אידיאליזם

אידיאליזם הוא שם כולל לזרמים בפילוסופיה הסבורים כי מציאות היא בראש ובראשונה אידאה, כלומר משהו מופשט ולא פיזי, ורק בעקבות האידאה (אם בכלל) אפשר לדבר גם על עצמים פיזיים כדברים הקיימים במציאות. האידיאליזם מנוגד לתפיסה המניחה כי העצמים הפיזיים הם המציאות, ואילו המחשבה המופשטת איננה אלא צעד חיצוני, מאוחר למצוי הפיזי, המתבונן עליו מבחוץ, באופן רפלקטיבי ומנותק ממנו עצמו. בניגוד לכך, על פי התפיסה האידיאליסטית, למחשבה, או ליתר דיוק לתבונה, תפקיד מרכזי בעיצוב המציאות עצמה – המחשבה והיקום מקיימים או יוצרים זה את זה. גישה זו מנוגדת למטריאליזם ושונה מהדואליזם.

לדוגמה, עמנואל קאנט טען כי התבונה היא שמאלצת אותנו לקלוט את המציאות כבעלת תכונות של זמן ומקום וקשרים של סיבתיות, ואילו הגל טען כי להיסטוריה האנושית יש כיוון רציונלי כלשהו, בדיוק כמו למחקרים מדעיים. חשובה ההבחנה בין אידיאליזם סובייקטיבי, המייחס את המציאות לסובייקט אנושי, מישהו החושב מחשבה וזו יוצרת אצלו מציאות, לבין אידיאליזם אובייקטיבי, כמו זה של הגל למשל, המנתק את האידאה מסובייקט אנושי ספציפי כלשהו החושב את המחשבה, ומאמין בקיומה העצמאי, האובייקטיבי, של המחשבה כשלעצמה.

חשיבה אידיאליסטית יכולה לכלול גם אמונה שדברים מופשטים או חומריים כוללים גם תכונות שאינן תלויות במציאות החומרית. חלק מהפילוסופים ייחסו למספרים תכונה כזאת; אפלטון גרס כי לכל החפצים יש תכונות כאלה וכינה "אידאות". שיטה זו נקראת גם אידיאליזם אפלטוני.

את הזרם הזה אפשר לחלק לשתי תקופות: האידיאליזם הטרום קאנטיאני שמייצגו העיקרי הוא ג'ורג' ברקלי והאידיאליזם הטרנסצדנטלי המאוחר יותר, שמייצגיו הבולטים הם הגל, פיכטה ושלינג.

אידאולוגיה

אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

אידיאליזם גרמני

אידיאליזם גרמני (המכונה גם אידיאליזם פוסט-קאנטיאני, פילוסופיה פוסט-קאנטיאנית, או רק פוסט-קאנטיאניזם) הייתה תנועה פילוסופית שהתפתחה בגרמניה בשלהי המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. היא החלה כתגובה לביקורת התבונה הטהורה והאידיאליזם הטרנסצנדנטלי של עמנואל קאנט. בנוסף, האידיאליזם הגרמני היה קשור באופן הדוק, הן ברומנטיקה והן בנאורות.

ההוגים הבולטים ביותר בתנועה זו ביותר היו: יוהאן גוטליב פיכטה, פרידריך וילהלם שלינג, וגאורג וילהלם פרידריך הגל, וכן "הרומנטיקנים של ינה" (פרידריך הלדרלין, פרידריך שלגל, ונובאליס). בנוסף, קשורים בתנועה גם פרידריך היינריך יעקבי, גוטליב ארנסט שולץ, קרל לאונרד ריינהולד, שלמה מיימון ופרידריך שליירמאכר.

אידיאליזם טרנסצנדנטלי

אידיאליזם טרנסצנדנטלי (נקרא לפעמים גם אידיאליזם פורמלי) היא תורה פילוסופית מתחום תורת ההכרה שנוסדה על ידי הפילוסוף הפרוסי עמנואל קאנט במאה ה-18. תורתו של קאנט גורסת שההכרה האנושית תופסת את הדברים כפי שהם נגלים לנו ולא את הדברים כפי שהם לעצמם. המהפכנות של תורה זו היא בכך שהיא (לראשונה בחשיבה המערבית) מתארת את פעולת ההכרה כפעולה אקטיבית של הכתבת החוקים לטבע על ידי הסובייקט, ולא כהסקה מתוך התבוננות פסיבית על חוקי הטבע.

