אימונית

אימוניתסלנג: טרנינג; מאנגלית: Training Suits - בגד אימון) היא בגד אשר מורכב בדרך כלל משני חלקים: מכנסיים ומקטורן (ז'קט). האימונית עשויה מכותנה, מסיב סינתטי (לרוב פוליאסטר) או מתערובות שלהם. המקטורן כולל רוכסן וכיסים. האימוניות מיוצרות בשלל צבעים ועיצובים.

מכנסי האימונית עשויים בדרך כלל מכותנה ובאופן מסורתי הם מיוצרים בצבע אפור אף על פי שכיום הם זמינים למעשה במגוון רחב של צבעים ועיצובים. המאפיין הבולט ברוב מכנסי הטרנינג הוא הרצועה האלסטית הממוקמת באזור המותן.

הגזרה הרחבה והרופפת של המכנסיים מעניקים למכנסיים גמישות ונוחות יתרה. בשל רמת הנוחיות שהם מספקות, מכנסי הטרנינג הפכו עם השנים לפריט לבוש נפוץ.

האימונית נועדה במקור לשימוש בספורט - ספורטאים נוהגים ללבוש את האימוניות מעל לביגוד אותו הם לובשים בתחרויות (כגון חולצות ריצה ומכנסיים קצרים או בגדי ים) על מנת לשמור על חום הגוף ונוהגים להסיר את האימוניות לפני התחרות עצמה. עם השנים הפכה האימונית לפריט לבוש אופנתי נפוץ הן בקרב צעירים והן בקרב מבוגרים.

Sports suit
אימונית טיפוסית
Sweatpants
שלושה גברים עם מכנסי טרנינג
Sundiata hip-hop 2007 - 11 rebalanced cropped
רקדן ברייקדאנס עם אימונית

אזכורים בתרבות הפופולרית

  • האימוניות זכו לפופולריות רבה במיוחד בשנות השמונים כאשר הפכו לפריט לבוש אופנתי בקרב אמני היפ הופ וברייקדאנס רבים.
  • לאורך הסרט "משחק המוות" משנת 1978 לובשת דמותו של ברוס לי אימונית צהובה במקום בגדי הקונג פו המסורתיים. ברוס לי טען כי עשה זאת על מנת להוכיח שאמנות הלחימה ג'יט קון דו אותה הוא פיתח הייתה אמנות הלחימה המודרנית הפרקטית ביותר ואיננה יומרנית כמו אומנות הקונג פו המסורתית.
  • בסדרת הטלוויזיה "הסופרנוס", דמויות חברי המאפייה של ניו ג'רזי נוהגים בדרך כלל ללבוש חליפות עסקים או אימוניות.
אל-ג'ורג'אני

זאיין א-דין סייד אסמאעיל בן אל-חוסיין אל-ג'ורג'אני היה רופא פרסי מלכותי ידוע, בן המאה ה-12.

מוצא של אל-ג'ורג'אני, כפי שמעיד שמו, היה מהעיר הפרסית ג'ורג'אן. בשלב מסוים בחייו הוא היה תלמידם של הרופאים אבן עאדי סדיק ואחמד אבן פארוק. בשנת 1110, בהיותו כבר בן למעלה מ-70, עבר אל-ג'ורג'אני לח'ווארזם, פרובינציה פרסית עתיקה במרכז אסיה, שם מונה לרופא החצר של השאה של ח'ווארזם, קוטבּ א-דין מוחמד בן אנוש-תגין. הוא התגורר שם שנים רבות, ולקראת סוף חייו עבר לעיר מרוו, הבירה הסלג'וקית, ושם נפטר.

אל-ג'ורג'אני פרסם מספר ספרים, הידוע בהם הוא המילון הרפואי המפורסם שלו, "התזאורוס של השאה של ח'ווארזם", אותו הקדיש לאדונו. לפי סברה שהעלה יאן-גוסטאף ליונגרן,[דרוש מקור] אל-ג'ורג'אני בן המאה ה-12 היה הראשון שתיאר את מחלת גרייבס, הפרעה אוטו-אימונית הגורמת בדרך כלל לעודף פעילות של בלוטת התריס. ליונגרן מבסס סברה זו על קטע בתזאורוס של אל-ג'ורג'אני בו מתוארים נפיחות בלוטת התריס ובלט העין הנובעת ממנה.

