איילת שקד

איילת שקד (נולדה ב-7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא פוליטיקאית ישראלית העומדת בראש מפלגת הימין החדש וחברת הכנסת מטעמה. בבחירות לכנסת ה-22 עמדה גם בראש רשימת ימינה. קודם לכן כיהנה כשרת המשפטים וחברת הכנסת. בשלהי הכנסת העשרים התפלגה עם נפתלי בנט מסיעת הבית היהודי שבמסגרתה נבחרו, והשניים הקימו את מפלגת הימין החדש. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת העשרים ואחת. בכנסת ה-19 הייתה שקד יושבת ראש סיעת הבית היהודי בכנסת. קודם לכן הייתה ממייסדי תנועת ישראל שלי ויושבת ראש התנועה. שימשה כמנהלת לשכת ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בשנים 20062008. מהנדסת מחשבים בהכשרתה.

איילת שקד
איילת שקד ב-2011
שקד, 2011
מדינה ישראל  ישראל
השכלה תואר ראשון בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב
עיסוק פוליטיקאית, מהנדסת מחשבים ושיווק
מפלגה
סיעה הבית היהודי, הימין החדש, ימינה
ayeletshaked.org.il
שרת המשפטים ה־22
בממשלה ה־34
14 במאי 20154 ביוני 2019
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
5 בפברואר 201330 באפריל 2019
(6 שנים ו-12 שבועות)
3 באוקטובר 2019 – מכהן
(6 שבועות ו-6 ימים)
כנסות ה־1920, ה-22
תפקידים בולטים

ראשית חייה ומשפחתה

נולדה בשם איילת בן-שאול בתל אביב. לה אח אחד. אמה אראלה, ילידת הארץ אשר הייתה מורה לתנ"ך ומצביעת מפלגת העבודה, נפטרה ב-1999 כששקד הייתה בת 23. אביה מנשה עלה מעיראק והוא רואה חשבון ואיש עסקים, איש הליכוד[1]. שקד ומשפחתה חילוניים[2].

גדלה בשכונת בבלי שבצפון תל אביב[3] ולמדה בבית הספר התיכון עירוני ד'[4]. הייתה מדריכה ורשג"דית בתנועת הצופים. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך בגדוד 12 ובסיירת של חטיבת גולני[5]. בעלת תואר BSc בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כמהנדסת מחשבים וכמנהלת שיווק מוצר בסניף הישראלי של טקסס אינסטרומנטס.

נישאה ב-2004 לאופיר שקד[6], קיבוצניק לשעבר, אזרח עובד צה"ל, מדריך בקורס טיס צה"לי וטייס קרב במטוס F-16 לשעבר[7], ולהם בן ובת[5]. מתגוררים ברמת החייל שבתל אביב[8].

פעילות ציבורית

בשנים 20062008 שימשה שקד כמנהלת לשכתו של בנימין נתניהו, בעת שכיהן כיו"ר האופוזיציה[9]. במסגרת תפקיד זה גייסה ללשכה את נפתלי בנט. במרץ 2008 פרשו שניהם מהלשכה.

בסוף 2008, במהלך מבצע עופרת יצוקה, יזמו השניים פעילות לאירוח משפחות מעוטף עזה תחת הכותרת "תן כתף"[10].

בתחילת שנת 2010 הקימה עם בנט את תנועת "ישראל שלי" ועמדה בראשה עד מאי 2012. בהיותה בתנועה מתחה ביקורת באמצעי התקשורת על בנק לאומי, על רקע האפשרות שהבנק ימכור את חברת הנדל"ן "דיגל" הפועלת בירושלים לקבוצת משקיעים פלסטינית[11]. הבנק חזר בו ומכר לבסוף את החברה לקבוצת משקיעים יהודית. בנובמבר 2010 פתחו שקד ואנשיה בקמפיין כנגד דברי דביר בנדק, שתקף את שרת התרבות והספורט לימור לבנת לאחר שזו מתחה ביקורת על אמנים שהביעו התנגדות להופיע בהיכל התרבות באריאל. בעקבות הקמפיין של תנועת ישראל שלי הבהיר בנדק שאת הביקורת מתח כיו"ר ארגון השחקנים אך כשחקן הוא יופיע במקום[12].

לאחר הפיגוע באיתמר הפיצה שקד, בהסכמת המשפחה, תמונות קשות לצפייה של בני משפחת פוגל שנרצחו. בראיון לעיתונות אמרה: "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ככה זה במלחמה. לתמונות יש יותר כוח מאשר למלים, וזה עבד וקיבל כותרות. הפלסטינים עושים שימוש במדיה דיגיטלית ואנחנו עושים תקשורת סטרילית. הגיע הזמן להחזיר אש"[9].

ביום הזיכרון התשע"א-2011 ארגנה עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי השואה עריריים, להוקרת זכרם ואמירת קדיש[13].

ביוני 2011 הובילה את התנועה שבראשותה לקמפיין בסיסמה "גל"צ - סכין בגב החיילים", שמטרתו לדבריה להביא את גלי צה"ל לשלב בשעות השיא שדרנים שדעותיהם אינן מזוהות עם השמאל וכן שלא לראיין אנשי חמאס בשעת מלחמה[14].

בספטמבר 2011 קראה לערוך "צעדות מגן" של אזרחים על מנת להגן על המדינה וחיילי צה"ל למול צעדות פלסטיניות שתוכננו אז ושלא התקיימו בסופו של דבר[15].

החל מסוף 2011 הובילה קמפיין כנגד המסתננים מאפריקה לישראל, באומרה שהם מהווים סכנה לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה וכרוכים בה גם נזקים כלכליים קשים. היא קראה לאכוף את החוק האוסר עליהם לעבוד, להחזירם לארצות המוצא ולחוקק את חוק ההסתננות שיאפשר החזקתם במשמורת לשלוש שנים בהליך מנהלי ומניעת כניסת חדשים על ידי השלמת הגדר בגבול מצרים[16].

בפעילותה הציבורית כתבה שקד מאמרי דעה בבלוג באתר mako וב"מעריב", והתראיינה באמצעי התקשורת. היא שיתפה פעולה עם שרים וחברי כנסת כמו מתן וילנאי, משה יעלון וגדעון סער[9].

פעילות פוליטית

Reuven Rivlin opened the consultations after the 2015 elections with the HaBayit HaYehudi (2)shaked1
איילת שקד בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין במסגרת ההתייעצויות שאחרי הבחירות לכנסת העשרים, 2015

שקד התפקדה לליכוד בגיל צעיר[17]. בינואר 2012 נבחרה שקד למרכז הליכוד בסניף קריית ארבע וכן למועצת סניף צפון תל אביב[18], אך ביוני 2012 פרשה מהליכוד[19] והודיעה על כוונתה להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת, יחד עם נפתלי בנט[20][21]. ב-14 בנובמבר 2012 נבחרה בפריימריז של המפלגה למקום השלישי, ובעקבות איחוד הרשימות של הבית היהודי עם האיחוד הלאומי הוצבה במקום החמישי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה. יחד עם בנט ייצגה את המפלגה בתעמולת הבחירות. רשימת הבית היהודי זכתה ל-12 מנדטים, שקד נכנסה לכנסת והייתה חברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה.

בכנסת ה-19 הייתה שקד יושבת-ראש השדולות למען יונתן פולארד, לטיפול בבעיית המסתננים, למען עולים דוברי אנגלית ולמען הספרות הישראלית ועידוד הקריאה בישראל. כמו כן הייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה לשוויון תעסוקתי, בשדולה למען חיילי המילואים ועוד.

