אילניה

אִילָנִיָּה הוא מושב בגליל התחתון, כשני קילומטר וחצי מדרום למחלף גולני, בתחום מועצה אזורית הגליל התחתון. המושב ידוע גם בשם "סֶגֶ'רָה", על שם הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה (בערבית: "אילן"), אשר חרב במלחמת העצמאות ושעל חלק מאדמותיו התרחבה אילניה לאחר קום המדינה.

אילניה התחילה כחוות סג'רה שאדמותיה נרכשו בידי החברה היהודית להתיישבות בשנת 1899, ובשנת 1902 הפכה למושבה[2], ובה עבדו בחקלאות ובשמירה אנשי העלייה השנייה, ובהם מניה שוחט, יוסף ויץ ודוד בן-גוריון.

בתחילת המאה העשרים הגיעו לסג'רה מספר משפחות של סובוטניקים - מהכפר סולודקין ברוסיה ביניהם משפחת קורקין, פרוטופופוב, ניצ'ייב, מטביוב וסזנוב. למרות הקשיים הצליחו, בהיותם חסונים ובעלי ניסיון בחקלאות, לנטוע שורש במקום. רוב הסובוטניקים עזבו את המושבה. בחצר משק פרוטופופוב נערכים סיורים על תולדות גרי הצדק בארץ ישראל בכלל ובסג'רה בפרט על ידי צאצאי פרוטופופוב.

רופא המושבה בין השנים 19231927 היה הד"ר יעקב זס.

בסקר הכפרים של הרשויות המנדטוריות מ-1945 נאמדה אוכלוסיית המושבה ב-240 תושבים.[3]

במלחמת העצמאות נערכו על סג'רה קרבות כבדים בין כוחות צבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י ולוחמים מכפרי הסביבה לבין חיילי חטיבת גולני שסבלו אבידות כבדות. לבסוף נסוגו הערבים מהסביבה.

בשנת 1949 התרחבה החווה על שטח הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1957 הפכה אילניה למושב, שקלט תושבים נוספים.

אילניה
Sejera
מרכז ההדרכה על שם בן-גוריון באילניה, שבה עבד ושמר בן-גוריון לאחר שעלה לארץ ישראל. נכון ל-2012, המרכז סגור
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל התחתון
גובה ממוצע[1] ‎239 מטר
תאריך ייסוד 1902
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 490 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.6% בשנה עד סוף 2018
(למפת הגליל העליון רגילה)
Upper galil
 
אילניה
אילניה
32°45′16″N 35°24′27″E / 32.7543258288527°N 35.4074040035267°E
מפת היישובים של מועצה אזורית הגליל התחתון
באדום - אילניה
בירוק - מיקום בניין המועצה

קישורים חיצוניים

Ilania 7
רחוב באילניה

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ מארץ ישראל, הזמן, 26 בינואר 1903
  3. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
אלכסנדר זייד

אלכסנדר זייד (1886 – 11 ביולי 1938), חלוץ, שומר ועובד אדמה. הטיף לכיבוש העבודה וכיבוש השמירה והגשים - היה ממקימי כוח המגן העברי בארץ ישראל "בר גיורא", "השומר", "הקיבוץ" ו"אגודת השומרים", מהאישים הבולטים בעלייה השנייה ומסמליה של התנועה הציונית ותנועת העבודה.

אסטרחן

אסטרחן (ברוסית: Астрахань, בטטרית: Ästerxan) היא עיר ברוסיה, בדלתא של נהר הוולגה לפני שהוא מתפצל לזרמים הנשפכים לים הכספי. מהווה למרכז אדמיניסטרטיבי של מחוז אסטרחן. אוכלוסיית העיר מונה כ-531,719 תושבים (2016). העיר משתרעת על שתי גדות הוולגה, כאשר בגדה השמאלית מרוכזים כ-80% מאוכלוסיית העיר.

אריה יצחקי

אריה יצחקי (נולד ב-1944) הוא היסטוריון העוסק במלחמות ישראל בעת החדשה.

בית קשת

בֵּית קֶשֶת הוא קיבוץ באזור הגליל התחתון השייך למועצה אזורית הגליל התחתון. בית קשת נמצאת כ-175 מטר מעל פני הים.

