אישה

אישה היא נקבת המין האנושי. לאישה סימנים ביולוגיים המבדילים אותה מהאיש שהוא זכר המין האנושי. אישה צעירה עד גיל ההתבגרות נקראת ילדה, אישה צעירה בגיל ההתבגרות נקראת נערה, עלמה או בחורה. בשלב ההורות ילדיה קוראים לה אמא ונכדיה קוראים לה סבתא. לרוב, השימוש במונח "אישה" מכוון לאישה בוגרת. האפיון הכללי שניתן בחברה לתכונות המייחדות את האישה נקרא "נשיוּת".

Huber, Catharina Huber-Faesch
ציור של אישה משנת 1693
Cleveland Harbor females 130313-G-KB946-014
שלוש נשים
Woman redhead natural portrait 1
פניה של אישה ג'ינג'ית
Boulder Worldcup Vienna 28-05-2010 quali-w001 Chloé Graftiaux
אישה במהלך תחרות טיפוס קירות
Mona Lisa, by Leonardo da Vinci, from C2RMF retouched
ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות

ביולוגיה ומגדר

במונחים ביולוגיים, איברי המין הנקביים משתתפים בתהליך הרבייה, בעוד מאפיינים מיניים משניים מעורבים בהזנת ילדים או, בתרבויות מסוימות, למשוך בן-זוג. השחלות, בנוסף לתפקידן הסדיר - לייצר הורמונים, מייצרות תאי רבייה נקביים המכונים ביציות, שכאשר הן מופרות על ידי תאי רבייה זכריים (תאי זרע), יוצרים פרטים גנטיים חדשים. הרחם הוא איבר המורכב מרקמה המגנה על העובר המתפתח ומזינה אותו, ומשריר, כדי להוציא את העובר במהלך הלידה. נעשה שימוש בנרתיק בהזדווגות ובלידה. תפקיד השדיים לייצר חלב, הפרשה נוזלית מזינה שמהווה את המאפיין המבחין ביותר של יונקים, יחד עם לידת תינוקות. שדיים של נשים בוגרות בולטים יותר, לרוב, מאשר עטינים של יונקים אחרים; הבלטה זו, שאינה נחוצה לייצור החלב, היא ככל הנראה, לפחות באופן חלקי, תוצאה של ברירה זוויגית.

בתחילת ההתפתחות העוברית, עוברים משני המינים הם למעשה חסרי מין. עובר בדרך כלל מתפתח לזכר אם הוא נחשף לכמות משמעותית של טסטוסטרון (לרוב בגלל כרומוזום Y שהעובר קיבל מהאב). אחרת, העובר בדרך כלל מתפתח לנקבה, לרוב כאשר הוא מקבל כרומוזום X מהאב, אך גם במקרים שהאב אינו תורם כרומוזום X או Y כלל. במהלך גיל ההתבגרות, אסטרוגן גורם להופעת מאפיינים מיניים בוגרים של אישה.

חוסר איזון ברמות ההורמונליות של האם וכימיקלים מסוימים (או סמים), עשויים לשנות את המאפיינים המיניים המשניים של העובר. רוב הנשים הן בעלות קריוטיפ 46,X, אך בסביבות אחת לאלף תהיה 47,XXX, ואחת ל-2,500 תהיה 45,X. זאת בניגוד לקריוטיפ הזכרי הטיפוסי - 46,XY. כך, הכרומוזומים X ו-Y ידועים בתור נקבה וזכר, בהתאמה.

החשבתו של אדם בתור נקבה לא תמיד קובעת את הגדרתו העצמית בנוגע למינו במשך חייו (ראו זהות מגדרית). לדוגמה, בני אדם אינטרסקסואלים, שהם בעלי תכונות גופניות או גנטיות מעורבות כביכול, עשויים לבסס את קביעת מינם על קריטריונים אחרים. בלידה, תינוקות עשויים להיות מסווגים למגדר מסוים על סמך איברי מינם. במקרים מסוימים, אף שלילד כרומוזומים XX, אם הוא נולד עם פין, הוא גדל בתור זכר. בנוסף, ישנן נשים טרנסג'נדריות וטרנסקסואליות, אשר נולדו כזכר, אך מגדירות עצמן נשים; ישנן הגדרות חברתיות, חוקתיות ואישיות שונות בנוגע לנושאים אלו.

אף על פי שמעט פחות נקבות נולדות מאשר זכרים (היחס הוא בערך 20:21), בגלל תוחלת חיים גבוהה יותר, ישנם רק 81 גברים בני 60 ומעלה על כל 100 נשים באותו גיל. תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר משל גברים בדרך כלל. זאת כתוצאה מגורמים רבים: גנטיקה (גנים רבים ומגוונים הנמצאים בכרומוזומי המין של נשים); סוציולוגיה (למשל העובדה שנשים לא נדרשות ברוב המדינות המודרניות לשרת בצבא); בחירות המשפיעות על הבריאות (כגון התאבדות או שימוש בסיגריות ומשקאות חריפים); נוכחות ההורמון הנקבי אסטרוגן, שמפחית את הסיכון למחלות לב אצל נשים לפני גיל המעבר; וההשפעה של רמות גבוהות של אנדרוגן אצל גברים. מתוך אוכלוסיית האנושות כולה, ישנם 101.3 גברים על כל 100 נשים (מתוך: האלמנך העולמי של 2001).

גופן של ילדות עובר שינויים הדרגתיים במהלך ההתבגרות המינית, במקביל, אך לא באופן זהה, לשינויים המתרחשים אצל בנים. ההתבגרות המינית היא תהליך של שינויים גופניים שבעזרתם גופו של ילד הופך לגוף של מבוגר, המסוגל לבצע רבייה מינית. התהליך מתחיל באותות הורמונליים מהמוח לשחלות או לאשכים. בתגובה לאותות אלו, איברי המין מפיקים הורמונים המעוררים את הליבידו ואת הגדילה, התפקוד ושינוי הצורה של המוח, העצמות, השרירים, הדם, העור, השיער, השדיים ואיברי המין. גדילה פיזית - גובה ומשקל - מאיצה במחצית הראשונה של ההתבגרות ומסתיימת כאשר הילד התפתח לגוף מבוגר. לפני גיל ההתבגרות, ההבדלים הפיזיים בין ילדים וילדות הם באיברי המין, הפין והנרתיק. תהליך ההתבגרות המינית מתרחש בדרך כלל בין גילאים 6 ל-10, אך גילאים אלו משתנים מילדה לילדה. אירוע עיקרי הנחשב למציין את התבגרותה המינית של נערה הוא הדימום הווסתי הראשון, שמופיע בממוצע בגילאים 12–13.

רוב הנערות חוות דימום וסתי ולאחר מכן מסוגלות להיכנס להריון וללדת ילדים. אלו דורשים, באופן כללי, הפריה פנימית של ביציותיה של האישה עם תאי הזרע של גבר באמצעות יחסי מין, אם כי ישנה גם אפשרות של הפריה מלאכותית או השתלה כירורגית של עובר קיים. תחום המדע החוקר את מערכת הרבייה הנקבית ואיברי הרבייה נקרא גינקולוגיה.

בריאות

Plaque with female and male figures, Tell Asmar, Single-Shrine Temple III, Early Dynastic period, 2500-2330 BC, alabaster, shell, bitumen - Oriental Institute Museum, University of Chicago - DSC07365
לוחית של גבר ואישה מאלבסטר נמצא באתר הארכאולוגי תל אסמר מהאלף השלישי לפנה"ס.