בעקבות פתיחת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013) שתמורתו הסכימה ישראל לשחרר מחבלים פלסטינים עם "דם על הידיים", כתבה שקד מכתב פומבי לשר החוץ האמריקאי ג'ון קרי והאשימה אותו בצביעות על כך שהוא לוחץ על ישראל לשחרר רוצחים שיסכנו את ביטחונה בעוד שארצות הברית לא רק שלא משחררת מחבלים, אלא גם לא משחררת את יונתן פולארד[22].

ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם שהציעו חברי הכנסת איילת שקד, אורית סטרוק ויריב לוין המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים שבריבונות ישראל[23].

בכנסת ה-19 יזמה ביחד עם ח"כ יריב לוין (הליכוד) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיעה שקד למקום הראשון בפריימריז של הבית היהודי, והוצבה במקום השלישי ברשימה (אחרי היו"ר בנט ויו"ר תקומה אורי אריאל). בבחירות קיבלה הבית היהודי 8 מנדטים ושקד נכנסה לכנסת.

"ועדת שקד" ותיקון חוק שירות ביטחון

שקד הייתה יושבת-הראש של "הוועדה לשוויון בנטל" שהוקמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושלוש כדי להכין חוק שיסדיר את נושא גיוס החרדים לצה"ל ושילובם במשק[24]. הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון וחקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי המסדירים את גיוס בני הישיבות ושירות החרדים בצה"ל ובשירות לאומי-אזרחי. שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ואינו שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה - שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ניתן להשיג יותר, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה[25]. ב-12 במרץ 2014 אושרו חוקים אלה[26][27].

חקיקה נוספת

  • תיקון לחוק העונשין המחמיר את העונש הקבוע לעבירה של פלישה מכוונת של אדם לשטח חקלאי ולעבירה של אדם שלא נקט אמצעים סבירים למנוע כניסה של חיה שברשותו לשטח חקלאי[28].
  • תיקון לחוק שחרור על-תנאי ממאסר המאפשר לשופטים לקבוע שעבירת רצח היא חריגה בחומרתה, וכתוצאה מכך תימנע קציבת עונש הנאשם לפחות מ-40 שנות מאסר, וכן יימנע שחרורו בעסקאות עם ארגוני טרור או במחוות שהן חלק ממשא ומתן מדיני[29][30].
  • חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, ששקד נמנתה עם יוזמיו[31].
  • תיקון לחוק הסיוע המשפטי הנותן סיוע משפטי חינם לקורבנות עבירות מין, בפרט בכל הקשור בהרחקת עברייני מין מסביבתם[32].
  • תזכיר חוק להחמרת הענישה כלפי מיידי אבנים ובקבוקי תבערה, הכולל בין היתר קביעת תקופת מאסר מינימלית ביחס למקסימום הקבוע בחוק, הטלת קנסות כספיים על הורים לקטינים שהורשעו ביידוי אבנים ושלילת קצבאות שונות מהורים לקטינים שנגזר עליהם עונש מאסר בגין יידוי אבנים. אושר בכנסת העשרים.
  • חוק המאפשר לרשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים[33]. החוק עבר כחלק מרפורמה מקיפה בתחום חדלות פרעון שיזמה שקד שמטרתה להקל על אנשים פרטיים ועסקים קטנים שנכנסו לפשיטת רגל עקב חובות ולאפשר את שיקומם[34].
  • תיקון לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (שמכונה "חוק שקיפות העמותות"), המחייב עמותות שרוב מימונן מגיע ממדינות זרות לציין זאת בפרסומיהן ובהופעת נציגיהן בוועדות הכנסת[35].

שרת המשפטים

Reuven Rivlin with Miriam Naor and Ayelet Shaked
שקד עם הנשיא ראובן ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בטקס השבעת השופטים, אוקטובר 2015

במסגרת המשא ומתן הקואליציוני על הקמת ממשלת ישראל ה-34 קיבלה שקד את תיק המשפטים. בעקבות הסתה נגד שקד מצד מתנגדיה הפוליטיים, שכללה בין השאר פרסום תמונה שלה במדים נאציים[36] ואיומים על חייה, הציבו יו"ר הכנסת וקצין הכנסת אבטחה צמודה עליה[37].

ב-14 במאי 2015 הושבעה לתפקיד שרת המשפטים. במסגרת תפקידה עומדת שקד בראש ועדת השרים לענייני חקיקה והוועדה לבחירת שופטים, והיא חברה בקבינט המדיני-ביטחוני. שקד חברה גם בוועדה למינוי דיינים.

ב-1 ביוני 2015 גיבשה שקד מתווה פשרה שסיים את שביתת הפרקליטים בפרקליטות המדינה[38].

במטרה להיאבק בחרם על ישראל ובקמפיין ה-BDS יזמה שקד ב-2015 תוכנית לוחמה משפטית שעיקרה תביעות אזרחיות ופליליות נגד פעילי וארגוני החרם בגין פגיעה בסחר, אפליה וגזענות[39]. היא מקדמת חוק שמטרתו צמצום מעורבותן של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית, ולפיו עמותות שיקבלו תרומה מישות מדינית זרה ישלמו 45% מס על התרומה[40][41].

ב-20 ביולי 2015 אישרה הכנסת תיקון לחוק העונשין שיזמו ציפי לבני ואיילת שקד, הקובע שעל מי שיידה אבנים על כלי רכב יהיה ניתן לגזור עונש של עד 10 שנות מאסר גם אם לא הוכחה כוונה לפגוע ועד 20 שנות מאסר אם הוכחה כוונה לפגוע. כמו כן החוק קובע שיידוי אבנים על שוטר או על כלי רכב משטרתי ייחשב לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות[42]. ההצעה באה בעקבות עלייה חדה בפיגועי יידוי אבנים, בייחוד ביהודה ושומרון, בשנים 2014-2015[43]. ב-2 בנובמבר 2015 אישרה הכנסת כהוראת שעה את הצעת החוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד המטילה עונשי מינימום למיידי אבנים ומאפשרת שלילת קצבאות מהורים שילדיהם הורשעו ביידוי אבנים וחפצים מסוכנים[44].

ב-2016 הביאה לסיום את הליכי החקיקה של חוק המאבק בטרור, שמשרד המשפטים יזם עוד ב-2011[45], אך לא הצליח להעבירו בכנסות ה-18 וה-19. החוק מחמיר את הענישה על עבירות טרור, מרחיב את ההגדרה מהי פעילות טרור, מעגן בצורה רשמית תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה, ומסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי[46].

באוגוסט 2016 אישרה הכנסת את חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שגיבשו שקד, ציפי לבני וראש ועדת חוקה, חוק ומשפט ניסן סלומיאנסקי. חוק זה מסדיר את פעילות נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות[47], ומכוחו מינתה שקד את השופט דוד רוזן לראש הנציבות.

בנובמבר 2016 קידמה עם בנט את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון שהגישו חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש. ב-6 בפברואר 2017 עבר החוק בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 60 תומכים מול 52 מתנגדים.

ב-22 בפברואר 2017 בחרה הוועדה לבחירת שופטים בראשותה את השופטים דוד מינץ, ג'ורג' קרא, יעל וילנר ויוסף אלרון לבית המשפט העליון[48]. שלושה מתוך ארבעת השופטים שמונו נחשבים לבעלי קו שמרני, ומינויים נתפש כהישג של שקד[49].

ביוני 2017 השלים משרד המשפטים בהנחיית שקד הליך רישום זכויות במקרקעין בישראל שהחל בשנות ה-50 של המאה ה-20, ורשם 180,000 דונם מהנגב המערבי כאדמות בבעלות המדינה[50].

