איון על ידי מושבעים

איוּן על ידי מושבעים (jury nullification) הוא הליך משפטי הקיים בחלק מן הארצות בהן נהוג חבר מושבעים.

מהותו של הליך זה היא מתן אפשרות למושבעים להכריז שחוק מסוים הוא בלתי-חוקתי ולזכות את הנאשם רק על סמך היותו של החוק כזה.

בארצות הברית, יש המייחסים להליך זה חשיבות רבה בשמירה על החוקה מפני ממשלות טיראניות.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

איון

האם התכוונתם ל...

בית סוהר

בית סוהר (מכונה גם בית כלא, כלא ובית אסורים) הוא לרוב מבנה מבוצר ושמור, שבו אנשים מוחזקים בכפייה ונשללות מהם חרויות שונות. בתי סוהר מוקמים בהוראת ממשלות כחלק ממערכת המשפט, לשם ריצוי עונש מאסר, בדרך כלל כזה שהוטל על ידי בית המשפט, בהתאם להוראות הממשלה ובמקרים מסויימים גם בהתאם להמלצות המשטרה, על פי היתרי החוק.

בנוסף לבתי סוהר, כליאה מתקיימת גם בבתי מעצר, שבהם מוחזקים חשודים בביצוע פשעים שטרם הורשעו בדיון פלילי, ובמחנות שבויים, שבהם מוחזקים שבויי מלחמה.

גלות

גלות היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם. ההגליה נחשבת עונש חמור ביותר ועד למאה העשרים אף שימשה לעיתים קרובות כתחליף לעונש מוות.

ההגליה נחשבת עונש חמור במיוחד בשל העובדה שהגולה מתנתק ממשפחתו (אלא אם כן היא מוגלית יחד עמו) ומתרבותו ונאלץ להסתדר בסביבה שהיא לעיתים קרובות עוינת. ההגליה משמשת לעיתים קרובות כדרך למנוע ממנהיגים בלתי רצויים להשפיע על הציבור.

בעת העתיקה, אימפריות כמו אשור, בבל ורומא השתמשו בהגליה המונית של עמים שלמים כעונש על מרידות בהן וזאת מתוך הנחה כי עם המנותק מארצו יתפורר ויעלם. מרבית העמים אכן לא שרדו בעקבות ההגליה, כשהחריג הבולט הוא עם ישראל שהצליח בחלקו לשרוד לאחר גלות בבל, וגלות רומי. פרס לעומת זאת נקטה בטכניקה הפוכה של החזרת עמים גולים כדרך להבטחת נאמנותם לאימפריה.

לפי התורה וההלכה על הורג נפש בשגגה לגלות לעיר מקלט עד מותו של הכהן גדול. עניין זה ניתן להבין או בתור עונש, או בתור כפרה.

בעת החדשה השתמשו אימפריות רבות בהגליה של מנהיגי מדינות שכבשו ושל פושעים. כך הוגלה נפוליאון לאי אלבה ולאחר מכך לסנט הלנה וכך נוסדה אוסטרליה כמושבת עונשין של האימפריה הבריטית.

בתקופה המודרנית נעשה שימוש נרחב בחילופי אוכלוסין שהם סוג, מוסכם אמנם, של הגליה המונית. יוסיף סטלין הגלה עמים שלמים לסיביר בשל חששו משיתוף פעולה שלהם עם גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. גם מדינות הציר ובמיוחד גרמניה הנאצית השתמשו בהגליות המוניות. לאחר מלחמת העולם השנייה, התקבלה אמנת ז'נבה הרביעית האוסרת על גירוש תושבי שטח כבוש.

לאחר מלחמת העולם השנייה חלה ירידה חדה בהגליות לארצות זרות וזאת בעקבות התפתחות התקשורת שאפשרה לגולים ליצור קשר מבחוץ. עם זאת הגליה פנים מדינית לאזורים נידחים נשארה טכניקה פופולרית של ענישה במדינות דיקטטוריות.

וואר דיר

וְוַּאר דִּיְר (בצרפתית: Voir dire, "אמירת האמת"; תעתיק ב-IPA:‏ /ˈvwɑr ˌdiər/; במקור מלטינית verum dicere) הוא שמו של הליך משפטי בשיטה בה יש חבר מושבעים.

