איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי

איגוד הבֶּזֶק הבין־לאומי (International Telecommunication Union, או בראשי תיבות ITU) הוא ארגון תקינה בין־לאומי בתחום התקשורת האלקטרונית. הארגון מהווה סוכנות באומות המאוחדות, וחברות בו מדינות, וכן ארגונים ממשלתיים ופרטיים העוסקים בתקשורת אלקטרונית. לארגון שלוש חטיבות (סקטורים): חטיבה העוסקת בהקצאות תדרים ומיקומים בחגורה הגיאוסטציונרית של כדור הארץ (ITU-R), חטיבה העוסקת בתקנים של מערכות תקשורת (ITU-T) וחטיבה העוסקת בקידום התקשורת במדינות מתפתחות (ITU-D). האיגוד הוא הארגון הבין־לאומי הראשון שנוסד בעולם.

עיינו גם בפורטל:
פורטל תקשורת

היסטוריה

ITU monument, Bern
פסל איגוד הבֶּזֶק הבין־לאומי הניצב בברן, מקום מושבו הראשון של מטה האיגוד. למרגלות הפסל כתוב (בצרפתית): "איגוד הטלגרף הבין־לאומי נוסד בפריז ב-1865 ביוזמת ממשלת צרפת."

ההיסטוריה של איגוד הבֶּזֶק הבין־לאומי חופפת במידה רבה את ההיסטוריה של התפתחות אמצעי התקשורת האלקטרוניים בעולם ומלווה התפתחויות אלה במתן מסגרת ארגונית ותקנונית הבאה לאפשר תקשורת אלקטרונית סדירה בין אומות העולם.

נהוג לציין את תחילת עידן הבֶּזֶק ביום 24 במאי 1844 אז שלח סמואל מורס את המסר הציבורי הראשון בקו טלגרף בין הערים וושינגטון ובולטימור. תוך פחות מעשור שנים הפך הטלגרף לכלי הזמין לציבור. יחד עם זאת, קווי טלגרף באותם ימים לא חצו גבולות מדינה, זאת כיוון שכל מדינה עשתה שימוש בתקנים שונים. מצב זה יצר צורך לשדר מסר בטלגרף עד לגבול המדינה השכנה, שם היה המסר נכתב, מתורגם ונמסר ידנית למפעיל טלגרף אחר שהיה מעבירו אל תוך מדינתו. שיטה זו האטה מאוד את העברת המסרים בין מדינות והגבירה את הסיכוי לשגיאות בתוכן המסר. מספר מדינות החלו בניסיונות לכריתת הסכמים עם מדינות זרות לצורך האחדת שיטות, אולם דבר זה הצריך מערכת מסובכת ביותר של כריתת הסכמים נפרדים רבים. לדוגמה, במדינת פרוסיה היה צורך ב-15 הסכמים נפרדים כדי להעביר מסר בטלגרף מעיר הבירה אל אחת מן המדינות המרוחקות בתוך הפדרציה, כל זאת מבלי לצאת מגבולות הפדרציה. מצב זה יצר בעולם מספר אזורים שבהם הסכמים אזוריים לשיטות הטלגרף. ביום 17 במאי 1865, לאחר שנתיים וחצי של דיונים מפרכים, נחתמה אמנת הטלגרף הבין־לאומית הראשונה בעיר פריז על ידי 20 מדינות ובכך נוסד "איגוד הטלגרף הבין־לאומי" (ITU) שמטרתו הייתה לשמש במה לשינויים עתידיים באמנה.

בשנת 1876 קיבלה המצאת הטלפון הגנה של פטנט והופצה ברחבי העולם. בשנת 1885 החל איגוד הטלגרף הבין־לאומי לנסח תקנים בין־לאומיים לשימוש בטלפון. בשנת 1896 הומצא הטלגרף האלחוטי, אשר היה אמצעי התקשורת האלחוטית הראשון, המצאה שנמצא לה שימוש מיידי בתקשורת ימית ובמקומות אחרים. בשנת 1906 נערכה הוועידה הבין־לאומית הראשונה לרדיו-טלגרף בברלין ובו נחתמה האמנה הבין־לאומית הראשונה לרדיו-טלגרף. בנספח לאמנה מנוסחים לראשונה התקנים לשימוש בטלגרף אלחוטי וידועים בשם תקני הרדיו.