בדצמבר 2017 פרסמה שקד את תזכיר חוק יסוד: החקיקה שבא להסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת (הכנסת) לרשות השופטת, ובפרט את נושא פסילת חוקי הכנסת על ידי בג"ץ. בתזכיר הוצע שבג"ץ לא יוכל לפסול חוק אלא בהרכב של 9 שופטים וברוב של שני שלישים, ושהכנסת תוכל להתגבר על פסילה כזו באמצעות רוב של 61 חברי כנסת.

בפברואר 2018 בחרה הוועדה לבחירת שופטים בראשותה שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון: הפרופסור אלכס שטיין, שהיה מועמדה של שקד ונחשב למשפטן מוערך ולשמרן משפטי, והשופט המחוזי עופר גרוסקופף, שנחשב אקטיביסט והיה מועמדה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. שקד זקפה לזכותה את מינויו של שטיין גם בהמשך[51].

במהלך כהונתה של שקד מינתה הוועדה לבחירת שופטים 330 רשמים ושופטים, שעל מינויים אמרה שקד: "אני גאה לומר שיש היום מקום לדעה אחרת, והיא מתנוססת בגאון. שברנו את הקונספציה"[52]. להצלחתה זו של שקד תרמה בחלק מהמקרים תמיכתו של ראש לשכת עורכי הדין בתקופתה, אפי נוה, לעומת נציגים של הלשכה בוועדה בעבר שנטו לתמוך בעמדת השופטים[53].

שקד יזמה מהלך המעביר סמכויות שיפוט בעניינים מנהליים (בפרט: תוכניות בנייה, סכסוכי קרקעות, ענייני כניסה ויציאה, צווי הגבלה ופיקוח) ביהודה ושומרון מבג"ץ לבית המשפט המנהלי בירושלים. אחת התוצאות העיקריות של מהלך זה היא שבסכסוכי קרקעות ובנייה על העותרים יהיה להוכיח בעלות על הקרקע כדי שעתירתם תתקבל, בניגוד למצב שהיה בבג"ץ. בנוסף, לדברי שקד ונוסח הצעת החוק שאושרה, מהלך זה יקטין את העומס על בג"ץ שטיפל בעתירות אלה. ב-17 ביולי 2018 השלימה שקד, ביחד עם שר הביטחון אביגדור ליברמן והח"כים ניסן סלומינסקי ובצלאל סמוטריץ', את המהלך באמצעות חקיקה בכנסת[54].

הבחירות לכנסת העשרים ואחת

ב-29 בדצמבר 2018, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיעה שקד עם נפתלי בנט כי הם פורשים ממפלגת הבית היהודי כדי להקים את מפלגת הימין החדש שתכלול דתיים וחילונים, ובמסגרתה ירוצו בבחירות אלו כיושבי ראש משותפים של המפלגה[55].

במהלך מערכת הבחירות הציגה שקד תוכנית לשינויים במערכת המשפט, שעיקרה החרגת שופטי בית המשפט העליון מהוועדה למינוי שופטים ומינוים בהמלצת שר המשפטים באישור הממשלה והכנסת לאחר שימוע ציבורי, העברת פסקת ההתגברות במתכונתה המלאה, מתן אפשרות לשר לייצג את עצמו בבית המשפט גם בניגוד לדעת היועץ המשפטי של משרדו והעברת חוק היועמ"שים - שלפיו ימונה היועץ המשפטי לממשלה בהמלצת שר המשפטים[56]. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה אף שזכתה ל-138,598 קולות, ושקד נותרה מחוץ לכנסת. ב־2 ביוני 2019 הודיע ראש הממשלה על פיטוריה, עם נפתלי בנט[57].

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים

ב-21 ביולי 2019 הודיעו שקד ובנט במסיבת עיתונאים שאיילת שקד תעמוד בראש מפלגת ורשימת הימין החדש לכנסת ה-22. בנאומה קראה שקד לאיחוד וריצה משותפת בין הימין החדש לאיחוד מפלגות הימין ומפלגות ימין נוספות[58]. בהמשך חבר הימין החדש לאיחוד מפלגות הימין והקים את רשימת "ימינה", עם שקד בראשה[59] הרשימה קיבלה בבחירות שבעה מנדטים[60]. מיד לאחר הבחירות התפרקה הרשימה לשתי סיעות, למרות רצונה של שקד להמשיך באיחוד[61].

עמדותיה

התחום המדיני-ביטחוני

שקד תומכת במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית והגישה את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי ברוח זו. היא מאמינה בזכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל ובזכותה של ישראל להתיישב בשטחים אלה ולבנות בהתנחלויות. היא מתנגדת למדינה פלסטינית ממערב לנהר הירדן, הן מסיבות מוסריות והן מסיבות ביטחוניות. היא תומכת בתוכנית ההרגעה של נפתלי בנט ובפרט בהחלת הריבונות הישראלית על שטחי C בהדרגה, ותחילה על מעלה אדומים וגוש עציון, כדי לבצר את ירושלים מדינית, ביטחונית ודמוגרפית[62]. היא מתנגדת לשחרור מחבלים רבים בתמורה לשחרור חטופים או במסגרת מגעים מדיניים[63].

כיו"ר ישראל שלי פעלה שקד בהסברה ישראלית נגד קמפיין הדה-לגיטימציה שמתנהל נגד ישראל בעולם על ידי הפלסטינים, תומכיהם וארגוני שמאל, לרבות ארגוני ופעילי שמאל רדיקלי בישראל. היא מגדירה את קמפיין ה-BDS כטרור וכחלק מהאנטישמיות החדשה, ופועלת נגדו בזירה ההסברתית והמשפטית[64].

חוק ומשפט

שקד מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי ול"משפטיזציה" של המערכות הציבוריות בישראל, דבר הפוגע לדבריה ביכולת הממשלה למשול ובעיקרון הפרדת הרשויות. היא סבורה שבג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה נטלו לעצמם כוח רב המפר את האיזון בין הרשויות, ושיש לבצע שינויי חקיקה כדי שהממשלה והכנסת יוכלו לממש את המטרות שלשמן נבחרו[65].

אקטיביזם שיפוטי

שקד מתנגדת לאקטיביזם שיפוטי, ובמסגרת תפקידה כיושבת ראש הועדה למינוי שופטים היא פועלת למינוים של שופטים שמרנים הנוקטים ריסון שיפוטי[66].

בעקבות פסילתו על ידי בג"ץ פעמיים של החוק נגד הסתננות שאושר בכנסת, יזמה בכנסת ה-19 הוספה של פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמטרתה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש, ברוב מוחלט של 61 חברי הכנסת ובתוקף מוגבל לארבע שנים, חוק שנפסל על ידי בג"ץ בנימוק שאינו עומד בתנאי חוק היסוד[67]. הצעת חוק פרטית זו אושרה בוועדת השרים לחקיקה, אולם לא הוגשה לכנסת בשל התנגדות חלק מסיעות הקואליציה. בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא מתווה הגז באפריל 2016 מתחה שקד ביקורת על בג"ץ ואמרה שנושא זה הוא באחריותה וסמכותה של הממשלה, ושהתערבות בג"ץ בנושא שגויה שכן אין הוא נושא באחריות למצבה המדיני והכלכלי של ישראל, ולנזק שיכול להיגרם למדינה בעקבות ביטול המתווה. היא הזכירה בהקשר זה את ציטוט "החרב והארנק" של אלכסנדר המילטון[68]. עוד כתבה בנושא התערבות בית המשפט בנושאי מדיניות ופוליטיקה:

לאותם התחומים הפוליטיים שהכרעות בהם מתקבלות בכנסת ובממשלה ושאין בהם כל הצדקה להתערבות בית המשפט העליון השופט ברק קרא "חורים שחורים". אני לעומתו קוראת להם "מרחבי משילות". כאן בדיוק באה לידי ביטוי יכולתה של הממשלה למשול ושל הכנסת לחוקק חוקים בשם העם שבחר בנציגיו.