חבר מושבעים

חבר מושבעים הוא גוף נבחר של בני אדם המתכנסים על מנת לתת פסק דין, לקבוע עובדה על מנת שזו תשמש בסיס לקביעה משפטית, או על מנת לקבוע עונשו של אדם המועמד למשפט.

חבר מושבעים גדול

חבר מושבעים גדול (Grand Jury) הוא גוף משפטי שמקורו בשיטת המשפט הבריטית (Common Law - המשפט המקובל). תפקידו לחקור האשמות בפשעים, לבחון עדויות ואם השתכנע שיש מקום לכך, לקבוע כי יש להגיש כתב אישום.

חבר מושבעים גדול שונה מחבר מושבעים (Petit Jury), המשמש כגוף השופט במשפט רגיל. כשמו כן הוא: מספר חבריו גדול יותר מתריסר חברי חבר המושבעים (בין 16 ל-23 חברים).

תפקידו של חבר המושבעים הגדול הוא לקבוע אם יש יסוד סביר להניח שבוצע פשע, כחלק מהיותו מרכיב במערכת האיזונים והבלמים ("Checks and Balances") של השיטה המשפטית האמריקאית: קבוצת אזרחים מן השורה, חסרי פניות, מוודאים שאין העמדה לדין שרירותית על בסיס סתמי של דברי התביעה.

ההליך עצמו שונה ממשפט רגיל ולרוב אין הנאשם או בא כוחו נוכחים בעת שמיעת העדים.

חרם חברתי

בחרם חברתי מנדה חברה כלשהי אדם מסוים אל מחוץ לחברה. לעיתים מתבטא החרם גם בהימנעות ממתן שירותים מסחריים, קהילתיים וכלכלים לאותו אדם. בעדה החרדית בישראל משמש החרם החברתי ככלי ענישה.

גם בעבר נהגו קהילות יהודיות להטיל חרם שהוא נידוי הלכתי על מי שלא פעל על פי מצוות התורה או שהפר את עמדת הנהלת הקהילה. ידועים במיוחד החרמות שהוטלו על אוריאל ד'אקוסטה ועל ברוך שפינוזה - שניהם חברי הקהילה הספרדית (קרי מצאצאי יהודי ספרד ואנוסים ששבו ליהדותם) באמסטרדם.

ככל שהקהילה מלוכדת וסגורה יותר, כך כוחו של נשק החרם גדול יותר, שכן המוחרם מוצא את עצמו מורחק מכל המעגלים העסקיים, החברתיים ואף האישיים שהקיפו אותו.

מחוץ לקהילה החרדית, שימוש מוצהר בחרם חברתי ככלי ענישה קיים בקרב ילדים ונוער. עם זאת, מבוגרים עשויים גם הם לנקוט צעדים דומים, אך לרוב לא במוצהר, כיוון שניהול יחסים חברתיים בדרך זו נחשב לקיצוני ונתפס כהתנהלות ילדותית ופוגענית.

מאסר

מאסר הוא עונש שבית משפט רשאי לגזור על אדם שהורשע בעבירה פלילית על פי חוק. מהותו של העונש היא בשלילת חירותו של האדם וזכויות אחרות. האסיר נכלא בדרך כלל בבית סוהר למשך תקופת המאסר, אם כי לעיתים משמש לכך בית מעצר או מתקן כליאה אחר.

מאסר עולם

מאסר עולם הוא גזר דין של מאסר לכל החיים המוטל על המורשעים בעבירות חמורות ביותר, לרוב בגידה או רצח. בפועל, נהוג לקצוב את עונש המאסר למספר מוגבל של שנים. במרבית המדינות זו צורת הענישה החמורה ביותר (הענישה החמורה ממנה, עונש מוות, קיימת בחלק קטן מהמדינות).

משפט חברים

משפט חברים היה מוסד משפטי אוטונומי של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל שהוקם בשנת 1921. מוסד זה שימש הזירה העיקרית שבה השתקף מוסר הפועלים ועיקר עיסוקו היה דיני ממון, בעיות משמעת, פגיעה לרעה בהסתדרות ומוסדותיה, וענייני עלבון וכבוד. המוסד הוקם בתחילה ללא תקנון, וקיבל צביון מקומי בכל מועצת פועלים. בשנת 1932 נקבע לראשונה תקנון משפט. בשנת 1957 חדל משפט החברים מלהתקיים.

