אילת מזר

ד"ר אֵילַת מזר (נולדה ב-10 בספטמבר 1956) היא ארכאולוגית ישראלית המתמחה בארכאולוגיה פיניקית ובארכאולוגיה של ירושלים.

אילת מזר
Eilat Mazar
ענף מדעי ארכאולוגיה
מדינה ישראל
הערות נכדתו של בנימין מזר
תרומות עיקריות
גילוי מבנה האבן הגדול בעיר דוד.

קורות חיים

מזר היא נכדתו של הארכאולוג המקראי ונשיא האוניברסיטה העברית לשעבר בנימין מזר, וקרובתו של הארכאולוג פרופסור עמיחי מזר אף הוא מהאוניברסיטה העברית. היא גרה כיום בירושלים, אם לארבעה ילדים, ולבתה הבכורה קראה בשם המקורי 'מידבא', על שם העיר במערב ירדן שנמצאה בה רצפת פסיפס של מפת ארץ ישראל בגבולותיה הקדומים.

מזר קיבלה את הדוקטורט שלה בארכאולוגיה, מהאוניברסיטה העברית, ב-1997.

קריירה

Eilat Mazar with Reuven Rivlin (2)
אילת מזר מציגה את טביעת החותם של המלך חזקיהו לנשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין

מזר היא חוקרת אורחת במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים ובעבר עבדה במכון שלם.

בין השנים 19861988 היא חידשה את החפירות בבית הקברות הדרומי שבאכזיב, בהן נחשפו קברים שלא נתגלו בעבר ובהם ממצאים פיניקים רבים.

בקיץ 2005 היא חשפה את מבנה האבן הגדול בעיר דוד. על סמך התיארוך, המיקום והגודל, מזר העלתה את האפשרות כי המבנה שימש ארמונו של דוד המלך. התגלית זכתה לסקירה תקשורתית רחבה, בין השאר בגלל השערה זו ובגלל בולה (חותם) שנמצאה באתר הנושאת את השם יהוכל בן שלמיהו (דמות מקראית). ארכאולוגים אחרים הגיבו בהתרגשות לגבי הממצא, אך באופן זהיר יותר לגבי ההשערה שמדובר בארמונו של דוד.

בכנס "חידושים בחקר ירושלים" ה-13 באוניברסיטת בר-אילן שהתקיים בנובמבר 2007 הצהירה כי משלחתה גילתה קטעים מן החומה והמגדל הנזכרים בספר נחמיה. בראיון להארץ חלק ישראל פינקלשטיין על הזיהוי והתיארוך.[1]

ביולי 2008 מזר מצאה בולה שנייה במתחם מבנה האבן הגדול, הנושאת את שמו של גדליהו בן פשחור, המוזכר בתנ"ך (ספר ירמיהו, פרק ל"ח, פסוק א').

ב-2010 ד"ר אילת מזר הכריזה על חשיפת קטע חומה מסביב לעיר דוד המתוארך לדעתה לימי שלמה המלך, וכנראה נבנה על ידיו. אם התארוך נכון, ממצא זה עולה בקנה אחד עם המתואר במקרא.

ב-2015 מצאה משלחת בראשותה בולה עם טביעת חותמו של חזקיהו המלך באזור העופל. הייתה זו הפעם הראשונה שטביעת חותם של מלך ממלכי יהודה וישראל התגלתה באתרה בחפירה ארכאולוגית מדעית, ומשום כך היא נחשבת לממצא אמין.[2][3]

ספרים שכתבה

  • מזר אילת, המדריך השלם לחפירות הר-הבית, הוצאת ליאור שרף הפצות, ירושלים: 2000. מהדורה מורחבת ומעודכנת: מדריך כרטא לחפירות הר-הבית, הוצאת כרטא, ירושלים: 2008
  • מזר אילת, החפירות בעיר דוד 2005, הוצאת שהם, 2007
  • מזר אילת, מנזר הבתולות: התקופה הביזנטית, חפירות הר-הבית בירושלים, הוצאת האוניברסיטה העברית - אוניברסיטת בר-אילן, 1998

מאמריה (רשימה חלקית)

