איתן שנדורפי

הרב איתן שנדורפי (נולד ה'תש"ך 1960) הוא ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים המלמד גם בישיבת מרכז הרב, בישיבה קטנה מורשה ובמוסדות נוספים, ומחבר ספרים.

הרב איתן שנדורפי
Eitan Sandorfi
לידה תש"כ (בן 59 בערך)
בני ברק, ישראל
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הרב צבי יהודה קוק,
הרב שאול ישראלי,
הרב אברהם אלקנה שפירא.
חיבוריו הדר התורה, הדר העולם, הדר הנביאים, הדר המועדים-ירח האיתנים.

ביוגרפיה

נולד בבני ברק לישעיה מרדכי שנדורפי. למד בישיבת קריית הרצוג בבני ברק בראשות הרב שמחה כהן, ולאחריה בישיבת מרכז הרב. משמש כר"מ בישיבת ירושלים לצעירים ומלמד בישיבת מרכז הרב תנ"ך ורמב"ן על התורה.

הרב שנדורפי מלמד גם בישיבה קטנה מורשה, ומעביר שיעורים במכון מרחבים, במכללת ירושלים, במכללת אורות ישראל, במדרשת בת-ציון ובכנסים כגון בניין שלם.

פרסם עשרות מאמרים בכתבי העת "שמעתין", "תחומין", "מעלין בקודש", "ניצני ארץ", "דגל ירושלים", ועוד. מאמריו בתנ"ך מתפרסמים גם באתר תנ"ך על הפרק ובאתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך.

בזמן פינוי סיני שימש הרב שנדורפי כראש ישיבה באופירה.

נשוי לארנה ומתגורר בקריית משה. אחיו הוא הרב יִגָּאֵל שנדורפי, ראש ישיבה בנחליאל.

שיטתו

ספריו ומאמריו של הרב שנדורפי עוסקים במחקר תורני-היסטורי. הוא עוסק בפרשיות תנ"כיות מתוך מגוון מקורות: התנ"ך ומפרשיו, מדרשי אגדה ומפרשיהם, ראשונים ואחרונים שעסקו בסוגיות אלו. דרכו היא איסוף הנתונים ומיון השאלות העולות מתוכם. בהמשך הוא מביא שיטות שונות ובוחן אותן, ואף מציע תשובות משלו (בדומה לדרכה של נחמה ליבוביץ'). הוא עוסק רבות בפירוש רש"י ומראה כיצד הוא עונה על שאלות המפרשים באופן מקיף.

לצד הדגש ההיסטורי, חלק מן המאמרים הם בעלי אופי הלכתי מובהק יותר - כגון הדיון בגובהו של בית המקדש ומקום עמידתו של הארון בקודש הקודשים. ספריו עוסקים בנביאים וכתובים, ארץ ישראל, עם ישראל, ירושלים, בית המקדש, קודש הקודשים ועוד[1].

בספריו מדגיש הרב שנדורפי את הברית בין הקב"ה לעם ישראל ואהבתו להם, וכן חשיבות שמירת הלשון. הוא מאריך בסוגיות העוסקות בקודש ובמקדש ובקשר בין עם ישראל לארץ ישראל.

הרב שנדורפי שולל את גישת 'תנ"ך בגובה העיניים' ובכל ספריו הוא מלמד זכות על גדולי ישראל במהלך הדורות. הוא משתמש לעיתים במחקרים העוסקים בריאליה הגאוגרפית וההיסטורית של תקופת המקרא, כל עוד הם עולים בקנה אחד עם השקפת היהדות המסורתית ואינם נוטים לאסכולת ביקורת המקרא.

ספריו

  • הדר התורה (ארבעה כרכים) - ספר בראשית בהוצאת ספריית בית אל, תשע"א, 303 עמ', ספר שמות בהוצאת המחבר, תשע"ד, 474 עמ', ספר במדבר בהוצאת המחבר, תשע"ז, 480 עמ', וספר דברים בהוצאת המחבר, תשעט, 563 עמ'.
  • הידורי תורה - תוספים לסדרת 'הדר התורה' על ספר בראשית, ספר שמות, תשע"ט.
  • הדר העולם - ירושלים תשנ"ח, בהוצאת ספריית בית-אל, 415 עמ'
  • הדר הנביאים - בהוצאת המחבר, תשע"ד, 509 עמ'
  • הדר המועדים - ירח האיתנים - בהוצאת המחבר, תשע"ו, 483 עמ'
  • הדר המועדים - חג השבועות - בהוצאת המחבר, תשע"ג, 150 עמ'
  • הדר המועדים - הגדה של פסח - בהוצאת המחבר, תשע"ח, 180 עמ'

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי סקירתו של הרב אליקים קרומביין
אופירה

אופירה היא עיר ישראלית לשעבר, אשר נקבעה כבירת מרחב שלמה (מרש"ל) בדרום חצי האי סיני.

המנורה

מנורת שבעת הקנים היא מנורת זהב, שהייתה מוצבת במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש, ובה היו כהנים מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב. המנורה היא אחד מסמליו של העם היהודי וניצבת בלב סמלה הרשמי של מדינת ישראל.

ישיבת ירושלים לצעירים

ישיבת ירושלים לצעירים שעל יד מרכז הרב (מכונה גם בקיצור ישל"צ - ראשי תיבות של "ישיבה לצעירים"), היא ישיבה תיכונית עם פנימייה בשכונת קריית משה בירושלים, בצמוד לישיבת מרכז הרב. הישיבה היא אחת מהישיבות התיכוניות הראשונות, ובעלת מעמד חשוב בציבור הדתי לאומי. הישיבה היא אחד מהמפעלים החינוכיים-תורניים שיזם הרב יעקב פילבר בהשראת משנתו החינוכית של הראי"ה קוק, ובהכוונתו של הרב צבי יהודה קוק.