בריאות נשים מתייחסת לתחומי בריאות הנוגעים באנטומיה של האישה. ישנן מחלות הפוגעות בעיקר בנשים, כמו זאבת. כמו כן, ישנן מחלות שמהן סובלות יותר נשים מגברים, לדוגמה, סרטן השד, ומחלות מסוימות שרק נשים חולות בהן. לדוגמה, סרטן צוואר הרחם או סרטן השחלה. נשים וגברים עשויים לחוות תסמינים שונים של מחלה דומה, וכמו כן להגיב באופן שונה לטיפול רפואי. תחום זה במחקר הרפואי שייך לרפואה המגדרית.

בריאותן של נשים נמצאת בטווח מודעות של אנשים וארגונים שונים, בהם ארגון הבריאות העולמי, אשר מציב את המגדר בתור גורם חברתי מכריע של הבריאות.[1]

מוות בהיריון ובלידה מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי בתור "מותה של אישה בזמן היריון או בתקופה של 42 יום לאחר סיום ההיריון, ללא קשר למשך או מקום ההיריון, מסיבות הקשורות להיריון או לטיפול בו, אך לא כתוצאה מתאונה או מסיבה מקרית". 99% ממקרי המוות בהריון ובלידה מתרחשים במדינות מתפתחות. יותר מחצי מהם מתרחשים באפריקה שמדרום לסהרה, וכמעט שליש מהם מתרחשים בדרום אסיה. הסיבות העיקריות למוות מסוג זה הן דימום חמור (בעיקר דימום שלאחר הלידה), זיהומים (בדרך כלל לאחר הלידה), רעלת היריון, הפלה מסוכנת, וסיבוכים בלידה כתוצאה ממלריה ואיידס.[2] רוב מדינות אירופה, אוסטרליה, יפן וסינגפור נחשבות בטוחות מאוד בנוגע ללידה, בעוד מדינות אפריקה שמדרום לסהרה נחשבות המסוכנות ביותר.[3]

חופש וזכויות פוריות

זכויות פוריות הן זכויות וחירויות חוקתיות העוסקות בפוריות ובבריאות. הפדרציה העולמית לגינקולוגיה ולמיילדות מציינת כי:

(...) זכויות האדם של הנשים כוללות את זכותן לשלוט ולהחליט באופן חופשי ואחראי על עניינים הקשורים למיניותן, ובפרט ענייני בריאות מינית ופוריות, חופש מכפייה, אפליה ואלימות. יחס שוויוני בין גברים לנשים בנושאים של יחסי מין ופוריות, לרַבות שמירה מלאה על שלמותו של אדם, דורש כבוד הדדי, הסכמה ואחריות משותפת על התנהגות מינית ועל תוצאותיה.

הפרות של זכויות פוריות כוללות היריון כפוי, עיקור כפוי והפלה כפויה.

עיקור כפוי היה נהוג במדינות מערביות רבות במחצית הראשונה של המאה ה-20. עיקור כפוי והפלה כפויה נהוגים גם היום במדינות כמו אוזבקיסטן וסין.[4][5][6][7]

המחסור בחוקים מתאימים בנוגע להתעללות מינית, בשילוב חוסר נגישות של אמצעי פיקוח ילודה או הפלה, הם הסיבה להיריון כפוי.

תפקידים מגדריים

Weaving profile
אישה אורגת. עבודת טקסטיל היא מבחינה היסטורית ומסורתית מקצוע נשי בתרבויות רבות.

בהרבה מן התרבויות הפרהיסטוריות, לנשים היה תפקיד תרבותי מסוים. בחברות של ציידים-לקטים, נשים היו באופן כללי המלקטות צמחים למאכל, חיות קטנות ודגים, בעוד הגברים צדו את בשרן של חיות גדולות.

התפקידים המגדריים השתנו במידה רבה בהיסטוריה של העת האחרונה. במקור, החל מגיל קטן, השאיפות המקצועיות היו מוטות בכיוונים מסוימים, בהתאם למגדר.[8] נהוג היה שנשים ממעמד הביניים יתעסקו בענייני משק הבית וגידול הילדים. נשים עניות יותר, בייחוד נשים ממעמד הפועלים, נטו יותר לחפש אפשרויות תעסוקה מחוץ לבית. רבות מהמשרות שנשים היו מסוגלות להשיג היו משרות הרבה פחות רווחיות מהמשרות שהיו זמינות לגברים.

שינויים בשוק העבודה לנשים גרמו לכך שאפשרויות התעסוקה שלהן התרחבו. נשים שלפני כן היו מורשות לעבוד רק עבודות "מלוכלכות", עם שעות עבודה ארוכות במפעלים, יכלו כעת להתקדם גם לעבודות "נקיות" יותר, מכובדות יותר, משרות משרדיות שדרשו יותר השכלה. חלקן של הנשים בכוח העבודה של ארצות הברית גדל מ-6% בשנת 1900 ל-23% בשנת 1923.

בשנות ה-70, נשות אקדמיה רבות, ובכללן מדעניות, נמנעו מללדת ילדים.[דרוש מקור] במהלך שנות ה-80 ניסו מוסדות להביא לשוויון הזדמנויות מגדרי במקום העבודה. עם זאת, הנשים בעלות המקצוע היו עדיין אחראיות על משק הבית ועל גידול הילדים, ציפייה חברתית שלא הופנתה כלפי גברים. עובדה זו מנעה את השוויון המגדרי, ולאישה למעשה היו "שתי משרות", ולכן לא יכולה הייתה האישה להשקיע את כל מרצה בקידום הקריירה. עד תחילת המאה ה-20, הקולג'ים לנשים בארצות הברית דרשו מנשות הסגל שלהם להישאר רווקות, בטענה שאישה לא יכולה לעבוד בשתי משרות מלאות בו-זמנית. על פי שיבינגר, "להיות מדענית ורעיה ואם זו מעמסה בחברה שמצפה מנשים יותר מגברים להעמיד את המשפחה לפני הקריירה" (עמוד 93).[9]

תנועות שונות מגנות על שוויון הזדמנויות לשני המינים, ושוויון זכויות ללא הבדלי מגדר. באמצעות שינויים כלכליים ומאמציה של התנועה הפמיניסטית, בחברות רבות לנשים יש כעת גישה לקריירות מעבר לעקרת הבית המסורתית.

אף על פי שמספר גדול יותר של נשים רוכשות השכלה גבוהה, משכורותיהן לרוב נמוכות מאשר משכורותיהם של גברים. בשנת 2005 טענה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בארצות הברית, נשים בגילאים 30 עד 44 בעלות תואר אקדמי מרוויחות 62% מהסכום שמרוויחים גברים בעלי הכשרה דומה. שיעור זה הוא הנמוך ביותר מבין 19 המדינות שנתונים אלו ידועים לגביהן, למעט גרמניה, ניו זילנד ושווייץ. [10]

אלימות נגד נשים

Campaign road sign against female genital mutilation (cropped)
קמפיין נגד מילת נשים - שלט דרכים ליד קפצ'ורווה, אוגנדה.
Torturing and execution of witches in medieval miniature
שריפת מכשפות על המוקד

הצהרת האו"ם בנוגע לחיסול האלימות נגד נשים מגדירה "אלימות נגד נשים" כך:[11]

כל פעולה של אלימות מבוססת-מגדר שתוצאותיה, או סביר שתוצאותיה תהיינה התעללות גופנית, מינית או פגיעה נפשית או סבל של נשים, לרבות איומים לבצע פעולה מסוג זה, כפייה או שלילה שרירותית של חירותן, בין אם הדבר מתרחש בציבור ובין אם בחיים הפרטיים.

