איונים

האיונים (ביוונית: Ἴωνες) היו אחת משלוש הקבוצות האתניות שהרכיבו את העם ההלני.

לפי האגדה, האיונים היו צאצאיו של יון, בנו של קסותוס, ונכדו של הלנוס (האב הקדמון האגדתי של כל ההלנים, ששני בניו האחרים היו איולוס ודורוס).

למושג "איוני" היו שני מובנים ביוון העתיקה. במובן הצר, איוני היה מי שדובר את הניב האיוני, בעיקר ביישובים הממוקמים על איים בים האגאי, אך גם ביישובים בחוף המערבי של אנטוליה, באזור שקיבל את השם איוניה (לשם היגרו איונים דרך אתונה לאחר שגורשו מאדמתם, בחצי האי פלופונסוס, בעת הפלישה הדורית). במובן הרחב יותר, האיונים היו כל מי שדיבר בניב האיוני, בניב האטי או כל דיאלקט השייך למה שקרוי יוונית מזרחית.

שתי הקבוצות האתניות האחרות ביוון העתיקה היו הדורים והאיולים. האיונים חיו לחופי הים האגאי ועל רוב האיים בו. האיולים שכנו בבויאוטיה, לסבוס ובכמה איים לחוף אנטוליה. לעומתם, את הדורים, שהיוו את הקבוצה האתנית הגדולה מבין ההלנים, ניתן היה למצוא במקדוניה, פלופונסוס, כרתים, רודוס ובשישייה הדורית.

אוכלוסייה איונית גדולה נמצאה בתראקיה, והעיר הצרפתית מארסיי הוקמה על ידי מהגרים מהעיר פוקאיה שבאיוניה.

אי גבוה

אי גבוה הוא מונח בגאולוגיה (ולעיתים בארכאולוגיה) המתאר אי שמקורו געשי. המונח נועד להבדיל בין איים מסוג לזה לאיים נמוכים שמקורם מהצטברות ושקיעה של שוניות אלמוגים או להתרוממות של שוניות אלמוגים עקב תנועה טקטונית.

חשוב להבין כי המונח נועד לזהות את מקור האי והוא אינו מתאר בהכרח את גובהו יחסית ל"איים נמוכים". קיימים מספר "איים גבוהים" שגובהם מטרים ספורים בלבד מעל פני הים, שלעיתים הם מכונים "איונים", או "סלעים", בעוד שמספר "איים נמוכים" כדוגמת מקטי (בקבוצת איי טואמוטו), נאורו, ניואה, הנדרסון ובנאבה שהם איי אלמוגים שהתרוממו עקב תנועה טקטונית מתרוממים לגבהים שמעל ל-100 מטרים מעל לפני הים.

שני סוגי האיים מצויים לעיתים קרובות בקרבה גאוגרפית, בייחוד באיים באוקיינוס השקט, שם מצויים איים נמוכים שנוצרו משוניות האלמוגים המקיפות את רוב האיים הגבוהים.

האיים הגבוהים בנויים מסלעים קדומים (גנייס, צפחה, דיוריט, אמפיבוליט) ומבזלת. מלבד המקור המשותף אין דמיון בין האיים הגבוהים השונים - בגודלם או בצורתם, אם כי ברובם המבנה האופייני הוא הרים תלולים שמורדותיהם מכוסים ביערות המסתיימים לעיתים בחרוטים געשיים. דוגמאות לארכיפלג של איים גבוהים הם איי מרקיז ואיי הוואי. הנקודה הגבוהה ביותר באוקיינוס השקט מצויה על אי גבוה, הר הגעש הכבוי מאונה קיאה (Mauna Kea) שבאי הוואי – 4,205 מטרים.

איון (גאוגרפיה)

איון הוא אי קטן ביותר.

