איוון פרידמן

איוון פרידמן (נולדה ב-8 באוקטובר 1946) היא היסטוריונית העוסקת בתולדות ארץ ישראל בתקופת מסעי הצלב ובשנאת ישראל בימי הביניים. בנוסף היא מכהנת כיו"ר מועצת רשות העתיקות וכחברת סגל אוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

איוון פרידמן נולדה בשוודיה לרב זלמן אהרונסון וללוצי אהרונסון, וגדלה בנורווגיה, שם היה אביה הרב הראשי. ב-1959 עלתה המשפחה לישראל והתמקמה בקיבוץ עין הנצי"ב, שם למדה פרידמן בבית הספר המשותף בשדה אליהו. היא סיימה את לימודי התיכון בבית הספר התיכון העירוני ג' (צייטלין) בתל אביב.

את התארים האקדמיים בספרות והיסטוריה כללית למדה באוניברסיטת בר-אילן, שם סיימה את הדוקטורט בהדרכתו של פרופ' אברהם סולטמן, בנושא מהדורה מדעית לספרו של פטרוס ונרביליס "נגד עקשותם המושרשת של היהודים". במקביל למדה ולימדה באוניברסיטה העברית אצל פרופ' יהושע פראוור, שפתח לפניה את עולם הצלבנים ותולדותיהם.

מ-1971 לימדה באוניברסיטת בר-אילן היסטוריה של ימי הביניים ולימודי ארץ ישראל. היא הייתה ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה (19891990) ולהיסטוריה כללית (20112013) ואחת מעורכי כתב העת קתדרה (20002008). מ-2014 היא חברה בוועדת לוי לקביעת שכר חברי הכנסת ושמשה פעמיים כשופטת לפרס ישראל (ב-2003 בהיסטוריה וב-2016 בגאוגרפיה, ארכאולוגיה ולימודי ארץ ישראל) וחברה בוועדת השמות הממלכתית. מ-2010 מכהנת כראש הקתדרה על שם לזרוס פיליפס להיסטוריה כללית באוניברסיטה בר-אילן.

מחקריה של איוון עוסקים ברובם במסעות הצלב וימי הביניים. הנושאים העיקריים בהם הם:

  • תהליכי שלום בתקופה הצלבנית - מחקר זה עוסק בניסיונות שונים לביצוע הסכמי שלום בזמן מסעות הצלב שהיו מלחמות קודש.
  • פדיון שבויים בימי הביניים - מחקר זה עוסק בפדיון שבויים בצד המוסלמי, הצלבני והיהודי. הספר שפורסם בנושא זכה בפרס יצחק בן צבי.
  • שנאת ישראל בימי הביניים והוויכוח הנוצרי-יהודי - המחקר מתעסק בספרו של פטרוס ונרביליס שתקף את התלמוד בשמו בפעם הראשונה ומאה שנים לפני שריפתו בפריז.
  • צליינות נוצרית בימי הביניים ובעת החדשה.
  • נשים בחברה לוחמת בימי הביניים
  • הלימוד - מחקר ראשון בלתי תלוי של תופעת ה"לימוד". ה"לימוד" הוא מעין פסטיבל שפועל לחיזוק היהדות על גווניה - מאפיית חלות ועד פילוסופיה - שמתקיים אחת לשנה בקהילות יהודיות ברחבי העולם, אך מאורגן מחוץ למסגרת הקהילתית ובמופגן לא כחלק ממנה. במחקר היא בודקת את השפעת הכנסים על הזהות היהודית של משתתפיו בארצות שונות.
  • ארץ ישראל בתקופה הצלבנית

פרידמן נשואה, אם לשישה וסבתא.

רשימת פרסומים

ספרים

  • Interludes of Peace: Perceptions and Practices of Peacemaking in the Medieval Near East (in preparation)
  • Encounter between nemies: Captivity and Ransom in the Latin Kingdom of Jerusalem. Leiden: E.J.Brill (2002), ix+293 pp. עם יעל גוטר, לימוד- צעד במסע אל הזהות היהדות, רמת גן: מרכז רפפורט, רמת גן ,2010.
  • Petri Venerabilis adversus iudeorum inveteratam duritiem. Corpus Christianorum, Continuatio Mediaevalis 58. Turnhout: Brepols (1985), lxx +220 pp.

כעורכת

  • Religion and Peace . Taylor and Francis (forthcoming)
  • עם יוסף דרורי (עורכים), ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים: יד בן צבי, 2012.
  • י. שוורץ, ז. ספראי, א. פרידמן (עורכים), חקרי ארץ, מחקרים בתולדות ארץ ישראל, רמת גן: הוצאת אוניברסיטה בר-אילן, 391 ע ע, רמת גן, 1997.
  • With B-S Albert and S. Schwartzfuchs, Bar-Ilan Studies in Medieval History 4: Medieval Studies in Honour of Avrom Saltman. Ramat Gan: Bar-Ilan University Press (1996), 292 pp.