הצהרת האו"ם נגד אלימות נגד נשים, 2014

ההצהרה גם מגדירה שלושה סוגים של אלימות כלפי נשים: כזו שמתרחשת במשפחה, כזו שמתרחשת בתוך הקהילה, וכזו שמתבצעת או מתקבלת בסלחנות על ידי המדינה.

אלימות נגד נשים עודנה בעיה בהיקף עולמי, המונעת, בייחוד מחוץ למערב, על ידי הערכים של חברות פטריארכליות, מחסור בחקיקה מתאימה וחוסר אכיפה של חוקים קיימים. נורמות חברתיות הקיימות בחלקים רבים בעולם מעכבות את תהליך ההגנה על נשים מפני אלימות. לדוגמה, על פי סקרים של יוניסף, אחוז הנשים בגילאי 15–49 החושבות שבנסיבות מסוימות יש לבעליהן הצדקה להכותן, הוא 90% באפגניסטן ובירדן, 87% במאלי, 86% בגינאה ובמזרח טימור, 81% בלאוס ו-80% ברפובליקה המרכז-אפריקאית. סקר שנערך בשנת 2010 מצא כי אחוזי התמיכה בסקילה כעונש על בגידה מבין הנשאלים היה 82% במצרים ובפקיסטן, 70% בירדן, 56% בניגריה ו-42% באינדונזיה.

צורות ספציפיות של אלימות נגד נשים כוללות מילת נשים, סחר בנשים, נישואים כפויים, אונס, הטרדה מינית, רצח על חילול כבוד המשפחה, ואלימות הקשורה בסכסוכי נדוניה. ממשלות יכולות להיות שותפות לאלימות כלפי נשים, לדוגמה על ידי מנהגים כגון סקילה (כעונש על בגידה).

מספר צורות של אלימות נגד נשים היו נפוצות במהלך ההיסטוריה, בעיקר ציד מכשפות[דרוש מקור], הקרבת אלמנות (כגון סאטי) וכריכת רגליים. האשמת נשים בכישוף היא מסורת ארוכת שנים, לדוגמה משפטי מכשפות בתחילת התקופה המודרנית (בין המאה ה-15 למאה ה-18) היו שכיחים באירופה ובמושבות האירופאיות שבצפון אמריקה. כיום, ישנם עוד אזורים בעולם (כמו חלקים מאפריקה שמדרום לסהרה, האזורים הכפריים של צפון הודו, ופפואה גינאה החדשה) שבהם אנשים מאמינים במכשפות, ונשים המואשמות בכישוף נחשפות לאלימות חמורה.[12][13][14] ישנן מדינות בעלות חקיקה נגד העיסוק בכישוף. בערב הסעודית, כישוף נותר פשע עליו ניתן לדון אדם לעונש מוות, ובשנת 2011 המדינה ערפה את ראשה של אישה שהורשעה בכישוף.[15][16]

ישנם גם מקרים שבהם סוגים מסוימים של אלימות נגד נשים הוגדרו כפשע רק במהלך העשורים האחרונים, כך שאינם אסורים בכל חלקי העולם ומדינות רבות ממשיכות להתיר פעולות אלו. זהו במיוחד המצב בנוגע לאונס בנישואים.[17] בעולם המערבי, ישנה נטייה להגן על השוויון המגדרי במסגרת הנישואים, אך בחלקים רבים בעולם נשים עדיין מאבדות רבות מזכויותיהן כאשר הן מתחתנות[דרוש מקור].

אלימות נגד נשים גדלה באופן משמעותי בתקופות של מלחמה ובעימותים מזוינים, במהלך כיבוש או עימותים אתניים. דוגמאות עכשוויות לאלימות מינית במהלך מלחמה כוללות את האונס במהלך מלחמת השחרור של בנגלדש, האונס במלחמת בוסניה, האונס במהלך רצח העם ברואנדה, והאונס במהלך מלחמת קונגו השנייה. בקולומביה, העימות המזוין הביא גם כן להגברת מעשי האלימות המינית נגד נשים.[18]

ביגוד, אופנה וקוד לבוש

23 de agosto de 2015 - Recepción del Manifiesto del Pacto Montonero (22425810381)
ביגוד נשי בסגנון מערבי
23º Foro Parlamentario Asia Pacífico - Delegación de Malasia (16274392902)
אישה עם כיסוי ראש

נשים בחלקים שונים של העולם מתלבשות באופן שונה, ובחירת לבושן מושפעת מהתרבות המקומית, מדוקטרינה דתית או מסורתית, מנורמות חברתיות, מחילופי אופנות ומגורמים נוספים.

גישה נפוצה בחברות שונות היא של צניעות הלבוש, במסגרתה מצופה מנשים להסתיר חלקים בגופן הנחשבים מושכים מינית בעבור גברים, חלקים אלה מוגדרים בצורה שונה בחברות שונות וכוללים את שדיהן, הטורסו והגפיים שלהן, או שיער ראשן ואפילו פניהן. ישנם מדינות בהן גישה זאת נאכפת בחוק, וחלה הגבלה על לבושן של נשים. חברה בולטת בקידום וכפיית הצניעות בימינו היא העולם האסלאמי. החג'אב, כיסוי הראש המוסלמי, שנוי במחלוקת במיוחד בעולם המערבי, ומקבל ביקורת הן מנקודת מבט פמיניסטית והן מנקודת מבט לאומנית. ישנן מדינות האוסרות על לבישת חג'אבים מסוימים, או מגבילות את לבישתם במקומות ציבוריים (דוגמה למדינה כזו היא צרפת). חוקים אלה שנויים גם הם במחלוקת.[19]

פוריות וחיי משפחה

Non marital by countries
אחוז הלידות מחוץ לנישואים, במספר מדינות נבחרות[20]
Countriesbyfertilityrate
מדינות העולם לפי שיעורי הפריון, בהתבסס על נתוני ספר העובדות העולמי של ה-CIA לשנת 2013.
Lactancia bebe aire libre
אישה מניקה

שיעור הפריון הכולל - המספר הממוצע של ילדים הנולדים לאישה במשך חייה - משתנה באופן משמעותי בין אזורים שונים בעולם. בשנת 2013, שיעור הפריון הגבוה ביותר היה בניז'ר (7.03 ילדים לכל אישה) והנמוך ביותר היה בסינגפור (0.79 ילדים לאישה).[21] שיעור הפריון של רוב מדינות אפריקה שמדרום לסהרה גבוה, דבר שיוצר בעיות עקב מחסור במשאבים ותורם לפיצוץ אוכלוסין, ואילו רוב מדינות המערב חוות כיום שיעור פוריות נמוך במיוחד, שעלול להוביל להזדקנות האוכלוסייה ולהצטמצמותה.

בעשורים האחרונים השתנה מבנה המשפחה בחלקים רבים בעולם. למשל במדינות המערב, צעירים החלו להעדיף את המגורים עם המשפחה הגרעינית בלבד, על פני מגורים משותפים יחד עם כל המשפחה המורחבת. תופעת הילודה מחוץ למסגרת הנישואין הפכה לשכיחה יותר, כלומר ילדים הנולדים לזוג שנישא בנישואי חוזה או הנולדים לנשים לא נשואות. בעוד לידות מחוץ לנישואין הן דבר נפוץ ומקובל במקומות מסוימים בעולם, במקומות אחרים הן מגונות בחריפות, ואמהות לא נשואות חוות נידוי, אלימות מצד בני משפחה ולעיתים אף רצח על חילול כבוד המשפחה.[22][23] יחסי מין מחוץ לנישואים מוגדרים כפשע במדינות רבות (כגון ערב הסעודית, פקיסטן,[24] אפגניסטן,[25] איראן, כווית, האיים המלדיביים,[26] מרוקו,[27] עומאן,[28] מאוריטניה,[29] איחוד האמירויות הערביות,[30][31] סודאן ותימן[32]).