ישנם סוגים שונים של איונים. סלע הוא צורת נוף שבה בולט סלע מתוך הים. הסלע הוא לרוב לא מיושב ויש בו צמחייה מועטה. ישנם שרטונים הבולטים מעל לפני הים ונחשבים איונים. סטאקים נוצרים כאשר כף עובר בליה ומותיר אחריו שטח יבשה המנותק מן הכף. אי מועדי הוא אי אשר מוקף מכל צדדיו מים רק בעת גאות, ואילו אי נהר הוא אי שנמצא בתחומי נהר.

איוניה

איוניה (יוונית Ιωνία, טורקית İyonya) הייתה ברית ערים בקצה המערבי של אסיה הקטנה, סביב העיר איזמיר בטורקיה של ימינו, אשר כללה גם את האיים כיוס וסמוס.

איוניה גבלה באיוליס (Aeolis) מצפון, בלידיה ממזרח ובקאריה מדרום, ולפי המסורת היוונית נוסדה על ידי מהגרים איונים שהגיעו מתחום מושבם באטיקה שביוון, ואשר העניקו לה את שמה. לפי מסורת זו התיישבו האיונים באיוניה 140 שנה לאחר מלחמת טרויה, היינו בסביבות שנת 1040 לפנה"ס. סביר שלא רק איונים אלא גם שבטים הלנים אחרים התיישבו באיוניה, והעיר סמירנה (איזמיר) עצמה הייתה במקור יישוב איולי. ברי בכל אופן שהשבטים ההלנים התערבבו אלה באלה ובאוכלוסייה ההודו-אירופית המקומית.

בשנת 800 לפנה"ס לערך הקימו 12 ערי איוניה את "הליגה האיונית", ברית תרבותית-דתית, ללא מאפיינים מדיניים-צבאיים, ומאוחר יותר הצטרפה אליה גם סמירנה, היא איזמיר. איוניה עצמה הייתה חבל ארץ גאוגרפי קטן למדי, וחלק מערי הברית שכנו בחבלים הגאוגרפיים של קאריה ולידיה ושתיים מהן היו היישובים ההלנים באיים כיוס וסמוס. בשל האדמה הפורייה והשטחים החקלאיים בשפכי נהרות מערב אסיה הקטנה, נחשבה איוניה לעשירה מבין הממלכות ההלניות בחוף המזרחי של הים האגאי. העיר מילטוס התבלטה הן כמרכז מסחרי והן כמוקד תרבותי אשר שגשג בין 700 ל-500 לפנה"ס, וממנו יצאה האסכולה המילטית. ערים חשובות נוספות היו אפסוס ופוקיאה (Phocaea).

כשכנותיה סבלה גם איוניה מפלישת הקימרים לאסיה הקטנה בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס. המלך גיגס מלידיה (מלך עד 657 או 652 לפנה"ס), המזוהה לעיתים עם גוג המקראי, פלש לערי איוניה וכבש את שטחן של סמירנה ומילטוס. עם זאת רק בתקופת קרויסוס, מלך לידיה בין השנים 560 עד 545 לפנה"ס, השלימה האחרונה את השתלטותה על ערי איוניה. קרויסוס בנה את מקדש ארטמיס באפסוס שהיה לאחד משבעת פלאי תבל בעולם העתיק. עם תבוסת קרויסוס לכורש, נכבשה גם איוניה על ידי הפרסים והייתה לחלק מהממלכה האחמנית. ערי איוניה נהנו ממידה רבה של אוטונומיה תחת השלטון הפרסי, אך סבלו מזרועם הקשה של שליטים מקומיים שמונו לתפקידם על ידי הפרסים, מעול המיסים ומחובת השירות הצבאי שנכפה עליהן. בשנת 500 לפנה"ס לערך, מרדו ערי איוניה בפרסים בסיוען של אתונה ושל ארטריה, והמרד התפשט לאורך כל חופי הים האגאי. עם זאת המרד דוכא תוך מספר שנים והוכרע באופן סופי בקרב לאדה בשנת 494 לפנה"ס. מילטוס הושמה במצור וחרבה. הפרסים לא הענישו את הערים המורדות, אלא הרגיעו את התסיסה שגרמה למרד על ידי הדחת שליטיהן הטיראנים וכינון משטר דמוקרטי בחלק מהן.