אפילפסיה

אֶפִּילֶפְּסִיָּה (בעברית: כִּפְיוֹן) היא קבוצה של הפרעות נוירולוגיות המאופיינת בפרכוסים הנובעים מפעילות עודפת וחריגה של תאי עצב בקליפת המוח. התקפים אפילפטיים מתרחשים לפרקים, נוטים להישנות ללא סיבה מיידית ומבוססת, ואורכם נע מהתקפים קצרים שלא ניתן לצפותם עד התקפים ארוכים ונמרצים. התקפים מבודדים אשר מתרחשים כתוצאה מגירוי ספציפי כגון רעל, לא ייחשבו כאפילפסיה. הגורם לאפילפסיה ברוב המקרים אינו ידוע. מקרים מסוימים מתרחשים כתוצאה מפגיעה מוחית, שבץ, גידולים במוח, זיהומים של המוח או מומים מולדים באמצעות תהליך של אפילפטוגנסיס. מוטציות גנטיות כנראה מקושרות באופן ישיר למספר רב של מקרים. באזורים מסוימים בעולם אנשים עם אפילפסיה חווים דרגות שונות של סטיגמה חברתית בשל מצבם.

בידוד (בריאות)

בתחום הבריאות, בידוד היא דרך שנועדה למנוע התפשטות זיהומים בין מטופל למטופלים אחרים, עובדי בריאות ומבקרים. אמצעי הבידוד נחלקים לשניים: אמצעי זהירות שגרתיים, שמיועדים ליישום בכל החולים, וכן אמצעי זהירות בבידוד עבור חולים חשודים או מאובחנים במחלות זיהומיות המועברות דרך האוויר, בצורה טיפתית או על ידי מגע.

משרד הבריאות מפרסם נוהל אמצעי זהירות שגרתיים במוסדות רפואיים שמחייב את מוסדות הבריאות השונים בישראל להקצות משאבים לקידום יישומו במוסדם. אמצעי הזהירות המפורטים בערך מתייחסים לסטנדרט הנהוג בישראל.

ברדס

בַּרְדָּס (או קַפּוּצ'וֹן, בצרפתית) הוא כובע המחובר לבגד, לרוב לבגדי חורף כגון מעיל או אימונית, אם כי כיום מצוי כאביזר אופנתי אף בפריטי קיץ כגון גופיות וחולצות טי.

בשונה מכובע רגיל, חיבורו של הברדס לבגד יוצר רצף לבוש המגן גם על הצוואר. הוא מאפשר ללובש הסתרה או הסוואה במידה מסוימת.

אימונית עם ברדס היא פריט באופנת הראפרים.

בצה"ל מכונה לעיתים הברדס של מעיל דובון בשם צ'וּקוּ. על חלק מהחיילים נאסר ללבוש אותו על הראש בזמן פעילות, וזאת כדי לשמור על השמיעה, הערנות או על שדה הראייה.

דלקת כבד אוטואימונית

דלקת כבד אוטואימונית (בלועזית: הפטיטיס אוטואימוני, Autoimmune Hepatitis) היא מחלה אוטואימונית כרונית בכבד, שבמהלכה מערכת החיסון מזהה את תאי הכבד הבריאים בגופנו כמסוכנים, תוקפת אותם בשוגג וגורמת לכבד להיות דלקתי. לדלקת הכבד האוטואימונית יש תסמינים רבים ומגוונים בהתאם לשלב ההתקדמות של המחלה (כדוגמת תשישות, כאבי שרירים, כאבים ברביע הימני העליון של הבטן וצהבת), אם כי רבים מתסמינים אלה עולים בקנה אחד עם תסמינים של מחלות אחרות, מה שמקשה על אבחון המחלה. נוסף על כך, מהלך המחלה עשוי להיות מאוד איטי, והיא מסוגלת להתפתח בתוך הגוף במשך שנים מבלי שיופיעו שום סימנים או תסמינים.