אקסצנטריות (התנהגות)

אקסצנטריות היא התנהגות מוזרה ולא רגילה מצידו של אדם. אנשים המתנהגים באקסצנטריות בתדירות גבוהה מכונים "אקסצנטרים".

ביקורת התבונה הטהורה

ביקורת התבונה הטהורה (בגרמנית: Kritik der reinen Vernunft) הוא ספר שנכתב על ידי עמנואל קאנט בשנת 1781 ויצא במהדורה שנייה בשנת 1787. הספר נחשב לאחת העבודות הפילוסופיות החשובות ביותר בהיסטוריה של הפילוסופיה. הספר נקרא גם "הביקורת הראשונה", כשבאים אחריו "ביקורת התבונה המעשית" (1788) ו"ביקורת כוח השיפוט" (1790). בהקדמה למהדורה הראשונה קאנט מסביר למה התכוון במילים ביקורת התבונה הטהורה: "אין כוונתי לביקורת הספרים והשיטות, אלא לביקורת כושר-התבונה בכלל מבחינת כל ההכרות כולן, שאליהן הוא יכול לחתור בלי שיהא תלוי בניסיון בכלל".לפני קאנט, מקובל היה לומר שידע אפריורי חייב להיות מנתח (אנליטי), כלומר שהנשוא (הפרדיקט) כלול כבר בנושא ולכן נכונות המשפט אינה תלויה בניסיון (לדוגמה, "רווק הוא גבר לא נשוי", או "אדם חכם הוא חכם"). המשפט הוא מנתח כי הוא מגיע רק על ידי ניתוח של הנושא. מקובל היה לחשוב שכל המשפטים אפריורי כולם מסוג זה: בכולם נשואים הכלולים כבר בנושא המשפט. במצב כזה, לנסות ולהפריך משפט אפריורי (לדוגמה "אדם חכם הוא חכם" או "אדם חכם איננו חכם") יוביל פשוט לסתירה. לכן היה נהוג לחשוב שחוק הסתירה מספיק כדי לבנות את הידע האפריורי.לפני זמנו של קאנט, הבדילו רוב הפילוסופים בין שני סוגי משפטים:

משפטים מרכיבים - משפטים המבוססים על הרכבה או על חיבור של שתי עובדות ניסיוניות שונות ולכן הם אפוסטריורי. לדוגמה: "מכתשי הירח ניתנים לצפייה גם לאחר רדת החשיכה".

משפטים מנתחים - משפטים המבוססים אך ורק על ניתוח של הנושא ללא שימוש בניסיון ולכן הם אפריורי. לדוגמה: "קו ישר הוא ישר".קאנט איננו מסופק ממסקנות אלו וסבור שקיימים גם משפטים מרכיבים אפריורי, כמו משפטי המתמטיקה לדוגמה. כך או כך, מטרתו של קאנט ב"ביקורת" היא למצוא את כל אותם משפטים מרכיבים אפריורי, ובכך להבין מחדש את המטפיזיקה, את המתמטיקה ובעיקר את המדע הפיזיקלי.

ג'ורג' ברקלי

ג'ורג' בָּרְקְלִי (באנגלית: George Berkeley;‏ 12 במרץ 1685 - 14 בינואר 1753) היה פילוסוף אירי, עסק בעיקר בתאוריה שאותה כינה א-מטריאליזם (לאחר מכן נקראה אידיאליזם). את תורתו אפשר לסכם במשפט "להיות, זה להיות נתפס", שפירושו שאנחנו יכולים לדעת דברים רק על ידי החושים.

גאורג וילהלם פרידריך הגל

גאורג וילהלם פרידריך הֵגֶל (בגרמנית: Georg Wilhelm Friedrich Hegel;‏ 27 באוגוסט 1770 – 14 בנובמבר 1831) היה פילוסוף גרמני, ממייסדי האידיאליזם הגרמני ומחשובי ההוגים בעידן הנאורות.