מאמרים

  • "ריימון מגופנה- אציל צלבני לפני קרב קרני חיטין", במעבה ההר 4 (2014) ,158-145
  • " איכה ישבה בדד: הקהילה הקתולית בירושלים הממלוכית", א. פרידמן וי. דרורי (עורכים), ספר ירושלים: התקופה הממלוכית. ירושלים: יד בן צבי, 2012, עמ'313–324 .
  • "שאלו שלום ירושלים"--מבט פוליטי על מקום קדוש. משא ומתן ותעמולה בחוזה תל-עג'ול יפו ( 1229 )", י. חן וא. שגריר (עורכים), לראות ולגעת: עלייה לרגל ומקומות קדושים ביהדות, בנצרות ובאסלאם, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2011, 247-231
  • "מחוות של פיוס במזרח הלטיני", ש. אבינרי (עורך), מלחמה ושלום, ירושלים: מרכז שז"ר לתולדות ישראל, תש"ע, 2010, 150-130
  • "אלימות כלפי שבויים בממלכה הצלבנית", היסטוריה 12 (2003), 46-21.
  • "שביה, פדות ומגדר בירושלים בתקופה הצלבנית", ט. כהן וי. שוורץ (עורכים), אשה בירושלים: מגדר, חברה ודת, רמת גן: פרסומי מרכז אינגבורג, תשס"ב, עמ' 47–64.
  • "מסעי הצלב והממלכה הצלבנית—סימני דרך וכיווני מחקר", קתדרה 100 (2001), עמ' 259–286
  • עם ענת פלד: "האם סללו הצלבנים דרכים?", קדמוניות כ' (1988), עמ' 119–123.
  • "'תרבות העניים' והספרות הכתובה, לעיצובו של מוטיב בפולמוס האנטי-יהודי במאה השתים עשרה" בר-אילן- ספר השנה למדעי היהדות, כ-כ"א (תשמ"ג), עמ' 182–191
  • "הר תבור בתקופה הביזנטית", "הר תבור בתקופה הצלבנית", הר תבור וסביבתו, קרדום 20 (1982), עמ' 19–20 ,30-26.
  • "פטרוס ונרביליס- הומניסט בן המאה הי"ב או אנטישמי?", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות 7, ד' (1977), עמ' 1–8.
  • "Peacemaking in an Age of War", Adrian Boas (ed.), The Crusader World, Abingdon: Routledge, 2016, 98-110.
  • "How to End Holy War? Negotiations and Peace Treaties between Muslims and Crusaders in the Latin East", Symposium: Peace by Other Means, Part 2, Common Knowledge 21:1(2015), 83-103
  • "Peacemaking: Perceptions and Practices in the Medieval Latin East", The Crusades and the Near East: Cultural Histories ed. C. Kostick, London and New York: Routledge, 2011, 229-257.
  • "Christian-Muslim Peacemaking in the Medieval Latin East", Peace, War and Gender from Antiquity to the Present: Cross Cultural Perspectives eds. J. Dülffer and R. Frank, Essen: Klartext Verlag, 2009, 45-63.
  • "Gestures of Conciliation: Peacemaking Endeavours in the Latin East", Crusades-Subsidia 1 (2007), 31-48.
  • "'In the name of God and Profit' – Holy Land Itineraria in the Mamluk Period", Eretz Israel and Jerusalem 4-5 (2007), 165-180.
  • "Charity Begins at Home? Ransoming Captives in Jewish, Christian and Muslim Tradition", Studia Hebraica 6 (2007), 55-67
  • "The Sword, the Crown, and the Cross: Notions of Leadership in the Latin Kingdom of Jerusalem", Bar-Ilan Studies in History 5 (2007), 283-299.
  • "Miracle, Meaning and Narrative in the Latin East", Studies in Church History, 41 (2005), 123-134.
  • "Captivity and Ransom –The Experience of Women", S. Lambert and S. Edgington (edd.), Gendering the Crusades, Cardiff: University of Wales Press, 2001, pp. 121-139.
  • "Did Laws of War Exist in the Crusader Kingdom of Jerusalem", Y. Hen (ed.), Ex Zion exibitur Lex, Festschrift for Amnon Linder, Turnhout: Brepols, 2001, pp.81-103.
  • "New Challenges on an Old Map – Trends in Developing Interest in Crusader Sites for Target-centered Tourism", R. French (ed.), Challenged Tourism, Famagusta, 2001, 113-126.
  • "The ‘Great Precept’ of Ransom. The Jewish Perspective", G. Cipollone (ed.), La Liberazione dei ‘captivi’ tra Christianità e Islam, Collectanea Archivi Vaticani 46, Citta del Vaticano: Gangemi, 2000, 161-172.
  • "See Jerusalem and Die: Jerusalem as a Last Stop in Crusader Times.” Jerusalem and Eretz Israel (Arie Kindler Volume),I, Tel-Aviv, 2000. 89-99
  • "Jaemmerliche Versager oder romantischer Held? Gefangengenschaft während der Kreuzfahrer-Epoche. " In der Hand des Feindes, ed. R. Overmans, Cologne, 1999, 119-40
  • "Anti-Talmudic Invective from Peter the Venerable to Nicholas Donin (1144-1244)." Le Brûlement du Talmud à Paris, 1242-1244, ed. G. Dahan, Paris: CNRS, 1999, 171-89
  • "Pilgrims in the Shadow of the Crusader Kingdom", Silvia Rosenberg (ed.), Knights of the Holy Land’, Jerusalem: The Israel Museum, 1999, 100-110.
  • "Pilgrimage to the Holy Land as an Act of Devotion in Jewish and Christian Outlook. " In Rashi et la culture juive en France du Nord au moyen âge, ed. G. Dahan and G. Nahon,. Paris: CNRS, 1997, 278-301
  • "Immigration and Settlement in Crusader Thought", Bar-Ilan Studies in Medieval History 4 (1996), 121-34.
  • "The Ransom of Captives in the Latin Kingdom of Jerusalem", Autour de la Première Croisade, ed. M. Balard, Paris, 1996, 177-89.
  • "Women in Captivity and their Ransom in the Crusader Period", Cross Cultural Convergences in the Crusader Period, ed. M. Goodich, S. Menasche, and S. Schein, Haifa,1996, 75-87
  • "The City of the King of Kings: Jerusalem in the Crusader Period", The Centrality of Jerusalem: Historical Perspectives, ed. M. Porthuis and Ch. Safrai, Den Haag, 1996, 190-216.
  • "Le pèlerinage en Palestine, acte de dévotion dans l'optique juive et chrétienne", Revue des Etudes Juives 149 (1990), 33-37.
  • "When Were Peter the Venerable's Polemical Works Written?" Bar-Ilan Studies in History 2 (1981), 122-33
  • "An Anatomy of Anti-Semitism: Peter the Venerable's Letter to Louis VII, King of France (1146) ", Bar-Ilan Studies in History 1 (1978), 87-102.
אברהם פאוסט