בשנת 1920 החלו שידורי הרדיו באולפני חברת מרקוני. בשנת 1927 בכנס בין־לאומי בוושינגטון נוסדה הוועדה המייעצת לרדיו בין־לאומי (International Radio Consultative Committee - CCIR). ועדה בין־לאומית מייעצת מקבילה, לענייני טלפון (International Telephone Consultative Committee – CCIF) נוסדה עוד בשנת 1924 וועדה בין־לאומית מייעצת לענייני טלגרף (International Telegraph Consultative Committee – CCIT) נוסדה בשנת 1925. תפקיד שלוש הוועדות היה לתאם בין המדינות את ההיבטים הטכניים בשטחי התקשורת האלקטרונית השונים וכן לקבוע תקנים אחידים בעולם לשימוש באמצעים אלה.

בשנת 1927 החליטה לראשונה הוועידה הבין־לאומית לרדיו-טלגרף להקצות תדרי רדיו לשירותי רדיו שונים בעולם (תדרים שונים לתחנות נייחות, לרדיו ימי, לרדיו במטוסים, לחובבי רדיו ולשידורים ניסיוניים), זאת כדי להגביר את יעילות השידורים לאור המספר הגובר של תחנות הרדיו והמאפיינים השונים של התחנות.

בשנת 1932 בוועידת מדריד, החליט האיגוד לאחד את אמנת הטלגרף הבין־לאומית משנת 1865 עם אמנת הרדיו-טלגרף הבין־לאומית משנת 1906 וליצור את אמנת הבֶּזֶק הבין־לאומית. באותה ועידה הוחלט גם לשנות את שמו של האיגוד ל"איגוד הבֶּזֶק הבין־לאומי", שם המשקף טוב יותר את תחומי עיסוקו של האיגוד.

בשנת 1947 בוועידת האיגוד בעיר אטלנטיק סיטי הוחלט על כריתת הסכם של האיגוד עם ארגון האומות המאוחדות לפיו הפך האיגוד לסוכנות בתוך האו"ם ומטה הארגון הועבר מן העיר ברן לעיר ז'נבה. באותה ועידה נקבעה מועצת רישום התדרים הבין־לאומית (International Frequency Registration Board – IFRB) המתאמת את תדרי השידור בעולם. באותה ועידה אף הוחלט כי טבלת הקצאת תדרי השידור (Table of Frequency Allocation) אשר נקבעה עוד בשנת 1912 תהפוך למחייבת בכל מדינות האיגוד.

בשנת 1956 אוחדו שתי הוועדות המייעצות לענייני טלפון וטלגרף לוועדה אחת (Telephone and Telegraph Consultative Committee) לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם.

בשנת 1957 הכניס הלווין ספוטניק 1, את העולם לעידן התקשורת הלווינית. האיגוד לא איחר להגיב וכבר בשנת 1959 ייסד קבוצת מחקר על תקשורת חלל. בשנת 1963 שוגר לחלל הלוויין "סינקום", הראשון הניצב במסלול גאוסטציונרי מעל נקודה גאוגרפית אחת בכדור הארץ, זאת לאור חזונו של ארתור סי. קלארק כבר בשנת 1945. באותה שנה כינס האיגוד בז'נבה ועידת מינהלית מיוחדת לתקשורת בחלל ובה הוחלט על הקצאת תדרים לסוכנויות החלל השונות. בשנות ה-60 הארגון הפך להיות אחראי גם על הקצאת המקומות ללויינים בחגורה הגיאוסטציונרית של כדור הארץ.

בשנת 1992 הוקצו לראשונה תדרים לשירות שידור חדש, העושה שימוש בלוויינים שאינם יציבים מעל נקודה גאוגרפית אחת, הידוע בשם GMPCS (Global Mobile Personal Communications by Satellite). באותה שנה הוקצו אף תדרים ל IMT-2000, הדור הבא של תקן עולמי לטלפונים ניידים דיגיטליים.

בארגון חברות יותר מ-190 מדינות[1].

מדי שנה, ב-17 במאי מציינות חברות הארגון את מועד היווסדו ב"יום הבֶּזֶק העולמי".

מבנה הארגון

הגוף העליון לקבלת החלטות באיגוד הוא ועידת הצירים (Plenipotentiary Conference) המתקיימת אחת ל-4 שנים. בוועידה משתתפים נציגים ומיופי כח של כל המדינות החברות באיגוד. לאיגוד אף מועצה קבועה המורכבת מנציגי המדינות (25% מהמדינות החברות) הנבחרים על ידי ועידת הצירים. הרכב המועצה מבטיח מראש חלוקה בין האזורים השונים בעולם.