איילת שקד, מסילות אל המשילות, "השילוח"[69]

לאחר שבג"ץ נמנע מלדחות על הסף עתירות שהוגשו נגד חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, אמרה שקד כי ביקורת שיפוטית על חוק יסוד היא רעידת אדמה, משפטית ופוליטית, וכי "עמעום דמותו של העם בפסקי הדין של בית המשפט העליון הוא סופו של תהליך ארוך, תהליך העובר בעשורים האחרונים על מדינת ישראל ומשנה את משטרה ללא הכר"[70].

היועץ המשפטי לממשלה

שקד סבורה שהיועץ המשפטי לממשלה נטל לעצמו סמכויות לא לו, כולל סמכות להטיל וטו בפועל על נושאי מדיניות שבאחריות הממשלה, והפך למעשה מגורם משפטי שאמור לייעץ ולסייע לממשלה לממש את מדיניותה לגורם שהתייצב מעל הממשלה הנבחרת ופוסל את החלטותיה ואת פעולותיה כראות עיניו[71]. כמו כן הביעה את דעתה כי עדיף לוותר על ההליך של ועדת איתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, ולהפקיד את המינוי בידי שר המשפטים והממשלה, בכפוף לבחינת הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, כמקובל ביחס לתפקידים בכירים אחרים[72].

עודף חקיקה

במאמר שפרסמה בכתב-העת "השילוח" פרשה שקד את חזונה ותפישת עולמה בכל הנוגע ליחסי שלטון, חוק ומשילות. היא כתבה שהכנסת לוקה בעודף חקיקה, הפוגעת בחירותו של האזרח. היא ביקרה בחריפות את עודף החקיקה הכלכלית והרגולציה הממשלתית (אסדרה) בשוק וכתבה שהוא פוגע בכלכלה ובעיקר בעסקים קטנים, המתקשים לעמוד בעול הרגולציה.

החקיקה בישראל הגיעה לרמה מסוכנת. החופש של האזרח בישראל נפגע עמוקות מהתחרות הזו שבין חברי הכנסת; מההתערבות המוגזמת בחייו. את התחרות הבריאה בין העסקים במשק החלפנו בתחרות מזיקה בין חברי הכנסת.

איילת שקד, מסילות אל המשילות, "השילוח"[69]

שקד הוסיפה שהיא רואה כחלק חשוב מתפקידה כיושבת ראש ועדת השרים לענייני חקיקה את פסילתן, בוועדה זו, של אלפי הצעות חוק מזיקות שמגישים חברי הכנסת[69].

המשפט ביהודה ושומרון

שקד חותרת להשוואת החקיקה החלה ביהודה ושומרון לזו החלה בתחומי הקו הירוק. היא הנחתה את משרדי הממשלה להתייחס לתושבי יהודה ושומרון בכל הצעת חוק ממשלתית שהם מעלים, ואמרה שלא תעלה לדיון בוועדת השרים הצעת חוק ממשלתית ללא התייחסות כזאת[73]. כמו כן, היא העבירה סמכויות שיפוט מנהליות ביו"ש מבג"ץ לבית המשפט המנהלי בירושלים[54].

כלכלה וחברה

שקד סבורה שיש לשלב את החרדים בחיים הציבוריים, כולל בצה"ל, בשירות לאומי ובמשק (שוק העבודה), אך יש לעשות זאת, ככל הניתן, בהידברות ובהסכמה[25]. היא הובילה את הוועדה לשוויון בנטל והתנגדה להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו, סנקציות שהוטלו בחוק לפי דרישת מפלגת "יש עתיד".

שקד מגדירה את עמדותיה הכלכליות כתמיכה בשוק חופשי וליברליזם כלכלי עם רגישות חברתית. בראיון ב-2015 אמרה שרגישות זו מתבטאת בין היתר בכך שהיא תומכת בהעלאת שכר המינימום, החלת תנאים סוציאליים גם על עובדי קבלן כמו שנעשה באותה תקופה בתחום הניקיון והאבטחה, הטלת חובת העסקת בעלי מוגבלויות על תאגידים וחברות גדולות ועוד. עוד אמרה שהיא תומכת בפירוק מונופולים וצמצום רגולציה, משום שאלה מקשים על יזמים וחברות שלא לצורך ובכך גורמים לעלייה במחירים[69][74]. היא הדגימה זאת בחוק שיזמה, המחייב רגולטורים (משרד הבריאות, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה) להורות על שינוי אריזות של מוצרים לכל היותר רק פעם בשנתיים, משום שעלויות מעין אלה מוטלות בסופו של דבר על הצרכן[75].

המסתננים מאפריקה

שקד רואה בתופעת ההסתננות מאפריקה לישראל איום דמוגרפי על מדינת ישראל, וכן פגיעה קשה באוכלוסיות ישראליות בשכונות העוני, בעיקר בשכונות דרום תל אביב, אשר סובלות מפשיעה מוגברת וחוסר ביטחון ברחובות עקב ריבוי המסתננים שם. היא תומכת בחקיקה נגד הסתננות ובפינוי המסתננים משכונות דרום תל אביב ובסופו של דבר הרחקתם מישראל[76]. במרץ 2014 הקימה לשכה לפניות הציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב במטרה מוצהרת לסייע לתושבי דרום תל אביב להתמודד עם בעיית המסתננים[77].