איי קוקוס

איי קוקוס (קילינג) הם טריטוריה אוסטרלית המורכבת מ-27 איים קטנים המשתרעים על שני אטולים באוקיינוס ההודי, במחצית הדרך בין פרת' אשר בחוף המערבי של אוסטרליה ובין סרי לנקה. מיקומה המדויק של הטריטוריה הוא 2,950 קילומטר מפרת, 2,250 קילומטר מסרי לנקה וכ-1,000 קילומטר מאינדונזיה. באיים אוכלוסייה של 630 תושבים.

האיים האגאיים

האיים האגאיים הם קבוצה של איים בים האגאי, שנמצאים בין החלק היבשתי של יוון לצפון טורקיה.

האי כרתים תוחם את הים האגאי מדרום. השם העתיק של הים האגאי - ארכיפלג - יוחס מאוחר יותר לאיים וכיום משמש לציון של קבוצת איים.

האיים האגאיים היווניים מחולקים למספר קבוצות (מצפון לדרום):

האיים האגאיים הצפון-מזרחיים

האיים הספורדיים

אביה

האיים הארגו-סרוניים

האיים הקיקלאדיים

האיים הדודקאנסיים

כרתיםכמעט כל האיים האגאיים שייכים כיום ליוון, ומפוצלים בין תשעה מחוזות משנה שונים. האיים שבשליטת טורקיה הם גקצ'אדה, בוזג'אאדה ושמונה איונים נוספים מול החוף המערבי של טורקיה.

מבחינה טריטוריאלית, הים האגאי וכמה מהאיים, כמו גם השטח האווירי שמעליהם, הם מקור לוויכוח מתמשך בין יוון וטורקיה והשתנה במשך הזמן. המונח האיים האגאיים האיטלקיים, משמש לעיתים לציון האיים הדודקאנסיים, שנכבשו על ידי איטליה במהלך המלחמה האיטלקית-עות'מאנית ב-1912 וסופחו אליה בשנים 1923 עד 1947.

האיים הבלאריים

האיים הבלאריים (בקטלאנית: Illes Balears, בספרדית: Islas Baleares) הם ארכיפלג במערב הים התיכון שהוא גם קהילה אוטונומית בספרד. בירת הקהילה היא פלמה דה מיורקה. השפות הרשמיות של האיים הן קטלאנית וספרדית. השם הקטלאני, Illes Balears, משמש את הממשלה הספרדית.

האיים העיקריים הם מיורקה, מנורקה, איביזה ופורמנטרה - כולם אתרי תיירות פופולריים. בארכיפלג נכללים גם האי קבררה, שבו יש פארק לאומי, וכן מספר איונים. איים אלו מתחלקים לשתי קבוצות איים עיקריות:

האיים הגימנסיים (בקטלאנית: Illes Gimnèsies, בספרדית: Islas Gimnesias) - מיורקה, מנורקה וקבררה.

האיים הפיטיוסיים (בקטלאנית: Illes Pitiüses, בספרדית: Islas Pitiusas) - איביזה ופורמנטרה.

הבלאוזז

הבלאוזז (באנגלית: The Blauzes) הם שני איונים בנמל סיטי איילנד, צפונית לאי הארט בעיר ניו יורק.

לאיונים צבע כחלחל וצורתם כחצי סהר. תושבי האיים השכנים מכנים את הבלאוזז בשם "החזה הכחול" בשל צורתם הדומה לחזה של אישה ובשל צבעם הכחול.

הלנים

הלנים (Έλληνες) הוא הכינוי לכלל השבטים ממוצא הודו אירופי שאכלסו את יוון החל מאמצע האלף השני לפנה"ס.