מתחת למועצה, מתקיימת החלוקה ל-3 החטיבות: רדיו (ITU-R), תקשורת (ITU-T) ופיתוח (ITU-D). בכל חטיבה יש אספה המגדירה את היעדים ועוקבת אחריהם, קבוצות מקצועיות (Study Groups) שמכינות את הכללים והתקנים של הארגון, וועדה מייעצת (Advisory Group) המתאמת בין הקבוצות המקצועיות.

האחריות על הניהול האדמיניסטרטיבי והפיננסי של הארגון מוטלת על המזכירות הכללית (General Secretariat). בראש המזכירות עומד המזכיר הכללי, ומתחתיו יש מנהלים לכל שלוש החטיבות.

ITU-T

ITU-T הוא מגזר קביעת תקנים בבֶּזֶק (ITU Telecommunication Standardization Sector) אחראי לתיאום התקנים לבֶּזֶק בשם האיגוד. מטה המגזר יושב בז'נבה שבשווייץ. עד לשנת 1992 היה מגזר זה ידוע בשם "הועדה המייעצת הבין־לאומית לטלגרף ולטלפון" (International Telegraph and Telephone Consultative Committee – CCITT). התקנים הבין־לאומיים הנקבעים על ידי ה-ITU-T מכונים בשם "המלצות" אף שמעמדן חזק באופן ניכר מהמלצות במובן השגור של המילה. באופן היסטורי משנת 1960 ועד תחילת שנות התשעים הייתה "הועדה המייעצת" מפרסמת תקנים מחייבים בתחום אחת לארבע שנים, אשר היו זוכים לאישור האספה הכללית של האיגוד. התקנים היו מתפרסמים בכל פעם במספר כרכים שזכו לכינוי על פי צבע כריכתם. כך למשל, כרכי התקנים משנת 1980 כונו בשם "הספר הצהוב" ואילו כרכי 1984 היו "הספר האדום". אלה אומצו על ידי המדינות החברות ותעשיית התקשורת בעולם.

שנות השמונים הביאו מהפכה לתחום התקשורת עם התפתחות המחשב האישי ותעשיית התקשורת החלה להתפתח בקצב שתקני האיגוד לא יכלו לעמוד בו עוד. פעמים מצא עצמו האיגוד מאשר דה פקטו תקנים שהתעשייה כבר אימצה. במקרים אחרים מצאה עצמה תעשיית התקשורת האלקטרונית ניצבת בפני ערב-רב של שיטות טכנולוגיות ללא תיאום. תופעה נוספת שהאיגוד ניצב בפניה היא פניה של הציבור אל ארגונים בין־לאומיים לא רשמיים, שהיו גמישים יותר ומהירים יותר להגיב למציאות המשתנה, דוגמת ה-Internet Engineering Task Force וה-World Wide Web Consortium. החל משנת 1992 החליט האיגוד כי ה-ITU-T יחליף את "הועדה המייעצת" ונעשה מאמץ לזרז את הליכי התגובה של סקטור זה למציאות המשתנה. היום, הצעה מצד תעשיית התקשורת לתקן חדש, המוגשת למגזר, נידונה ומתקבלת עליה החלטה תוך חודשים ספורים. כך מתמודד האיגוד טוב יותר עם השינויים הטכנולוגיים המהירים בתחום התקשורת. מנגד עבודת ה-ITU-T בבקרת איכות הפכה הרבה פחות יעילה.

ITU-R

ITU-R הוא מגזר תקשורת הרדיו (ITU Radiocommunication Sector) אחראי לקביעת תקנים בתחום התקשורת האלחוטית בתוך ה-ITU. תפקידו הוא לארגן את חלוקת תדרי הרדיו כך שתפחתנה ההפרעות בן תחנות רדיו וגופי שידור אחרים בארצות שונות. המגזר אף אחראי לקביעת מסלולי לווייני תקשורת בחלל. בנוסף המגזר מפרסם מסמכי תקנים בין־לאומיים בתחום אחריותו. מגזר זה מחליף החל משנת 1992 את "הועדה המייעצת על רדיו בין־לאומי" (International Radio Consultative Committee) בתוך ה-ITU.

המגזר ציין בשנת 2006 מאה שנה לפעילותו בתחום הסדרת תדרי הרדיו בעולם.