הבדלים בין האישה לגבר

להלן מפורטים ההבדלים העיקריים בין האישה לגבר:

הבדלים פיזיולוגיים עיקריים

Woman
דמות אישה, כפי שצוירה על הדיסקית של פיוניר

ההבדל הפיזיולוגי העיקרי בין האישה לאיש הוא המבנה הכרומוזומלי. מכך נגזרת התפתחות שונה. בלידה (ועוד קודם לה) באיברי המין: איברי המין והרבייה של האישה הם פות, נרתיק, רחם ושחלות, ואלה שונים מאיברי המין והרבייה של הגבר שהם פין ואשכים. מאוחר יותר, במהלך גיל ההתבגרות, מתחילים להופיע הבדלים נוספים:

  • האגן של הנשים גדול במעט מהאגן של הגברים.
  • לנשים יש שדיים; שהם זוג איברים עשירים בבלוטות חלב.
  • עור גוף פחות שעיר יחסית לגבר, בעיקר בפנים, בחזה ובבטן.
  • משקל וגובה הגוף נמוכים יותר בממוצע מאלה של הגבר.
  • השרירים של האישה חלשים יותר ב-30% בממוצע משל הגבר, ותצורתם דקה יותר.
  • מיתרי הקול של האישה צרים יותר משל הגבר וכך מפיקים קול גבוה יותר.
  • אחוז השומן אצל האישה גבוה יותר משל הגבר.

הבדלים אנטומיים עיקריים

ההבדלים האנטומיים מופיעים כבר במהלך התפתחות העובר ברחם:

  • אחד מגרעיני המדיאל פראופטיק שנמצא בהיפותלמוס ומכונה "הגרעין הדו-צורתי מינית" (Sexual Dimorphic Nucleus, SDN), קטן פי שניים עד שלושה אצל נשים מאשר אצל גברים, בשל העובדה שאין לתאי עצב של האישה קולטנים לטסטוסטרון, ההורמון הגברי.
  • אלומות סיבי עצב "הצרור הקדמי" (Anterior commissure) וכפיס המוח (קורפוס קאלוסום), שמחברות ומקשרות בין שני חצאיו של המוח הגדול, גדולות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

הבדלים נוספים

  • מבחינה הורמונלית, ההורמונים הנשיים העיקריים הם אסטרוגן ופרוגסטרון השונים מההורמון הגברי העיקרי שהוא הטסטוסטרון. הורמונים אלו אחראיים על רוב ההבדלים שבין גוף האישה לגוף הגבר ועל מחזוריות הווסת שלה. חוסר איזון בין שני ההורמונים הנשיים הללו עשוי לגרום למצבי רוח מתחלפים ולעצבנות, במיוחד בזמן שלפני הופעת הווסת.
  • תהליכי המטבוליזם של האישה נמוכים יותר מאלו של הגבר, כנראה משום מסת השרירים הנמוכה יותר שלה.
  • האישה נולדת עם בערך מיליון תאי מין נקביים שמכונים ביציות, מתוך הביציות רק כמה מאות מבשילות במהלך חייה, והיא לעולם לא מייצרת ביציות נוספות. הבשלת הביציות היא קבועה בדרך כלל - אחת בכל חודש החל מראשית גיל הפריון, בסביבות ראשית גיל העשרה.[33] הביציות מפסיקות להבשיל בגיל 50 בערך. אצל הגבר לעומת זאת הזרעים, שהם תאי המין הזכריים, מיוצרים באופן קבוע ובכמויות גדולות החל מגיל ההתבגרות וזמינים למשך כל חייו. תפקיד תא הזרע הוא להפרות את הביצית, ועקב כך להתחיל בגוף האישה את היווצרותו של עובר, העובר גדל בגוף האישה במשך 9 חודשים עד שהוא נולד.
  • תוחלת החיים של האישה גבוהה בדרך כלל משל הגבר. בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של שנת 2000, תוחלת החיים לנשים עומדת על 84.5 שנים, כ-5.5% יותר מזו של הגברים, שעומדת על 81 שנים.
  • בנוסף למחלות הקשורות לאיברי המין, מחלות אחרות שנחשבות לנשיות, ופוגעות בשכיחות גבוהה יותר בנשים מאשר בגברים: הפרעות אכילה כמו אנורקסיה, פיברומיאלגיה, דיכאון,[34] מיגרנה ואוסטאופורוזיס.

נשיות

Edmund blair leighton accolade
השירה החצרונית בימי הביניים והאמנות תיארו את דמות הגבירה החסודה, המשמשת כאידיאל נשי ומושא לאהבתו של האביר

הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן קטגוריות הגבריות והנשיות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, כושר ניתוח טכני, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. מאפיינים נשיים כוללים רגישות בין-אישית ויכולת אמפתית גבוהה, התבוננות הוליסטית על מערכת קשרים, עניין ברווחת הזולת, נכונות לסייע, נעימות, חמימות ועדינות. כמו כן כושר ניתוח ניואנסי, יכולות מילוליות, תקשורתיות, שפתיות, מוטוריות וקורדינאציות גבוהות. יכולת איפוק רגשית והתנהגותית. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר.

מאפייני מגדר אינם נובעים בהכרח ישירות ובלעדית מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים ומקבעת דפוסים היררכיים המקנים לרוב עליונות לגברים בחברה.

שירותים המיועדים לנשים

המאפיינים הביולוגיים הייחודיים של נשים מביאים לקיומם של שירותים הפונים לנשים בלבד: רפואת נשים, בתי יולדות וכדומה. גורמים חברתיים מביאים לשירותים נוספים הפונים לנשים (או בעיקר לנשים), כגון חנויות לבגדי נשים, תכשירי קוסמטיקה ושירותי קוסמטיקה ועוד. בתחומים שונים מתקיימת הפרדה מגדרית, המביאה למתן שירותים מיוחדים לנשים, במקביל לשירותים דומים לגברים. באמצעי התקשורת יש הפונים לנשים, כגון כתבי העת "לאשה" ו"את" ואתרי האינטרנט onlife ו"בננות".