מקור השם הלנים הוא כנראה משם של שבט קטן ששכן בדרומה של תסליה באזור שנקרא הלאס. הפלישה הדורית, שהתרחשה כנראה בסוף האלף השני לפנה"ס, הביאה להתפשטות השם גם לאזורים דרומיים יותר. הכינוי הלנים מוזכר אצל הומרוס רק פעם אחת, כאשר לרוב הוא משתמש בכינויים "אכיאים", "דנאים" או "ארגיוים" על מנת לתאר את כלל העם היווני.

המשוררים הסיודוס וארכילוכוס, בני המאות ה-8 וה-7 לפנה"ס, השתמשו כבר באופן קבוע בכינוי הלנים או פאנהלנים, בכתביהם כאשר התייחסו לכלל העם היווני. נראה שבמהלך המאה ה-7 לפנה"ס הכינוי הלנים נעשה רווח ומקובל בכל חלקי יוון, כפי שניתן לראות מכך שהשופטים במשחקים האולימפים כונו "שופטי ההלנים".

לפי המיתולוגיה היוונית מקור השם הלנים הוא בשמו של בנם הבכור של דאוקליון ופירה, "הלנוס". לפי האגדה, דאקוליון ופירה היו הניצולים היחידים ממבול שהוריד זאוס, אבי האלים, על מנת להשמיד את הגזע האנושי. הלנוס, בנם, נחשב כאבי הגזע ההלני ובניו, לאבות השבטים ההלנים השונים.

ההלנים הורכבו מ-4 שבטים עיקריים: איונים, איולים, דורים ואיכאים. אלו נבדלו זה מזה בלשונם, תרבותם, דתם ובהתפשטותם הגאוגרפית ביוון ומאוחר יותר ברחבי ארצות אגן הים התיכון. נראה שהחל מאמצע האלף ה-2 לפנה"ס, החלו שבטים אלו חודרים בגלים גלים ליוון מכיוון צפון, תוך כדי שהם דוחקים או מתמזגים עם הילידים המקוריים של הארץ, הפלאסגים ועם בני התרבות המיקנית ששלטו עד אז בארץ זו.

בסוף האלף ה-1 לפנה"ס[דרושה הבהרה], גל חדש של שבטים הלנים, הדורים, החל לנדוד לתוך יוון, תוך שהוא דוחק בשבטים האחרים,[דרושה הבהרה] לגלי הגירה מיוון גופה אל המערב, אל אסיה הקטנה [דרושה הבהרה]. ההלנים המשיכו במסורות של הגירה, התפשטות והקמת מושבות לאורך כל ההיסטוריה שלהם, מהגעתם הראשונה ליוון ועד שלהי התקופה ההלניסטית ונציגים מקרב כל 4 השבטים השונים הגיעו לכל קצוות העולם המוכר בתקופה ההיא, מהודו ועד ספרד.

השם הלאס משמש כשמה של יוון בעת העתיקה וגם, בימינו כשמה של יוון המודרנית. המונח הלניזם, נטבע בעת החדשה על ידי החוקר הגרמני יוליוס ולהאוזן, (והוא מתועד לראשונה כבר בעת העתיקה, בספר מקבים ב, ככינוי למתיוונים, וכניגוד למונח "יהדות"), נטבע על בסיס שמם הקדום של היוונים.

הקריביים

הקריביים או אזור הקריביים (ספרדית: Caribe או Caribe zona, אנגלית: Caribbean) הוא אזור הכולל את הים הקריבי, האיים שבו ומסביבו (רובם תוחמים אותו) וחופי היבשות המקיפים אותו. האזור נמצא דרום-מזרחית למפרץ מקסיקו וצפון אמריקה, מזרחית לאמריקה המרכזית וצפונית לדרום אמריקה.

האזור ממוקם בעיקר על הלוח הקריבי וכולל למעלה מ-7000 איים, איונים, קייס, אטולים, שוניות ושרטונים. איים ואיונים אלה שייכים ברובם לקשתות איים המשרטטות את תחומיו המזרחיים והצפוניים של הים הקריבי.