ITU-D

ITU-D הוא מגזר פיתוח הבֶּזֶק (ITU Telecommunication Development Sector) הוא לאפשר ולקדם את תחום הבֶּזֶק בעולם כולו. זאת על ידי ארגון ותיאום של שיתוף פעולה טכני ועזרה בפעילויות. לצורך מילוי משימתו המגזר פעיל בחמישה תחומי פעולה: רפורמה בתחום הקומוניקציה, טכנולוגיות, ניהול, מימון וכח אדם. המגזר מנסה להגשים את משימתו בעזרה ישירה למדינות ולחברות בתחום התקשורת, בפיתוח משאבים וניודם, בפיתוח שותפויות ובהפצת מידע. אחת מפעילויות המגזר, לצורך השגת מטרותיו, הוא ארגון ועידות בין־לאומיות לפיתוח בֶּזֶק, בהן נידונים קווי מדינות בתחום התקשורת, מאושרות המלצות האיגוד ותוכניותיו האסטרטגיות. ועידות פיתוח בין־לאומיות נערכות, החל משנת 1994, אחת לארבע שנים. במרץ 2006 נערכה הוועידה בעיר דוחה שבקטר. בוועידה זו אומצה "הצהרת דוחה" המניחה את קווי פעולת הארגון לשנים הבאות.

ישראל באיגוד הבֶּזֶק הבין־לאומי

מדינת ישראל הצטרפה כחברה לאיגודה הבֶּזֶק הבין־לאומי ב-24 ביוני 1948. לישראל נציג קבוע במטה הארגון בז'נבה. מלבד משרד התקשורת שמייצג את מדינת ישראל, חברות בארגון גם חברות נוספות בתחום התקשורת[2]: בזק, תדיראן מערכות, רד תקשורת מחשבים, Alvarion, Audiocodes וחברות נוספות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ITU Global Directory
  2. ^ ITU Global Directory - Israel
17 במאי

17 במאי הוא היום ה-137 בשנה (138 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 228 ימים.

4G

4G (קיצור של: 4th Generation), הוא הדור הרביעי של טכנולוגיית תקשורת סלולרית, ומהווה שיפור של הדור הקודם - 3G. מערכת המוגדרת 4G חייבת לספק יכולות שהוגדרו על ידי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי ב-"IMT Advanced". הפוטנציאל והיישומים הנוכחיים כוללים תיקונים לגישת מכשירים ניידים לאינטרנט, טלפוניית IP, שירותי משחקים, HDTV, ועידות וידאו, טלוויזיה 3D.

שתי חלופות מסחריות של 4G הוגדרו ונפרשו:

Mobile WiMAX (היה בשימוש לראשונה בקוריאה הדרומית ב-2007)

השחרור הראשון של סטנדרט LTE (ראשי תיבות של: Long Term Evolution) (באוסלו וסטוקהולם, מאז 2009), למרות שמערכות אלו לא עמדו במלוא האפיונים של מערכות 4G.בארצות הברית, "Sprint" (לשעבר "Clearwire") פרסה את רשתות "Mobile WiMAX" מאז 2008, בעוד "MetroPCS" הייתה המפעיל הראשון שהציע שירותי LTE (בשנת 2010).

מודמי USB אלחוטי, היו בין המכשירים הראשונים שהיו מסוגלים לגשת רשתות אלה, עם טלפוני WiMAX חכמים ניידים שהפכו זמינים במהלך 2010, ומכשירי LTE חכמים שהגיעו ב-2011. ציוד 3G ו-4G שיועד ליבשות אחרות לא תמיד תואם, עקב וריאציות בתחומי התדרים.

הדור החמישי של טכנולוגיית התקשורת הסלולרית, ה-5G נמצא עדיין בשלבי פיתוח.

E1 (תקן)

E1 הוא תקן לריבוב סינכרוני של נתונים, בקצב 2.048 מגה ביט בשנייה, שהוגדר על ידי חטיבת מערכות התקשורת של איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU-T) ומשמש לתקשורת דיגיטלית. E1 נפוץ ברוב העולם מלבד ארצות הברית ויפן (שם משתמשים בתקן T1).

ה-E1 משתמש בריבוב TDM, כלומר בחלוקת זמן, שבה לכל אחד מ-32 האפיקים מוקצית פרוסת זמן משלו. חלוקת הזמנים היא:

30 אפיקים משמשים עבור טלפוניה/נתונים

2 אפיקים משמשים אפיקי סנכרון, מסגרת ואיתותי טלפוניה.על פי חוק נייקוויסט יש לדגום כל אות בקצב דגימה שהוא לפחות כפליים מרוחב הפס שלו, ולכן אפיקי השמע ב-E1 (שרוחבם 4 קה"צ) נדגמים בקצב של 8 קה"צ. הרזולוציה היא 8 ביט, לכן הקצב הכולל הוא 8*8*32=2.048MBPS.