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דזמונד מוריס, האישה העירומה - מחקר על גוף האישה, הוצאת מודן, 2007.
  • נטלי אנג'ייר, האישה - גאוגרפיה אינטימית, הוצאת כנרת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ WHO | Social determinants of health, WHO
  2. ^ Maternal mortality, www.who.int (באנגלית)
  3. ^ The World Factbook — Central Intelligence Agency, www.cia.gov
  4. ^ Antelava, Natalia (12 באפריל 2012). "Uzbekistan's secretly sterilised women" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2019.
  5. ^ BBC Radio 4 - Crossing Continents, Forced Sterilisation in Uzbekistan, BBC (בBritish English)
  6. ^ China: Mother of 2 dies after forced sterilization, Public Radio International (באנגלית)
  7. ^ "Shock at Chinese abortion photo" (באנגלית). 14 ביוני 2012. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2019.
  8. ^ Sharpe, S. (1976). Just like a Girl. London: Penguin.
  9. ^ Schiebinger, Londa (1999). Has Feminism Changed Science? : Science and Private Life. Cambridge: Harvard University Press. pp. 92–103.
  10. ^ CBS News, U.S. Education Slips In Rankings, ‏15 בספטמבר 2005
  11. ^ Declaration on the Elimination of Violence against Women, ‏19 באפריל 2014
  12. ^ http://scholarship.law.duke.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1129&context=djcil#H2N1
  13. ^ http://www.mrc.ac.za/crime/witchhunts.pdf
  14. ^ BBC News, "Woman burned alive for 'sorcery' in Papua New Guinea", ‏7 בפברואר 2013
  15. ^ "Saudi Arabia: Beheading for 'sorcery' shocking | Amnesty International"
  16. ^ Saudi woman beheaded for 'witchcraft and sorcery', ‏14 בדצמבר 2011
  17. ^ In 2006, the UN Secretary-General's In-depth study on all forms of violence against women found that (pg 113): "Marital rape may be prosecuted in at least 104 States. Of these, 32 have made marital rape a specific criminal offence, while the remaining 74 do not exempt marital rape from general rape provisions. Marital rape is not a prosecutable offence in at least 53 States. Four States criminalize marital rape only when the spouses are judicially separated. Four States are considering legislation that would allow marital rape to be prosecuted."
  18. ^ Colombian authorities fail to stop or punish sexual violence against women, ‏4 באוקטובר 2012
  19. ^ https://doc.es.amnesty.org/cgi-bin/ai/BRSCGI/WOMENS%20RIGHT%20TO%20CHOOSE%20THEIR%20DRESS%20FREE%20OF%20COERCION?CMD=VEROBJ&MLKOB=29309215959
  20. ^ CDC/National Center for Health Statistics, Changing Patterns of Nonmarital Childbearing in the United States, ‏13 במאי 2009
  21. ^ The World Factbook
  22. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2013-05-01
  23. ^ CCB News, Turkey condemns 'honour killings', ‏1 במרץ 2004
  24. ^ Searching for Freedom, Chained by the Law, Eyeontheun.org, ‏21 באוגוסט 2008
  25. ^ Home, AIDSPortal
  26. ^ Culture of Maldives, Everyculture.com.
  27. ^ Nora Fakim, Morocco: Should pre-marital sex be legal?, BBC, ‏9 באוגוסט 2012
  28. ^ Legislation of Interpol member states on sexual offences against children, Interpol
  29. ^ 2010 Human Rights Report: Mauritania, State.gov., ‏8 באפריל 2011
  30. ^ Dubai FAQs, Education in Dubai, Dubaifaqs.com.
  31. ^ טרי ג'וד, Briton faces jail for sex on Dubai beach, The Independent (London), ‏10 ביולי 2008
  32. ^ Amal Basha, Rana Ghanem, Nabil Abdulhafid, Women's Rights in the Middle East and North Africa - Yemen, United Nations High Commissioner for Refugees, ‏14 באוקטובר 2005
  33. ^ ייתכן פריון מוקדם יותר, כמו המקרה יוצא הדופן של לינה מדינה
  34. ^ C. Kuehner, Gender differences in unipolar depression: An update of epidemiological findings and possible explanations. Acta Psychiatrica Scandinavica. 2003;108(3):163–74.
אונס

אונס (קרוי גם אינוס) הוא כפיית מעשים מיניים. ברוב מקרי האונס גבר אונס אישה, אולם קיימים גם מקרי אונס גברים וככלל הקורבן יכול להיות גבר או אישה, והתוקף, המכונה אנס, יכול גם הוא להשתייך לאחד משני המינים.

אליפות העולם בשחייה

אליפות העולם בשחייה (באנגלית: The FINA World Championships או World Aquatics Championships) היא תחרות השחייה החשובה ביותר בעולם למעט תחרויות השחייה באולימפיאדה. האירוע מאורגן על ידי FINA (פדרציית השחייה הבינלאומית). ענפי הספורט שבהן מתחרים באירוע הם: שחייה, קפיצה למים, קפיצה למים מגובה, שחייה במים פתוחים, שחייה צורנית וכדורמים. תחרויות השחייה נערכות בבריכה אולימפית (50 מטר) בלבד.

לראשונה נערך האירוע בשנת 1973 בבלגרד, יוגוסלביה, ובמשך כ-20 שנה (1978-1998) נערך כל 4 שנים, שנתיים לפני ואחרי האולימפיאדה. המטרה הייתה ליצור אירוע נוסף בסדר גודל עולמי כל שנתיים (אליפות עולם ואולימפיאדה לסירוגין). משנת 1998 נערך האירוע כל שנתיים, בשנים אי זוגיות, בעקבות עליה במספר המדינות המשתתפות (מספר הפדרציות הלאומיות בשחייה עלה מ-106 בשנת 1978 ל-197 בשנת 2008) וכמות הספורטאים (במטרה לתת מענה לספורטאים רבים ככל האפשר להוכיח עצמם בסדר גודל עולמי). הכסף הרב המגיע מנותני החסויות, אפשר את העלאת התדירות של התחרויות.

תחרויות שחייה במים פתוחים החלו בפרת' 1991, בתחרות ל-25 ק"מ.

אליפות וימבלדון

אליפות וימבלדון (באנגלית: The Championships, Wimbledon) הוא טורניר הטניס הוותיק ביותר בעולם ובין החשובים והיוקרתיים מבין הטורנירים. הטורניר נערך בווימבלדון, פרוור בדרום לונדון, בירת הממלכה המאוחדת מדי שנה בחודשים יוני/יולי, והוא טורניר הגראנד סלאם השלישי הנערך בכל שנה. לפניו אליפות אוסטרליה הפתוחה ואליפות צרפת הפתוחה ואחריו אליפות ארצות הברית הפתוחה. וימבלדון הוא טורניר הגראנד סלאם היחיד המשוחק כיום על משטח דשא, והוא מתאפיין לעיתים בהפסקות רבות במשחקים הנגרמות בשל הגשמים באנגליה. בטורניר מתקיימות חמש תחרויות מרכזיות: נשים יחידות, גברים יחידים, זוגות נשים, זוגות גברים וזוגות מעורבים (אישה וגבר בכל זוג). נוסף לכך, נערכות תחרויות לנוער, לוותיקים ולנכים.

אפליה

אפליה (מכונה גם אפליה פסולה) היא מונח סוציולוגי המציין הבדלה בין קבוצות חברתיות שונות, קטגוריות חברתיות או פרטים שונים, הבדלה המעניקה לקבוצה, קטגוריה או פרט מסוימים יתרונות או חסרונות יחסיים בהתייחסות אליהם, מבלי שתהיה הצדקה עניינית לכך.

אפליה עשויה להיות על בסיסים שונים (מגדר, גזע, לאום, דת, גיל ועוד) וליתרונות או לחסרונות הנובעים ממנה עשויים להיות ביטויים שונים (כלכליים, פוליטיים וכו'). אפליה עשויה להיות מכוונת (כלומר, בסיס האפליה הוא המניע הישיר לאפליה) או עקיפה (כלומר, בסיס האפליה משפיע על גורם מתווך, שהוא המניע הישיר לאפליה). אפליה על בסיס גזעי קרויה גזענות.

בין בני אדם קיימת שוֹנוּת, ולא כל התייחסות לשונות זו, במעשה אנושי שאינו מביע שוויון מוחלט, היא בגדר אפליה, משום שבמקרים רבים ההבחנה מוצדקת. כאשר יצרן שמלות, למשל, מבקש דווקא אישה לדוגמנות של מוצריו, אין בכך כל אפליה.