האזור כולל את האיים האנטילים, המחולקים לאנטילים הגדולים התוחמים את הים הקריבי מצפון, ולאנטילים הקטנים המצויים לדרום ולמזרח הים הקריבי (כולל איי ליווארד), ואת איי בהאמה ואיי טרקס וקייקוס, המצויים למעשה באוקיינוס האטלנטי, צפונית לקובה ולא בים הקריבי.

כמו כן, כולל האזור חופים של הארצות היבשתיות שלהלן.

ואוגר

ואוגר או ואגוי (בפרואזית: Vágar או Vágoy) הוא אחד מ-18 איי פארו, והמערבי מבין האיים הגדולים.

טאראווה

טאראווה (אנגלית: Tarawa) הוא אטול במרכז האוקיינוס השקט, לשעבר בירתה של הקולוניה הבריטית לשעבר איי גילברט ואליס. כיום זהו מיקומה של בירת הרפובליקה של קיריבטי, דרום טאראווה. האי ידוע בעיקר כמקום היערכו של קרב טאראווה במהלך מלחמת העולם השנייה.

יוון העתיקה

תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא. התרבות היוונית העתיקה ומורשתה נחשבת בעיני היסטוריונים רבים כערש תרבות המערב וזו אשר הייתה בעלת השפעה רבה על תרבות רומא העתיקה, הקיסרות הרומית, וכלל התרבויות האירופאיות עד לימינו.

התרבות היוונית לא הייתה מוגבלת לחלקו הדרומי של חבל הבלקן, אזור גאוגרפי שבו שוכנת יוון המודרנית. תנועת קולוניזציה גדולה שיזמו היוונים הביאה יוונים רבים לחלקים גדולים של הים התיכון. מלבד איי הים האיגאי, ריכוזים יווניים גדולים היו באסיה הקטנה ואילו במערב ידועה יוון הגדולה - אזור התיישבות יווני שכלל את דרום חצי האי האפניני והחלק המזרחי של סיציליה. מלבד הריכוזים האלה היו מושבות יווניות רבות מפוזרות בחלקים נרחבים של הים התיכון ומעט גם בחופי הים השחור, במיוחד באזורים שבהם השלטון המרכזי היה חלש ולא היה מסוגל להתנגד להתיישבות היוונית.

בעת העתיקה יוון לא הייתה מדינה אחת. מדינות רבות, חלקן גדולות כמו אתונה וספרטה שמספר תושביהן עלה לכמה מאות אלפים וחלקן קטנות שמספר תושביהן לא עלה על אלפים ספורים, היו המאפיין של החיים היוונים. חלק מהמדינות היו בעלות חברה עירונית מפותחת והתבססו על עיר מדינה, הידועה בשם הפוליס. הפוליס שלטה על הסביבה הגאוגרפית המידית שלה ובדרך כלל הייתה קטנה בשטחה. חלק מהיוונים לא יצרו פולייס אלא התגוררו במסגרות שבטיות או אגרריות בלי שלטון מרכזי מסודר. כתוצאה מכך לא הייתה צורת משטר אחידה או תרבות אחידה. כל אזור היה בעל מאפיינים המיוחדים לו, אם כי היו ליוונים העתיקים גם מאפיינים משותפים רבים.

היוונים סיווגו את עצמם לכמה קבוצות אתניות: איונים, דורים, איולים ואכאים. כל קבוצה דיברה ניב משלה של השפה היוונית, מלבד האכאים שהשתמשו בניב הדורי.

מוקדון

מוקדון או מקדוניה הייתה ממלכה קדומה ששכנה באזור חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה, בצפון-מזרח חצי האי הבלקני. היחס של היוונים לממלכה זו היה כאל ישות חצי-ברברית. שליטיה היו חסרי חשיבות של ממש בפוליטיקה הפנים יוונית. הממלכה עלתה לגדולה בסוף התקופה הקלאסית במאה ה-4 לפנה"ס. לאחר מכן הייתה חלק חשוב מהעולם ההלניסטי. סופה שנכבשה על ידי רומא ושולבה באימפריה הרומית.

