איסטנופרט

איסטנופרט (או איסיס-נופרט, או איסיטנופרט, שמשמעותו במצרית עתיקה "איסיס היפה") הייתה אחת מנשותיו הראשיות של המלך רעמסס השני, ואימו של יורש העצר מרנפתח, שמלך לאחר מותו של רעמסס השני. היא חיה במאה ה-13 לפנה"ס. היא הייתה אחת מהנשים הבולטות בין הנשים המלכותיות של רעמסס השני, ביחד עם נפרטרי. לאחר מותה של נפרטרי, בערך בשנה ה-24 למלכותו של רעמסס השני, הפכה איסטנופרט לאישה הבכירה והראשית.

Isetnofret
אסטלה מאסואן: למעלה רעמסס השני, איסטנופרט וחאמוואסט לפני האל ח'נום. למטה: משמאל לימין: מרנפתח, בינתענת והנסיך רעמסס.
Hollow spherical bead with the Names of Ramesses II and Queen Isetnefret MET 1970.54 EGDP013709
חרוז כדורי חלול, הנושא את שמם של רעמסס השני ואיסנופרט. אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות

משפחתה

הוריה של איסטנופרט לא ידועים מהמקורות. היא נישאה כנראה לרעמסס השני עוד לפני שעלה למלוכה (ברבעון הראשון של המאה ה-13 לפנה"ס). בנה הבכור מופיע בסצנות מתקופתו של סתי הראשון לפני עלייתו של רעמסס השני לשלטון. היו לה לפחות שלושה בנים ובת אחת. בין ילדיה נכללים: 

  • הנסיך רעמסס , שהיה נסיך הכתר (יורש העצר) בין השנים 25–50 למלוכתו של רעמסס השני.
  • הנסיכה-מלכה בינתענת הייתה בתה הראשונה, לאחר מכן נישאה לאביה רעמסס השני.
  • הנסיך חאמוואסט היה הכוהן הגדול של האל פתח ונסיך הכתר בין השנים 50–55 למלוכתו של רעמסס השני.
  • הנסיך מרנפתח, שהיה בנו ה-13 של רעמסס השני וירש את אביו לאחר שכל 12 בניו הבוגרים יותר של רעמסס השני מתו לפני אביהם.
  • הנסיכה איסטנופרט – ייתכן והיא זהה לאשתו של מרנפתח וידועה בשם איסטנופרט השנייה . השערה אחרת היא שהיא הייתה בתו של הנסיך חאמוואסט.

ילדים משוערים נוספים שלה היו הנסיך סתי והנסיכה נבטוואי , שהייתה גם אשתו של רעמסס השני. אבל סביר יותר שהם היו ילדיה של נפרטרי או ילדיהן של אישה מלכותית אחרת.

תאריה

תאריה כפי שהופיעו בכתובות היו: "לידי אצילה", "הגדולה לשבחים", "אם המלך", "גבירת כל שתי הארצות", "אשת המלך" ו"אשתו הראשית של המלך".

פסלים וכתובות

איסטנופרט ידועה מתוך מספר כתובות ופסלים קטנים. אין תיעוד רב שלה לפני השנה ה-25 למלכותו של רעמסס השני. רוב האזכורים שלה קשורים בבניה – הנסיכים רעמסס, חאמוואסט ומרנפתח.

  • איסטנופרט מופיעה על גבי אסטלה משפחתית שנמצאת באסואן. בשורה העליונה רואים את רעמסס השני ביחד עם איסטנופרט וחאמוואסט לפני האל ח'נום, כאשר בשורה התחתונה רואים את הנסיכים רעמסס, מרנפתח והנסיכה בינתענת.
  • אסטלה במערב ג'בל א-סילסילה (Gebel el-Silsila), שהוא מצוק במעלה הנילוס, מתארת את רעמסס השני איסטנופרט ואת בינתענת, בעת שהמלך מגיש מנחה לאלים מאע'ת, פתח והאל נפרטם (Nefertem). הנסיך חאמוואסט מופיע בקטן עומד לפני המלך. הנסיכים רעמסס ומרנפתח מוצגים מתחת, בשורה התחתונה של האסטלה.
  • פסל עם דמות הנסיך חאמוואסט – הוא מתואר שם כבנו של המלך וככוהן.
  • פסל קבוצתי עם בנים מגישים מנחה לחמסוואט, בנו של המלך רעמסס כהן האל פתח. הכתובת מציינת את שמה של איסטנופרט (הפסל נמצא במוזיאון הלובר).
  • ראש פסל כשעל כתפו הימנית מופיע שמה של איסטנופרט.
  • פסל של הנסיך חמסוואט, המציין את שמה של איסטנופרט. על העמוד של הפסל מופיעה כתובתה המציינת שהכהן לונמיתף (אל מצרי קדום), נולד לאשה המלכותית הגדולה איסטנופרט, חמסוואט כהן האל פתח. 
  • תבליט המתאר הגשת מנחה לנסיך חמסוואט. מעל הנסיך מופיעה הכתובת (ציטוט חלקי) "יושב ליד השולחן, עושה מעשה טהרה וקורא את הכללים לקבורה. מנחה מלאה טוב לבן המלך. הכוהן חמסוואט שנולד לאישה המלכותית הגדולה איסטנופרט".
  • צלמית שנמצאה באבידוס נושאת עליה קרטוש של המלכה איסטנופרט.
  • במערב ג'בל א-סילסילה, במקדש סלע של מרנפתח, מופיעה סצנה המתארת את רעמסס הנשי, אשתו איסטנופרט עם סיסטרום לפני האלה תאורת בדמות היפופוטם, ולפני האלים תחות ונות.