דלקת כבד אוטואימונית מאובחנת על ידי שילוב בין סימנים קליניים, תוצאות חריגות בבדיקות של תפקודי הכבד, ביופסיה של הכבד ופסילת קיום של מחלות כבד אחרות, כמו דלקת כבד נגיפית. מכיוון שטרם נמצא למחלה מרפא, הטיפול השכיח ביותר בדלקת הכבד האוטואימונית הוא טיפול השואף להגיע לנסיגה של המחלה (רמיסיה), וזאת באמצעות מתן קורטיקוסטרואידים ותרופות לדיכוי מערכת החיסון. בלא טיפול, המחלה עלולה להוביל לשחמת הכבד, שבמהלכה רקמות הכבד נהרסות ומוחלפות ברקמה צלקתית, ואף לאי-ספיקת כבד חריפה.

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953. האקדמיה היא ממשיכת דרכו של ועד הלשון העברית. היא פועלת לכוון את התפתחות השפה העברית, כפי שמלמדות מטרותיה המפורטות בתקנונה:

1. לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה;

2. לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיו וגלגוליו;

3. לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק.

שימור וטיפוח הלשון הם תופעות מודרניות, הקשורות לעליית הלאומיות וכינון מדינת לאום. ההשראה להקמת האקדמיה הגיעה ממקבילתה בצרפת, שבה הוקמה האקדמיה הצרפתית, למטרות שימור הצרפתית וטיפוחה. אך מטרות מטפחי הלשון העברית, יחידים וארגונים, במיוחד מאז שלהי המאה ה-19, הוכתבו על ידי ההיסטוריה הייחודית של העם היהודי, רובדי השפה השונים במשך התקופות, ותפוצת השפות הזרות בקרב הפזורה היהודית ברחבי העולם, ומאידך ובשל היותה של השפה העברית גורם מרכזי ברעיונות הלאומיות היהודית, הציונות ותקומת ישראל מאז תקופת העלייה הראשונה, היו המטלות שניצבו לפני "ועד הלשון העברית" ואחר כך האקדמיה ללשון העברית, גדולות ונרחבות פי כמה ממקבילותיה באומות העולם.

משנת 1993 מכהן כנשיא האקדמיה הפרופסור משה בר-אשר. חברים בה כ-35 חברים, ובנוסף אליהם ישנם גם חברים יועצים וחברי כבוד.

כל אדם רשאי להגיש שאלה או בירור בקשר לשפה העברית לאקדמיה ולקבל מהאקדמיה תשובה רשמית.

בחודש ינואר 2015 חנכה האקדמיה את "אתר המבקרים לשפה העברית באינטרנט" ואת "יום הלשון העברי" לכבוד יום הולדתו של אליעזר בן יהודה.

ז'ול בורדה

ז'ול ז'אן בטיסט ונסאן בורדה (בצרפתית: Jules Jean Baptiste Vincent Bordet,‏ 13 ביוני 1870 סואני - 6 באפריל 1961) היה רופא בלגי, מיקרוביולוג ואימונולוג, שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1919. אחד מחלוצי האימונולוגיה, שמו של בורדה נקשר לתגליות בתחום חקר מערכת החיסון והנסיוב, גילוי פעולת מערכת המשלים במנגנון החסינות ההומוראלית, האבחון הסרולוגי של העגבת ובגילוי החיידק "בורדטלה פרטוסיס" (Bordetella pertussis), הקרוי לפי שמו והגורם של מחלת השעלת.

טרנינג

האם התכוונתם ל...

יהודית חנוך

יהודית חנוך (נולדה ב-4 בפברואר 1932) היא עיתונאית וסופרת. הייתה כתבת האופנה של "מעריב" במשך שלושים וארבע שנים (1993-1959).

מוגבלות שכלית התפתחותית

מוגבלות שכלית התפתחותית (בעבר נקראה פיגור שכלי, אוליגופרניה) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שבה התפקוד האינטלקטואלי נמוך בהשוואה לאדם הממוצע. אנשים עם מוגבלות זו סובלים מאיחור משמעותי או קושי משמעותי ברכישת מיומנויות למידה, מיומנויות תקשורת ומיומנויות הדרושות לפעולות היומיום.

