איסור ריבית בדת

איסור ריבית בדת הוא איסור הקיים בדתות שונות על מתן או קבלת תמורה על הלוואה, במקרים מסוימים או באופן גורף.

ביהדות זהו איסור הלכתי מדאורייתא, למעט באופן שהלווה או המלווה אינם יהודים, או במקרה של היתר עסקה, שהופך לפי המצדדים בו את הריבית לרווח. גם באסלאם ובדת ההינדואיזם נאסרה הריבית. בנצרות נאסר הדבר במפורש, והעוסקים בעסקאות שכאלו נחשבים לפחותי-עם ולקיחת הריבית נחשבה כשפלות מוסרית.

איסור הריבית ביהדות

איסור ריבית על פי ההלכה היהודית מתייחס הן לקבלת ריבית והן לנתינתה. ריבית נקראת בתורה "נֶשֶׁך" או "מרבית", והתורה מזהירה מפניה בכמה מקומות:

"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ"[1].
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ. אֶת-כַּסְפְּךָ לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ"[2].
"לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ; לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"[3].

כל האנשים העוסקים במתן הלוואה בריבית ומאפשרים את ביצועה, עוברים על איסורים. המלווה עובר על שישה לאווים; חמישה המוזכרים כאן וכן על איסור "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"[4]. הלווה עובר על שני לאווים בלבד: א). "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ"[5] ב). "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". הערב, העדים והסופר שכותב את שטר ההלוואה עוברים על "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ". הסרסור וכל מי שמסייע בכל צורה שהיא ללווה או למלווה עוברים על "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"[6].

היתר עסקה הוא כלי המאפשר מתן הלוואה בריבית במסגרת ההלכה היהודית, משום שתאורטית ההיתר הופך את הריבית לרווח ובכך מונע את האיסור. עם זאת, ישנם המתנגדים לשימוש בהיתר זה. כמו כן, לפי דעת הרמב"ם[7] מצווה להלוות לנכרים בריבית.

איסור הריבית באסלאם

הריבית נקראת בערבית ריבא (ربا), ואסורה על פי חוקי דת האסלאם. קיימות דעות שונות ביחס לפרשנות הדתית של איסור ה"ריבא". הפרשנות המקובלת בבנקאות האסלאמית המודרנית היא שכל סוג של ריבית נחשב כריבא.

הגישה הפשטנית היא שרק כאשר ערך החזר ההלוואה עודף על ערך ההלוואה, הדבר נחשב לריבא. כאשר החלו לייצר מטבעות ממתכות זולות, המשפטנים המוסלמים סברו שהחזר חוב בסכום גבוה מההלוואה לא נחשב לריבא, משום שהם התמקדו בערך האמיתי של הכסף (הנקבע על ידי המשקל בלבד), ולא בערכו המספרי. לדוגמה: אפשר היה לשלם תמורת הלוואה של 1000 דינר - 1050 דינר, באם משקלם המצטבר זהה (מטבעות שונים מאותה תוצרת לא היו במשקל זהה).

עם זאת, שערי הריבית המודרניים (שעוסקים בערך המספרי בלבד ולא במשקל) אסורים לפי כל הדעות באסלאם.

לאחר המהפכה האיראנית בשנת 1979, חוקק באיראן חוק "Usury free low" האוסר על הבנקים באיראן לגבות ריבית בהתאם לחוקי השריעה אבל התיר להם לשלם ריבית על פיקדונות[8].

איסור הריבית בנצרות

הנצרות למדה מן התנ"ך כי איסור לקיחת ריבית הוא איסור כוללני ללא אפשרות להיתר עסקה, וחל על כל הלוואה, כולל הלוואות מסחריות. אשר על כן, לקיחת ריבית נחשבה כשפלות מוסרית[9].

על פי הנצרות, איסור הריבית הוא רק על המלווה ולא על הלווה.

הדבר מתיישב עם הכתוב במפורש בתנ"ך,

"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ"[1].
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ. אֶת-כַּסְפְּךָ לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ"[2].
"לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ; לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"[3].

איסור הריבית בהינדואיזם

על פי דת ההינדואיזם אסורה לקיחת ריבית בכל אופן[10].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ד
  2. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק ל"ה-לז
  3. ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק כ'-כא
  4. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ד.
  5. ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק כ'.
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר הלכות מלווה ולווה, הלכות ד, פרק ב'.
  7. ^ ספר המצוות, עשה קצ"ח.
  8. ^ Zubair Iqbal, Abbas Mirakhor, Islamic Banking, p.9
  9. ^ "פרשת שבוע: אלוהים מרשה להלוות בריבית?". ynet. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2018.
  10. ^ "הלוואה, ריבית והיתר עסקה.". freebeavers (בעברית). 4 ביולי 2016. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2018.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.