הגותו של הגל תרמה רבות לעיצוב עולם הפילוסופיה במאה ה-19, עד כי בחוגים מסוימים היה קשה להביע דעות המנוגדות לה. לשיטתו הייתה השפעה מכרעת גם על אסכולות פילוסופיות שבעיקרן נוגדות לו, כדוגמת האקזיסטנציאליזם והמטריאליזם הדיאלקטי של קרל מרקס.

הישגו העיקרי של הגל הוא התפתחותו של ניסוח ייחודי לאידיאליזם, שלפעמים כונה "אידיאליזם מוחלט" (אם כי בצורה מועטה).

פילוסופיית הרוח של הגל משלבת מבחינה מושגית תחומים מפסיכולוגיה, מדינה, היסטוריה, אמנות, דת ופילוסופיה. טיעונו בנוגע לדיאלקטיקה של אדון-עבדים היה בעל השפעה רבה, במיוחד בצרפת של המאה ה-20.

חשיבות מיוחדת נוספת היא תרומתו למושג הרוח (גייסט, לפעמים גם מתורגם כמו "Mind") כביטוי ההיסטורי של "Sublation": שילוב ללא אלימינציה או הפחתה, ושל גורמים סותרים או מנוגדים לכאורה: למשל, הסתירה לכאורה בין הטבע והחופש ובין האימננטיות והנשגבות.

הגל נתפס במאה ה-20 כממציא משולש התזה, האנטיתזה, והסינתזה, (משולש אשר נקבע כביטוי מפורש אצל יוהאן פיכטה).

הגותו הפוליטית של הגל השפיעה על זרמים פילוסופיים ופוליטיים מהימין ומהשמאל, ובפרט על הלאומיות, הפשיזם (בעיקר בתיווכו של ג'ובני ג'נטילה) והקומוניזם.

הגל השפיע על הוגים וסופרים רבים בעלי עמדות שונות מאוד. התאולוג קארל בארת' תיאר את הגל כ"אקווינס פרוטסטנטי", ואילו הפילוסוף הצרפתי מוריס מרלו-פונטי כתב ש"כל הרעיונות הפילוסופיים הגדולים של המאה הקודמת - הפילוסופיות של מרקס וניטשה, הפנומנולוגיה, האקזיסטנציאליזם גרמני והפסיכואנליזה - מקורן בהגל".

דגל קוסטה ריקה

דגל קוסטה ריקה אומץ ב-27 בנובמבר 1906. הדגל האזרחי מעוצב מ-5 פסים אופקיים המורכבים מ-3 צבעים, הצבע הכחול מסמל את השמים, הזדמנויות, אידיאליזם והתמדה. הצבע הלבן מסמל שלום, תבונה ושמחה. האדום מסמל את הדם שנשפך על ידי קדושי העצמאות, החום והחיבה של העם ונדיבות.

למדינה יש גם דגל מדיני הכולל את סמל קוסטה ריקה, והוא משמש גם כדגל המדינה במצבי מלחמה.

יד המקרה היא שדגל קוסטה ריקה דומה להפליא לדגל תאילנד למעט היפוך הצבעים ויחס הממדים, המהווים את ההבדל בין שני הדגלים.

הצו הקטגורי

הצו הקטגורי (בגרמנית: Kategorischer Imperativ, ויש המתרגמים: הציווי המוחלט) הוא מונח מתורתו של הפילוסוף הפרוסי עמנואל קאנט, שעבודתו בתורת המידות נחשבת לאחת החשובות ביותר בתחום.

הצו הקטגורי הוא המושג המרכזי סביבו נסובה האתיקה של קאנט, והוא דורש מהאדם ליצור אוניברסליזציה של פעולותיו, לשפוט אותן כאילו היה שופט חוק כללי.

