איתמר הכהן

בתנ"ך, אִיתָמָר מוזכר כבן הרביעי של אהרן הכהן. לאחר מותם של אחיו נדב ואביהוא, שירת ככהן יחד עם אחיו אלעזר.

במהלך מסעם של בני ישראל במדבר, הוא עמד בראש בני גרשון ומררי, נושאי אוהל המועד.

בנוסף היה האחראי על עבודתם של הלוויים.

משפחת עלי הכהן היא מצאצאיו.

ITAMAR
חסידים ב"קבר איתמר"

קבר איתמר הכהן

על פי מסורת יהודית, נקבר איתמר ליד גבעת פינחס, דרומית לשכם. סמוך לגבעה נוסד היישוב איתמר המנציח את שמו.


בשנים האחרונות נבנה על-גבי ציון הקבר מסגד המשמש את תושבי עוורתא. רבים פוקדים את הקבר ביום ההילולה שחל בא' באב, תחת אבטחת כוחות צבא.

העדות הראשונה על מיקום הקבר נמסרה על ידי רבי יעקב השליח שביקר בארץ בסביבות שנת 1235 לספירת הנוצרים (למעלה מ-2,500 שנה אחרי זמן מותו המשוער של איתמר):

וכפר עוורתא לשמאל העולה לירושלים, ושם קברו של איתמר הכהן והוא מקום נאה מאוד

[1]

אשתורי הפרחי כתב בספרו כפתור ופרח בראשית המאה ה-14 כי הגיע לעוורתא, אשר שם קבורים אלעזר ואיתמר ופינחס ושבעים הזקנים.[2]

משרתו

בתחילת פרשת פקודי מציינת התורה שאיתמר היה אחראי על חלק מעבודת הלוים במשכן, ולאחר מכן בבית המקדש : “אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן“ (שמות ל"ח 21).

באחריותו הייתה משפחת גרשון מבני לוי, שתפקידה לשאת חלק מכלי המשכן במסעות בני ישראל במדבר: “זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וּמִשְׁמַרְתָּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן” (במדבר ד’ 28).

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

לקריאה נוספת

  • הרב ישראל דנדרוביץ, בני אהרן הנותרים, בתוך: קובץ פעמי יעקב, גיליון סה-סו, כסלו תשס"ח, עמודים: קה - קי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://www.myesha.org.il/?CategoryID=162&ArticleID=2028
  2. ^ המקור: ספר כפתור ופרח, פרק י"א: גבולות הארץ, בהוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ ע"ש הב"ר חיים קהן ז"ל, שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, ירושלים, תשנ"ז, עמוד קי"ד.
אחימלך בן אביתר

אֲחִימֶלֶךְ או אֲבִימֶלֶךְ בֶּן־אֶבְיָתָר היה הסגן של צדוק ואביתר הכהנים הגדולים. אביו היה אביתר הכהן הגדול, מצאצאי בית עלי. שמותיו מביעים שאחי, אבי (כינויים לה') הוא מלך.

איתמר

האם התכוונתם ל...

אליפות ישראל באתלטיקה 1960

אליפות ישראל באתלטיקה נערכה באצטדיון המכביה בתל אביב בין התאריכים 1 - 2 ביולי 1960.

4 שיאים ישראלים חדשים נקבעו באליפות זו.

אליפות ישראל באתלטיקה 1970

אליפות ישראל באתלטיקה נערכה במכון וינגייט בנתניה בין התאריכים 26 ביוני, 27 ביוני, 3 ביולי ו-4 ביולי 1970.

אלישע בנאי וארבעים השודדים

אלישע בנאי וארבעים השודדים, נקראת לעיתים "השודדים", היא להקת רוק ישראלית הפועלת משנת 2010. סולן הלהקה הוא אלישע בנאי, שמשמו נגזר שם הלהקה.