בעברית

  • מזר אילת, ביצורי ירושלים בימי דוד ושלמה, מחקרי יהודה ושומרון כ' (תשעא), 167-172, 2011
  • מזר אילת, החפירות בראש גבעת עיר דוד ובעופל, 2010-2005, קדמוניות 140 (תשעא), 88-80, 2010
  • מזר אילת, חפירות העפל בירושלים, 2009-2010, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ד' (תשעא), 61-66, 2010
  • מזר אילת, ‬מנהגי הקבורה הפיניקיים באכזיב, קדמוניות 138 (תשע), 93-103, 2009

באנגלית

  • Mazar, Eilat (2006). "Did I Find King David's Palace?". Biblical Archaeology Review 32 (1) (January/February): 16–27, 70.
  • Mazar, Eilat (2004). The Phoenician Family Tomb N.1 at the Northern Cemetery of Achziv (10th-6th Centuries BCE). Sam Turner Expedition. Final Report of the Excavations (Cuadernos de Arquelogia Mediterranea 10), Barcelona.
  • Mazar, Eilat (2003). The Phoenicians in Achziv, The Southern Cemetery. Jerome L. Joss Expedition. Final Report of Excavations 1988-1990 (Cuadernos de Arquelogia Mediterranea 7), Barcelona.
  • Mazar, Eilat (2003). The Temple Mount Excavations in Jerusalem 1968–1978 Directed by Benjamin Mazar Final Reports Vol. II: The Byzantine and Early Islamic Periods. Qedem 43. Jerusalem: Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem.
  • Mazar, Eilat (2002). The Complete Guide to the Temple Mount Excavations. Jerusalem: Shoham Academic Research and Publication. ISBN 965-90299-1-8.
  • Mazar, Eilat (1999). The Monastery of the Virgins - Byzantine Period - Temple Mount Excavations in Jerusalem. Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem.
  • Mazar, Eilat. with Mazar, B. (1989). "Excavations in the South of the Temple Mount". The Ophel of Biblical Jerusalem, Jerusalem.

קישורים חיצוניים

הר הבית

מבנה האבן הגדול

הערות שוליים

  1. ^ רן שפירא, מי בנה את החומה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2007
  2. ^ ניר חסוןחותמת מימי בית ראשון עם שמו של המלך חזקיהו התגלתה בירושלים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2015
  3. ^ סרטונים מבט - נמצא חותם חזקיהו מלך יהודה מלפני 2700 שנה, סרטון באתר יוטיוב
1956 במדע

ערך מורחב – 1956הקמת אוניברסיטת תל אביב

ארכאולוגיה מקראית

ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה. העוסקים בתחום זה חושפים את העדויות הארכאולוגיות ומנסים לפרש לאורן את הכתוב במקרא ולהעריך את מידת מהימנותו של הדיווח המקראי.

בולה

בּוּלַה (מלטינית: bulla, ברבים: bullae) היא סוג של חותמת, עשויה חרס (טין) או מתכת. פירוש המילה הוא "בועה" – החותמות נקראו כך על שם צורתן שדמתה לבועה. מטרת הבולה הייתה לחתום מסמך. היא הוצמדה לשרוך שקשר את המסמך, ונטבעה בטביעת חותם של כותב המסמך.

ברומא העתיקה התייחסה המילה "בולה" לקמע נגד עין הרע בצורת עיגול, שניתן לתינוקות בלידתם ונישא על צווארם עד אשר זכו באזרחות (גברים) או התחתנו (נשים).

בנימין מזר

בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar;‏ 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

גדליהו בן פשחור

גְּדַלְיָהוּ בֶּן פַּשְׁחוּר הוא דמות מקראית מספר ירמיהו. מוזכר כאחד מאויביו הפוליטיים של ירמיהו שקראו למותו בעקבות נבואותיו על חורבן ירושלים בידי הבבלים:

באוגוסט 2008 פורסם כי התגלתה בעיר דוד טביעת חותם על גבי בולה שמו של גדליהו בן פשחור בחפירותה של הארכאולוגית אילת מזר. הבולה נמצאה במתחם מבנה האבן הגדול, לא רחוק מהמקום בו נחשפה, מספר שנים קודם לכן, בולה עם שם של אויב פוליטי נוסף של ירמיהו, המוזכר באותו פסוק, יהוכל בן שלמיה.

הגן הארכאולוגי ירושלים

הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר תיירות המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון. בגן ממצאים ארכאולוגיים קדומים ומאוחרים, החל מתקופת הברונזה לפני כ-5,000 שנה, ועד ממצאים מהתקופה העות'מאנית לפני כ-100 שנה. חשיבותו העיקרית של הגן בשפע המבנים והממצאים מימי בית המקדש השני המוצגים באתרם.

