אינקונבולה

אינקונבולהלטינית incunabulum, וברבים incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1445 ועד שנת 1500.

בתקופה בראשיתית זו של הדפוס נדפסו באירופה כ-30,000 ספרים, חוברות, עלונים ודפים בודדים. הספרים נדפסו ב-18 לשונותיה העיקריות של אירופה. מתוכם נדפסו כ-250 ספרים עבריים. ספרי האינקונבולה הם נדירים מאוד ומשום כך יקרים מאד. הם נחשבים פריטים יוקרתיים באוספי ספרים, הן באוספים פרטיים והן באוספים ציבוריים. אספנים וציידי ספרים עתיקים מוכנים לשלם הון תועפות עבור ספרי האינקונבולה, וספרי הערש העבריים בכללם. קטלוג אינקונבולים בינלאומי מקוון של כל הספרים שנדפסו במאה ה-15 נערך ומנוהל על ידי הספרייה הבריטית.[1]

Incunabulum
תנ"ך שנדפס ב-1497

סקר דפוסי הערש

החוקרים פברה (Fevre) ומרטין (Martin) מצאו כי בתקופת חמישים השנים שבין 1450 ל-1500 הודפסו בין 30 ל-35 אלף מהדורות של ספרים שייצגו בין 10 ל-15 אלף טקסטים שונים. בהם 3,000 ספרים העוסקים במדע. בכל מהדורה היו לכל היותר כ-500 עותקים ולפיכך העריכו החוקרים את מספר הספרים הכולל בכעשרים מיליון ספרים.[2]

אינקונבולים עבריים

הדפוס העברי החל לפעול כעשרים שנה לאחר שהחל הדפוס בקרב שאר האומות. הספר העברי הראשון המתוארך הוא פירוש רש"י לתורה שנדפס בעיר רג'ו די קלבריה, שבדרום איטליה, בשנת רל"ה (1475). סך כל הספרים שהגיעו לימינו בשלמותם או בחלקם אינו עולה על 200. הספרים שאותם נטו להדפיס היו ספרים שהתאפיינו בביקוש יציב והיו בשימוש תדיר (כך שהתבלו ונדרש לחדשם), כלומר ספרים שימושיים ללימוד בבית המדרש, לתפילה ולשימוש בבית הכנסת או לשימוש תדיר בקביעת מנהג והלכה כגון חומשים, ספרי תפילה (סידורים) וספרי הוראת הלכה פרקטיים. במשך שלושים שנות דפוס הערש העברי הודפסו 17 מהדורות של חומשים (חלקן עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י לתורה); 8 מהדורות של סידורים; 7 מהדורות של ספרי תהילים עם ברכת המזון ו-4 מהדורות של מחזורי תפילה, הגדה של פסח וחמש מגילות. קובץ ההלכה ארבעה טורים לא הודפס במלואו אך נמצאו 4 מהדורות של טור אורח חיים ומהדורות בודדות של אבן העזר, חושן משפט ויורה דעה כן נמצאו חמישה שרידי מהדורות של הדפסת פירוש רש"י על התורה ופירוש רלב"ג לתורה ומהדורות בודדות של הדפסת מסכתות מן התלמוד, הראשונה בהן היא מסכת ברכות. בין הספרים שאינם ספרים שימושיים נמצאו ספרי מוסר שהיו ככל הנראה חביבים על הקהל. בהם שתי הדפסות של ספר "משל הקדמוני", המכיל סיפורים משעשעים בחרוזים, שנכתב על ידי הפילוסוף, הרופא והמקובל רבי יצחק בן שלמה אבן סהולה, נכתב בשנת 1281 והודפס לראשונה בשנת 1491 בעיר ברישא באיטליה והיה הספר העברי הראשון שהכיל ציורים. "אבן בוחן" לר' קלונימוס בן קלונימוס, "חובת הלבבות" לר' בחיי אבן פקודה, ספר "בחינת עולם" לידעיה הפניני, ספר "נופת צופים" ליהודה מסר לאון וספר אלדד הדני שהודפסו בדפוס אברהם כונת במנטובה.[3]

יוצאי דופן במיוחד הם ספרים שהודפסו בוואדי אל חגארה (גואדלחרה שבספרד) לפני גירוש ספרד, בפרט ההגדה המודפסת הראשונה.[4]

גם ספרי חול עבריים נדפסו בתקופה זו באיטליה, ואף הם נחשבים אינקונבולים. "ספר המחברות" של עמנואל הרומי, הידוע כ"מחברות עמנואל", נדפס לראשונה בשנת 1492.