עבודות שירות

עבודות שירות הוא סוג של עונש שגוזר בית משפט על נאשם בעבירות פליליות. ישנם שני סוגים של עבודות:

נגזרה על הנאשם תקופת מאסר, אותה הוא מרצה בעבודות שירות במקום בכלא.

עונש שירות לתועלת הציבור (של"צ) שמטיל בית משפט ואינו חלופה לעונש מאסר (בשונה מעבודות שירות). לעיתים נקבע של"צ ללא הרשעה בדין.בשני הסוגים, העבודות נעשות במסגרות ציבוריות או במוסדות ללא כוונת רווח, כגון בתי חולים, מפעלי צדקה, מוסדות לילדים, שיקום לנכים, ארגוני מתנדבים, עבודות ניקיון במקומות ציבוריים וכדומה.

עונש מוות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה. עונש מוות הוא דוגמה רדיקלית של ענישה גופנית והביצוע שלו מכונה הוצאה להורג.

ענישה

ענישה היא הדרך של מסגרת חברתית כלשהי - מדינה, ארגון או קבוצה, להתמודד עם מי שמעשיהם חורגים במידה משמעותית מהנוהגים או הנורמות שנקבעו באותה חברה או ארגון, ומעוגנות בחוק או בתקנון של החברה, או קיימות באופן לא פורמלי. בתחום החינוך, ענישה יכולה להתממש כתגובה לחריגה מגבול מסוים, אותו הציב המחנך.

מהות הענישה היא פגיעה מדודה כלשהי באנשים שחרגו מנורמות המסגרת החברתית, ובאה בתגובה לפשע או להפרת הנורמות. מקובל לחשוב, שבהיעדר ענישה, תדורדר כל חברה אנושית לכאוס מוחלט.

בפסיכולוגיה התנהגותית (על פי גישת פרדריק סקינר) מוגדר עונש כגירוי שבא בעקבות תגובה, ומפחית את תדירותה (עד להכחדה).

חיזוק היא הפעולה ההפוכה מענישה ומטרתה היא לעודד ולהגביר התנהגות רצויה.

ענישה בישראל

במדינת ישראל, הגורם העיקרי הרשאי להטיל עונש הוא בית המשפט, אך ישנם גם גורמים מוסמכים נוספים הרשאים, על פי חוק, להטיל עונשים במקרים מסוימים.

עקרונית, ככל שערכאת השיפוט גבוהה יותר, העונש אותו היא רשאית להטיל, הוא כבד יותר.

ענישה גופנית

ענישה גופנית היא סוג של ענישה, הגורם לנענש סבל פיזי, כגון: כאב, התשה, או תחושת אי נוחות. המקרים הקיצוניים של ענישה גופנית הם: עינויים, נזק גופני ואף מוות. ענישה גופנית הייתה נפוצה מאוד בעבר הלא רחוק. בימינו ישנן עדיין מדינות המתירות ענישה גופנית בגין פשעים מסוימים.

עריץ

משטר עריצות הוא שלטון של אדם יחיד (עריץ) העומד בראש קבוצה מצומצמת יחסית שכופה את עצמה על השלטון ועולה בדרך כלל מתוך מצב של חוסר סדר במדינה. העריצות יוצרת סביבה מנגנוני הגנה שנאמנים לשלטון ותלויים בו, והשליט משתמש בהם כדי לזרוע טרור ופחד וכך להביא לצייתנות העם. לעריצות אין אידאולוגיה מסודרת, אך היא מתקיימת על ידי הפעלת מנגנונים פסיכולוגים רבי עצמה כשהעריצים מציגים את עצמם כמגנים על העם מפני סכנה קיומית שאורבת למדינה אותה השליט הודף, בניגוד למשטר טוטליטרי לעריצות יש תמיכה נמוכה מאוד בעם והעריץ משליט את עצמו בכוח ובעזרת תלות נפשית קשה מאוד: מצד אחד טרור ופחד, מצד שני העריץ לכאורה מגן על העם מפני סכנה גדולה בהרבה אותה הוא יכול לעצור בשל כוחו הבלתי מוגבל. דוגמאות למשטרי עריצות בעבר ובהווה: קים ג'ונג-און בקוריאה הצפונית, מועמר קדאפי, בשאר אל-אסד, סדאם חוסיין, בניטו מוסוליני באיטליה, אדולף היטלר בגרמניה הנאצית, החונטה הצבאית במיאנמר, עומר אל-בשיר בסודאן, אלכסנדר לוקשנקו בבלארוס, רוברט מוגאבה בזימבבואה, ספרמורט ניאזוב בטורקמניסטן, אסלאם קרימוב באוזבקיסטן, אידי אמין באוגנדה, סלובודן מילושביץ' בסרביה החונטות הצבאיות בדרום אמריקה בשנות השבעים והשמונים.