הלגיון העשירי פרטנסיס

הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס (לטינית: LEGIO X FRETENSIS או בקיצור LXF) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי אוקטביוס בשנת 41 לפנה"ס, בזמן מלחמת האזרחים ברומא. הידיעות על פעולות הלגיון מגיעות עד תחילת המאה החמישית.

ועדת השמות הממשלתית

ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל ובהחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד 1948 לשמות עבריים. החלטות הוועדה מחייבות את מוסדות המדינה.

במתן שמות מתבססת הוועדה על שמות היסטוריים, על תרגום שמות ערביים ועל מתן צורה עברית לשמות ערביים.

יהוכל בן שלמיהו

יְהוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ בן שבי (גם יְהוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָה, יוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ) היה שר בממלכת יהודה אשר פעל בירושלים סמוך לחורבן בית המקדש הראשון (587 לפנה"ס), בשירות צדקיהו, המלך האחרון של יהודה.

הוא מוזכר פעמיים בספר ירמיה, וכן שמו מופיע על חותם טביעה שנמצא במבנה האבן הגדול בעיר דוד על ידי משלחת בראשות הארכאולוגית אילת מזר מהאוניברסיטה העברית. הוא אחד ממספר דמויות מקראיות אשר קיומן אושש ממקורות חוץ-מקראיים אותנטיים, בהם אחאב המלך וגמריהו בן שפן. בשנת 2008, באותו אתר, נמצאה טביעת החותם של שר נוסף בשירות צדקיהו בשם גדליהו בן פשחור.

מבנה האבן הגדול בעיר דוד

מבנה האבן הגדול הוא מבנה מתקופת הברזל בארץ ישראל שנחשף בעיר דוד בקיץ 2005, על ידי משלחת ארכאולוגית בראשות ד"ר אילת מזר. מזר העלתה את ההשערה כי המבנה שימש כארמונו של דוד המלך. השערה שתרמה לחשיפה הציבורית של הממצא, אולם חוקרים אחרים לא הסכימו להצעת התיארוך של מזר, ומתארכים את המבנה לתקופות מאוחרות יותר.

מזר

האם התכוונתם ל...

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת 586 לפני הספירה.

לפי הכרונולוגיה היהודית המסורתית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתקס"ד - ג'של"ח (796 לפנה"ס - 422 לפנה"ס).

על פי המקרא, הוקמה הממלכה לאחר התפרקות ממלכת ישראל המאוחדת לממלכת ישראל בצפון, וממלכת יהודה בדרום. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שבמהלך תקופת הברזל הראשונה (מאות 12-10 לפנה"ס) החלו להיווצר באזור מקומות יישוב, ובמהלך תקופת הברזל השנייה התגבשה ממלכת יהודה.

ממלכת יהודה לעיתים מוזכרת כממלכה הדרומית כדי להבחינה מהממלכה הצפונית (היא ממלכת ישראל). מלכי ממלכת יהודה השתייכו כולם (למעט עתליה) לשושלת בית דוד. בירתה של ממלכת יהודה הייתה ירושלים, בה ניצב בית המקדש.

מרכז שלם

מרכז שלם (הוקם ב-1994, וב-2013 הפך למרכז האקדמי שלם) היה מרכז אקדמי ומכון למחקר ולחינוך בירושלים, שמטרתו הייתה "לפתח את הרעיונות הנדרשים כדי להוביל ולשמר את העם היהודי בעשורים הקרובים". המרכז פעל באוריינטציה קרובה לצד השמרני יותר בישראל ומומן בעיקרו מתורמים בארצות הברית, ביניהם שלדון אדלסון ורון לאודר.

סובב חומות ירושלים

סובב חומות ירושלים הוא גן לאומי המתבסס על חומת ירושלים העתיקה, שבנה הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר בשנת 1536. הגן נועד להקיף את העיר העתיקה מכל עבריה, להפריד בינה לבין הבנייה החדשה המקיפה אותה ובה בשעה לחבר ביניהן, תוך מניעת בנייה בקרבת החומה.

