איור

איור (בלועזית: אילוּסטרציה) הוא המחשה לא מילולית למושג, רעיון או טקסט. איור יכול להתבצע במדיות שונות ובאמצעים שונים: מוזיקה, שירה, סיפורת, צילום, קולאז', רישום, מגזרת נייר ובכל דרך שבה בוחר המאייר[דרוש מקור]. בניגוד לציור המשויך לשדה האמנות, איור תמיד מחויב לשרת את הטקסט עליו הוא 'נשען'. על כן, האיור חייב להיות תקשורתי ובעל מסר שניתן לפרשו. האיור מכיל בתוכו אלמנטים יצירתיים ואמנותיים על מנת להעביר את התוכן ואת הביקורת של המאייר בצורה מקורית, אותנטית ומעניינת. במשמעות המקובלת יותר, מתייחס המונח "איור" לתוספת חזותית (ציור, רישום וכו') ליצירה טקסטואלית. עם זאת, בספרים רבים לא מופיעים כלל איורים - הספר מכיל טקסט בלבד.

Historien om de tre små fisk
איור של דגים ותווים מוזיקליים
CanAnybodyHelpMe
איור של איש בצבעי מים
Drum set
איור של מערכת תופים

איור בספרות יפה

ספרות יפה היא ספרות אמנותית. הספרות האמנותית מתחלקת לשלושה ענפים עיקריים, לפי דרך כתיבתה, שירה, פרוזה ומחזאות.

איור בספרי ילדים

Alice par John Tenniel 25
מסיבת תה מטורפת, איורו של ג'ון טניאל לספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"
If You Give a Pig a Pancake (1) illustrated by Felicia Bond and written by Laura Numeroff
איור בספרות ילדים
The Right Number of Elephants (4) illustrated by Felicia Bond and written by Jeff Sheppard
איור של פילים בספרות ילדים

איור הוא מרכיב מקובל בספרי ילדים, ולעיתים אף מרכיב דומיננטי. האיורים לספרי ילדים אחדים נחשבים לחלק בלתי נפרד מהיצירה, ומלווים אותה בכל תרגומיה, כך למשל איוריו של ג'ון טניאל לספרו של לואיס קרול "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", וכך גם לגבי "פו הדוב" מאת א.א. מילן אותו אייר ארנסט שפארד.

דוגמאות למאיירים ישראליים: נחום גוטמן (שירים ופזמונות של ביאליק; שביל קליפות התפוזים); יוסי אבולעפיה (גומות החן של זהר; אבא עושה בושות); גלעד סופר (החתול דלעת משנה את הדעת); בתיה קולטן (להתראות באנטארקטיה); נועם נדב (ארנבת ארנבת מה את חושבת).

בספרים כמו איפה אפי? משמש האיור כמקור להפעלה של הילד כאשר הוא מתבקש לאתר את דמות המטרה מתוך שלל הפרטים המופיעים בתמונות. הודות לכך ספרים מסוג זה יכולים לסייע בפיתוח תפקודים ניהוליים כמו סריקה חזותית שיטתית, תשומת לב לפרטים, שליטה במסיחים ועוד.

איור בספרי עיון

הצגה של רעיון בצורה גרפית טובה מעבירה אותו לקורא בבהירות ובקלות העולים על אלה של הצגה מילולית, ומסייעת לזכור רעיון זה, ולכן איורים נאותים תורמים רבות גם לאיכותם של ספרי עיון. האיורים בספרי עיון נחלקים לקבוצות אחדות:

  • איורים חיוניים להבנת הנקרא
  • איורים המשלימים את הכתוב אך אינם חיוניים
  • איורים המשמשים לקישוט, ומגבירים את הנאת הקוראים מהכתוב

איורים בספרי עיון נעשים בטכניקות שונות: תרשימים, תצלומים, ציורים, מסמכי מקור, גרפים ועוד.