ג' בכסלו

ג' בכסלו הוא היום השלישי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

ה'תרס"ב

ה'תרס"ב (5662) או בקיצור תרס"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-14 בספטמבר 1901, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 1 באוקטובר 1902. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועה מיישבת שמאגדת יישובים חקלאיים. היא הוקמה בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 כתוצאה מאיחוד של המועצה החקלאית של הכפרים השיתופיים עם ארגון המושבים של העובד הציוני. מקורה של התנועה המיישבת בעולי העלייה החמישית בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. בשנת 1978 הוקמה תנועת נוער בשם זה, היא אחת מ-12 תנועות הנוער שהוכרו בישראל בעשור השני של המאה ה-21. מזכ"ל התנועה המיישבת הנוכחי הוא דודו קוכמן ומזכ"ל תנועת הנוער המכהן הוא רון זלדמן (בוגר סניף חוב"ב של תנועת הנוער) .[דרוש מקור]

חוות השומר

חוות השומר הוא בסיס טירונים צבאי השייך לחיל החינוך והנוער. בבסיס הטירונים מוכשרים טירונים משני סוגי אוכלוסיות מיוחדות: חוסן - המאופיינת בחוסר מוטיבציה לשירות, כמו זלזול בצו הגיוס הראשון, ומקא"ם - שעד היום נקראה נערי איתן. החיילים מוכשרים לרמת רובאות 02 לשירות ביחידות עורפיות וקדמיות. לטירונות שני סוגי הכשרות: מקצועית - המוציאה את החייל לאזרחות עם מקצוע ועדיפות להוצאה ישירות לקורס. סוג הכשרה שני, מסלול קרבי - הכשרה בתחום הבסיס כתוספת לטירונות הבסיסית, היא הכנה קרבית המוציאה את חיילי החווה לשירות קרבי משמעותי. הבסיס שוכן בגליל התחתון בקרבת היישוב אילניה. בבסיס מועברת טירונות צבאית ייחודית. מסלול טירונות זה ארוך יותר מיתר מסלולי הטירונות המיועדים לאוכלוסיות המיוחדות, ואורך בין עשרה לאחד עשר שבועות. בעבר נקרא המיזם בשם "נערי רפול", על-שם מקימו רפאל איתן. מאז נעשו שינויים רבים בבסיס, כשבראשם התאמת החייל למערכת הצבאית הסדירה, והוצאתו לשירות סדיר משמעותי.

חוות סג'רה

חוות סג'רה הייתה חווה חקלאית שהיוותה פרק בתולדות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. היא נמצאת כיום בתחומה של "חוות השומר" בגליל התחתון, סמוך למחלף גולני, ואדמותיה משמשות יישובים שונים, בעיקר את המושבה אילניה.

יהודית מרקה-קראוזה

יהודית מַרקֶה -קרָאוּזֶה (Marquet-Krause;‏ 1906, אילניה, ישראל – 1 ביולי 1936, פריז, צרפת) הייתה ארכאולוגית ארץ-ישראלית, הנחשבת לארכאולוגית הצברית הראשונה.

כביש 65

כביש 65 הוא כביש בצפון ישראל, המשמש כעורק תחבורתי חשוב בין מישור החוף לגליל. הוא מוביל מדרום-מערב לצפון-מזרח, ועל כן הוא איננו כביש רוחב ואף לא כביש אורך. זהו הכביש בו נרשמו מספר שיא של דו"חות משטרה על מהירות מופרזת בין השנים 2014-2018.

כיבוש השמירה

כיבוש השמירה היה אידאולוגיה בתקופת ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל שעל פיה היהודים צריכים לשמור בעצמם על מושבותיהם ולא להזדקק לשירותי נוכרים.

במהלך העלייה השנייה החלו לצוץ בעיות ביטחוניות ביישוב היהודי עקב התגברות ההתקפות הערביות ורוחות לאומנות ערבית. העולים החדשים בהשפעת הפרעות ברוסיה, שהובילה לארגון ההגנה העצמית שם, שאפו להעביר את השמירה על היישובים לידיים יהודיות. מספר מטרות עמדו לנגד עיניהם:

ביטחונית – לא בוטחים בשומר הערבי.

גרעין לכוח לוחם בעתיד.

כלכלית – כך ייווצרו מקומות עבודה.

ציונית – עצמאות, הקמת גרעין צבאי, על א"י צריך להגן.

פסיכולוגית – לחזק את דימוי היהודים (החלש בגולה).מספר שלבים התרחשו בארגון השמירה היהודית בארץ ישראל:

1907 – "בר-גיורא" הוקם על ידי פועלי-ציון יוצאי ההגנה העצמית בהומל, רוסיה (בראשות יצחק בן צבי, אלכסנדר זייד, ישראל שוחט, ישראל גלעדי, יחזקאל חנקין, צבי בקר, יחזקאל ניסנוב ודב (ברלה) שויגר, במטרה לכבוש את השמירה בגליל התחתון. המשימה הראשונה הייתה הגנה על הקולקטיב בסג'רה (אילניה) בגליל התחתון, שם ישבו בני העלייה השנייה. בעקבות הצלחת המשימה קיבלו את השמירה על מסחה (=כפר-תבור), שם התנכלו אל בני היישוב השבט הבדואי השכן, וזאת בתנאי שיועסקו פועלים יהודים. הארגון נקרא על-שם שמעון בר-גיורא, ממנהיגי "המרד הגדול" של היהודים ברומאים ב-66 לספירה.

