 מטר מעל פני הים, והיא הגבוהה ביותר ברכס הרי מירון שבגליל העליון. בעבר התנשא ההר לגובה של 1,208 מטר מעל פני הים, אך צה"ל שיטח את פסגת ההר לצורך הקמת בסיס צבאי והנמיכה במעט.

הר מירון הוא אחד האזורים הגשומים ביותר בארץ, בממוצע יורדים בו כ-900 מילימטר גשם בשנה. במרבית החורפים יורד בהר מירון שלג ולרוב הוא נערם. ההר מכוסה בחורש ים תיכוני שכולל עצי אלון רבים.

התנחלות השבטים

התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים, המתאר את התנחלותם של שנים עשר השבטים בשטחי ארץ ישראל ועבר הירדן לאחר יציאת בני ישראל ממצרים וארבעים שנות נדודים במדבר. התקופה שלאחר תקופה זו, המכונה גם תקופת ההתנחלות, ועד לתקופת המלכים, מכונה תקופת השופטים.

חלק מהחוקרים סבורים כי תהליך ההתנחלות והתגבשות עם ישראל בארץ ישראל התבצע בצורה שונה מזו המתוארת בספר יהושע. לא ככיבוש מהיר, אלא ככניסה איטית של שבטים. חלק מהממצאים הארכאולוגים לא תואם את הסיפור המופיע בספר יהושע, למשל החומות שנמצאו ביריחו תוארכו לתקופת הברונזה הקדומה, יותר מאלף שנים לפני התיארוך המקובל לגבי תקופת ההתנחלות. נמצאו גם שרידי ביצורים מתקופת הברונזה התיכונה II ‏ (1550-2000 לפנה"ס), אבל השרידים האפשריים מתקופת הברונזה המאוחרת שבה לכאורה נכבשה העיר בידי יהושע, לא עמדו בפגעי הזמן ומזג האויר, ונסתחפו לשכבה עבה של עפר צבעוני. גם בחפירות אֶ-תֵל, שהציעו לזהותו עם העי, נמצא כי העיר הייתה הרוסה מאות שנים לפני תקופת הכיבוש המשוערת של בני ישראל.

יבין מלך חצור

יבין מלך חצור (או יבין מלך כנען) הוא מלך כנעני שנזכר במקרא בשני אירועים: מלחמת מלכי הצפון (ספר יהושע, פרק י"א) ובמלחמת סיסרא (ספר שופטים, פרק ד'). לפי דעה אחרת, בשני האירועים מדובר בשני מלכים שונים שנקראו שניהם בשם "יבין", או שכונו כך על שם שושלתם המשותפת.

יסוד המעלה

יְסוּד הַמַּעֲלָה היא מושבה ומועצה מקומית בדרום עמק החולה. היא הוקמה בשנת 1883 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. מקור השם, שהוצע על ידי פישל סלומון, מן הפסוק: "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל" (עזרא, ז',ט'). בשטח המושבה נמצאו שרידי בית כנסת המתוארך בין המאה ה-4 למאה ה-6 לספירה, וכן כתובת הקדשה בארמית.לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים ביסוד המעלה 1,697 תושבים (מקום 251 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, ליסוד המעלה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 10,048 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח). תוכנית המתאר הארצית מספר 35 (תמ"א 35) מציבה יעד שאפתני ליישוב: 20,000 משפחות עד שנת 2030.

כתבי המארות

כתבי המארות הם טקסטים מאגיים שנכתבו במצרים העתיקה. הכתבים נועדו לפגוע בקבוצת אנשים ומקורם במסורת מהממלכה הקדומה בשושלת ה-6. מהממלכה התיכונה (2000- 1750 לפנה"ס) ישנן שתי קבוצות של כתבי מארות: קבוצת ברלין שנכתבו על גבי חרסים, וקבוצת בריסל שנכתבו על גבי צלמיות.