ספרי הערש הראשונים בארץ ישראל נדפסו בצפת, בדפוס של רבי אליעזר בן יצחק אשכנזי מפראג. ככל הנראה, נדפסו ששה ספרים עד שנת 1500. דפוסו המפורסם של רבי ישראל בק, בצפת ובהר מירון, נוסד הרבה יותר מאוחר, באמצע המאה השמונה עשרה, כ-250 שנים לאחר דפוסי העריסה העבריים הראשונים.

מפעל הביבליוגרפיה העברית רושם ומתאר את כל הספרים שהודפסו בלשון העברית ובלשונות היהודים (יידיש, לאדינו, ערבית-יהודית וכו') מראשית הדפוס העברי בשנת ה'רל"ה 1475 לערך, עד לשנת ה'תש"ך 1960.

אוספים עיקריים

Inkunabel.Breyden.Peregrin.kol
כנסיית הקבר מתוך ספרו של ברנהרד פון בריידנבאך (1486) השמור בספריית הגימנסיום הנוצרי באלטונה, המבורג
ספרייה מיקום פריטים כותרים
ספריית מדינת בוואריה מינכן 20,000 9,756
הספרייה הבריטית לונדון 12,500 10,390
הספרייה הלאומית של צרפת פריז 12,000 8,000
ספריית הוותיקן קריית הוותיקן, רומא 8,600 5,400+
הספרייה הלאומית של אוסטריה וינה 8,000
ספריית המדינה של וירטמברג שטוטגרט 7,000
הספרייה הלאומית הרוסית סנקט פטרבורג 7,000
הספרייה הבודליינית אוקספורד 6,755 5,623
ספריית הקונגרס וושינגטון די. סי. 5,600
הספרייה הממלכתית של רוסיה מוסקבה 5,300

באוסף דפוסי הערש העבריים שבספרייה הלאומית בירושלים יש 100 הדפסות שונות של כותרי ספרים ב-194 עותקים; חלקם שלמים, חלקם פגומים, ומקצתם כוללים דפים אחדים בלבד.[5]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מנחם כשר ויעקב מנדלבוים, שרי האלף, ניו יורק תשי"ט
  • פרץ תשבי, דפוסי ערש (אינקונבולים) עבריים באיטליה קריית ספר ס' (1985), מס' 17, עמ' 893–900
  • שמעון יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק וירושלים תשס"ד-תשס"ה
  • פרץ תשבי, "האינקונבולים העבריים בישראל", קריית ספר, נט, ד (תשמ"ד), עמ' 946–958
  • L. Favre and H.J. Martin, The Coming of the Book, London 1984
  • Adri K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections: a First International Census (in Collabration with C. Moed-Van Walraven), DeGraaf Publishers, Nieuwkoop 1990.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קטלוג אינקונבולים בינלאומי מקוון
  2. ^ זאב גריס, הספר העברי - פרקים לתולדותיו, מוסד ביאליק, 2015 עמ' 50
  3. ^ זאב גריס, הספר העברי - פרקים לתולדותיו, מוסד ביאליק, 2015 עמ' 53-50
  4. ^ הגדה מ-1480, מוואדי אל חגארה
  5. ^ גליה ריצ'לר-גרבלר וגילה פריבור, "יצירתו של אוסף דפוסי הערש העבריים בספרייה הלאומית בישראל", עיונים בתקומת ישראל, כרך 26 (2016), עמ' 175
אספנות ספרים

אספנות ספרים (באנגלית: Book collecting) היא תחום אספנות נפוץ אם כתחביב קריאה ואם כספריית מחקר עצמאית. תחת ההגדרה "אספנות ספרים" כוללים את כל פריטי הדפוס (אפמרה, מפות, חוברות וכדומה).

אספני ספרים ממקדים בדרך כלל את אוסף הספרים שלהם לפי תחומי עניין (תקופות, ז'אנרים, סופרים, ישנם אספנים הנוהגים לאסוף מהדורות ראשונות בלבד וכדומה).

דוד קאופמן

דוד קאופמן (קויפמן; בתעתיק שנהג בזמנו: קויפמאנן; בגרמנית: David Kaufmann;‏ 7 ביוני 1852, קויטין, מוראביה – 6 ביולי 1899, קרלסבאד) היה רב ומלומד יהודי יליד מוראביה, שהתפרסם כחוקר מדעי היהדות, כמרצה וכאספן. התיישב בהונגריה.