לעריצות יש לעיתים קרובות אופי של משטר צבאי, והיא עולה מתוך מצבים של כאוס וחוסר סדר כדי להחזיק את המדינה ומבטלת את זכויות הפרט ואת זכויות האדם "באופן זמני" כדי להשיב את הסדר על כנו.

פסק דין בהליך מקוצר

במשפט, פסק דין בהליך מקוצר (באנגלית: Summary judgment; אין לבלבל עם סדר דין מקוצר) הוא הכרעה היוצאת מתחת ידו של בית משפט, לטובת בעל דין, על יסוד ראיות וכתבי טענות שהוגשו, ומבלי שיתקיים בתיק משפט מלא. הכרעה שכזו תינתן לבקשת בעל דין, שעה שהשתכנע בית המשפט כי התמונה העובדתית העולה מראיות שהביאו הצדדים היא כה ברורה, עד כי מתייתר הצורך בקיום שלב של הוכחות – באשר תוצאת ההליך היא מובנת מאליה. פסק דין בהליך מקוצר יכול שיינתן הן ביחס לכלל הפלוגתאות העולות מן התיק והן ביחס לפלוגתאות ספציפיות.

הליך מקביל ל-Summay judgment אינו קיים, נכון לכתיבת שורות אלה, בדין הישראלי (ראו "דמיון לדין הישראלי" מטה) – אם כי נשמעות, מפעם לפעם, קריאות לכינונו.

פשע ללא קורבן

פשע ללא קורבן הוא מונח המתייחס לפעולות שנקבעו כבלתי חוקיות אך קיים עליהן ויכוח, מאחר שקיימת סבירות גבוהה שהן לא מאיימות על זכויותיו של אדם אחר באופן ישיר. לעיתים קרובות אלו מעשים בהסכמה בהם אדם מבצע עבירה פלילית שבה אין אדם אחר מעורב.

לדוגמה, הפשעים שנחשבים כיום בארצות הברית כפשעים ללא קורבנות, כוללים זנות, הימורים, ושימוש בסמים. אדווין שור והוגו בדאו בספרם "פשעים ללא קורבנות: שני צדדים של מחלוקת", כתבו כי "חלק מהחוקים האלה מייצרים פשעים במעגל שני, ויכולים ליצור 'פושעים' חדשים, אשר רבים מהם נחשבים בכל פן אחר כאזרחים שומרי חוק ואנשים בעלי סמכות". זוהי סוגיה במדינות רבות, למשל בארצות הברית שבה שיעורי התפוסה של בתי הסוהר ממשיכים לגדול, למרות שכבר עכשיו אוכלוסיית האסירים שם היא מהגבוהות ביותר מכל מדינה אחרת.

המונח פשע ללא קורבן לא נמצא בשימוש בתורת משפט, אלא הוא משמש כדי להטיל ספק על יעילות חוקים שהתקיימו בעבר, מתקיימים היום או מוצעים לחקיקה, או כדי להדגיש את ההשלכות הבלתי נמנעות של חוק שכזה. בפוליטיקה, למשל, לוביסטים עשויים להשתמש במילה זו כדי להביע עמדה לפיה יש לבטל את החוק הנמצא במחלוקת.

קנס

קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה. קנס מושת על ידי שוטר, פקח או בית משפט, בהתאם לסמכויות שניתנו להם בחוק.

ערכים העוסקים בענישה
ענישה ענישהענישה בישראל • ענישה במדינות העולם
סוגי ענישה חרם חברתי • מבחן וטיפול בקהילה • קנס • פיצוי הקורבן • מאסר עולםעבודות שירותמעצר מנהלימאסרבית סוהרענישה גופניתגלותעונש מוות
גופי הטלת ענישה בית משפטבית דין צבאידין משמעתיבית דין שדהמשפט חבריםחבר מושבעיםחבר מושבעים גדולוואר דיר • איון על ידי מושבעים
מקור הסמכות לענישה חוק • תקנון • משמעתמצווה
תופעות המצריכות ענישה סטייה חברתיתעבירה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.