אברהם (אבי) פאוסט הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה העתיקה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

אהרון מאיר (ארכאולוג)

אהרון מאיר (נולד ב-1958) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן ומנהל החפירות בתל צפית, היא גת המקראית.

איל רגב

איל רגב הוא היסטוריון ופרופסור לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

בועז זיסו

בועז זיסו הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה הקלאסית[דרושה הבהרה] במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מאז שנת 2004. זיסו הוא גם עורך כתב העת לענייני נומיסמטיקה (חקר מטבעות עתיקים) "ישראל נומיסמטיק ג'ורנל (Israel Numismatic Journal).

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ע"ש מרטין (זוס) היא מחלקה בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. במחלקה כ-27 חברי סגל ומאות סטודנטים לתואר ראשון ותארים מתקדמים. במסגרת המחלקה פועל מכון לארכאולוגיה המבצע חפירות וסקרים ברחבי הארץ, ומספר מכוני מחקר נוספים. המחלקה מקיימת לימודים מלאים לתואר ראשון (B.A), שני (M.A) ושלישי (PhD).

זאב ספראי

זאב ספראי (נולד ב-1948 בירושלים) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד בשנת 1960) הוא פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה. המחקר המשלב דיסציפלינות שונות, מתחום ענפי מדעי הטבע, היסטוריה וארכאולוגיה עם בלשנות ותחומי מחקר מעולם היהדות.

מחקרים בולטים שערך בשנים האחרונות היו: תעודות הגניזה הקהירית כמקור להכרת הרפואה המעשית במזרח התיכון בימי הביניים, מחקר צבענים שבטקסטילים עתיקים ונייר עתיק, כנימת האלון כמקור לצבע ("תולעת השני"), צבע הארגמן, צמח האפרסמון, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל ותיעוד מסורות כשרות בעלי החיים.

חנן אשל

חנן אשל (25 ביולי 1958 - 8 באפריל 2010), היה היסטוריון וארכאולוג בעל שם עולמי בתחום כת ים המלח, המגילות הגנוזות, מצדה ומרד בר כוכבא. אשל שימש כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן ובין השנים 2004-2002 כיהן כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל והמכון לארכאולוגיה.