פרסים ואותות

קישורים חיצוניים

אתרים רשמיים

כתבות מהעיתונות

סרטונים איילת שקד - וידאו מערוץ 2 בפעילויות שונות

ראיונות

ממאמריה

מנאומיה

הערות שוליים

  1. ^ רונית ורדי, "המסע של נפתלי בנט לצמרת", מגזין ליברל, גיליון 3, עמ' 36, יולי 2014
  2. ^ שי שטרן פגש את איילת שקד וחזר קצת מאוהב, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בדצמבר 2012‏
  3. ^ העסקה הגדולה של איילת שקד: רכשה וילה בת"א בכ-6.5 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2015
  4. ^ איילת שני, שיחה עם מתנחלת תל אביבית, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
  5. ^ 5.0 5.1 עפרה לקס, עניין אישי - איילת שקד, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2015
  6. ^ שרה ליבוביץ-דר, מאחורי הקלעים של הקרב בין איילת שקד ומרים נאור, באתר מגזין ליברל, 8 באוגוסט 2017
  7. ^ מורן אזולאי וטובה צימוקי, נחשף בעלה הטייס של איילת שקד, באתר ynet, 05.08.18
  8. ^ בכמה מכרה איילת שקד את ביתה בשכונת בבלי בת"א – ומה היא סיכמה עם מבקר המדינה?, באתר TheMarker‏, 17 בינואר 2016
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 איילה צורף, החיילים הדיגיטליים של הימין, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2011
  10. ^ אהוד בן עזר, חדשות בן עזר, גיליון מס' 406, 1 בינואר 2009
  11. ^ סרטונים הערב ב"המקור": מי אתה באשר אל מסרי?, באתר של "רשת 13", 2 בפברואר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
  12. ^ סערת אריאל: דביר בנדק התנצל, הימין התקפל, באתר ‏mako‏‏, ‏14 בנובמבר 2010‏
  13. ^ עמיחי אתאלי, חולקים כבוד לחללי צה"ל ניצולי השואה, באתר nrg‏, 8 במאי 2011
  14. ^ סרטונים ישראל שלי ולא של השמאל: תנועה חדשה נגד דעותיהם של מגישי גל"צ, באתר של "רשת 13", 23 ביוני 2011 (במקור, מאתר "nana10"); מתוך התוכנית "לונדון את קירשנבאום"
  15. ^ במקום חיילים מול אזרחים, יעמדו יהודים מול ערבים - "זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה, בה נדרשת מעורבות ושותפות פעילה של הציבור הישראלי במערכה מדינית, כשהפעם הקרב הוא הסברתי-תעמולתי. לא נעמוד מהצד ונביט בפלסטינים כשהם עושים שימוש מעוות בתקשורת העולמית ככלי ניגוח בחוסנה של ישראל. נצעד ונגן יחד על ישראל ועל חיילינו."
  16. ^ איילת שקד, ‏בקרוב: מאה אלף מסתננים בישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏16 בנובמבר 2011‏; הזמנה להפגנה נגד שטף המסתננים באתר "ישראל שלי"
  17. ^ איילת שקד וסתיו שפיר בעימות בערוץ הכנסת, סרטון ביוטיוב, דקה 1:40
  18. ^ פנחס וולף‏, איילת שקד נבחרה למוסדות הליכוד רק לפני שנה, באתר וואלה! NEWS‏, 3 בינואר 2013
  19. ^ זאב קם, מדוע באמת פרשו בנט ואיילת שקד מהליכוד?, באתר nrg‏, 20 בינואר 2013
  20. ^ איתמר פליישמן, לראשונה: חילונית תתמודד לרשימת הבית היהודי, באתר ynet, 10 ביוני 2012
  21. ^ שלמה פיוטרקובסקיבנט: מתמודד על ראשות המפד"ל, באתר ערוץ 7
  22. ^ Jewish Home Knesset Chair to Kerry: You are a Hypocrite, אתר JewishPress, ‏15 באוגוסט 2013
  23. ^ חוק משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014
  24. ^ דנה ויס, ‏טירונית בקרב: השבוע הגורלי של ח"כ איילת שקד, באתר ‏mako‏‏, ‏22 בפברואר 2014‏
  25. ^ 25.0 25.1 חן קוטס-בר, "מי שחושב שכולם יתגייסו לא חי בכדור הארץ", באתר nrg‏, 6 במרץ 2014 (ראיון עם איילת שקד).
    סרטונים ביוטיוב: ח"כ איילת שקד: החוק יאפשר את המשך קיום עולם התורה במלוא עוזו וגיוס אלו שאינם לומדים, 11 במרץ 2014
  26. ^ הכנסת אישרה את חוק הגיוס ברוב של 67 בעד, מול מתנגד אחד, נענע10, 12 במרץ 2014
  27. ^ מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014
  28. ^ אושר סופית: תוחמר הענישה על כניסה אסורה לשטח חקלאי, אתר הכנסת, 18 במרץ 2014
  29. ^ אושר סופית: רוצחים בנסיבות חריגות בחומרתן לא ישוחררו בעסקאות לפני שריצו לפחות 40 שנה מעונשם, אתר הכנסת, 3 בנובמבר 2014
  30. ^ זאב קם, אושר בכנסת חוק המחבלים שימנע שחרור רוצחים, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2014
  31. ^ Emblem of Israel.svg חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  32. ^ חדשות nana10, עבר בוועדת השרים: המדינה תסייע לנפגעי עבירות מין להרחיק את הפוגע מהעבודה, באתר של "רשת 13", 21 ביוני 2015 (במקור, מאתר "nana10"),
    אושר סופית: סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, בנוגע לחזרת הפוגע לסביבת הנפגע, אתר הכנסת, 29 ביולי 2015
  33. ^ חן מענית, ‏"חייב שאין לו כסף - מה יעזור שניכנס בו ונתלה אותו?", באתר גלובס, 12 במרץ 2016
  34. ^ אלה לוי-וינריב, ‏איילת שקד מציגה: רפורמת השיקום לפושטי רגל וחברות בקריסה, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2015
  35. ^ חוק שקיפות העמותות באתר הכנסת, 11 ביולי 2016
  36. ^ עודד ירון, לפעמים נאצי זו רק עוד שכבה בפוטושופ, באתר הארץ, 11 במאי 2015
  37. ^ זאב קם, בשל איומים: אבטחה הוצמדה לאיילת שקד, באתר nrg‏, 11 במאי 2015,
    עמרי נחמיאס‏, אבטחה הוצמדה לאיילת שקד בעקבות איומים על חייה, באתר וואלה! NEWS‏, 11 במאי 2015
  38. ^ יעל פרידסון, בתום ארבעה חודשים: תמה שביתת הפרקליטים, באתר nrg‏, 1 ביוני 2015
  39. ^ אריאל כהנא, עוברים להתקפה: ישראל תתבע פעילי חרם ברחבי העולם, באתר nrg‏, 17 ביוני 2015
  40. ^ הדס ברוה, איילת שקד הופכת את העמותות לאויבות המדינה, באתר nrg‏, 31 במרץ 2015
  41. ^ שקד על עמותות השמאל: "פועלים מתוך שנאה עצמית", באתר גלי צה"ל, 24 ביוני 2015
  42. ^ מורן אזולאי, אושרה החמרת עונש למיידי אבנים: "מחבלים", באתר ynet, 20 ביולי 2015
  43. ^ ​נצ"מ שמעון נחמני בדיון שנערך בוועדת חוקה בנושא ענישת מיידי אבנים : בשנת 2013 נרשמו 7,886 אירועי זריקת אבנים, לעומת 18,726 בשנת 2014 השנה נעצרו 634 חשודים עד תום ההליכים, אתר הכנסת, 15 ביולי 2015
  44. ^ חזקי עזרא, אושר סופית: תוחמר הענישה על מיידי אבנים, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2015
  45. ^ משרד המשפטים, הצעת חוק המאבק בטרור עברה בקריאה ראשונה, באתר משרד המשפטים, 5 באוגוסט 2011
  46. ^ מורן אזולאי, "חוק הטרור" אושר: מאסר עולם למחבל - 30 שנה בכלא, באתר ynet, 15 ביוני 2016,