מתחילת שנות האלפיים נטו אנשי המקצוע להחליף את המושג המקובל בציבור "פיגור", שאינו תקין פוליטית, במונחים "לקות אינטלקטואלית" או "לקות שכלית", שכולל גם את מי שיכולתו האינטלקטואלית נמוכה כתוצאה מאובדן ולא בהכרח מבעיה התפתחותית, או בהגדרות מעורפלות מתחום התקינות הפוליטית. ב-17 ביוני 2012 קיבל שר הרווחה והשירותים החברתיים, משה כחלון, את המלצת הצוות לבדיקת שם חלופי למונח "פיגור שכלי", להחליף באופן רשמי את המונח "פיגור שכלי" במונח "מוגבלות שכלית התפתחותית" (ראשי תיבות: מש"ה). ב-3 בינואר 2017 אישרה מליאת הכנסת פה אחד בקריאה שנייה ובקריאה שלישית הצעת חוק להחליף את המונח "מפגר" ו"פיגור" על הטיותיהם השונות, במונחים "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" ו"מוגבלות שכלית התפתחותית".

מחלת גרייבס

מחלת גרייבס (Graves; נקראת גם מחלת בזדוב, Basedow) היא הפרעה אוטו-אימונית הגורמת בדרך כלל לעודף פעילות של בלוטת התריס (תירואיד) המפרישה הורמונים בשם תריודוטירונין ותירוקסין. בארצות דוברות אנגלית, וכן בישראל, המחלה ידועה יותר בשמה "מחלת גרייבס", בעוד שבאירופה הלא-אנגלית מקובל יותר השם "מחלת בזדוב". גרייבס היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למחלת ההיפר-תירואידיזם (כ-80% ממקרי ההיפר-תירואידיזם נובעים ממחלת גרייבס).

מחלת חיסון עצמי

מחלת חיסון עצמי (בלועזית: אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת, auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון (נוגדנים ולימפוציטים מסוג T) מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון.

ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של רקמות בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של לימפוציטים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה למטרת הרס ופגיעה בתפקודה התקין. במקרים מסוימים קיימת נטייה גנטית מולדת לפיתוח מחלות אוטואימוניות. ברוב המקרים עדיין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.

מחלות חיסון עצמי הן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. הטיפול הוא בעיקר סימפטומטי – טיפול המנסה להקל על התסמינים, אך אינו מתיימר לרפא את המחלה.

מכנסיים

מכנסיים הם בגד הנלבש על חלקו התחתון של הגוף, כשהוא מכסה כל רגל בנפרד (בהבדל מבד המכסה את שתי הרגליים כדוגמת חצאית).

בתרבות המערב מכנסיים הם הבגד החיצוני הנפוץ לפלג הגוף התחתון לגברים החל מהמאה ה-16. נשים לא נהגו ללבוש מכנסיים עד תחילת המאה ה-20, אולם מאז מנהג זה משתנה בהדרגה. את המכנסיים לובשים החל מקו המותניים והם מוחזקים במקומם על ידי כפתורים, רוכסן, חגורה, כתפות, רצועת גומי ועוד.

המילה "מכנס" מקבילה לשרוול בחולצה ומתארת למעשה חצי מכנסיים.

החל משנת 2002 "נחגג" יום ללא מכנסיים, בו ברחבי העולם אנשים נוסעים ברכבת התחתית בתחתונים.

המכנסיים הומצאו בממלכת פרס, כדי להקל על הפרשים את הישיבה על סוסים.

מכנסיים קצרים

מכנסיים קצרים הם סוג מכנסיים המשמשים כלבוש של גברים או נשים. ביגוד זה משמש לכסוי אזור החלציים, כלבוש עליון (ותחתיו נלבשים תחתונים כלבוש תחתון). למכנסיים קצרים דרגות אורך שונות - יש המכסים רק את אזור אגן הירכיים, והמכנסיים מסתיימים בחלק הירך העליון, יש מכנסיים קצרים המגיעים עד הברכיים (והמכונים מכנסי ברמודה), ויש מכנסיים קצרים המגיעים באורכם אל מתחת לקו הברך (מכנסי שלושת רבעי או מכנסי שבע שמיניות).