כאשר תקן משמש לטלפוניה והעברת קול, E1 הופך אותות השמע האנלוגיים עוברים קידוד PCM ונשלחים בצורה דיגיטליית על גבי הקו. תקן העכבה האופיינית לכבלים המעבירים E1 הוא 75 אוהם לכבלים קואקסיאליים או 120 אוהם לזוגות שזורים. ישנה גם אפשרות העברת E1 על גבי כבלי CAT5 תקניים (כבלי רשת) בארבעה גידים (שני זוגות שזורים).

H.265

H.265 או וידאו בעל יעילות קידוד גבוהה (באנגלית: High Efficiency Video Coding, ראשי תיבות: HEVC) הוא תקן מתקדם לדחיסת וידאו, ממשיך דרכו של תקן H.264. פותח במשותף על ידי ISO/IEC ו-MPEG, ביחד עם איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי. גרסתו הראשונה פורסמה בתחילת 2013.

התקן נועד לספק וידאו בקצב נתונים נמוך משמעותית (מחצית או פחות) לעומת תקן H.264, ובשמירה על איכות וידאו זהה, דבר שיעזור בהקטנת הנפח הדרוש לווידאו בפורמטים הקיימים כיום או עד לרזולוציה של 8192×4320 ב-Ultra HDTV (מכונה גם: UHD, 8K או 4320p).הגרסה הראשונה של התקן הושלמה ופורסמה בתחילת 2013. ישנם עדיין מספר שיפורים שבפיתוח, לרבות הוספת תמיכה בפורמטים רבים יותר של וידאו, שיפור יכולת הקידוד ותמיכה בווידאו 3D.

Lightweight Directory Access Protocol

Lightweight Directory Access Protocol (בראשי תיבות: LDAP) הוא פרוטוקול תקשורת פתוח בשכבת היישום, המאפשר גישה וניהול של Directory service מעל רשתות IP.‏ שירותים אלו חיוניים בבנייה וניהול של רשתות פנימיות ואינטרנטיות, והם מאפשרים שיתוף מידע לגבי משתמשים, מערכות, רשתות ושירותים ברשת. המידע נשמר לעיתים קרובות בצורה היררכית, המאפשרת ניהול פשוט, גמישות, והתאמה למבנה הארגוני.LDAP מוגדר בסדרה של מסמכים הנקראים Request for Comments‏ (RFCs), אשר נכתבו על ידי ארגון ה-Internet Engineering Task Force, שהוא הגוף הממליץ על תקנים לרשת האינטרנט. המסמך העדכני פורסם בגרסה 3 כ-RFC 4511.

שימוש נפוץ ב-LDAP הוא ליצירת התחברות אחידה בין מספר שירותים (SSO), לדוגמה, בהתחברות לדפי אינטרנט מוגנים בסיסמה או למחשבים בארגון. LDAP מבוסס על פרוטוקול אשר כלול בסטנדרט X.500, אך הוא פשוט יותר. לכן, לעיתים הוא נקרא בשם "X.500-Lite".

Ultra HDTV

אולטרה HD (ידוע גם כ-UHD, ‏Ultra HD, ‏UHDTV, ‏Ultra HD television, 4K ו-Super Hi-Vision) היא טכנולוגיית שידור טלוויזיה ברזולוציה גבוהה. HD הוא קיצור של High Definition, קרי הפרדה גבוהה. כיום, שני הפורמטים שלה הם: 4K UHD ‏ (2160p) ו- 8K UHD ‏(4320p).

התקן אושר על ידי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי ובאוקטובר 2012 התקבל על ידי ארגון התקינה CEA האמריקאי. התקן תומך בטווח צבעים רחב לפי תקן חדש ומהירות רענון של 120 תמוניות בשנייה.

בהשוואה לגודל תמונה בפיקסלים בשידור HDTV ‏(1080×1920), בשידור UHDTV ברזולוצית 4K כמות הפיקסלים גדולה פי 4 (2160×3840) משידורי Full HD, ובשידור UHDTV ברזולוצית 8K כמות הפיקסלים תהיה גדולה פי 16 (4320×7680) משידורי Full HD. רוחב הפס הנדרש לשידורי טלוויזיה ב-Ultra HDTV הוא לא פחות מ-24Mbps.ב-2012 ו-2013 התחילו יצרניות טלוויזיה שונות, כגון סמסונג, סוני ו-LG למכור טלוויזיות Ultra HDTV.בכנס ה-CES ב-2016 הציגה לראשונה חברת LG טלוויזיות שתומכות ב-8K, הדור הבא של טכנולוגיית האולטרה HD.