    גדעון אלון, ‏השב"כ על חוק הטרור: "זהו חוק הטרור המתקדם בעולם", באתר ישראל היום, 15 ביוני 2016 20:01
  47. ^ גלי גינת וטל שלו‏, אושר חוק נציבות הביקורת על הפרקליטות: "אין איש מעל החוק", באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוגוסט 2016
  48. ^ עמית סגל וגיא פלג, ‏ניצחון לשקד: אלה 4 שופטי העליון, באתר ‏mako‏‏, ‏22 בפברואר 2017‏
  49. ^ עוזי ברוך, בנט לערוץ 7: שקד עשתה היסטוריה, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2017,
    עמית סגל, על ארבע: הניצחון של שקד על ביהמ"ש העליון, באתר nrg‏, 24 בפברואר 2017
  50. ^ קלמן ליבסקינד, ‏סוף הסיפור: אחרי 64 שנה, איילת שקד שינתה את כללי המשחק בנגב, באתר מעריב השבוע, 3 ביוני 2017
  51. ^ שר אינו עציץ פוסט של איילת שקד בפייסבוק
  52. ^ רויטל חובלשקד בטקס השבעת שופטים: "שברתי את הקונספציה של מערכת המשפט", באתר הארץ, 8 בינואר 2019
  53. ^ מתן ברניר, ‏ציר איילת שקד-אפי נוה: הברית שטרפה את הקלפים ושינתה את מאזן הכוחות, באתר גלובס, 17 בינואר 2019
  54. ^ 54.0 54.1 אושר סופית: העברת סמכויות הנוגעות לאיו"ש מבג"ץ לבימ"ש מינהלי, באתר הכנסת, 17 ביולי 2018,
    משה ויסטוך, ‏"חגיגות השמאל קיצוני הסתיימה": סמכויות שיפוט ביו"ש הוצאו מידי בג"ץ, באתר כיפה, 17 ביולי, 2018.
  55. ^ מורן אזולאי, בנט ושקד הכריזו על מפלגת "הימין החדש": "איבדנו את היכולת שלנו להשפיע", באתר ynet, 29 בדצמבר 2018; יובל קרני, מורן אזולאי, ‏"יש בינינו אינספור מחלוקות. גם לנו יש אגו. אבל לשותפות הזו אין תאריך תפוגה", באתר "ידיעות אחרונות", 7 במרץ 2019
  56. ^ יקי אדמקר‏, ביטול הוועדה למינוי שופטים, הגבלת היועמ"ש: תכנית שקד למערכת המשפט, באתר וואלה! NEWS‏, 18 במרץ 2019
    שקד הציגה את ה"מהפכה המשפטית" באתר Mako, החדשות, 18 במרץ 2019
  57. ^ יובל קרני ואיתמר אייכנר, נתניהו פיטר את נפתלי בנט ואיילת שקד, באתר ynet, 2 ביוני 2019; טובה צימוקי ויעל פרידסון, איילת שקד נפרדה ממשרד המשפטים: "עוד אחזור לכאן", באתר ynet, 4 ביוני 2019.
  58. ^ מורן אזולאי, שקד תעמוד בראש הימין החדש: "למדנו מהטעויות", באתר ynet, 21 ביולי 2019.
  59. ^ אמיר אלון, מורן אזולאי, יובל קרני ועמיחי אתאלי, הפנים והרשימות: אלו המועמדים לכנסת ה-22, באתר ynet, 2 באוגוסט 2019; עופר חדד, ‏איילת שקד: "רואה עצמי ראש ממשלה", באתר ‏mako‏‏, ‏29 ביוני 2019‏ יובל קרני, מורן אזולאי, ‏"כשבעלי אופיר ואני ראינו בטלוויזיה את פיזור הכנסת הוא אמר: 'אוי, לא, אני לא מאמין שזה קורה לי'. כבר היו לנו תוכניות לחיים טובים ונינוחים לכמה שנים", באתר "ידיעות אחרונות", 24 ביולי 2019
  60. ^ טל שניידר, ועדת הבחירות פרסמה את התוצאות הסופיות של הבחירות, גלובס, ‏2019-09-20 (בעברית)
  61. ^ צעד ימינה, שניים אחורה, ynet, ‏2019-09-20 (בעברית)
  62. ^ עדו בן פורת, שקד מציגה: "תכנית איתנות לאומית", באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2017.
  63. ^ עמרי נחמיאס‏, אושר "חוק המחבלים": "הם צריכים למות בכלא, וכך יהיה", באתר וואלה! NEWS‏, 04 בנובמבר 2014
  64. ^ טל שלו‏, איילת שקד: "תנועת ה-BDS היא ארגון טרור שעלינו לסכל", באתר וואלה! NEWS‏, 18 בספטמבר 2016,
    אלירן אהרון, איילת שקד בכנס ערוץ 7: מלחמה ב-BDS, באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2016
  65. ^ אביאל מגנזי, השרה שקד: נראה כי המשילות עברה לבתי המשפט, אנשים כמוני נתפשים כבני חושך, באתר ynet, 18 במאי 2015
  66. ^ עדו בן פורת,שקד: מעדיפה שופטים שמרנים ומרוסנים, באתר ערוץ 7, י"א בכסלו תשע"ח 29/11/17
  67. ^ יהונתן ליסהשרים אישרו את חוק עוקף בג"ץ של ח"כ שקד, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014
  68. ^ סרטונים חזקי עזרא, שקד הודפת את הביקורת, באתר ערוץ 7, 4 באפריל 2016 - נאומה של שקד בכנס עורכי הדין 2016
  69. ^ 69.0 69.1 69.2 69.3 איילת שקד, ‏מסילות אל המשילות, השילוח 1, אוקטובר 2016
  70. ^ אביעד גליקמן, שקד על האפשרות כי חוק הלאום ייפסל בבג"ץ: "רעידת אדמה משטרית", באתר החדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 5 בספטמבר 2018
  71. ^ אביעד גליקמן, שקד: "היועץ המשפטי מעולם לא הוסמך להחליף את הממשלה", באתר של "רשת 13", 7 באוקטובר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
    כנס קהלת: שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד על בעיית סמכויות היועמ"ש, ערוץ היוטיוב של פורום קהלת, 8 באוקטובר 2015
  72. ^ ראיון עם שרת המשפטים על תפקיד הייעוץ המשפטי בהליכי חקיקה וגבולותיו, באתר פורום קהלת, 30.10.2016
  73. ^ חור אוריאל ניזרי, ‏החלת הדין הישראלי ביו"ש – השרה שקד: כל חוק יעבור התייחסות לתושבי יו"ש, באתר "תקדין", 6 ביוני 2017.
  74. ^ סרטונים כנס מדדים 2017 - איילת שקד, בערוץ היוטיוב של כלכליסט, מרץ 2017
  75. ^ "שקד על נתניהו: מע"מ אפס על מוצרי יסוד – כלכלת בחירות", אתר מידה, 8 בינואר 2015
  76. ^ איילת שקד, ‏הם לא פליטים, הם מסתננים, באתר ‏mako‏‏, ‏13 בדצמבר 2011‏.
  77. ^ חברת הכנסת שקד חנכה לשכה חדשה לפניות הציבור בדרום תל אביב, האתר הרשמי של איילת שקד, 13 במרץ 2014
  78. ^ אבי סגל, ‏חיילי הפייסבוק נגד פוסט ציונות, באתר בשבע - ערוץ 7, 29/09/2011 (במהדורה המודפסת פורסם בעמוד 12 של מגזין "אתנחתא")
  79. ^ מירב ארד, איילת שקד - זוכת פרס ביקורת התקשורת 2012, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 25 בינואר 2012
  80. ^ כבוד לבית היהודי: איילת שקד - הח"כית המצטיינת במושב האחרון, באתר כיפה, 29 באוגוסט 2013
  81. ^ דירוג השרים והח"כים: בנט ושקד בשלישייה הפותחת, כיפה (אתר אינטרנט), 27 במרץ 2014
  82. ^ "מעריב סופהשבוע", 22 במאי 2015
  83. ^ "מעריב השבוע", 19 באוגוסט 2015
  84. ^ אשת השנה של "ליידי גלובס": שרת המשפטים איילת שקד, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2015.
  85. ^ 50 הנשים המשפיעות ביותר בישראל ל-2016, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2016 והדירוג עצמו
  86. ^ כתבי מעריב, ‏פרויקט מיוחד: 100 האנשים המשפיעים בישראל, מקומות 1–10, באתר מעריב השבוע, 30 בדצמבר 2016.
  87. ^ הרשימה באתר פורבס,
    תקציר הרשימה על איילת שקד, פורבס, יולי 2017
  88. ^ ידיעה באתר פורבס ישראל ושער המגזין בפייסבוק, יולי 2018.
איחוד מפלגות הימין