כתבי המארות הם עוד עדות לידע המצרי על הגאוגרפיה, הדמוגרפיה והממשל בארץ ישראל. כל השמות שזוהו בקבוצה הראשונה נמצאו בקבוצה השנייה. יכול להיות שהשינויים במספר השליטים ביישובים הנזכרים בין שתי הקבוצות, מעידים על שינויים חברתיים בארץ ישראל, עדות לקיומן של ערי מדינה בארץ ישראל בסוף השושלת ה-12, שנשלטות על ידי שליט אחד. אולי גם האזכור של יותר יישובים בקבוצת בריסל, שהיא הקבוצה המאוחרת, מעיד על הגידול העירוני בארץ ישראל עד סוף השושלת ה-12.

מלחמת מלכי הצפון

מלחמת מלכי הצפון היה סיפור מקראי על סכסוך בין עם ישראל והכנענים. המלחמה התרחשה בעמק יזרעאל, הגליל ולבנון.

משרפות מים

מִשְׂרְפוֹת מַיִם (בכתיב חסר: מִשְׂרְפֹת מַיִם) או מִשְׂרְפוֹת, הייתה עיר בצפון ארץ ישראל בתקופת המקרא.

תל כיסון

תֵּל כִּיסוֹן (ערבית: תַל כֵּיסַאן تلّ كيسان – "גבעת הבגידה") הוא תל בעמק זבולון, 9 קילומטר מדרום-מזרח לעכו.

אורך התל 350 מטר ורוחבו 250 מטר, שטחו כ-30 דונם והוא מתנשא לגובה 40 מטר, 33 מטר מעל אדמת העמק.

יש המציעים לזהות את התל עם העיר אכשף המקראית, שהייתה לפי התיאור המקראי עיר כנענית חשובה. אחד ממלכיה מוזכר במקרא (ספר יהושע, פרק י"א). לפי אזכור זה הוא השתתף במלחמה בין עם ישראל שבראשו עמד יהושע בן נון, לבין יבין מלך חצור, ראש בית יבין. במלחמה זו ניצחו בני ישראל את הצבא החזק של בית יבין, והחריבו את כל הערים שהשתתפו במלחמה, בהן את אכשף. לאחר הכיבוש של יהושע בן נון נכללה העיר בתוך נחלת שבט אשר.

הצעות הזיהוי אינה ודאית, ויש שהציעו לזהות באתר את קִשְׁיוֹן, אַלַמֶּלֶךְ ומִשְׁאָל.

במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש עכו על ידי ההגנה, באמצע מאי 1948, נותר התל כמוצב ערבי חודר של צבא ההצלה באזור עמק זבולון. בתחילת מבצע דקל ביולי 1948, כבש את התל, ללא אבדות, כוח של גדוד 71 מחטיבה 7.

בחפירות שנערכו בשנים 1935 ו-1936 בתל זוהו 16 שכבות יישוב מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה ההלניסטית. בחפירות שנערכו בין השנים 1971 ל-1976 נתגלו גם שרידים מהתקופה הביזנטית בראש התל. שיא היישוב היה בתקופה ההלניסטית, שאז שטח האתר שכלל את התל היה כ-140 דונם. כמו כן התגלו מסביב לתל עדויות ליישוב כלקוליתי. לתל מספר שכבות יישוב מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל.

בראש התל נתגלתה כנסייה ביזנטית, וכן שרידים ממערכת המצור של צלאח א-דין שהקים שם בזמן מצורו על עכו.

חותמו האישי של הרמב"ן התגלה בשנת 1972 בתל כיסון, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק'.

תל פר

תֵּל פָּר, הידוע גם בשם תֵּל אֶל-פָאר, הוא אתר ארכאולוגי בעמק זבולון, השוכן בסמוך לצומת זבולון מצפון לכביש 70 וממזרח לכביש 780 המוביל לקריית אתא. התל קטן בעל צורה סגלגלה מתנשא בתוך שדה לגובה 9 מטר מעל פני סביבתו, ולגובה 22 מטר מעל פני הים. גודל התל כתשעה דונמים.