תרשימים

תרשימים מאפשרים להציג רעיונות מופשטים בצורה חזותית, ובכך להקל על קליטת רעיונות אלה. פעמים רבות יהיה התרשים שילוב של גרפיקה ומלל. קטגוריות עיקריות של תרשימים ודוגמאות לאופן השימוש בהם:

  • מבנה ארגוני - למשל, של מוסדות. המבנה יוצג בצורת עץ היירארכי, שבו משבצת לכל יחידה ארגונית
  • אילן יוחסין
  • תרשים זרימה - משמש להצגת תהליך. רכיבי התרשים הם ריבועים שבכל אחד מהם מתואר שלב בתהליך. נקודת החלטה, שבה התהליך מתפצל לשניים, תתואר בתוך מעוין. כאשר התהליך כולל רכיבים מוחשיים, כגון מכונות או מבנים, מקובל לתת ציור של רכיבים אלה ובצדו לתאר את התהליך
  • דיאגרמת ון (Venn diagram) - משמשת להצגת אוכלוסיות שונות והיחסים ביניהן. התרשים מציג את הגודל היחסי של האוכלוסיות השונות, אך למתן ערך מדויק יש לרשום אותו במפורש בשטח המתאים
  • מפה - של העולם כולו או של אזור קטן יותר, להצגת מידע סטטיסטי אודות האזור. למשל: מפה המציגה את שיעור האנאלפביתיות בעולם
  • הצגת מושג מורכב באמצעות פירוקו למרכיביו
  • המחשת מבנה של מכונות ואופן פעולתן
  • תרשימים אנטומיים (מבנה של בעלי חיים, צמחים, רקמות ואיברים).
  • תרשימים ייחודיים בהתאם לאופיו של הספר, כגון שרטוטים של מעגלים אלקטרוניים, או שרטוטים של בעיות בגאומטריה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ספר המאיירים הגדול, בהוצאת מוזיאון ישראל ועם עובד
  • גיליון המוקדש לנושא "איור", משקפיים 11, אפריל 1991
  • אילה גורדון, איורים עבריים: הספר העברי המאויר לילדים, העידן הבינלאומי 1925-1900.

קישורים חיצוניים

אלכס רוס

נלסון אלכסנדר "אלכס" רוס (באנגלית: Nelson Alexander "Alex" Ross; נולד ב-22 בינואר 1970) הוא מאייר וכותב קומיקס אמריקאי הידוע בשל איורי העטיפות והעיצובים שלו.

נודע לראשונה לאחר שהתפרסמה יצירתו Marvels משנת 1994, שבה שיתף פעולה עם הכותב קורט בוזיאק ממארוול קומיקס. מאז, רוס עבד על פרויקט שונים עבור מארוול ו-DC קומיקס, כגון המיני סדרה Kingdom Come משנת 1996, אותה רוס אייר והיה שותף לכתיבתה. מאז, רוס עבד על עטיפות החוברות ועיצובי הדמויות בסדרה של בוזיאק, "אסטרו סיטי", וכן מגוון פרויקטים בחברת הפרסום "דיינמייט אנטרטיינמנט".

עבודתו בתחום הקולנוע כוללת עיצובי דמויות לסרטים כדוגמת "ספיידרמן" ו"ספיידרמן 2" ועיצוב עטיפת ה-DVD לסרטו של מ. נייט שאמלאן "בלתי שביר". כמו כן, הוא עיצב עטיפות שערים למגזינים של TV Guide, כרזות פרסום לפרס האוסקר ומשחקי מחשב.

הסגנון של רוס מתואר כ"סגנון שמפגיש בין הצייר נורמן רוקוול למאייר הקומיקס ג'ורג' פרז", ועבודותיו קיבלו תשבחות בשל תיאורים אנושיים ריאליסטים של דמויות קומיקס קלאסיות. סגנון העיצוב שלו, תשומת לבו לפרטים והנטייה של דמויותיו להביט אל עבר האופק זכו לסאטירה של מד מגזין. בשל הזמן הדרוש לרוס ליצור את איוריו, הוא בעיקר משמש כעלילן או מאייר עטיפות קומיקס. מגי תומפסון, העורכת הראשית של מגזין Comics Buyers Guide, העירה על הסיבה מדוע לא ממשיכים להעניק את פרסי המאייר הקבועים של המגזין, וזאת מכיוון שרוס שלט בקטגוריה זו.