יהודה פליקס

פרופ' יהודה פליקס (14 באפריל 1922, ט"ז בניסן ה'תרפ"ב - 2 בדצמבר 2005, א' בכסלו ה'תשס"ו) היה חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד.

יהושע שוורץ

יהושע שוורץ (נולד בניו יורק ב-15 ביוני 1952) הוא היסטוריון ומשמש כפרופסור לגאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית-ביזאנטית במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן. הוא משמש גם כראש מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים.

ירושלים בתקופה הממלוכית

העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516. תקופה זו בתולדות העיר חופפת את שנות שלטונם של הממלוכים בארץ ישראל. ירושלים הממלוכית הייתה עיר שולית מבחינה אסטרטגית, מדינית וכלכלית, ועם זאת בעלת חשיבות דתית גבוהה, הן עבור השלטון הממלוכי המוסלמי והן עבור היהודים והנוצרים.השלטון בירושלים בתקופה הממלוכית היה נתון בידי פקידים שהיו אנשי דת והתרכזו בבניית מבני דת מוסלמיים בעיר. הפן המנהלי של העיר הוזנח, ואוכלוסייתה הייתה ברובה ענייה, וחיה בְּצִלָּם של ארמונות ומבנים מפוארים, ששימשו כמרכזי לימוד לתורת האסלאם. ירושלים היוותה מרכז חשוב של עלייה לרגל עבור שלוש הדתות, והתקיימו בה קהילות קטנות של נוצרים ויהודים, שאמנם סבלו מהגבלות רבות, אך זכו לזכויות הגנה מסוימות. רבים מהמבנים המפוארים בעיר העתיקה ובהר הבית נבנו בתקופה הממלוכית, והשפעתה של האדריכלות הממלוכית ניכרת בעיר עד היום. פרטי עיצוב ואדריכלות בסגנון ממלוכי משמשים את אדריכלי העיר בתקופה המודרנית על מנת ליצור "מראה ירושלמי".

כנסיית הקבר

כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש) היא כנסייה גדולה הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. הכנסייה שוכנת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, בסוף ה"ויה דולורוזה" ('נתיב היסורים'). בין כותלי הכנסייה יש אתר המזוהה כגבעת הגולגולתא הנזכרת בברית החדשה: "וַיְהִי כַּאֲשֶר בָּאוּ אֶל הַמָקוֹם הַנִקְרָא גָלְגֹלְתָא, וַיִצְלְבוּ אֹתוֹ שָם". מאז המאה ה-4 לספירה משמשת הכנסייה, הנחשבת לאחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר לכל הנוצרים בעולם, כמוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם.

לילך רוזנברג-פרידמן

פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (נולדה ב-1969) היא היסטוריונית ישראלית, המכהנת כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. רוזנברג-פרידמן עוסקת בעיקר בהיסטוריה החברתית של היישוב ושל מדינת ישראל, בדגש על 'היסטוריה מלמטה' ועל הכללת מגוון של קולות בשיח ההיסטורי. מחקריה עוסקים בפרט בנשים, במגדר ובמשפחה.

מסעי הצלב

מסעי הצלב הם סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים שיזמו האפיפיורים הנוצריים בין המאה ה-11 והמאה ה-13. הם החלו בניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי, אך הפכו למלחמות טריטוריאליות גם על מקומות אחרים. כלל המשתתפים הנוצריים במסעות הכיבוש הללו קרויים צלבנים.

במובן רחב יותר "מסע צלב" הוא כינוי למלחמה מסיבות דתיות, כגון הרקונקיסטה, שבה כבשו הנוצרים בחזרה את ספרד מידי המוסלמים, מסעות צלב נגד האומות הלא-נוצריות בצפון אירופה, כגון הליטאים, ומסעות נגד כופרים, כגון המלחמה בבוהמיה בין 1418–1487. כיום משמש הביטוי "מסע צלב" ככינוי לכל מסע תעמולתי או מלחמתי מסיבות דתיות או אידאולוגיות, המשתמש בלהט האמונה ככלי לקידום מטרותיו.

מרגלית שילה

מרגלית שילה היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן.

משה גרסיאל

משה גַרסיאל (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

קתדרה (כתב עת)

קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן צבי. כתב העת מוגדר כ"ספינת הדגל" של המכון, שכן הוא משמש כאחת הבמות החשובות למחקר ארץ ישראל בתחום ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי, ובתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והאמנות, מימי המקרא ועד ימינו.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.