הלהקה החלה לפעול בשנת 2010 וכללה את אלישע בנאי (שירה וגיטרה), מתי גלעד (בס), ג'ו עומר נווה (גיטרה חשמלית) ועמרי גונדור (תופים). במהלך הקלטת האלבום השתנה הרכב הלהקה, כאשר את המתופף החליף איתמר לוי, חבר בלהקה בום פם, ואת הגיטריסט החליף איתמר הכהן, שלקראת צאת האלבום הוחלף בנועם ורדי.

שנתיים לאחר שהוקם ההרכב, אלישע בנאי וארבעים השודדים כבר נחשבו על ידי רבים, לעתיד של הרוק הישראלי.[דרוש מקור] בתום שנתיים אינטנסיביות של הופעות כמעט על כל במה ברחבי ארץ ישראל ועם מוניטין הולך וגדל של להקת הופעות משובחת[דרוש מקור], אלישע והשודדים התפנו לחגוג את יציאת אלבום הבכורה ששוחרר לחנויות ב-10.2.2012 עם סיבוב הופעות בלתי פוסק.

מתוך האלבום הראשון "אלישע בנאי וארבעים השודדים" שיחררו מספר סינגלים אשר תרמו רבות לפרסום הלהקה.

הסינגל הראשון שהוציאו היה "ברצלונה" שהפך בין לילה ללהיט,[דרוש מקור] המשיכו השודדים במסעם לכיבוש פסגת הרוק'נ'רול עם "כמו כולם", "סן דייגו", ו"הכל נשרף" שכבשו את מצעדי הפזמונים של תחנות הרדיו.

"סן דייגו" היה לאחד מעשרים השירים הכי מושמעים ברדיו לשנת 2012.

"הכל נשרף" נבחר לשיר השנה על פי "ynet" והלהקה נבחרה ללהקת הרוק של השנה על פי "ynet".

ב-7 באוקטובר 2013 הוציאה הלהקה סינגל ראשון מתוך אלבומה השני. השיר נקרא "נוגה מחפשת צדק".

ב-17 בנובמבר 2013 הוציאה הלהקה סינגל שני מתוך אלבומה השני. השיר נקרא איינשטיין.

האלבום השני של אלישע בנאי וארבעים השודדים יצא בינואר 2014.

ב- 6 ביוני 2016 הוציאה הלהקה סינגל ראשון מתוך אלבומה השלישי ושמו "קם ורוצה ליפול".

ב-2018 הוציאה הלהקה עוד סינגל בשם "לב רעב".

ב-2019 הוציאה הלהקה סינגל בשיתוף גידי גוב בשם "גיבורה".

בן אהרן

האם התכוונתם ל...

ברית הכהונה

במונחי התורה וחז"ל, ברית הכהונה עם בית אהרן היא ברית נצחית של עבודות הכהונה שנתן הקדוש ברוך הוא לאהרן ופינחס וזרעם הכהנים אחריהם. ברית זו תקפה אף על פי שניטלו חמשת חפצי כבוד בעת חורבן בית ראשון, ורוב עבודות הכהונה ועבודת הקרבנות בתוכם, בעת חורבן בית שני.

בדמות המקראית, הודמתה ברית זו אל מלח בישול, והיא נקראת גם בשם "ברית מלח עולם" או בשם "חוקת עולם" ביטויים שמסמלים כריתת ברית מוחלטת ואמינה. בדברי חז"ל, הובאה "ברית הכהונה" כאחת מחמשה עניינים שעליהם נכרתו ברית.

גבעת פינחס

גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר. על הגבעה מספר קברים, שחלקם מיוחסים במסורות מסוימות לדמויות מתקופת המקרא.

הכהנים בני צדוק

במקרא, הכהנים בני צדוק הם משפחה של כהנים, צאצאיו של צדוק הכהן. בעת תקופת בית ראשון נשארו נאמנים לקדוש ברוך הוא בכך שלא נכנעו לעבוד עבודה זרה בעת ששאר העם - ועימם הכהנים - בחרו באלילים שונים למיניהם. לאחר שיבת ציון מונה לתפקיד כהן גדול יהושע בן יהוצדק שהיה מבית צדוק ומבוני בית המקדש השני. בתקופה ההלניסטית שימשו בתפקיד כהן גדול משפחת בית חוניו שהייתה מצאצאיו של יהושע בן יהוצדק.