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

ישיבת "מרכז הרב" נוסדה על ידי הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), בשנת ה'תרפ"ד (1924). הישיבה ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.

רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בישיבת מרכז הרב או היו תלמידים של רבנים שלמדו בה. היא נחשבת בעיני רבים ל"אם הישיבות הציוניות".

מדרשת בת-ציון

מדרשת בת-ציון היא מדרשה תורנית לנשים בשכונת קריית משה שבירושלים, מיסודה של ישיבת 'מרכז הרב'. המסלול העיקרי בה הוא שיעורים לבנות שירות לאומי, מסלול שקודם לכן לא היה קיים בירושלים. המדרשה נקראת על שם בת ציון גנץ.

המדרשה נוסדה בשנת תשס"ט על ידי הרבנית יפה מגנס, שהקימה ועמדה בראש האולפנית בת"א עם בעלה הרב יהושע מגנס. בראשות המדרשה עומדת הרבנית תניה אביב ובנשיאות הרבנית יפה מגנס.

המדרשה ומחנכת לאור משנתם של הראי"ה קוק וממשיכי דרכו. כל צוות הרבנים במדרשה מלמד או לומד בישיבת מרכז הרב. נלמדים בה אמונה, הלכה, חסידות, תנ"ך, מידות והבית היהודי.

מסלול השילוב של המדרשה מוכר על ידי האגודה להתנדבות ועמינדב.

במדרשה לומדות כ- 45 בנות. צוות המדרשה כולל גם את הרבנית ציפי אברמסון, הרבנית אורנה שנדורפי, הרבנית תניה אביב, הרב חיים שטיינר הרב איתן שנדורפי הרב יהושע מגנס,הרב אופיר פריד והרב שמיר שיינטופ. בין השנים תש"ע - תשע"ה לימד הרב יונתן דון יחיא (כיום רבו של מושב הזורעים).

הלימוד כולל: לימוד בחברותות, ימי עיון, מדי פעם שבתות בצוותא, סיורים, סדנא בכתיבה יוצרת ואומנות, מעגלי שיח קבוצתיים ואישיים, שו"ת שבועי.

במדרשה מתקיימים גם ימי עיון לכלל ציבור הנשים. המדרשה נמצאת ברחוב דגל ראובן בשכונת קריית משה בירושלים.

מנהל המדרשה הוא הרב יוני אביב ר"מ בישיבת הדרום ובמורשת יעקב ומעורכי ספרי 'מורשה' שחיבר הרב אברהם שפירא.

מעמד הר גריזים והר עיבל

מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא מעמד שאירע בהר גריזים והר עיבל שבשומרון, סמוך לכניסת עם ישראל לארץ ישראל בראשית תקופת ההתנחלות, בתום ארבעים שנות הנדודים במדבר. המעמד כלל בניית מזבח בהר עיבל והקרבת קרבנות עולה ושלמים עליו, כתיבת חלקים מספר התורה על גבי אבנים, ברכת הלויים את השומר את מצוות ה' וקללת העובר על מצוותיו, ובסיום המעמד קריאת דברי הברכה והקללה הכתובות בפרשת כי תבוא באוזני העם על ידי יהושע בן נון.

משכן גבעון

משכן גבעון היה מבנה מקודש שנבנה לאחר חורבן המשכן בנוב, בערך בשנת 876 לפסה"נ (או כ-200 שנים קודם לפי מניין שנות המלוכה עד חורבן ביהמ"ק). המבנה בגבעון התקיים במשך כ-50 שנה, 44 שנה עד תחילת בנית בית המקדש ושבע שנות בניתו. לאחר השלמת בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך (2936 ליצירה) נגנז משכן גבעון, ונחנך בית המקדש. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות (משנה, זבחים יד,ז). כמו כן ארון הברית לא שהה במשכן גבעון, אלא בקריית יערים ומקום זמני בירושלים. מקומו של משכן גבעון מזוהה על ידי רוב החוקרים (אנציקלופדיה מקראית, עמ' 419, ערך גבעון) כעשרה ק"מ צפונית-מערבית לירושלים, במרום ההר (895 מטר מעל פני הים) מדרום לגבעון המקראית (הכפר אל-ג'יב), במקום שבנוי הכפר נבי סמואל.

לפי המסורת היהודית משכן גבעון עמד בין השנים ב'תתפ"ד - ב'תתקכ"ח (876 לפנה"ס - 832 לפנה"ס), או 1004 לפנה"ס - 961 לפנה"ס לפי מניין המלכים עד לחורבן.

תלמוד תורה מורשה

תלמוד תורה מורשה הוא תלמוד תורה שהוקם בירושלים בברכתו ועידודו של הרצי"ה קוק על ידי אחדים מתלמידיו בישיבת מרכז הרב, ובראשם הרב עודד וולנסקי, הרב יעקב לבנון, הרב בנימין אייזנר, הרב אריה קורן, הרב יהושע רוזן והרב הלל פלסר, שמנהל את המוסד כיום ומשמש אף כראש הישיבה של הישיבה הקטנה הפועלת סמוך לתלמוד תורה. בצמוד לתלמוד התורה פועל מוסד המשך, ישיבה קטנה מורשה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.