תל רגב

תל רֶגֶב (בערבית: תל הַרבַּג') הוא תל בגובה של 27 מטרים, השוכן בכניסה לכפר חסידים בעמק זבולון בסמוך לכביש 70, מדרום לאפיק נחל ציפורי. מיקום התל הוא בכניסה לנחל ציפורי ובכך הוא חולש על האזור. שמו של התל בערבית ניתן לו על שמו של שיח׳ הרבאג׳ שנקבר כאן לפי המסורת הערבית.

התל נחפר בתקופת המנדט הבריטי על ידי ג'ון גרסטנג. הוא חפר בצפון-מערב התל חפירה בצורת בור עמוק, 30X30 מ. בתל נמצאו ממצאים ארכאולוגים מתקופת הברונזה התיכונה II ב. בשכבה נמצאו שרידי עיר מבוצרת וקברים. תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת ברזל א - נמצאו שרידי עיר מבוצרת, בתקופה הביזנטית ובתקופה העות'מאנית נמצאו שרידי יישוב כפרי. בחפירה נוספת שנערכה בשנת 1993 נחשפו שתי שכבות ארכאולוגיות, בשכבה הקדומה התחתונה נמצאו שרידי דרך, בשכבה העליונה המאוחרת יותר נמצאו שרידי מבנים מהתקופה הביזנטית.היישוב בתל היה חלק ממערך יישובים שהתקיים בתקופה הברונזה המאוחרת בדרום עמק עכו הכוללים את תל פר תל נמוך וקטן הנמצא בסמוך לצומת זבולון בין כביש 70 לכביש 780 המוביל לקריית אתא, תל א-נחל, תל אדהאם ותל אבו הואם. ייתכן שהעיר ששכנה על התל הייתה בירתה של ממלכה שכללה חלק מהתלים הנזכרים לעיל או כולם.

רוב החוקרים מזהים את תל רגב עם העיר חֶלְקַת המופיעה בספר יהושע כעיר השוכנת על גבול נחלת שבט אשר "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי, גְּבוּלָם--חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף" (יהושע יט, כה). כשתל כיסון מזוהה עם אכשף, תל פר מזוהה עם "בטן", תל א-נחל היא כנראה מִשְׁאָל ותל עליל (ח'ירבת ראס עלי) מזוהה עם חלי השוכן כששה ק"מ צפון מזרחית לתל רגב. חלקת מופיעה גם בספר יהושע כאחת הערים שהוקצו ללויים: "אֶת-חֶלְקָת, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-רְחֹב, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, אַרְבַּע" (יהושע כא, לא). צבי גל בספרו "הגליל התחתון : גאוגרפיה יישובית בתקופת המקרא" מזהה את חלקת עם תל מעמר, הוא לא נותן הצעת זיהוי לתל רגב.יוחנן אהרוני הציע לזהות את תל רגב עם העיר אכשף. כשהוא מציין שהייתה העיר החשובה ביותר בעמק עכו בתקופת המקרא. פרופ' ג'ון גרסטנג הציע ב-1931 לזהות את חרושת הגויים בתל רגב, אולם הצעתו לא התקבלה.

תל שמרון

שִׁמְרוֹן הייתה אחת הערים החשובות בצפון ארץ ישראל בעת העתיקה. היא נזכרת בתנ"ך בשם זה בנחלת שבט זבולון, ובתעודות מחוץ למקרא בשם שמע'ון.

בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד נקראה בשם סימוניה, ובשל כך, זוהתה בתל הקרוי בערבית "תל סַמוּנִיֶה", המתנשא כ- 60 מ' מעל סביבתו.

צלעו הצפון מזרחית של התל תלולה, והוא משתפל במתינות לכיוון דרום מערב. התל שוכן מצפון-מזרח למושב נהלל, בגבול עמק יזרעאל והגליל התחתון, ליד כביש הכניסה לתמרת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.