דפוס

דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

רבים סבורים שהראשונים שעסקו בהדפסה היו הסינים. הסינים השתמשו בצבעים על בסיס שמן אשר נמרחו על אבן חלקה, שעליה ציירו את המקור בדמות ראי. שיטה זו ידועה בשם ליתוגרפיה. על פי ספרי ההיסטוריה, תהליך הדפוס הומצא על ידי בי שנג (Bì Shēng) בשנת 1040. המצאת הדפוס המודרני שייכת ליוהאן גוטנברג, בסביבות שנת 1436.

סימנים לדפוס קדום אף יותר נמצאו בדיסקית פייסטוס שנוצרה כ-2000 שנה לפנה"ס.

הספרייה הלאומית של אוסטריה

הספרייה הלאומית של אוסטריה (בגרמנית: Österreichische Nationalbibliothek - ÖNB) היא הספרייה הגדולה ביותר באוסטריה (כוללת כ-7.4 מיליון ספרים) וספריית ההפקדה שלה. הבניין המרכזי של הספרייה נמצא בארמון הופבורג בווינה, עם סניף בארמון מולרד-קלרי (Palais Mollard-Clary) הסמוך.

הספרייה הלאומית של צרפת

הספרייה הלאומית של צרפת (בצרפתית: Bibliothèque nationale de France, בראשי תיבות: BnF) היא ספרייה לאומית וגם הספרייה החשובה ביותר בצרפת. יש לה מעמד חוקי של מוסד ציבורי. פעילותה נעשית במספר אתרים, שהמרכזי בהם הוא "אתר פרנסואה-מיטראן" שנמצא בגדה השמאלית, ברובע ה-13 של פריז.

אוסף הספרייה מוערך ב-13 מיליון פריטי דפוס וספרים. הספרייה מוכרת גם הודות לספריות המקוונות שלה, בעיקר ספריית גאליקה (Gallica) וכן אירופיאנה (Europeana). המסמכים שמועלים לאתרים הם בצורת תמונות, על פי רוב, אולם הם טקסטואליים בעיקרם, במיוחד באתר אירופיאנה. זוהי אחת הספריות החשובות ביותר בעולם.

הספרייה הלורנציאנית

הספרייה הלורנציאנית (באיטלקית: Biblioteca Medicea Laurenziana) היא ספרייה בפירנצה, חלק ממתחם בזיליקת סן לורנצו במרכז העיר. הספרייה אוצרת כ-11,000 כתבי יד וכ-4,500 ספרים בדפוס מוקדם (רבים מהם אינקונבולה) מן האוסף הפרטי של בית מדיצ'י. הספרייה נבנתה ביוזמת האפיפיור קלמנס השביעי ותוכננה על ידי מיכלאנג'לו ב-1523. כיום הספרייה פעילה, ממוחשבת ומציעה שירותי ספרנות מודרניים לסטודנטים, לחוקרים ולקהל הרחב. החלקים ההיסטוריים במבנה מהווים מוזיאון אדריכלי וחלק מהחדרים משמשים באופן שוטף להרצאות ולכנסים.

יוסף חזנוביץ

יוסף חזנוביץ (22 באוקטובר 1844 הורדנה, בלארוס – 21 בדצמבר 1919 יקטרינוסלב, אוקראינה) היה רופא יהודי-ציוני וביבליופיל, ממייסדי "מדרש אברבנאל" (כיום הספרייה הלאומית של ישראל).

ליפא שווגר

אהרן ליפא אליעזר שווגר (ה'תרמ"ב, 1882 בהוסיאטין אוקראינה – כ"ב בשבט ה'תשכ"א, תל אביב ישראל) היה בעליה של הוצאת ספרים "דובבי שפתי ישנים", וסוחר בכתבי יד ובספרים עתיקים. חסיד רבי ישראל מהוסיאטין.

מפעל הביבליוגרפיה העברית

מפעל הביבליוגרפיה העברית הוא גוף שיעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

המפעל רושם ומתאר כל הספרים שהודפסו באות עברית בלשון העברית ובלשונות היהודים (יידיש, לאדינו, ערבית-יהודית וכו') למן ראשון ספרי הערש העבריים בשנת ה'רל"ה 1475 לערך, עד לשנת ה'תש"ך 1960. מסד הנתונים הביבליוגרפי נבנה על בסיס אוספי הספרייה הלאומית ואוספים אחרים בארץ ובעולם.

הביבליוגרפיה מונה למעלה מ-141,000 רשומות ביבליוגרפיות ו-15,000 ביוגרפיות, והיא כוללת: ספרים, כתבי עת ודפים בודדים (אפמרה). כל פרסום נבדק על ידי עובדי המיזם, ותיאור הספרים רחב מאוד ומקיף יותר מאשר תאורם בקטלוג הספרייה הלאומית וכולל, לדוגמה: הסכמות לספרים, הקדמות שחוברו על ידי מחברים אחרים וכדומה.