החוק עצמו, כפי שניסחו לראשונה קאנט, הוא:

"עֲשֵׂה מַעֲשֶׂיךָ רַק עַל פִּי אוֹתוֹ הַכְּלָל הַמַּעֲשִׂי אֲשֶׁר, בְּקַבֶּלְךָ אוֹתוֹ, תּוּכַל לִרְצוֹת גַּם כֵּן כִּי יִהְיֶה לְחֹק כְּלָלִי."כלומר, הצו דורש שהעקרון שנובע מפעולת האדם יהיה עקרון מנחה לכל אדם.

על פי הצו, חוקי המוסר שאני חי על פיהם צריכים להיות מסוגלים להיות אוניברסליים. חוקים שאותם אני יכול לרצות שכל בני האדם יאמצו. דוגמה: אסור להפר הבטחות כי "הפרת הבטחה" אינה יכולה להיהפך לחוק כללי. לטענת קאנט לא ניתן לרצות את הפעולה ("הפרת הבטחה") בו זמנית עם רציית הפיכת הפעולה לחוק כללי ("מותר להפר הבטחות") כי במקרה כזה משתנה הגדרת ההבטחה (מ-"דבר שצריך לקיים" ל-"דבר שניתן לקיים או לא לקיים") וכך מאבד המושג "להפר" מתוכנו ומתגלה הסתירה. מתוך הסתירה הפורמלית בין הכלל המעשי לחוק הכללי יקבע קאנט כי חובה עלינו לקיים הבטחות.

יש לשים לב שזהו קריטריון צורני בלבד (כלומר, איננו מטיל שום הגבלה על התוכן של אותו מוסר) וקאנט היה מודע לכך. קאנט ראה והסביר, שצורניות גרידא מובילה בעצם לניהיליזם מוסרי (כי כל עקרון - לא משנה כמה הוא רע ואכזרי - אפשר לנסח בצורה כזאת שיהיה עקבי כחוק כללי ויתאים לצו). כדי למנוע ניהיליזם זה, הוסיף קאנט טיעון בדבר היותו של כל יצור בעל תבונה (בניסוחים אחרים, כל "יש רציונלי") תכלית כשלעצמו ולכן תכלית מוחלטת. באמצעות ההכנסה המפורשת הזאת של תוכן לחוק הציווי הקטגורי, הצליח קאנט להציל את תורת המידות שלו מניהיליזם מוסרי שמקבל כל תורת מוסר שהיא, בתנאי שהיא עקבית. מלומדים ופילוסופים רבים ביקרו את קאנט על התוספת הזאת וטענו שהיא מנוגדת לחלוטין לכל המטאפיזיקה והאתיקה שפיתח. הפילוסופים שבאו אחריו - כדוגמת הגל ואחר כך היידגר - הסירו את העקרון התוכני של "האדם כתכלית", והשאירו מתורתו רק את כלל הצורני, אותו הם מילאו בתוכן שהתיישב עם תפיסתם הפילוסופית הרחבה. במקרה של הגל הייתה זו התפיסה הדיאלקטית בדבר "רוח הזמן" ובמקרה של היידגר, הניסיון של האדם "להשתלב" במציאות ולהשפיע עליה ולא רק להגדירה ולנתחה.

האתיקה של קאנט הייתה מהפכנית. כל הפילוסופיה של המוסר לפני קאנט ואף הרבה מהפילוסופיה אחריו, דורשות להתאים את רצון האדם כלפי הטוב המוסרי העליון. כלומר, מתוך כל האופציות הנתונות לפנינו עלינו לבחור באותו דבר שיביא אותנו לידי התוצאה הטובה. מהפכתו של קאנט הייתה שהוא הפך את הסדר. מעתה, הרצון האנושי מכונן את הטוב המוסרי כלומר, הרצון האנושי קובע מהו הטוב המוסרי ואף שואף אליו.

יגאל זקס

יגאל זקס (נולד ב-20 בספטמבר 1967 בישראל) הוא שחקן תיאטרון וטלוויזיה, במאי ומחזאי ישראלי.

כנרת כנרת

כנרת כנרת הוא מחזה מאת נתן אלתרמן המתרחש בשנת 1912 בקבוצת דגניה א', שנוסדה שנתיים קודם לכן. במחזה שילב אלתרמן יצירה בדיונית עם תיאור היסטורי של הנוף, וההווי המקומי, תוך שהוא מתייחס לתפיסת המקום והזמן על ידי הקהל העכשווי, כמקום אוטופי חדור אידיאליזם.