בספר יחזקאל מופיע שרק הכהנים הללו יטלו את תפקידי העבודות העיקריות בבית המקדש השלישי. על פי המסורת, מתנאי בחירת כהן גדול הוא שהנבחר יהיה מן הכהנים בני צדוק. וכן עולי בבל הקפידו על כך בהתייסדות בית שני.

ו' בשבט

ו' בשבט הוא היום השישי בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' שבט היא

פרשת בא. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת בשלח.

יחזקאל

יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא), היה נביא בתקופת בית ראשון ולאחר חורבן הבית.

יצחק לייפר

רבי יצחק לייפר (ה'תק"ל - ו' בשבט ה'ת"ר) נכד רבי מאיר הגדול מפרמישלאן אבי חסידות פרמישלאן. היה האדמו"ר השני בשושלת קאליש.

מרידות השומרונים

מרידות השומרונים היא סדרת התקוממויות השומרונים נגד האימפריה הביזנטית במהלך המאה ה-5 וה-6 בפרובינקיה פלשתינה פרימה. הם אופיינו באכזריות שני הצדדים ודיכויים על ידי הביזנטים ושותפיהם משבט ע'סאן שגרמו לצמצום אוכלוסיית השומרונים עד כדי כך, שהנוצרים הפכו לקבוצה השולטת בפרובינקיה במשך עשרות שנים לאחר מכן. יש היסטוריונים המשווים בין התוצאות הללו לתוצאות מרידות יהודה ברומא במאה ה-1 וה-2 לספירה.

משמרת חזיר

משמרת חֵזִיר (נקראת גם: משמרת ממלח) היא המשמרת ה-17 מבין כ"ד משמרות כהונה ששירתו בבית המקדש בתקופת בית ראשון ונזכרות בתנ"ך (בספר דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק ט"ו). המשמרת חזרה מגלות בבל והמשיכה להתקיים ולעבוד בבית המקדש גם בתקופת בית שני.

משמרת ידעיה

משמרת ידעיה היא המשמרת השנייה מבין עשרים וארבע משמרות הכהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.

המשמרה מוזכרת בתנ"ך בספר דברי הימים; "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לִיהוֹיָרִיב לִידַעְיָה הַשֵּׁנִי" (דברי הימים א כד ז).

משמרת ישוע

משמרת ישוע היא המשמרת התשיעית מבין עשרים וארבע משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון. בשנת מותו של דוד המלך, לפני חג השבועות שנת ב'תתקכ"ה (היינו 836- לפניה"ס).

משמרת זו מוזכרת בתנ"ך בספר דברי הימים יחד עם קביעת המשמרות; "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל..לְיֵשׁוּעַ הַתְּשִׁעִי" (דברי הימים א כד ז).

קבר איתמר בן אהרן הכהן

קבר איתמר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של איתמר בן אהרן הכהן.

שומרונים

שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ - שָׁמֶרִים, "שומרי התורה") הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל. מרבית השומרונים חיים כיום בהר גריזים ליד שכם ובעיר חולון. שפתם של השומרונים דומה לעברית עתיקה, ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה (הכתוב בכתב שומרוני, שהוא שונה מעט מן הכתב העברי הקדום, ובנוסף גם מכיל שינויים עלילתיים קלים). במהלך ההיסטוריה נתגלעו מחלוקות בעלות אופי דתי בין השומרונים לבין היהודים. לאורך ההיסטוריה חוו השומרונים פרעות ומעשי טבח, בעיקר על ידי הביזנטים והצלבנים. מתוך כלל השומרונים, שאוכלוסייתם מנתה מעל למיליון נפש בימיו של מנהיגם הנערץ, בבא רבה, במאה ה-4, שרדו בתחילת המאה ה-20 כ-150 נפש בלבד.השומרונים מהווים כ-0.01% מאוכלוסיית ישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.