נכון ל-2011 רשם המפעל ותיאר קרוב ל-90% ממצאי הספרים היהודי העולמי והוא מקוון באתר הספרייה הלאומית.

ספריית הדוכס אוגוסט

ספריית הדוכס אוגוסט (בגרמנית: Herzog August Bibliothek) היא ספרייה הממוקמת במדינת סקסוניה התחתונה שבגרמניה.

ספריית הוותיקן

ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן. זו אחת מהספריות העתיקות בעולם, המכילה את אחד האוספים המשמעותיים של טקסטים היסטוריים.

ספריית המדינה של וירטמברג

ספריית המדינה של וירטמברג (בגרמנית: Württembergische Landesbibliothek או WLB) היא אחת משתי ספריות ההפקדה של באדן-וירטמברג, גרמניה וממוקמת בשטוטגרט (השנייה היא ספריית המדינה של באדן בקרלסרוהה). שורשיה בספרייה המרכזית של הדוכסות ההיסטורית של וירטמברג. הספרייה כוללת 3.8 מיליון פריטים והיא הרביעית בגודלה במדינת באדן-וירטמברג, לאחר ספריות אוניברסיטת פרייבורג, אוניברסיטת היידלברג ואוניברסיטת טיבינגן. בספרייה אוסף גדול וחשוב של כתבי יד מימי הביניים, כולל כ-7,000 פרטי אינקונבולה ("דפוס ערש", פריטים שהודפסו מהמצאת הדפוס עד 1500) וכן האוסף הגדול בעולם של ספרי ביבליה.

ספריית מאזארן

ספריית מאזארן (בצרפתית: Bibliothèque Mazarine) היא ספרייה השוכנת בארמון המכון של צרפת (Palais de l'institut de France) בפריז, הספרייה הציבורית הוותיקה ביותר בצרפת. יסודה בספרייתו הפרטית של הקרדינל מאזארן, ראש ממשלת צרפת במאה ה-17. אוסף הספרייה עשיר בפרטי אינקונבולה (דפוס-ערש, פריטים שהודפסו מהמצאת הדפוס ועד 1500), בהם עותק של תנ"ך גוטנברג, כתבי יד, רבים מהם מעוטרים וספרים נדירים נוספים.

ספריית מדינת בוואריה

ספריית מדינת בוואריה (בגרמנית: Bayerische Staatsbibliothek - BSB) היא ספריית ההפקדה הראשית של מדינת בוואריה משנת 1663. הספרייה נמצאת בעיר מינכן וכוללת למעלה מ-10 מיליון ספרים, עובדה העושה אותה לאחת הספריות הגדולות והחשובות בעולם. בין היתר מצוי בספרייה האוסף הגדול ביותר בעולם של פריטי אינקונבולה ("דפוסי ערש", ספרים שנדפסו סמוך להמצאת הדפוס) ואוסף גדול וחשוב של כתבי יד עתיקים. הספרייה היא בעלת האוסף השני בגודלו באירופה של כתבי עת (לאחר הספרייה הבריטית).

ספריית מלאטסטיאנה

ספריית מלאטסטיאנה (באיטלקית: Biblioteca Malatestiana) היא ספרייה ציבורית בצ'זנה (Cesena) שבמחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה. ספריית מלאטסטיאנה הייתה הספרייה העירונית הראשונה באירופה, קרי ספרייה בבעלות העיירה (Commune) שדלתותיה פתוחות לכל. את בניית הספרייה הזמין אדון צ'סנה, מלאטסטה נובלו (Malatesta Novello), ועל כן היא מוכרת גם בשם ספריית מלאטסטה נובלו. מתאו נוטי (Matteo Nuti) פיקח על בניית הספרייה שהחלה ב-1447 והסתיימה ב-1452.

ספריית מלאטסטיאנה היא הספרייה היחידה מסוגה בעולם אשר שימרה את המבנה, הריהוט והאביזרים, וכתבי היד המופקדים בה מיום היפתחה לפני כ-550 שנים. הכניסה לספרייה היא מעשה ידיו של אגוסטינו די דוצ'ו (Agostino di Duccio‏ 1418–1481), ודלת האגוז המרהיבה שלה גולפה בידי כריסטופורו דה סאן ג'ובאני (Cristoforo da San Giovanni) ב-1454.