מצרים התלמיית

מצרים התלמיית הייתה חלק חשוב מהעולם ההלניסטי. שלטון הלניסטי בתולדותיה של מצרים העתיקה, שראשיתה בכיבוש מצרים על ידי אלכסנדר הגדול מידי פרס בשנת 332 לפנה"ס. עם מותו של אלכסנדר הגדול, חולקה האימפריה שכבש בין יורשיו הדיאדוכים, ומצרים נפלה בידיו של תלמי הראשון. צאצאיו משלו במצרים עד 30 לפנה"ס ולאחר מכן נשלטה מצרים בידי האימפריה הרומית.

מצרים הייתה אחת הממלכות ההלניסטיות הגדולות והחזקות ביותר. תקופת הזוהר של הממלכה נמשכה למעלה מ-100 שנה תחת שלטונם היציב של שלושת המלכים הראשונים. בימיו של תלמי הרביעי (שלט בין 221 ל-205 לפנה"ס) החלה שקיעת הממלכה. במהלך המאה ה-2 לפנה"ס נכנסה הממלכה לתקופת תוהו ובוהו, וללא שלטון יציב אבדה את עצמאותה לרומא שהשתלטה עליה באופן מלא בשנת 30 לפנה"ס.

מצרים התלמיית הייתה מרכז מדעי ותרבותי מהמעלה ראשונה בעולם הקלאסי. הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, לדוגמה, הייתה המוסד החינוכי הגדול ביותר בזמנה. יצירות אמנות, ספרות, אדריכלות ואחרות קישטו את הממלכה ופיארו את שם שליטיה מעבר לים.

סדר קלאסי

סדר קלאסי הוא סגנון בנייה באדריכלות הקלאסית שהיה קרוב לתקן בנייה מפורט. הסדרים השונים התפתחו ביוון העתיקה עד שהגיעו לנוסח ברור ומדויק המגדיר את הפרופורציות של חלקי המבנה, ואת העיטורים (האורנמנטיקה) בכל אחד מהם. האדריכלות הרומית אימצה אליה את הסדרים הקלאסיים כמו גם אדריכלות הרנסאנס והאדריכלות הנאו-קלאסיציסטית, אשר החזירו את הסדרים הללו לשימוש.

קיימים חמישה סדרים עיקריים באדריכלות הקלאסית: דורי, איוני, קורינתי, טוסקאני ומשולב. סדרים נוספים רבים שימשו במקומות שונים ובתקופות שונות, אך השימוש בהם היה מועט יחסית לחמשת העיקריים ובראשם הדורי, האיוני והקורינתי. את הסדר לפיו נבנה בניין כלשהו ניתן לזהות בקלות לפי כותרות העמודים. ההגדרות של כל סדר כוללות את המידות הפרופורציונליות של כל חלקי המבנה, עוביים והרווחים שביניהם. בשל החשיבות שניתנה לפרופרציות ודיוק, ניתן לדעת במבנים יווניים עתיקים, אשר נבנו לפי הסדרים הקלאסיים, את מידות המבנה רק על ידי מדידת קוטר העמוד.

קיימים מבנים שונים בהם יש שימוש בעמודים מסדרים שונים. לרוב, השימוש בעמודים מסוגים שונים יוצר היררכיה וסדר במבנה. למשל: מבנה ובו עמודים איונים בקומת הקרקע ועמודים דורים בקומה שמעליה או שתי קולונדות מקבילות של עמודים משני סדרים שונים. במבנה הקולוסיאום הרומי, נעשה אף שימוש בשלושת הסדרים, הדורי, האיוני והקורינתי, בקומות שונות.