אמנות חזותית

אמנות חזותית היא תחום נרחב של פעילויות אמנותיות, הכולל בתוכו ענפי אמנות רבים העוסקים בעיצוב ובמראה, ושתוצרתם נקלטת בעיקר על ידי חוש הראייה. באמנות החזותית נכללות גם פעילויות אחרות מתחום האמנות הפלסטית, שתוצרתן נקלטת על ידי חוש הראייה והמישוש יחד. יצירות האמנות החזותית הן תוצאה של בחינה אסתטית של התפיסה החזותית.

יצירות האמנות החזותית יכולות להיות גשמיות, ויכולות להיות גם וירטואליות כמו יצירה של גרפיקה ממוחשבת וכדומה, אך תמיד יהיו להן המגבלות של העצם - מגבלת מרחב, וחוסר מוגבלות בזמן.

מלבד הביטוי לכוחות היצירה והכישורים השונים הנרכשים על ידי העיסוק באמנויות אחרות, מעודדת האמנות החזותית גם קשרי התבוננות, ורגישות חזותית.

הניו יורקר

הניו יורקר (באנגלית: The New Yorker) הוא כתב עת אמריקני היוצא לאור בניו יורק ומפרסם כתבות, ביקורות, מסות, שירה, וסיפורת. כתב העת, שמימיו הראשונים היה שבועון, מופץ כיום בכמיליון עותקים, 47 פעמים בשנה עם חמש מהדורות, נרחבות יותר, המכסות תקופות של שבועיים.

אף שסקירותיו ורשימות האירועים שלו נוטות להתמקד בחיי התרבות של העיר ניו יורק, יש לניו יורקר קהל קוראים נרחב גם מחוץ לעיר. הוא נודע בעיסוקו הייחודי בתרבות הפופולרית של ארצות הברית, גם זו החורגת מהזרם המרכזי; בתשומת הלב שלו לסיפורת מודרנית ובהכללת סיפורים קצרים וביקורות ספרותיות; בבדיקת יסודית של עובדות ובעריכה קפדניות; בסקירת הפוליטיקה העולמית וסוגיות חברתיות, ובקריקטורות המפורסמות שלו, המפוזרות ברחבי כל גיליון.

ידיעת הטבע

ידיעת הטבע או תולדות הטבע (באנגלית: Natural History) היא שיטה מדעית לחקר הצומח ובעלי החיים. בשיטה זו נוהגים לרוב לחקור את הטבע בעזרת תצפיות ופחות בעזרת תהליכים ניסויים. אדם העוסק בידיעת הטבע נקרא חוקר טבע. במובן הרחב, מונח זה משמש גם לתחום הנגשת הידע על הטבע לקהל הרחב באמצעות מוזיאוני טבע, ספרי עיון ומדע פופולרי, הרצאות, צילום טבע, סרטי ותוכניות טבע, טיולים מודרכים ועוד.

עד אמצע המאה ה-19 נהגו אנשי המדע האירופאים לחלק את הידע לשני תחומים עיקריים. מדעי הרוח (שכללו גם את הפילוסופיה של הדת) ומדעי הטבע. מדעי הטבע נחלקו לידיעת הטבע שעסקה בתיאור הטבע ופילוסופיית הטבע שעסקה בחקר הטבע בצורה ניסויית. במונחים מודרניים ניתן להשוות בצורה גסה את ידיעת הטבע לביולוגיה וגאולוגיה ואת פילוסופיית הטבע לכימיה ופיזיקה. שני התחומים היו קשורים אחד לשני ולכן לרוב הפרסומים המדעיים נקראו על ידי אנשי מדע משני התחומים והמפגשים המדעיים היו לעיתים משותפים.