פנים הספרייה מעוצב בסגנון אופייני לרנסאנס האיטלקי המוקדם. האולם המרכזי מזכיר בעיצובו בזיליקה ובו שלושה אולמות תווך המחולקים באמצעות עשר שורות של עמודי אבן מקומית לבנים הכולאים ביניהם אחד עשר חללים פתוחים המופרדים באמצעות קמרונות. תקרת האולם המרכזי בנויה בצורת קמרון חבית ובסופה פעור פתח בצורת חלון רוזטה אשר מתחתיו ניצבת מצבת קברו של מלאטסטה נובלו. ריהוט הספרייה כולל 58 שולחנות שצידם מרופד. החלל מואר באמצעות 44 חלונות בסגנון ונציאני המספקים תאורה מספקת לקריאה.

בספרייה שמורים כ-250,000 ספרים, בהם 287 ספרי אינקונבולה, כ-4,000 ספרים בני המאה ה-16 ו-1,753 כתבי יד מהמאות ה-16 וה-17; המכסים מספר תחומי ידע בהם דת, כתבים קלאסיים ביוונית ולטינית, מדעים ורפואה. בספרייה שמורים גם למעלה מ-17,000 מכתבים וחתימות. כתב היד העתיק ביותר בספרייה הוא עותק מהאטימולוגיות מאת איזידורוס מסביליה.

בשנת 2005 נכללה הספרייה בתוכנית זיכרון עולם של אונסק"ו, העוסקת בשימור המורשת העולמית הכתובה. בספטמבר 2008 הנפיק הדואר האיטלקי בול המוקדש לספרייה כחלק מהסדרה "המורשת התרבותית והאמנותית של איטליה".

ספריית רוזנטליאנה

ספריית רוזנטליאנה (Bibliotheca Rosenthaliana) היא אוסף ספרי היהדות בספריית אוניברסיטת אמסטרדם. הספרייה נוסדה ב-1880 על בסיס אוספו האישי של אליעזר (לייזר) רוזנטל ((Leeser Rosenthal (1794-1868), אשר יורשיו תרמו אותה לעיר אמסטרדם. הספרייה כוללת אוסף כתבי יד עבריים, פריטי אינקונבולה עבריים ויהודיים ("דפוסי ערש", ספרים שנדפסו סמוך להמצאת הדפוס), אפמרה, כתבי עת, ארכיונים, ספרי יעץ ועיון ועוד. הספרייה כוללת 120,000 פריטים, בהם 1,000 כתבי יד ו-80 ארכיונים והיא הגדולה מסוגה באירופה (למעט בריטניה).

קווינטוס קורטיוס רופוס

קווינטוס קורטיוס רופוס (בלטינית: Quintus Curtius Rufus) היה היסטוריון רומאי שכתב ככל הנראה במאה ה-1 לספירה. ישנם חוקרים הסבורים כי חי ופעל בתקופת אוגוסטוס, ואחרים משערים כי חי בתקופת קלאודיוס או אספסיאנוס ואפילו מאוחר יותר.

תולדות הכנסייה (אוסביוס)

תולדות הכנסייה או היסטוריה כנסייתית (ביוונית: Ἐκκλησιαστικὴ ἱστορία; בלטינית: Historia Ecclesiastica או Historia Ecclesiae) הוא חיבור כרונולוגי שחיבר אוסביוס, בישוף קיסריה במאה ה-4. מטרת החיבור, שהיה החשוב מסוגו בתקופתו, לספר באופן סדור ומאורגן את תולדות הנצרות הקדומה מאז צליבת ישו ועד זמנו של המחבר ולגבש על ידי כך את הנרטיב של הזרם המרכזי של הכנסייה. במהלך הרצאת דבריו מותח אוסביוס ביקורת על המינים (הגנוסיס, סיעתו של מרקיון, כת האביונים, המונטניזם ועוד) וכן על השומרונים ועל היהודים שלא הסכימו לקבל על עצמם את הנצרות, אולם דרך דברי הגינוי הללו הגיע לידינו תיעוד היסטורי מפורט ורב-ערך של קבוצות אלה. לדברי אברהם קופסקי במבוא לתרגום הספר לעברית, אחרי הברית החדשה אין אף מסמך היסטורי התורם כה רבות לידיעתנו את הנצרות הקדומה (ואת תקופת שלוש המאות הראשונות לספירה בכלל) כמו ספר זה שזיכה את מחברו בכינוי "אבי ההיסטוריה הכנסייתית". הספר נכתב בקוינה (יוונית עתיקה מן התקופה ההלניסטית, הלינגואה פרנקה של מדינות הים התיכון), ושרד גם בתרגומים שנערכו עוד בעת העתיקה לסורית ולארמנית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.