זהו הראשון במחזותיו של אלתרמן שהועלה על הבמה. אלתרמן הגיש אותו לתיאטרון הקאמרי באביב 1961 עם איוריו של דני קרוון. על אף שמחזהו הראשון, "פונדק הרוחות", נכתב בשלהי 1959, הוא נתבקש לכתוב מחזה נוסף על נושא ישראלי מקומי, ולכן "כנרת כנרת" הוצג קודם לכן בהצגת בכורה מיוחדת לחניכת בית התיאטרון החדש ב-30 בדצמבר 1961.

נומינליזם

נומינליזם היא אסכולה בפילוסופיה, שראשיתה בהגות של פייר אבלאר, הטוענת כי רק פריטים קיימים במציאות, אבל אידאות מכלילות (כלומר מושגים מופשטים המייצגים קבוצה של פריטים ולא פריט ספציפי אחד), אינם אלא פיקציה לשונית ומושגית, ולא מציאות.

עלובי החיים

עלובי החיים (בצרפתית: Les Misérables) הוא רומן משנת 1862 מאת הסופר הצרפתי ויקטור הוגו. עלילתו מתרחשת בצרפת במחצית הראשונה של המאה ה-19. הספר, העוסק בטבע האדם ובחיים, עוקב אחרי דמותו של ז'אן ולז'אן ואחרי ההתפתחויות בצרפת, תוך ביקורת חברתית נוקבת על תופעת העוני ויחסה של החברה הצרפתית לעניים ולמסכנים. הספר ניחן בצבעים עזים וניתוח מעמיק של דמויות, גם המשניות שבהן. "עלובי החיים" נחשבת ליצירה הגדולה ביותר של ויקטור הוגו, יחד עם יצירתו הגיבן מנוטרדאם.

עמנואל קאנט

עמנואל קאנט (גרמנית: Immanuel Kant;‏ 22 באפריל 1724 - 12 בפברואר 1804) היה פילוסוף גרמני. נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים בעת החדשה ואחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים. אחד ממשפטיו הידועים ביותר שהשפיעו רבות על תקופתו ואף על ימינו הוא: "העז לדעת, אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך".

הגותו של קאנט ידועה ברוחב אופקיה. קאנט טען שהמוח האנושי יוצר את המבנה של החוויה האנושית, שההיגיון הוא מקור המוסר, שהאסתטיקה נובעת משיקול דעת נטול עניין, שהזמן והחלל הם פרי יצירה אנושית ואינם קיימים "כשלעצמם", וכי העולם כפי שהוא לעצמו הוא "עצמאי" מהמושגים הקטגוריים שהאנושות תולה בו.

קאנט ראה בעצמו מרכיב חשוב ב"מהפכה הקופרניקאית" בפילוסופיה, בדומה לתפקידו של קופרניקוס בהפרכת האמונה עתיקת היומין שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. לאמונותיו של קאנט יש השפעה רבה על הפילוסופיה העכשווית, ובמיוחד על תחומי המטאפיזיקה, האפיסטמולוגיה, האתיקה, התאוריה הפוליטית והאסתטיקה.

פלאטוניזם

פלאטוניזם או אידיאליזם אפלטוני היא תפיסה פילוסופית שיצר הפילוסוף אפלטון, לפיה המציאות אותה אנו תופסים בחושינו משקפת מציאות אידיאלית־אובייקטיבית נעלה יותר.

צ'זארה פבזה

צ'זארה פבזה (באיטלקית: Cesare Pavese;‏ 9 בספטמבר 1908 – 27 באוגוסט 1950) היה סופר ומשורר איטלקי, מהחשובים שבסופרי איטליה במאה העשרים.