חוקרי הטבע נהגו לצאת למסעות ברחבי העולם בחיפוש אחר צמחים ובעלי חיים שאינם ידועים למדע. מסעות אלו תרמו בצורה ניכרת גם להכרת העולם ולרוב חוקרי טבע מפורסמים ידועים גם כמגלי ארצות והיו הראשונים לתיאור אזורים טרופיים באמזונאס ואפריקה. אחד מחוקרי הטבע המפורסמים ביותר היה צ'ארלס דרווין ואחד מהראשונים שביקרו בארץ ישראל הוא פרדריק הסלקוויסט.

ברחבי העולם נפוצים מוזיאוני טבע המכונים לרוב Museum of Natural History, שמתורגם בעברית לרוב כ"מוזיאון להיסטוריה של הטבע". מוזיאונים אלו כוללים פריטים רבים של בעלי חיים, צמחים, מאובנים ומינרלים (בגדולים שבהם האוספים מונים מיליוני פריטים) וכן מוצגים סינתטיים שמטרתם להמחיש נושאים בחקר הטבע (למשל: מיניאטורות ודגמים). במוזיאונים אלו ניתן למצוא דיורמות, פוחלצים של בעלי חיים, שלדי דינוזאורים, אוסף סלעים ומינרלים ועוד.

בישראל קיים מחקר ידיעת טבע מפותח שכולל שיתוף פעולה של פרופסורים לביולוגיה, חוקרים באקדמיה, מדענים מקצועיים, פעילי שימור טבע והגנת הסביבה כגון אנשי החברה להגנת הטבע, יערנים ופקחים של רשות הטבע והגנים, צלמי טבע וחובבי טבע. בין קהילת החוקרים לקהילת חובבי הטבע קיים שיתוף פעולה הדדי שכולל מחד חינוך והנגשת ידיעת הטבע לקהל הרחב, ומנגד הסתייעות בקהילת חובבי הטבע לביצוע מחקרים הדורשים תצפיות רבות (כגון שימוש במתנדבים לספירת עטלפים וטיבוע עופות).

מספר מאך

מספר מאך היא יחידת מידה חסרת ממד למדידת מהירות המוגדרת כיחס בין המהירות הנמדדת ובין מהירות הקול בתווך הנתון. משתמשים במספר מאך בעיקר לתיאור מהירותם של עצמים בנוזל או בגז (למשל מטוסים באוויר), או לתיאור מהירותם של נוזלים בתעלות וצינורות שונים, כמנהרות רוח. מספר מאך נקרא על שמו של הפיזיקאי האוסטרי-צ'כי, ארנסט מאך.

כאשר

M הוא מספר המאך
vobject היא מהירות האובייקט ביחס לתווך
vsound היא מהירות הקול בתווך.

במכניקת זורמים תופעות עם מספר מאך נמוך מ-1 או גבוה מ-1 הן שונות מאוד באופיין, ולכן נוהגים לאפיין זרימה כתת-קולית או כעל-קולית בהתאמה, כחלוקה גסה, ולצרכים הנדסיים נהוגות תת-חלוקות מדויקות יותר.

מכיוון שמהירות הקול עולה עם עליית הטמפרטורה, מהירותו של עצם הנמדדת במאך, תהיה תלויה בטמפרטורת הסביבה.

בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס בגובה פני הים, מהירות הקול באטמוספירה היא 340.3 מטר לשנייה (1,225 קילומטר לשעה, 761.2 מייל לשעה, 661.5 קשר או 1,116 רגל לשנייה). עם זאת, 1 מאך אינו מספר הקבוע במהירות, ושינויי גובה, טמפרטורה ותנאים סביבתיים אחרים יכולים להשפיע על ערכו משמעותית.