בת של בנה חמסוואט נקראה על שמה (לעיתים מכונה איסטנופרט השלישית), ייתכן והיא הייתה אשתו של מרנפתח, לא הדודה שלה איסטנופרט השנייה. ייתכן גם שבת אפשרית של מרנפתח נקראה באותו שם. 

בינתענת

בינתענת הייתה בתו הראשונה של המלך המצרי רעמסס השני, לאחר מכן הפכה לאשתו וקיבלה את התואר "אישה ראשית".

מרנפתח

מרנפתח (1274 לפנה"ס לערך- 1203 לפנה"ס) היה הפרעה הרביעי בשושלת ה-19 שבמצרים העתיקה. הוא שלט בין השנים 1203-1213 לפנה"ס.

אביו, רעמסס השני, מלך במשך 66 שנים כך שמרנפתח, שהיה בנו ה-13 מאשתו איסטנופרט, עלה לשלטון בגיל מאוחר מאוד- בסביבות גיל 60 ואף יותר. מרנפתח נלחם כנגד מרידות בכנען, אך פועלו החשוב ביותר היה מסע המלחמה לאזור לוב. גויי הים שהשתלטו על לוב פלשו ממנה למצרים וניסו לכובשה, אך מרנפתח הדף אותם, חדר ללוב והביס אותם גם שם.

מרנפתח העביר את המרכז השלטוני מפר-רעמסס בחזרה לממפיס, בה הוא בנה מקדש מלכותי. יורשו של מרנפתח היה סתי השני.

הארכאולוג גרפטון אליוט סמית שהסיר את הכיסוי מעל פני המומיה של מרנפתח ב-7 ביולי 1907, טען כי המומיה (שגובהה 1.714 מ') מעידה כי פניו של מרנפתח היו דומים במבניהם לאלה של סבו, סתי הראשון, יותר מאשר לאלה של אביו, רעמסס השני.הסרקופג של מרנפתח נמצא בשנת 1940 על ידי הארכאולוג הצרפתי פיר מונטה (Pierre Montet) בעת שחפר את קברו השלם של המלך פסוסנס הראשון בטאניס שהייתה בירת השושלת ה-21. באותה עת בתקופת הביניים השלישית במצרים העתיקה, היה מקובל לעשות שימשו נוסף בפסלים, מונומנטים, וגם סרקופגים מתקופות קדומות. קרטוש על צידו החיצוני האדום של הסרקופג הראה שבמקור זה היה סרקופג של מרנפתח.

נפרטרי

נֵפֵרְטָרי הייתה מלכה מצרית שחיה במאה ה-13 לפנה"ס. ידועה גם בשם נפרטרי מריאטמות, הייתה אשתו של המלך רעמסס השני מהשושלת ה-19, ונחשבה לאשתו החשובה ביותר. משמעות השם נפרטרי היא "בת לוויה יפהפייה", ומשמעות השם מרימות היא "אהובה של [האלה] מות". נפרטרי היא אחת המלכות המצריות הידועות ביותר, יחד עם נפרטיטי, חתשפסות וקלאופטרה.

קברה המפואר של נפרטרי, שמספרו QV66 שוכן בעמק המלכות בנקרופוליס של תבאי, והוא הגדול והמפואר מבין הקברים שנמצאו בעמק. רעמסס השני גם בנה לכבודה מקדש בצמוד למקדשו באבו סימבל.

רעמסס השני

רַעְמְסֵס הַשֵׁנִי (1303 לפנה"ס לערך - 1213 לפנה"ס, לפי הכרונולוגיה הנמוכה; 1337 - 1247 לפי הכרונולוגיה הגבוהה) היה פרעה ומלך במצרים בשנים 1213-1279 לפנה"ס, במשך כ-66 שנה. הוא היה המלך השלישי בשושלת ה-19, בנו של הפרעה סתי הראשון. היה נשוי ל-7 נשים מלכותיות והחזיק 200 פילגשים, מהם נולדו לו 96 בנים ו-60 בנות. הוא ידוע גם כאוזימנדיאס (Οσυμανδύας), שם הנובע מתעתיק יווני של שמו המלכותי.פירוש שמו של רעמסס הוא: "האל רע ילד אותו", שמו המלכותי הרשמי היה: ״אוסרמע'תרע סטפנרע״ (במצרית: ״הצדק של האל רע חזק, נבחר האל רע״). כיום מכונה בספרות המחקר ההיסטורי-ארכאולוגי: "רעמסס הגדול" (באנגלית: "Ramses the Great") כדי להבדילו מפרעונים אחרים בעלי השם רעמסס שכוחם הצבאי, אורך שלטונם וגודל ממלכתם היו קטנים בהרבה משלו. הוא נחשב לאחד הפרעונים החזקים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של מצרים. רעמסס השני בנה את פר-רעמסס, עיר בירה חדשה בדלתא של הנילוס שבשיא גדולתה הגיעה ל-300,000 תושבים. הוא בנה מבנים ומונומנטים מפוארים רבים ברחבי הממלכה. בין החשובים שבהן ניתן למנות את מקדש הזיכרון המכונה ה"רעמסאום" במערב תבאי, מקדש האבן באבו סימבל, וקבר אחת מנשותיו הרבות, המלכה נפרטרי בעמק המלכות. לפי עדויות מסוימות, היו לו מעל מאתיים ילדים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.