1909 – "השומר" הוקם על בסיס בר-גיורא (בראשות ישראל שוחט, מניה שוחט, יצחק בן צבי) במטרה להגביר את ההגנה היהודית וחדירה למושבות כדי להחליף את הערבים בכל. נערכו מבחני קבלה קשים, והארגון היה אליטיסטי באופיו.

1912 – הארגון עבר גם ליהודה אחרי שהוכיח הצלחתו בגליל. בתקופה זו היה עמוס במשימות שמירה אך בכל זאת נשאר ארגון קטן של הטובים ביותר.

1913 – גורשו מיהודה, שנה לאחר מכן הופסקה הפעילות בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה וב-1920 ארגון השומר פורק רשמית.חשיבותו של ארגון השומר מתפרשת במספר היבטים. הוא היווה בעצם הגרעין ליצירת הכוח הביטחוני של היישוב. הוא עורר הרתעה והערכה אצל הצד הערבי. הוא הגביר את הערכים בתחום הצבאי – "טוהר הנשק". חינוכית ואידאולוגית הוא מימש את האידיאלים של שותפות ושוויון, והשפעתו על הנוער בגולה הייתה רבה מאוד, למשל השם והרוח אצל "השומר הצעיר". מבחינה כלכלית השומר תרם להתיישבות החקלאית. למרות זאת הועלתה ביקורת על "השומר" - שהיה ארגון אליטיסטי וסגור אשר הונהג בדרך לא דמוקרטית ונטה למיליטנטיות.

פרט לארגון השומר פעלו ביישוב העברי עוד כמה ארגוני שמירה נוספים, כגון המגן, הנוטר, והגדעונים, שהיו קטנים יותר והחזיקו מעמד זמן מועט יחסית.

ארגון "השומר" היווה את הבסיס להקמת ארגון "ההגנה".

כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה

.

מועצה אזורית הגליל התחתון

מועצה אזורית הגליל התחתון היא מועצה אזורית במחוז הצפון, בגליל התחתון, המועצה האזורית הוקמה לאחר הקמת המדינה, בתחילת 1950 במסגרת הקמת מועצות אזוריות בכל רחבי הארץ. בתחומי המועצה 18 יישובים, מהם 8 מושבים. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 15.9 קילומטר. למועצה 16 חברי מועצה ובראשם עומד ניצן פלג. בניין המועצה נמצא במרכז האזורי כדורי, בסמיכות לבית הספר החקלאי כדורי בו לומדים מרבית תלמידי האזור.

מושבה

מושבה היא צורת התיישבות כפרית בישראל, המתבססת על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק. השימוש במונח "מושבה" (בימי תחיית השפה העברית נעשה שימוש גם במונח "קולוניה", שכיום מהווה מושג אחר לגמרי) לאפיון צורת התיישבות ישראלית זו מקורו, בין השאר, בתחום המושב היהודי ובמושבות היהודיות החקלאיות בדרום האימפריה הרוסית במאה ה-19.

ניצניה של המושבה בארץ ישראל בשלהי שנות השבעים של המאה ה-19, והמשכה בתקופות העלייה הראשונה והעלייה השנייה. המושבות התבססו בעיקר על ענפי החקלאות. חיי החברה והתרבות במושבות היוו חלק חשוב בהבניית החברה של היישוב היהודי הציוני בארץ ישראל; לדעת החוקר רן אהרנסון הן היו "מסד המפעל הציוני".בין השנים 1881–1948 הוקמו ברחבי ארץ ישראל כ60 מושבות, וארבע נוספות הוקמו בחורן.

מצפה (יישוב)

מִצְפָּה היא מושבה באזור הצפון בבקעת ארבל ליד טבריה, בתחומי המועצה האזורית גליל תחתון.

היישוב הוקם כמושבה בשנת 1908 בתקופת העלייה השנייה על ידי חברת יק"א.

שמו של היישוב ניתן לו בשל מיקומו הצופה על הכנרת.

אמצעי הפרנסה העיקריים של היישוב הם חקלאות, יזמות, תיירות (חדרי אירוח) ועבודה מחוץ ליישוב.

מצפה נטופה

מִצְפֵּה-נְטוֹפָה הוא יישוב קהילתי דתי בגליל התחתון, הממוקם על רכס הר תורען ושייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

למרגלות היישוב ממערב נמצא הכפר בעינה נג'ידאת, למרגלותיו מדרום נמצא הכפר טורעאן, ולמרגלותיו ממזרח נמצאים מספר אתרים ארכאולוגיים מתקופת התלמוד, ובהם חורבת משכנה וחורבת עמודים.

סג'רה

האם התכוונתם ל...

שדה אילן

שְׂדֵה אִילָן הוא מושב דתי בגליל התחתון בין מחלף גולני לכפר תבור בסמוך לאילניה, השייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

רוב המשפחות במושב מתפרנסות ממשקים חקלאיים שבבעלותם כגון לולים, רפתות, דירים מטעים ועוד.

חלקם מתפרנסים מצימרים, קייטרינג ובעלי מקצועות חופשיים בכל רחבי הארץ.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.