המכנסיים נקראים "מכנסיים קצרים" מאחר שבניגוד למכנסיים רגילים, מכנסיים קצרים אינם מכסים את כל אורך הרגל, והם קצרים יותר מאורכה של הרגל.

מכנסיים קצרים משמשים בעיקר לצורכי ספורט (ומכונים בהתאם "מכנסי ספורט") או באקלים חם.

סיה

סיה קייט איסבל פרלר (באנגלית: Sia Kate Isobelle Furler; נולדה ב-18 בדצמבר 1975), הידועה בשמה הפרטי סיה, היא זמרת ופזמונאית אוסטרלית.

צהבת

צהבת (בלועזית: jaundice) היא מצב שבו שוקע צבען (פיגמנט) צהוב בשם בילירובין ברקמות. צבען זה נוצר בגוף באופן טבעי בעת פירוק חלבוני המוגלובין ומיוגלובין ובאופן טבעי הוא מפורק ומסולק מהגוף. מצב של צהבת מתרחש בשני מנגנונים אפשריים: עודף יצור של בילירובין או חסר בפינויו מן הגוף. צהבת אינה מחלה אלא סימן, שיכול להתלוות למחלות רבות, כגון צהבת ילודים או דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס ויראלית).

קוד לבוש

קוד לבוש הוא מערכת של כללים המגדירה את אופי לבושו של אדם בנסיבות מוגדרות. קוד הלבוש עשוי להכיל ירידה מדויקת לפרטי הלבוש הנדרשים, היוצרת מדים, ומנגד הקוד עשוי להותיר לאדם מידה רבה של חופש בחירה במסגרת מערכת כללים זו.

שחפת

שחפת (באנגלית: Tuberculosis או TB) היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג Mycobacterium, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis. הפגיעה האופיינית לשחפת היא בריאות, אך היא יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. המחלה נישאת באוויר כאשר ההדבקה מאדם לאדם נגרמת באמצעות שיעול של אדם חולה. המחלה נודעת בכינויה - "המוות הלבן".

שחפת היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למוות בכל הגילאים ברחבי העולם. מספר מקרי המוות בעולם (בשל מחלות זיהומיות) כתוצאה ממחלה זו הוא במקום השני (אחרי איידס) למספר מקרי המוות מזיהום. כ-95% מהמקרים בעולם שאובחנו כהדבקות בשחפת וכמוות כתוצאה ממנה היו במדינות העולם השלישי.

כשליש מאוכלוסיית העולם נגועה בשחפת, ובכל שנה נדבקים כ-1% מהאוכלוסייה. ב-2016 היו בעולם יותר מ-10 מיליון מקרים של שחפת פעילה, שהובילו ל-1.3 מיליון מקרי מוות. במקרה אחד למאה ממקרים אלו, מדובר בשחפת שעמידה לכל סוגי האנטיביוטיקה.

על פי הספרות שלפני עידן האנטיביוטיקה נגד שחפת, המחלה הובילה ל-50% מקרי מוות בחולים בלתי מטופלים. כיום, בעולם המערבי, אחוז מקרי המוות מ"שחפת שאינה עמידה לאנטיביוטיקה" נמוך ביותר, ועומד על 0.3 ל-100,000 חולים. במקרים של שחפת עמידה לאנטיביוטיקה, שיעור מקרי המוות הוא מעל 70%.

בעבר, היה שימוש בסם ההרואין לטיפול במחלת השחפת, אך בגלל סיכון ההתמכרות לסם הופסק השימוש בסם כטיפול במחלה.

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת. החידושים הלשוניים עשויים להיזקף לזכות אדם מסוים, פרסום כלשהו ולעיתים לתקופה מסוימת. המונח "נאולוגיזם" הוטבע בשנת 1800, והיה בשימוש יחיד עד להופעת המילה "תחדיש" (שהיא עצמה תחדיש של הלל הרשושנים).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.