סלעי ליאנקור

סַלְעֵי לִיאַנְקוּר, הנקראים גם דוֹקְדוֹ (בקוריאנית: 독도 – האי המבודד) או טָקֶשִׁימָה (ביפנית: 竹島 – אי החזרן), הם קבוצת איונים בים יפן, המרוחקים 215 ק"מ מקוריאה ו-211 ק"מ מהאי הונשו שביפן. קבוצת סלעים זו, המונה שני איונים מרכזיים ועוד 35 סלעים קטנים יותר, נמצאת בשליטת קוריאה הדרומית, אולם יפן טוענת לריבונות עליה. מבחינה מנהלית הסלעים משתייכים לנפת אולאונג שבמחוז צפון קיאנגסאנג. שמם של הסלעים ניתן להם על שם הלווייתנית הצרפתית, "לה ליאנקור" (בצרפתית: "Le Liancourt"), אשר כמעט שנטרפה בהתנגשה בהם בשנת 1849. בסלעים דרים בקביעות שני אזרחים קוריאנים, וכן מוצבים שם שוטרי משמר החופים, עובדי ממשלה וצוות של המגדלור. סביבתם הימית של הסלעים עשירה בדגה וייתכן שכוללת גם מרבצי גז טבעי גדולים.

סן אנדרס ופרובידנסיה

סן אנדרס ופרובידנסיה (רשמית: ארכיפלג סן אנדרס, פרובידנסיה וסנטה קטלינה; בספרדית: Archipiélago de San Andrés, Providencia y Santa Catalina) הוא מחוז של קולומביה, המורכב מקבוצת איים בים הקריבי, כ-220 ק"מ מזרחה לחופי ניקרגואה וכ-775 ק"מ צפונית מערבית לחופי קולומביה.

סן אנדרס ופרובידנסיה הם שני האיים המרכזיים בקבוצה, ומלבדם נכללים בה מספר איונים הסמוכים אליהם וכן שמונה אטולים. השטח הכולל הוא כ-52 קמ"ר, והאוכלוסייה מונה כ-60,000 תושבים.

ניקרגואה תובעת בעלות על איי סן אנדרס ופרובידנסיה.

צ'ימני סוויפס

איי צ'ימני סוויפס (באנגלית: Chimney Sweeps Islands) הם שני איונים המצויים בחלקו הצפוני של מפרץ סיטי איילנד בעיר ניו יורק. האיים מהווים את ההפרדה בין מפרץ סיטי הרבור למפרץ פלהם, והם מהווים חלק מסלע היסוד עליו בנויה העיר ניו יורק.

קלאקסוויק

קלאקסוויק (בפארואזית: Klaksvík) היא העיר השנייה בגודלה באיי פארו. העיר ממוקמת על האי בורד'וי, מהאיים הצפונים באיי פארו. בעיר מתגוררים 4,666 תושבים (2007).

העיר ממוקמת בין שני איונים המגינים על המפרץ שביניהם מהרוחות העזות הנושבות באזור. מיקום זה, יצר נמל טבעי בעטייו התיישבו באזור עוד בתקופה הוויקינגית. כיום מהווה העיר נמל בית לצי דייג גדול.

במקור היו במקום ארבע חוות, שגדלו והפכו לארבעה כפרים, ואלה גדלו והתמזגו לעיר. בשנת 1963 נבנתה בעיר כנסיית יוצאת דופן בצורתה - הכנסייה בנויה משילוב של עצים ואבני בזלת. בתוך הכנסייה תלויה ספינה ויקינגית הפוכה, ואגן הכנסייה הוא למעשה מזבח פגני שגילו 4,000 שנה.

העיר מהווה מרכז מסחרי לאיים הצפוניים שבאיי פארו. מבשלת הבירה בעיר מייצרת את ה-’Foroya Bjor’ - הבירה הנפוצה ביותר באיים.

באפריל 2006 נבנתה ה-נורד'ויטונילין - מנהרה תת-ימית המקשרת את העיר לליירוויק.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.