איחוד מפלגות הימין הייתה רשימה ישראלית שהורכבה ממפלגות הבית היהודי, האיחוד הלאומי - תקומה ועוצמה יהודית, התמודדה בבחירות לכנסת העשרים ואחת וקיבלה חמישה מנדטים.

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים התפרקה הרשימה והמפלגות המרכיבות אותה (למעט עוצמה יהודית) הרכיבו, לצד הימין החדש, את רשימת "ימינה" בראשות איילת שקד.

אמיר אוחנה

אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' ה'תשל"ו) הוא שר המשפטים, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם הליכוד. כיהן כיושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק הלאום ויו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון. עורך דין במקצועו. אוחנה הוא השר ההומוסקסואל המוצהר היחיד בתולדות מדינת ישראל.

גדעון ספיר (משפטן)

גדעון (גידי) ספיר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מרצה על משפט חוקתי וכתב בתחום זה ספרים ומאמרים רבים, בהם "המהפכה החוקתית - עבר הווה ועתיד (תש"ע)". מחקריו מתמקדים בתאוריה חוקתית וביחסי דת ומדינה.

ספיר למד בישיבת הר עציון, בצה"ל שירת כקצין בחיל הרגלים. לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן, והתמחה אצל דליה דורנר. סיים תואר שני ושלישי במשפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן והוא מוסמך לרבנות.

באוניברסיטת בר-אילן ייסד את הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות ואת הקליניקה לזכויות קשישים. במקביל משמש ספיר עמית בכיר בפורום קהלת.

נמנה עם המתנגדים הבולטים להמהפכה החוקתית.

שמו נכלל פעמיים ברשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון, בסבבי המינויים ב-2017 וב-2018. נודע כמועמד דומיננטי של שרת המשפטים איילת שקד.

נשוי ואב לחמישה ילדים. מתגורר ביישוב אלון שבות שבגוש עציון.

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים נערכו ב-17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט. הבחירות הוקדמו מאחר שהכנסת העשרים ואחת העבירה חוק על התפזרותה כחודש לאחר שהתכנסה, בשל כישלונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב את ממשלת ישראל השלושים וחמש. תוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת העשרים ושתיים. בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת נרשמו להתמודדות בבחירות 32 רשימות מטעם 44 מפלגות, אך בהמשך נותרו 29 רשימות בלבד.

הבית היהודי

הבית היהודי היא מפלגה וסיעה ציונית בכנסת ישראל המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני. הבית היהודי היא המשכה של המפד"ל, מפלגה ציונית דתית-לאומית יהודית ישראלית.

מפלגת הבית היהודי הוקמה בשלהי הכנסת ה-17 כהמשך לסיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל במטרה לאחד את המפלגות שהיו בסיעה זו (מולדת, תקומה, אח"י ומפד"ל) למפלגת ימין דתית-מסורתית אחת ובראשה עמד הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. הניסיון נכשל עוד לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה, שבהן ייצגה רשימת הבית היהודי את המפד"ל בלבד תחת הכינוי "הבית היהודי - מפד"ל החדשה". לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הצטרפה מפלגת תקומה מחדש לבית היהודי (בשמה החדש, "האיחוד הלאומי-תקומה"), שוב במטרה להתאחד בהמשך למפלגה אחת, הפעם בראשות נפתלי בנט יו"ר המפד"ל החדשה. בבחירות לכנסת ה-19 זכתה המפלגה ב-12 מנדטים. בבחירות לכנסת ה-20 נחלשה הרשימה וכוחה הגיע ל-8 מושבים, אך היא קיבלה את משרד החינוך, משרד המשפטים ומשרד החקלאות.

ב-29 בדצמבר 2018 הודיעו בנט והשרה איילת שקד כי הם פורשים עם חברת הכנסת שולי מועלם כדי להקים מפלגה בשם הימין החדש. במקומו של בנט נבחר הרבצ"ר והטייס לשעבר הרב רפי פרץ, בידי ועדה ציבורית. בבחירות לכנסת העשרים ואחת התמודדה מפלגת הבית היהודי במסגרת רשימת איחוד מפלגות הימין שכללה גם את האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית. הרשימה קיבלה חמישה מנדטים, בהם שלושה ממפלגת הבית היהודי, בעוד הימין החדש לא עברה את אחוז החסימה.

הבית היהודי – האיחוד הלאומי

הבית היהודי – האיחוד הלאומי היא סיעה ימנית ישראלית המכהנת בכנסת העשרים ושתיים ומורכבת משתי מפלגות – הבית היהודי והאיחוד הלאומי – אשר התמודדו יחדיו ברשימת ימינה, בראשות איילת שקד, בבחירות לכנסת העשרים ושתיים. הרשימה קיבלה 7 מנדטים ושבוע לאחר כינון הכנסת ה-22 התפצלה הסיעה לשתי סיעות: הימין החדש ו"הבית היהודי – האיחוד הלאומי". בראשות הבית היהודי - האיחוד הלאומי, עומדים הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ'.

הוועדה לבחירת שופטים

הוועדה לבחירת שופטים היא הגוף הבוחר את השופטים בבתי המשפט בישראל; לאחר בחירתם, מתמנים השופטים לכהונה על ידי נשיא המדינה; הוועדה הוקמה ב-1953, בעקבות חקיקת חוק השופטים; כללי הרכב הוועדה נועדו להפחית השפעת לחצים פוליטיים על בחירת השופטים, אך הם מושא פולמוסי-ציבורי מתמשך.

הימין החדש

היָמין הֶחדש (בשמה המלא "הימין החדש בראשות שקד ובנט") היא מפלגת ימין ציונית ליברלית ישראלית שהתמודדה בבחירות לכנסת העשרים ואחת ולא עברה את אחוז החסימה והתמודדה בבחירות לכנסת העשרים ושתיים ברשימת "ימינה". המפלגה הוכרזה ב-29 בדצמבר 2018 על ידי נפתלי בנט ואיילת שקד העומדים בראשה, שהתפלגו ממפלגת הבית היהודי. מייסדיה אמרו עם הקמתה כי תתקיים בה שותפות בין חילונים לדתיים. בנט הצהיר: "המפלגה תהיה ימנית, בעד ארץ ישראל, נגד מדינה פלסטינית ושחרור מחבלים, בעד המסורת היהודית".

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושתיים היא הכנסת המכהנת לאחר הבחירות שהתקיימו ביום 17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט. הכנסת הושבעה ב-3 באוקטובר 2019, ד' בתשרי ה'תש"ף.

הכנסת התשע עשרה

הכנסת התשע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-22 בינואר 2013, הושבעה ב-5 בפברואר באותה שנה. ב-8 בדצמבר 2014 החליטה הכנסת על התפזרותה ועל בחירות לכנסת העשרים שהתקיימו ב-17 במרץ 2015. בסך הכל כיהנה הכנסת התשע עשרה שנתיים, חודש ו-26 ימים.

השילוח (כתב עת ישראלי)

השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה. כתב העת ראה אור לראשונה באוקטובר 2016 והוא יוצא 5 פעמים בשנה.

כל גיליון, בן כ-200 עמ', כולל מאמרי עומק רחבי יריעה העוסקים בסוגיות של הגות ומדיניות, לצד מאמרי ביקורת ורשימות אקטואליות קצרות. בין הנושאים המטופלים בגיליונות הראשונים: מזרח תיכון ואסטרטגיה, כלכלה ומבנה המשק, זהות לאומית וסוגיות ממשל, ושאלות של משפחה, חינוך וחברה - לצד מאמרים בהגות יהודית וציונית. 'השילוח' שואף לקיים דיון מעמיק הפונה לקהל רחב, בשאלות של מדיניות ציבורית.

