אינטונציה (בלשנות)

אינטונציהעברית: הנגנה) היא שינוי גובה הצליל בזמן הגיית משפט או צירוף תחבירי, על פי תבנית הנגנה, הנושאת משמעות תחבירית-פרוזודית-פרגמטית: שאלה, חיווי סופי (כלומר שהדובר סיים את דבריו), חיווי המשכי (כלומר שהדובר צפוי להמשיך), בקשה, גערה וכיוצא באלה.

יש להבדיל בין אינטונציה לטון בשפה טונאלית (למשל השפות הסיניות או סַנְגּוֹ). טון הוא שינוי בגובה הצליל לאורך תנועה, הברה או מילה, והוא נחשב פונמה, כלומר עשוי לשנות את משמעות המילה. בניגוד לטון, אינטונציה היא שינוי גובה הצליל לאורך אתר תחבירי, בדרך כלל רחב יותר, כמו משפט או צירוף תחבירי, ולא לאורך פונמה או הברה.

כשמדובר בשפת סימנים, המונח אינטונציה מתייחס לתנועות ולהבעות הפנים שמבצע הדובר, וממלאות את תפקידה של האינטונציה בשפות מדוברות, כלומר קובעות שהמשפט שסומן כולל את המאפיינים הפרגמטיים-פרוזודיים שצוינו לעיל.

ראו גם

אינטונציה

האם התכוונתם ל...

ניגון

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.