בנוסף לעבודתו כמחבר רומנים, סיפורים קצרים ושירה, נודע פבזה גם כמתרגם וכמבקר ספרותי; בנוסף ל"אנתולוגיה האמריקנית" בעריכתו של אליו ויטוריני, נמנות עם תרגומיו אף יצירות קלאסיות כדוגמת מובי דיק מאת הרמן מלוויל, ויצירות שונות מאת ג'ון דוס פאסוס, ויליאם פוקנר, דניאל דפו, ג'יימס ג'ויס וצ'ארלס דיקנס.

במסגרת עבודתו כמבקר תרם ליצירתו של "מיתוס אמריקני" באיטליה של אמצע שנות השלושים. פבזה אף עבד בתחום ההוצאה לאור והביא אל חיק התרבות האיטלקית, בהוצאת אֶינַאוּדי רבת המוניטין, כתבים בנושאים שונים שעד אז לא היו חלק מן השיח הציבורי באיטליה, כמו אידיאליזם, מרקסיזם, נושאים דתיים, אתנולוגיים ופסיכולוגיים.

פבזה היה חוקר מלומד ואיש הגות שהיה מזוהה עם השמאל באיטליה. פבזה שלח יד בנפשו בגיל 42 בחדר קטן בקומתו השלישית של מלון "רומא" שבטורינו. במשך חייו ניסה להתגבר על הבדידות הפנימית, שאותה חש כגזרה וכייעוד.

קטגוריה (פילוסופיה)

בפילוסופיה, קטגוריות מהוות את התבניות הכלליות של ההוויה. כל הדברים שבעולם, ואף מושגים מופשטים של החשיבה, משויכים לקטגוריות המתאימות להם. מתוך ההנחה שקיים מבנה לוגי שלפיו ניתן לסדר את הטבע, היו פילוסופים שהגדירו את הקטגוריות, וטענו שכל דבר בעולם שייך לאחת מהן.

רוחניות

המונח רוחניות הוא שם כולל למספר גישות לפיהן העולם אינו מסתכם רק באנרגיה, חומר, ותודעה, וכי קיימים מאפיינים נוספים לקיום כגון תכלית, נשמה, גמול, שכר ועונש, קארמה, גורל, רוחות (spirits) ולרוב גם אלוהות או לפחות כוח עליון מסוים (שאינו בהכרח מוגדר כ"אלוהי").

המונחים נפש (mind) ותודעה (consciousness) נזכרים לעיתים בחיבורים הקשורים במושג הרוחניות וזוכים שם לפרשנויות מגוונות, אם כי הם נחקרים מאד גם בשיח המדעי (בפרט בתחומים מדעי המוח ונוירופסיכולוגיה).

מרבית ההשקפות הרוחניות רואות את חיי הרוח כעיקריים ואת החיים החומריים, הפיזיים, החיצוניים – כמשניים בחשיבותם. אך קיימות גם תנועות רוחניות המדגישות את הקיום האלוהי מצד אחד ואת הקיום החומרי מצד שני, כאשר הצד החומרי הוא מימוש של האלוהי ואין לברוח מפניו השקפות רוחניות רבות נסמכות על אמונה בקיומה של מציאות על-חושית (טרנסצנדנטלית) כמו אלוהים או חיים שלאחר המוות, וחלקן על אידאות מופשטות אחרות.

תורת ההכרה

תורת ההכרה (אֶפִּיסְטֵמוֹלוֹגְיָה; מיוונית עתיקה אפיסטמה: ידע, לוגיה (λογία) פירושה "תורה") הוא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות וגבולות הידיעה. שאלות מרכזיות הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ומהו היחס בין המציאות לידיעה.

נושא מרכזי הוא ניתוח היחסים שבין טבע הידיעה לבין המושגים אמת, האמנה והצדקה. נושא נוסף הוא השאלה האם בכלל ניתן לדעת משהו - כלומר, האם הספקנות היא נכונה ובאיזו מידה. בעברית נחשבות לעיתים הכרה וידיעה כמילים נרדפות ועל כן אפיסטמולוגיה נקראת גם תורת הידיעה. המושג אפיסטמולוגיה נטבע על ידי הפילוסוף הסקוטי ג'יימס פרדריק פרייר אשר פעל במאה ה-19. אולם העיסוק בה החל כבר אצל הפילוסופים קדם-סוקרטים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.