מרפק

המרפק (TA: Articulatio cubiti) הוא מפרק בגפה העליונה המחבר בין עצם הזרוע לעצמות האמה. המרפק מורכב משלושה מפרקים המאפשרים את תנועת האמה לכיווני כיפוף ופשיטה וכן את תנועת הסיבוב כלפי מעלה וכלפי מטה של האמה וכף היד.

במרפק מופרקות זו עם זו עצם הזרוע, הגומד והחישור. המפרק בין עצם הזרוע לגומד נושא בעיקר המאמץ הנדרש לתנועות כיפוף ופשיטה של המרפק. המפרק בין החישור והגומד מרוחק מעט ומאפשר תנועות סיבוב של האמה שאינן תלויות בזווית המרפק.

סימן מסחר

סימן מסחר הוא סימן בו משתמשים חברה או אדם פרטי לצורך סימול מוצרים או שירותים שהם מייצרים או סוחרים בהם. סימן זה יכול להיות מורכב מאותיות כגון שם המוצר, איור או סמל גרפי אחר או שילוב ביניהם. אם הסימן רשום שימוש בסימן על ידי גוף לא מורשה הוא הפרה של חוקי הקניין הרוחני, ובפרט פקודת סימני מסחר. הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר. בדפוס מוצג לעיתים התו ™ על מנת לסמן סימן מסחרי שאינו רשום או ® על מנת לסמן סימן מסחרי רשום.

סמליל

סַמְלִיל (בלועזית, לוֹגוֹ) הוא אלמנט גרפי, איור או עיבוד טקסט שנוצר או עובד במטרה לסמל ולייצג גורם מסוים (בדרך כלל, ארגון או מוצר) ולהיות מזוהה עמו בתודעת הציבור.

ברוב המקרים, ילווה הסמליל במלל. לעיתים, ישולב המלל כחלק מהאלמנט הגרפי ולעיתים הסמליל יכיל טקסט בלבד, ללא אובייקט גרפי נלווה.

הסמליל יכול להופיע על נייר המכתבים של הארגון, על המוצרים שלו, על המבנים שבהם הוא שוכן, על מדי עובדיו ובמקומות נוספים שבהם יש לזהות את הארגון.

ספרות ילדים

סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות. סוגה זאת מתאפיינת בשפה פשוטה יחסית, שמרנות בבחירת האמצעים הספרותיים (בפרט בשירה לילדים), שימוש בנושאים הקרובים לעולמם של הילדים, ולעיתים קרובות גם בתשתית דידקטית, כלומר שימוש בסיפור או בשיר כאמצעי לימודי או כאמצעי להעברת מסר חינוכי.

עיצוב גרפי

עיצוב גרפי הוא תחום עיצוב העוסק בשילובם של טקסט ותמונה לשם העברתו של מסר מסוים, ובתור שכזה הוא חלק מהתקשורת החזותית שהיא תחום בתוך ענף העיצוב החזותי. שילוב העיצוב הגרפי בתקשורת ובעולם המחשבים הוסיף את תחום העיסוק בשמע ושילובו במדיום החזותי.

תחום העיצוב הגרפי בא לידי ביטוי ב: עיצוב של טקסטים מודפסים (עלונים, כתבי עת וספרים), עיצוב אריזות מוצרי הצריכה, כרזות, פרסום, שלטים, עימוד, עיצוב אתרי אינטרנט, עיצוב ממשקים לטלוויזיה, עיצוב ממשק המשתמש למערכות מידע, איור, וידאו, אנימציה ותחומים נוספים. לפיכך, מעצבים גרפיים שונים יכולים לעסוק בפועל בתחומים רחוקים לכאורה, מעיצוב בול ועד עיצוב ממשק וירטואלי.