אפליה נוצרת בהקשרים אחדים:

הבחנה לא צודקת, כלומר - הבחנה שאינה מתבססת על שוני ענייני המצדיק הבחנה זו, ובכך פוגעת ביכולת האדם להתפתח ולמצות את הפוטנציאל הגלום בו.דוגמה: דיכוי שחורים על ידי לבנים המונע מהם לרכוש השכלה, תרבות ומיומנויות הוא הבחנה לא צודקת, כלומר אפליה.הבחנה בין קבוצות או פרטים על בסיס מאפיינים הסותרים את דפוס ההתנהגות המצופה מיוצר האפליה.דוגמה: מורה, המצופה לתמוך בתלמידיו על בסיס צורכיהם הלימודיים, יחשב למפלה אם יתמוך יותר בתלמיד על בסיס חיבור רגשי אליו. או על בסיס צבע עור וגזעשני מובנים אלו נחשבים ברוב המקרים ללא לגיטימיים בחברה, אך ההתייחסות אליהם היא סובייקטיבית ותלוית הקשר תרבותי. הגדרת האפליה כבלתי צודקת מקשרת אותה למוסר הנהוג בתרבות, והגדרתה כחריגה מההתנהגות המצופה, מקשרת אותה עם הנורמות והחוקים הנהוגים בה.

דוגמה: לרוב, פקיד אשר מבחין בין לקוחות שונים שלא על-פי נוהלי הארגון אליו הוא משתייך, נחשב בתרבות אליה הוא משתייך למפלה, אך אם יפורסם בעיתונות כי פקיד גילה יחס מועדף למעוטי יכולת, ייתכן שלא ייחשב לכזה (אם כי הפסוק "לא תהדר דל בריבו", המתייחס למשפט צדק, דורש להימנע גם מהעדפת הדל).

בטן

הבטן היא אזור בגופם של בעלי חיים, הנמצא בין האגן לבין בית החזה.

הבטן מכילה בתוכה את רוב מערכת העיכול (הכוללת את הקיבה, את המעי וכדומה) ואיברים פנימיים נוספים (כגון הכבד והכליות, למשל). הבטן אצל נקבות היונקים מכילה בתוכה גם את הרחם, המכיל בעת הריון את העובר.

אצל רוב בעלי החיים, החלק החיצוני של הבטן שפונה כלפי הקרקע נקרא "גחון".

אכילה של מזון מקולקל, כמו גם וירוסים וטפילים שונים, יכולים לגרום לכאב בטן.

תרגיל נפוץ לחיזוק שרירי הבטן נקרא בשפה העממית "כפיפות בטן" (באופן רשמי שם התרגיל הוא כפיפות גו), ועיקרו מעבר חוזר ונשנה משכיבה על הגב להתרוממות פלג הגוף העליון.

יש המאמינים כי עיסוי נכון של הבטן מרפה את השרירים, ובמזרח יש הרבה מעסים שעוסקים בתחום זה. עם זאת, יש מדענים שטוענים שעיסוי הבטן גורם לשרירים להיות נוקשים יותר.

היקף הבטן מהווה אחד האלמנטים הנפוצים בבדיקות השמנה וזאת בגלל התרכזות השומנים באזורה.

גינקולוגיה

גִּינֵקוֹלוֹגְיָה (מיוונית: גינקה אישה ולוגיה תורה; Gynecology בכתיב אמריקני; נוסח שגוי נפוץ: גניקולוגיה) היא תחום ברפואה העוסק במערכת הרבייה הנשית. בניסוח מדעי פחות מוכרת כרפואת נשים.

גינקולוגיה עוסקת גם במחלות של איברי הרבייה הנשיים – הרחם, הנרתיק, השחלות ואיברים אחרים. בקטגוריה זו נכללות דלקות וזיהומים, מחלות מין, מספר סוגים של סרטן, בעיות וסת, אי-פוריות ומצבים רפואיים הקשורים להריון וללידה. רופא גינקולוגי מלווה את האישה לכל אורך ההיריון ומפקח (למשל באמצעות בדיקות אולטרה-סאונד) על התפתחותו התקינה של העובר. בנוסף מייעצים גינקולוגים לנשים בנוגע לאמצעי מניעה ולקשיים ביחסי מין.

לגינקולוגים בדרך כלל התמחות כפולה – בגינקולוגיה ובמיילדוּת; במסגרת ההתמחות השנייה הם לומדים להתערב בתהליך הלידה בבית החולים, היה ותהליך הלידה מסתבך מסיבות שונות.

דוכס

דוכס הוא תואר אצולה אירופי. בהיררכיה של תוארי האצולה נמצא הדוכס מעל למרקיז ונופל בחשיבותו ממונרך, היסטורית ניתן לשולט בדוכסות.

מקור המילה בלטינית - Dux ("מנהיג"). בתואר נעשה שימוש לראשונה ברפובליקה הרומית כדי להתייחס למפקד צבאי שאינו בעל דרגה רשמית. תואר זה שימש גם לתיאור מפקדים של צבאות זרים. בספר על מלחמת גאליה, יוליוס קיסר השתמש בתואר דוכס רק כאשר התייחס למפקדים קלטים.

בתקופה בה שלט הצבא הרומי על ארץ ישראל, שימש התואר דוכס הן לתיאור פיקוד על כוח צבא והן כדי להתייחס למושל רומי של פרובינקיה. מהרומית הגיע הביטוי גם לעברית וכך נאמר באיכה רבה א, פרק ל"א "שלש שנים ומחצה הקיף אספסיאנוס את ירושלם והיו עמו ארבעה דוכסין, דוכס דערביא, דוכס דאפריקא, דוכוס דאלכסנדריא, דוכוס דפלסטיני".

בימי הביניים נעשה שימוש בתואר "דוכס" בקרב מונרכיות גרמאניות.

הדוכסים היו שליטי הפרובינציות, מעל לרוזני הערים, ולאחר מכן, במונרכיות הפאודליות, הדוכסים היוו את עמיתיו רמי המעלה של המלך. גם במאה ה-19 מדינות גרמניות ואיטלקיות רבות נשלטו על ידי דוכסים או ארכידוכסים, אך כיום הדוכסות היחידה בעולם היא לוקסמבורג, ורק אנרי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג, מחזיק בסמכויות שלטון.

התואר "דוכס" הוא תואר האצולה הרם ביותר בצרפת, באיטליה, בפורטוגל, בספרד ובממלכה המאוחדת. בסמכותו של האפיפיור להעניק תוארי דוכס ודוכסית למשרתי הכס הקדוש, אך פעולה זו אינה שכיחה. כאשר אישה נשואה לדוכס היא נקראת "דוכסית". כאשר תואר הדוכס עובר בירושה בשושלת, נהוג להוסיף מספר לשם הדוכס. לדוגמה, ג'ון ספנסר-צ'רצ'יל, הדוכס האחד-עשר ממרלבורו, שהיה לאדם ה-11 שמחזיק בתואר דוכס מרלבורו.

היריון

היריון הוא תהליך שבו נקבה נושאת ברחמה צאצא אחד או יותר, הקרוי עובר, המתפתח עד לשלב בו הוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם. ההיריון מתחיל מהפריית ביצית על ידי תא זרע (התעברות) היוצרת זיגוטה. היריון תקין של אישה מסתיים בלידה והיריון של יונקים מסתיים בהמלטה, אולם לעיתים היריון מסתיים בהפלה טבעית או מלאכותית.

היריון מסוג שונה מתבצע אצל חיות כיס, בהן ההיריון עצמו נמשך זמן קצר (כחודש) והתפתחות העובר ממשיכה בכיס.

טרילוגיה

טרילוגיה (מיוונית: טרי - שלוש, לוגוס - חיבור, מאמר) היא סדרה של שלוש יצירות אמנות, בדרך כלל סדרת ספרים או סדרת סרטים. היצירות עצמאיות ועומדות בזכות עצמן, אך הן קשורות זו לזו, למרות שלעיתים הן מתרחשות בהפרשי זמן גדולים.