ההשראה לשמו של כתב העת באה מ"השילוח", ירחון עברי מסוף המאה ה-19 שנוסד באודסה על ידי אחד העם. "השילוח" יוצא חמש פעמים בשנה ומכיל מאמרים עיוניים רחבי יריעה, מאמרי ביקורת ורשימות אקטואליות קצרות. כתב העת כולל בכל גיליון מאמר או שניים מתורגמים, ומאמר או קטע עברי ישן תחת הכותרת "קלאסיקה עברית". כתב העת עוסק בענייני אסטרטגיה, כלכלה ומבנה המשק, זהות לאומית וסוגיות ממשל, מבנה המשפחה והזהות המינית, וכן הגות יהודית וציונית. השילוח יוצא לאור בדפוס אחת לחודשיים, ומאמריו מופיעים גם באתר האינטרנט שלו.

הגיליון הראשון זכה לחשיפה גדולה בזכות מאמרה של שרת המשפטים איילת שקד, שבו היא פרשה את השקפת עולמה על אודות מקומה של הרשות השופטת בדמוקרטיה, שוק חופשי ויחסי דת ומדינה. הגיליון השלישי, שכלל מאמרי ביקורת על חזון ארבעת השבטים של הנשיא ראובן ריבלין ומאמר המערער על היחס המועדף שלה זוכה החקלאות בישראל, עורר גם הוא פולמוסים. גיליון 4 הוקדש כולו לציון חמישים שנה לשחרור ירושלים ואירח את ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. בגיליון החמישי פורסם מאמר מאת יאיר לפיד על מהותו של המרכז הפוליטי בישראל. בגיליון השישי השתתף חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בגיליון 11 פרסם גיל ברינגר, יועצה של שרת המשפטים איילת שקד, ביקורת על עודף הסמכויות של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, לקראת דיונים בהצעת חוק שהוגשה בנושא מינויים של היועצים המשפטיים.הקו הכללי של השילוח הוא שמרנות ליברלית. מטרתו ליצור דיון חברתי על אודות ההתנהלות הפוליטית בארץ ולהשפיע על המדיניות בנושאים אקטואליים.

מו"ל כתב העת הוא עמיעד כהן; העורך הראשי הוא יואב שורק, עורך משנה צור ארליך.

ז' באייר

ז' באייר הוא היום השביעי בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש השני

למניין החודשים מניסן. ז' באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

ימינה

ימינה הייתה רשימת ימין ישראלית המורכבת משלוש מפלגות – הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי בראשות איילת שקד. הרשימה התמודדה בבחירות לכנסת העשרים ושתיים וקיבלה 7 מנדטים. לאחר הבחירות התפצלה לשתי סיעות - הבית היהודי – האיחוד הלאומי והימין החדש.

יריב לוין

יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969, ז' בתמוז ה'תשכ"ט), הוא שר התיירות וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר שימש יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, ולזמן קצר גם היה השר לביטחון הפנים. עורך דין במקצועו.

ישראל שלי

ישראל שֶלִי היא עמותה ישראלית, המגדירה עצמה כתנועה לעשייה ציונית המשתייכת למחנה הלאומי. התנועה מקיימת הפגנות, פעולות מחאה, פועלת להפצת תכנים פרו-ישראליים ומגיבה על התבטאויות נגד מדינת ישראל ונגד חלקים בחברה הישראלית. התנועה הוקמה בתחילת שנת 2010 על ידי איילת שקד ונפתלי בנט. מאז 2012 עומדת בראשה שרה העצני-כהן. בספטמבר 2014 נרשמה כעמותה תחת השם "קרן ידידי ישראל שלי (ע"ר)". היא פועלת ממשרדי מועצת יש"ע בירושלים.

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית. המפד"ל ייצגה את הציונות הדתית והציבור הדתי-לאומי. היא חרתה על דגלה את הציונות, יהדות, תורה, אהבת ישראל ובעשורים האחרונים גם את ארץ ישראל השלמה. היא שויכה לצד הימני של הקשת הפוליטית. עד המהפך ב-1977 ועליית הליכוד לשלטון הייתה המפד"ל מקורבת יותר לצד השמאלי של המפה, והצטרפה לרוב הממשלות בראשות מפא"י והמערך. המפד"ל הוקמה ב-1956 כאיחוד של מפלגות "המזרחי" ו"הפועל המזרחי" ובשנת 2008 התמזגה למפלגת הבית היהודי, מפלגה שהייתה אמורה לאגד מספר מפלגות ימין, אך האיחוד נכשל ועם פרישת שאר מרכיביה הפכו מוסדות המפד"ל למוסדות הבית היהודי, גוף שלא נרשם ברשם המפלגות. ב-2012 הצטרפה מחדש האיחוד הלאומי - תקומה לבית היהודי והמפד"ל הפכה למרכיב העיקרי ברשימה. בבחירות לכנסת ה-21 הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית רצו ברשימה משותפת שנקראה איחוד מפלגות הימין, כך שלמעשה כיום המפד"ל בלבד נקראת הבית היהודי.

מרים נאור

מרים נאור (נולדה ב-26 באוקטובר 1947) היא נשיאת בית המשפט העליון בדימוס. כיהנה בתפקיד זה מינואר 2015 עד אוקטובר 2017 והייתה שופטת בית המשפט העליון משנת 2003. הייתה יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית מדצמבר 2011 עד יוני 2012.

עופר כסיף

עופר כסיף (נולד ב-25 בדצמבר 1964) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת חד"ש בסיעת הרשימה המשותפת, דוקטור לפילוסופיה פוליטית, מרצה ופעיל שמאל רדיקלי.

שרי המשפטים בממשלת ישראל
פנחס רוזןדב יוסףחיים כהןיעקב שמשון שפיראחיים יוסף צדוקמנחם בגיןשמואל תמירמשה נסיםיצחק מודעיאברהם שרירדן מרידורדוד ליבאייעקב נאמןבנימין נתניהוצחי הנגבייוסי בייליןמאיר שטריתיוסף לפידציפי לבניחיים רמוןדניאל פרידמן • איילת שקד • אמיר אוחנה סמל מדינת ישראל
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושתיים
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת מעבר)
כחול לבן (33) גנץלפידיעלוןאשכנזיניסנקורןמאיר כהןחיימוביץ'שלחהנדלברביבאיביטוןטרופרגרמןהאוזרפרקש-הכהןאלהררמירב כהןרזבוזובזמירשישטרןלויינקלביץ'תמנו-שטהמריחבן ברקשוסטרסגלוביץ'שפעטופורובסקיפרומןגינזבורגיברקן
הליכוד (32) נתניהואדלשטייןישראל כ"ץארדןכחלוןסעררגבלויןגלנטברקתגמליאלדיכטראלקיןחיים כץאלי כהןהנגביאקוניסשטייניץחוטובליאמסלםאוחנהאופיר כץעטייהקישביטןברקקרעיזוהרשאשא-ביטוןהשכלשירשטרית
הרשימה המשותפת (13) עודהשחאדהטיביעבאסתומא סלימאןטאהאכסיףיזבקסעדיג'באריןאלחרומיעסאקלהאבו שחאדה
ש"ס (9) דרעייצחק כהןנהרימרגיבן צורמלכיאליארבלאזולאיאבוטבול
ישראל ביתנו (8) ליברמןפוררסובהאבידרמלינובסקיעמארקושניראיפראימוב
יהדות התורה (7) ליצמןגפניפרושמקלבטסלראשראייכלר
העבודה-גשר (6) עמיר פרץלוי-אבקסיסשמולימיכאליבר-לבסויד
המחנה הדמוקרטי (5) הורוביץשפירגולןזנדברגגילאון
הבית היהודי – האיחוד הלאומי (4) רפי פרץסמוטריץ'יוגבסופר
הימין החדש (3) שקד • בנטכהנא

הערות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.