הדגש בתחום זה, בדומה לכל מקצועות העיצוב, הוא התמקדות בהעברת המסר יותר מאשר באסתטיקה של התוצר הסופי. בשונה משאר האומנויות השימושיות התוצר הסופי בעיצוב גרפי נקבע על פי קנה המידה של הצרכן ולא של היוצר ובכך מגביל את החופש האומנותי שלו. אף על פי שהמילה גרפי (מיוונית: רישום) מרמזת שתחום העיצוב הגרפי מוגבל לתקשורת חזותית הדבר אינו נכון ותחום העיצוב הגרפי עוסק גם בתחום השמע.

במוסדות הלימוד השונים משתמשים בשמות שונים כדי לתאר את התחום. אחד השמות הרווחים הוא תקשורת חזותית והוא מתייחס לאותו תחום מקצועי.

פסיכולוגיית הגשטלט

פסיכולוגיית הגֵשְׁטָלְט (מגרמנית: Gestalt; מילולית: צורה, תבנית, דפוס) היא אסכולה בפסיכולוגיה, שלפי תפיסתה העיקרון התפעולי של החשיבה הוא הוליסטי, מקבילי, אנלוגי ובעל מגמה לארגון עצמי. האסכולה צמחה בגרמניה, בעיקר כתגובת נגד לגישת הסטרוקטורליזם של וילהלם וונדט ומבטאת את האנטיתזה שלה.

פרנק מילר

פרנק מילר (באנגלית: Frank Miller; נולד ב-27 בינואר 1957) הוא כותב ומאייר קומיקס כמו גם מפיק ובמאי קולנוע אמריקאי שנודע בעיקר בעקבות הרומנים הגרפים והסיפורים שכתב בסגנון הפילם נואר. בין חברות הפצת הקומיקס איתן עבד מילר נמנים DC קומיקס ומארוול קומיקס, וכבמאי הוא גם שיתף פעולה על רוברט רודריגז בסרט "עיר החטאים", ביים את סרט הלייב אקשן "הספיריט" והפיק את "300".

ציור

ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים. בעזרת טכניקות שונות, הצייר יכול ליצור אשליה של אור, תנועה, נפח ועומק; באמצעות הציור יכול האמן לבטא רגשות, דעות והשקפת עולם.

קריקטורה

קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק ולעיתים גם לעורר ביקורת.

התפתחות הקריקטורה קשורה להמצאת הדפוס במאה ה-15, אשר איפשרה את הפצתה ברבים.

קרסול

מפרק הקרסול (TA: Articulatio talocruralis) מחבר בין השוק לכף הרגל. הקרסול הוא מפרק סינוביאלי המסווג כמפרק ציר המתווך בין עצמות השוקה והשוקית מחד ועצם הערקום (talus) מאידך. התנועות האפשריות במפרק שלו טווחי התנועה הגדולים ביותר מבין מפרקי כף הרגל, הן כפיפה כפית (תנועה לכיוון מטה) וכפיפה גבית (תנועה לכיוון מעלה). יכולת תנועת כף הרגל בשני מישורים (מטה ומעלה וגם פנימה והחוצה) היא תוצאה של שילוב תנועות מפרק הקרסול (מטה ומעלה) ותנועות מפרק הערקום והעקב (Articulatio subtalaris; Articulatio talocalcanea, פנימה והחוצה).

הקרסול נושא למעשה בכל משקל הגוף בכל צעד ובאותו הזמן, על הקרסול (ומפרקי כף הרגל הנוספים) להתאים לצורות קרקע שונות וכן להשתתף בהנעת הגוף. סיכומם של המאפיינים הנדרשים מהקרסול והעומסים המופעלים עליו הוא מפרק חזק ויציב בזכות מבנה עצמות המפרק והרצועות החזקות שלו, המונע על ידי שרירים חזקים, אך גם מפרק הנוטה להיפגע בתכיפות גבוהה יותר מכל מפרק עיקרי אחר בגוף.