בין הטרילוגיות המפורסמות בספרות ניתן למצוא את "טרילוגיית בורן" של רוברט לודלום, חומריו האפלים של פיליפ פולמן, הקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי, ילד האריות של זיזו קורדר, שר הטבעות של ג. ר. ר. טולקין, "משחקי הרעב" של סוזן קולינס, חמישים גוונים של אפור של אי. אל. ג'יימס, ברטימאוס של ג'ונתן סטראוד, פרש הברונזה של פאולינה סיימונס ועוד.

בקולנוע ניתן למנות את שתי הטרילוגיות של מלחמת הכוכבים בבימויו של ג'ורג' לוקאס, הסנדק בבימוי פרנסיס פורד קופולה, האיש ללא שם בבימוי סרג'ו לאונה, טרילוגיית בחזרה לעתיד בבימוי רוברט זמקיס, טרילוגיית באטמן האביר האפל בבימוי כריסטופר נולאן ועוד. בקולנוע הישראלי ניתן למנות את הטרילוגיה ולקחת לך אישה, שבעה, וגט - המשפט של ויויאן אמסלם בבימויים של רונית ושלומי אלקבץ.

טטרלוגיה היא יצירה בעלת ארבעה חלקים.

הסדרה המדריך לטרמפיסט בגלקסיה אמנם כללה ארבעה ספרים, אך נקראה טרילוגיה בארבעה חלקים מתוך בדיחה. לאחר צאתו של הספר החמישי שונה השם לטרילוגיה בחמישה חלקים.

כיכר השבת (אתר אינטרנט)

כיכר השבת הוא אתר חדשות הנוגעות בעיקר לחברה החרדית. האתר נקרא על שם צומת כיכר השבת, אחד המרכזים הגדולים של הציבור החרדי בירושלים. האתר נוסד במאי 2009.

האתר בבעלות חברת כיכר השבת בע"מ. מהקמת האתר עד סוף 2012 היה מנחם כהן עורכו הראשי. בשנת 2011 מונה לעורך חיים אילוז הכותב תחת שם העט חיים שקדי. לאחר מכן מונה לעורך הכתב ישראל כהן שפרש מהאתר באוגוסט 2018.

חרם הרבנים על אתרי האינטרנט החרדיים, שהביא לסגירת רבים מהאתרים המתחרים, חיזק למעשה את האתר בשל סגירת אתרים מתחרים.

באפריל 2012 רכשה חברת ynet מקבוצת ידיעות אחרונות כמחצית מהבעלות באתר, במליוני שקלים. בסוף 2017 נמכרו האחזקות חזרה לכיכר השבת.

באוקטובר 2013 הוקם באתר ערוץ וידאו "כיכר TV", בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות. המהדורה הראשונה הוגשה על ידי אבי מימרן והצילומים נעשו באולפני ynet.

במדרוג שנערך על ידי גלובס ב-2017, נבחר כיכר השבת למקום התשיעי באתרי החדשות המובילים בישראל.

בעקבות כתבות שפורסמו באתר והכפישו אישה חרדית הוגשה נגדו ונגד שמונה אחרים תביעת לשון הרע, שבה נפסקו לתובעת פיצויים בסך 500 אלף ש"ח בתוספת הוצאות שונות, ועל אתר "כיכר השבת" הוטל לשאת ברבע מסכום זה.

לסביות

לֶסְבִּיּוּת היא משיכה מינית ורגשית בין נשים. לסבית היא אישה בעלת נטייה מינית הומוסקסואלית (הרכב של המילים "הומו" (יוונית: זהה) ו-"סקס" (לטינית: מין); ביחד: "מין זהה"), דהיינו אישה המקיימת או מעוניינת לקיים מערכות יחסים מיניות ורגשיות עם נשים אחרות.המונח "לסביוּת" כקונספט המגדיר נשים אשר חולקות נטייה מינית הומוסקסואלית הוא תוצר של המאה ה-20. אף על פי שהומוסקסואליות בקרב נשים הופיעה במגוון רחב של תרבויות במהלך ההיסטוריה, רק בתחילת תקופה זו נעשה תיאור של לסביות כקבוצה. בשנים המאוחרות של המאה ה-19 פרסמו סקסולוגים תוצאות של מחקרים ותצפיות על התנהגות נשית שאופיינה במשיכה חד-מינית, ועשו הבחנה של לסביוּת כיישות חברתית בתרבות המערבית. כתוצאה מכך, נשים באירופה ובצפון אמריקה אשר הפכו למודעות לסטטוס הרפואי החדש שנוסד, הקימו במחתרת תת-תרבות לסבית.

הרחבה נוספת של המושג נעשה בשנות ה-70 של המאה ה-20, בעקבות השפעתו של הגל השני של הפמיניזם. מאז תקופה זו עוסקים היסטוריונים בבחינה מוחדשת של יחסים בין נשים בהיסטוריה, ומעלים שאלות בדבר ההגדרה הנכונה של אישה כלסבית או של מערכת יחסים בין נשים כיחסים לסביים. דיונים בנושאים אלה הניבו שלושה רכיבים לזיהוי לסביוּת: התנהגות מינית, משיכה מינית, ונטייה מינית.

לסביות רבות הגיבו לתיוגן כדחויות מוסרית בבניית תת-תרבות המבוססת על מרידה בתפקידי המגדר. לסביוּת הייתה במהלך ההיסטוריה לאופנתית לעיתים, מה שהשפיע על האופן שבו השתקפה התופעה אצל אחרים, כמו גם אצל הנשים הלסביות עצמן. ישנן נשים העוסקות בפעילות הומוסקסואלית, שייתכן כי ידחו את הזהות הלסבית בשלמותה, תוך שהן מסרבות לזהות עצמן כלסביות או ביסקסואליות.

בבסיס התפיסה של הסקסולוגים המוקדמים כלפי לסביות עמדה אמונתם, כי אישה הקוראת תיגר על תפקידי המגדר הנוקשים של החברה, סובלת מהפרעה נפשית.

מעמד האישה ביהדות

מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים. נשים מעטות מוזכרות כדמויות משמעותיות בסיפור המקראי. תלותה של האישה ביחסים עם גבר (לרוב אב או בעל) אשר במסגרתם ייקבעו חובותיה וזכויותיה, אופיינית למעמד רוב הנשים בעולם בתקופת המקרא. עם התפתחות הממסד הרבני, חלו שינויים במעמדה המשפחתי של האישה, בהם חרם דרבנו גרשום, שאסר על גברים לגרש את נשותיהן בעל כורחן, או לשאת יותר מאישה אחת.

עד העידן המודרני, רוב הנשים לא נהגו ללמוד תורה ולא התמודדו על מילוי תפקידים ציבוריים. בתחום זה חלו שינויים משמעותיים ברוב הזרמים ביהדות במהלך המאה העשרים, בעיקר בזרמים הלא-אורתודוקסיים.

משפחה

מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה. במשמעות הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי אישה ואיש הנישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם. משפחה נוצרת גם ללא קשר רשמי של נישואים, כאשר בני הזוג הופכים לידועים בציבור. כאשר אחד מבני הזוג נפטר, או שבני הזוג מתגרשים או נפרדים, המשפחה הופכת למשפחה חד-הורית.

במרוצת המאה ה-20 ניתנה למושג "משפחה" משמעות רחבה יותר בחברה המערבית, לפיה יחידה משפחתית היא קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר המזהים את עצמם כקשורים זה לזה. לרוב על ידי קשר דם, נישואין או אימוץ וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף תלות הדדית.