הגן הלאומי מתחבר אל אתר עיר דוד מדרום ואל הגן הלאומי עמק צורים מצפון-מזרח על מנת ליצור רצועת גנים סביב חומות העיר העתיקה.

בשטח הגן כלולים שערי ירושלים: שער יפו; שער שכם; שער הפרחים (או שער הורדוס); שער האריות; שער האשפות; שער ציון - כולם שערים ממש, שהיו נסגרים בלילות, והשער השביעי, שער הרחמים (שער הזהב), שנסתם במאה ה-16, לאחר בניית החומה מחדש על ידי הסולטאן סולימאן המפואר ממספר סיבות, בין היתר חיסכון בשומרים. השער אל הרובע הנוצרי, שנקרא השער החדש, נפרץ במועד מאוחר יותר.

עיר דוד

עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים. בשלהי התקופה העות'מאנית חודש היישוב במקום, וכיום האתר הוא חלק משכונת ואדי חילווה שבסילואן, או שכונת "עיר דוד", כפי שהיא מכונה בעברית החל משנות ה-90 של המאה ה-20.האתר מהווה חלק מגן לאומי "סובב חומות ירושלים", הוא מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים ומתופעל על פי חוזה על ידי עמותת אלע"ד.

עמותת אלע"ד

עמותת אלע"ד (ראשי תיבות של "אל עיר דוד") היא עמותה ישראלית הפועלת לחיזוק הקשר היהודי אל ירושלים, ביסוס נוכחות יהודית ותיירות בעיר דוד שבסילואן ובאזורים הסמוכים. העמותה פועלת להשגת מטרותיה על ידי תיירות, חינוך ומחקר, חפירות ארכאולוגיות, רכישת בתים וקרקעות מתושבי סילוואן, או שכירתם מחברת עמידר, על מנת לשכן בהם יהודים. רוב הפעילות התקיימה עד שנות האלפיים בגן הלאומי עיר דוד, השייך לרשות הטבע והגנים ומופעל על ידי העמותה. מאז התרחבה הפעילות התיירותית והחינוכית באגן הקדוש גם להר הזיתים ולרכס ארמון הנציב. מייסד העמותה, דוד בארי, הוא זוכה פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשע"ז בשל פעילותו זו.

קתלין קניון

קתלין מרי קניון (באנגלית: Kathleen Mary Kenyon‏; 5 בינואר 1906 - 24 באוגוסט 1978) הייתה ארכאולוגית אנגלייה, שהניחה כמה מהיסודות של שיטת החפירות המודרניות בכלל, ובסהר הפורה ושל הפרהיסטוריה של ארץ ישראל בפרט.

שלמה

על פי התנ"ך, שְׁלֹמֹה היה מלכהּ השלישי והאחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי אביו דוד וקודמו שאול. הוא בנה את בית המקדש הראשון בירושלים והיה על פי התנ"ך החכם באדם. נקרא יְדִידְיָהּ על ידי נתן הנביא, איתיאל לפי פרשנות פרק ל במשלי, וקֹהֶלֶת. לפי הפרשנות המסורתית לספרי קהלת ומשלי ולמגילת שיר השירים הם נכתבו על ידי חזקיהו המלך וסיעתו מדבריו של שלמה. שלמה היה בנם השני של דוד ובת שבע (או בנם הראשון – על פי ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ה'). סיפור מלכותו מופיע בהרחבה בספר מלכים א פרקים א-יא, ובדברי הימים ב, פרקים א-ט.

שער האשפות

שער האשפות (בערבית: باب المغاربة; תעתיק: בַּאבּ אִלְ-מַעַ'ארְבֵּה), הוא אחד משערי ירושלים, השוכן בחומה הדרומית של העיר העתיקה סמוך לכותל המערבי. הוא נבנה במחצית המאה ה-16 במסגרת שיקום חומות העיר בידי הסולטאן הטורקי סולימאן הראשון.

השער נקרא בערבית בשם 'באב אל-מע'ארבה' (שער המרוקאים) על שם השכונה המוסלמית-מוגרבית ששכנה בסמוך לו בתוך העיר עד שהוחרבה מיד אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967, או 'באב אל-סילואן' (שער סילוואן, כפר השילוח) על שם הכפר הסמוך מחוץ לחומה.

שער האשפות משמש היום לכניסת אוטובוסים לאזור הכותל, וליציאת כלי רכב מאזור הרובע היהודי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.