שבירה

שבירה ( באנגלית: Refraction - רפרקציה) היא תופעה פיזיקלית שבה גל עובר מתווך אחד אל תווך שני. במקרה הכללי חלק ממשרעת הגל מוחזר ממשטח הגבול המפריד בין שני התווכים, ושאר המשרעת עובר לתווך השני.

בתווך השני במקרה הכללי משתנה כוון התקדמות הגל וגם אופי הגל. בדרך כלל תדירות הגל נשמרת, אך אורך הגל משתנה. גל אלקטרומגנטי שאינו מקוטב יכול להפוך למקוטב במעבר, וגל אקוסטי יכול להפוך מאורכי לרוחבי. מעבר תווך יכול לפזר בזוויות שונות תדרים שונים בגל המועבר; עובדה זו מהווה את הבסיס לתופעת הנפיצה.

ההסברים הקלאסיים לתופעות כמו שבירה והחזרה, מבוסס על עקרונות שנתגלו באופן ניסויי, דוגמת עקרון הויגנס, או על תובנות עיוניות בעלות אופי כולל (מאקרוסקופי), כמו עקרון פרמה. התמונה היסודית יותר, המיקרוסקופית, מבוססת על אינטראקציה בין הגל הפוגע לבין החומרים מהם עשויים התווכים השונים.

תופעת השבירה היא כללית וחלה על כל סוגי הגלים. עם זאת מאמר זה עוסק בגלים אלקטרומגנטיים כמודל, ובפרט, בגלי אור.

המשמעות הפיזיקלית של פיצול הגל במעבר בין תווכים, היא שחלק מהאנרגיה הנישאת בגל מתקדם הלאה, וחלק מוחזר לאחור. למשמעות זו חשיבות מרובה הן באופטיקה והן בתקשורת אלקטרונית של מערכות שידור ומוליך גלים, מאחר שחלק מהאנרגיה המשוגרת איננו יעיל, מתבזבז ואף עלול להזיק. למשל, רכיביהן של מערכות אלקטרוניות מחוברים ביניהם באמצעות כבלים, דרך מתאמים היוצרים תיאום עכבות ביניהם, הדרוש למניעת הספק חוזר של האות החשמלי המשודר מרכיב אחד לרכיב אחר.

שרבוט גוגל

שרבוט גוגל, הידוע גם בכינוי "דודל" (באנגלית: Google Doodle) הוא איור המבוסס על סמלילה של גוגל ומוצג במקומו בעמוד הבית של אתר גוגל בשפות שונות. האיורים המשתנים מציינים את יצירתם של אישים מפורסמים בהיסטוריה, חייהם, מותם, מבליטים חגים ואירועים חשובים, או התרחשויות אקטואליות מרכזיות. בתחילת דרכם הופיעו לרוב "שרבוטים" של חגים נוצריים או אמריקאים, אך במרוצת השנים החלו לפרסם שרבוטים מיוחדים, גם לציון אירועים אזוטריים יותר.

לגוגל יש בסך הכול 184 דומיינים במדינות ברחבי העולם. נכון למאי 2014 נוצרו למעלה מ-2,000 שרבוטי גוגל, חלקם עיצובים כלליים ל-google.com העולמי, וחלקם ייעודיים לדומיינים הלאומיים השונים, על-פי אירועים שונים במדינות המתאימות.

תנוחות מין

תנוחות מין הן תנוחות המשמשות בעת קיום יחסי מין. קיים מגוון גדול של תנוחות מין, אותן ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: תנוחות הכרוכות בחדירה (משגל נרתיקי או יחסי מין אנאליים), תנוחות שאינן כרוכות בחדירה (חיכוך של איברי המין) ותנוחות הכרוכות ביחסי מין אוראליים. הרמב"ם מציג חלוקה שונה: משגל נרתיקי (אותו הוא מכנה "ביאה כדרכה"), משגל אנאלי (אותו הוא מכנה "ביאה שלא כדרכה") ויתר התנוחות (אותן הוא מכנה "ביאה דרך איברים").

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.