התפיסה המסורתית של משפחה כללה טיפוס אידיאלי של משפחה הכולל זוג נשוי עם ילדים שהם אחים אחד של השני. לתפיסה זו קמה התנגדות, משום שמשתמע ממנה שכולם חייבים לאמץ אמת מידה אחת של התנהגות מוסרית. ככל שגדל מספר האנשים המקיימים קשרי משפחה בלתי מסורתיים, הולכת וגוברת גם הקריאה להגדיר שארות על פי משפחות המבוססות על קרבה - כלומר, מתרבים האנשים הרוצים להגדיר עצמם כמשפחה, משום שהם חשים שייכות זה לזה, בין אם יש ביניהם קשרי נישואין או קשרי דם ובין אם לא.

בספרות האנתרופולוגית מצוין כי לא נמצאו עדויות לקיומה של חברה כלשהי בה לא היה קיים מוסד משק הבית. המשפחה, לעומת זאת, מתקיימת במרבית צורות החיים המוכרות לנו, אך לא בכולן.

נידה

נידה היא אישה שנטמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת. אישה שנטמאה מדם שיצא מהרחם שלא בזמן הווסת נקראת זבה ודיניה שונים. ההלכה קובעת דינים רבים לנידה, העיקרי שבהם הוא איסור על קרבה ועל קיום יחסי אישות עם האיש, עד היטהרות הנידה מטומאתה על ידי טבילה במקווה. שורש המילה 'נידה' הוא נ-ד-ד, שמשמעותו ריחוק.

בהלכות טומאה וטהרה, הנידה היא אב הטומאה, ומטמאה אנשים, כלים, מאכלים ומשקאות.

נקבה

נקבה היא הזוויג המייצר את תאי הביצה, שהם תאי הרבייה הגדולים ביותר בעולם החי.

בקרב המין האנושי קרויה הנקבה הבוגרת אישה. אך בהשאלה מכנה התורה גם את נקבת בעלי החיים בשם 'אשה'.

הנקבה והזכר מאותו מין ביולוגי יוצרים יחדיו את מנגנון הרבייה הזוויגית (בניגוד לרבייה אל-זוויגית). במינים רבים קיימים הבדלים חיצוניים בולטים בין הזכר והנקבה מאותו המין. תופעה זו נקראת דו צורתיות זוויגית. אך קיימים מינים רבים שבהם הבדלים חיצוניים בין זכר לנקבה אינם בולטים.

עקרת בית

עקרת בית היא אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, כשכירה או כעצמאית, מחוץ למשק ביתה.

מקור המושג בספר תהילים, שבו נאמר "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה", אם כי בפסוק זה מקובל לפרש את הצירוף "עקרת הבית" כמתייחס לאישה עקרה.

פילגש

פִּילֶגֶשׁ היא אישה הנמצאת בזוגיות ארוכת טווח שאינה כוללת קשר נישואין או את ההתחייבויות הממוניות המקובלות במסגרת נישואין. מוסד הפילגשות היה קיים לכל אורך ההיסטוריה ומוזכר אף בתנ"ך.

הפילגש הייתה במעמד נחות לעומת אישה נשואה. למרות זאת נשים הסכימו לשמש כפילגשים מסיבות שונות, בעיקר כאשר מעמדן החברתי היה נמוך בהרבה מזה של בן הזוג, ובמיוחד כאשר בן הזוג היה מלך או עשיר מופלג. במקרה כזה, הקשר עמו הביא להן תועלת רבה יותר מהנזק שנגרם להן עקב הוויתור על הזכויות שבנישואין.

אף שהצאצאים של קשר זה היו "לא חוקיים", היו מקרים שבהם הכירו אבות בילדי הפילגש כיורשיהם החוקיים.

פמיניזם

פמיניזם (מהמילה הלטינית Femina, שפירושה אישה או נקבה) היא שם כולל לאידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות אשר במרכזן המטרה להשיג ולמסד זכויות לנשים מבחינה פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית, ולשפר את מצבן ומעמדן. בכלל גישות אלה כלולים המאבק לשוויון על פי חוק, המאבק לשוויון הזדמנויות בחינוך ותעסוקה והמאבק נגד אלימות כלפי נשים. נהוג לייחס את ראשיתו של הפמיניזם במאה ה-19 באירופה, כאשר תחילת התנועה התמקדה בהשגת זכויות בסיס פורמליות, כגון זכות ההצבעה.

תפיסת העולם הפמיניסטית מפרשת את המציאות החברתית הקשורה לחייהן ומעמדן של נשים בחברה, תוך התמקדות במשמעויות הפוליטיות, החינוכיות, התרבותיות והכלכליות של יחסי גברים-נשים. הפמיניזם תומך בהעצמת נשים בדרכים שונות דוגמת חקיקה, אכיפה, הסברה, עידוד מוּדעוּת לנורמות דיבור ושינויין, ייעוץ ומתן פתרונות למצבים שונים, וכל זאת במטרה ליצור שינוי חברתי כולל. פעולות אלו מבוססות על תאוריות פמיניסטיות אשר מבקשות להציע פרשנויות חלופיות לתפישה ההגמונית-גברית של המציאות.

התנועה הפמיניסטית איננה מזוהה עם מפלגה, ארגון או דמות מייסדת אחת. רעיונות התנועה הפמיניסטית ודרכי פעולתה מגוונים, ומשתנים בהתאם למקום ולתקופה. הפמיניזם כולל זרמים שונים, מגוון גישות, אמונות ורעיונות. המשותף לכל הזרמים השונים המרכיבים את התנועה הפמיניסטית טמון ביציאה נגד אפליית נשים, שאת ביטויה ניתן למצוא בהדרתן של נשים ממוקדי הכוח הפוליטיים והחברתיים, כמו גם במאבק נגד תפיסת העולם המציבה את הגבר במרכז ואת האישה בשוליים. בל הוקס, פמיניסטית רדיקלית של "הגל השני", הגדירה את הפמיניזם בספרה כ"תנועה לסיום הסקסיזם, הניצול הסקסיסטי והדיכוי הסקסיסטי".

צאר

צאר (רוסית: царь, להאזנה (מידע • עזרה); בולגרית: цар) זהו תואר בו השתמשו שליטים של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917). השם נגזר מהמילה "קיסר" (caesar), צאר בהגייה בשפות סלאביות. כאשר עמדה בראש הקיסרות הרוסית אישה, היא כונתה צארינה.

ברוסיה שלאחר פלישת המונגולים שימש, כנראה, התואר לתיאור שליט עצמאי. בתואר הזה נקראו קיסר ביזנטיון ושליטי אורדת הזהב. שליטי רוסיה החלו להשתמש בתואר זה במאה ה-15, בעיקר לצורך האדרת שם ממלכתם ביחסי חוץ לאחר פריקת העול המונגולי על ידי איוון השלישי.

את התואר החלו לשאת שליטי רוסיה באופן קבוע הן לצורכי פנים והן לצורכי חוץ החל משנת 1547, עת איוון האיום הוכתר כצאר רוסיה. הצאר האחרון משושלת רומנוב נרצח בעת מלחמת האזרחים הרוסית.

פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזם • קוויר-פמיניזם • פמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלני • פמיניזם צ'יקנה • פמיניזם נוצרי • פרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטית • פמיניזם אנליטי • פמיניזם שמן
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים קורטיזנהמטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingאפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבת שלוםעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולךקל"ףרוח נשיתשדולת הנשים בישראלתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאה • כוס: הצהרת עצמאות • האישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת .MsOff our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדל • תקרת הצלולואיד • תלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריה • לפורטל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.