איגוד הדואר העולמי

איגוד הדואר העולמי (ראשי תיבות: UPU, באנגלית: Universal Postal Union, בצרפתית: Union Postale Universelle) (נקרא גם ארגון הדואר האוניברסלי, Universal Postal Organization, ראשי תיבות: UPO, בעברית: אידואו"ן) הוא ארגון בינלאומי המתאם את מדיניות הדואר בין המדינות החברות בו ומכאן גם את תנועת הדואר הבינלאומית. כל מדינה חברה מסכימה, בהצטרפותה לאיגוד, למערכת של תנאים לקיום חובותיה במערכת הדואר הבינלאומית. מטה איגוד הדואר העולמי נמצא בעיר ברן בשווייץ. כיום האיגוד הוא סוכנות של האומות המאוחדות.

ארגון הימאות הבינלאומי

ארגון הימאות הבינלאומי (אנגלית International Maritime Organization, ר"ת IMO), היה ידוע בעבר בשם "ארגון בינממשלתי מייעץ לימאות" (Inter-Governmental Maritime Organization) נוסד על ידי האומות המאוחדות בשנת 1948 כדי לתאם בטיחות ימית וכללי התנהגות בים. אולם, IMO החל לפעול באופן משמעותי רק בשנת 1958.

מטה הארגון נמצא בלונדון, בריטניה. הארגון מעודד שיתוף פעולה בין ממשלות ובין תעשיית הספנות כדי לשפר את רמת הבטיחות בים ולמנוע זיהום ימי. הארגון מנוהל על ידי אספת חברים, ניהולו הכספי מופקד בידי מועצה הנבחרת מבין חברי האספה. עבודת הארגון מתבצעת באמצעות ועדות הנתמכות בתת-ועדות מקצועיות. לארגוני או"ם אחרים הזכות לשבת באסיפות ה-IMO במעמד של משקיפים.

לארגון מזכיר כללי הנבחר על ידי האספה וחטיבות שונות הכוללות: בטיחות ימית, הגנת הסביבה הימית וחטיבה לכנסים.

ישראל הצטרפה לארגון ה-IMO בשנת 1952.

ברן

ברן (בגרמנית: Bern, להאזנה (מידע • עזרה), צרפתית: Berne; באיטלקית וברומאנש: Berna; בניב המקומי Bärn) היא העיר הפדרלית (Bundesstadt) של שווייץ ומשמשת בפועל כעיר בירתה. ברן שוכנת בקנטון ברן הנושא את שמה ומשמשת גם כבירתו. העיר ממוקמת בגובה של 542 מטר משני צידי הנהר ארה (Aare), בשפלה השווייצרית (Mittelland). במאי 2013 התגוררו בעיר 137,919 תושבים והיא הייתה העיר החמישית בגודלה במדינה. באזור האורבני של העיר מתגוררים כ-356,000 איש.

העיר נוסדה בשנת 1191 והוכרה כעיר קיסרית חופשית (Freie Reichsstadt) במאה ה-13. ב-1353 צורפה לקונפדרציה הישנה של שווייץ והייתה לאחת הערים החזקות בה. ברן נהרסה כמעט עד היסוד בשריפה שאירעה בה ב-1405, ולאחר מכן הוקמה מחדש בסגנון הרנסאנס. מרכזה העתיק של העיר מתקופה זו הוכרז בשנת 1983 כאתר מורשת עולמית. תקופת זוהרה של העיר הייתה במאה ה-16 ובמאה ה-17, ובשנת 1848 הייתה למקום מושבם של מוסדות השלטון של שווייץ המודרנית.

בברן שוכנים מספר ארגונים בינלאומיים שהחשוב שבהם הוא איגוד הדואר העולמי שנוסד בעיר בשנת 1874. בעבר שכנה בעיר גם הנהלת איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי אך זו הועתקה לז'נבה. ברן נמנתה על שמונה הערים בשווייץ ובאוסטריה אשר אירחו את משחקי אליפות אירופה בכדורגל בשנת 2008.

דור 3

"הדור השלישי" (3G) הוא כינוי לקבוצה של פרוטוקולי תקשורת לקשר רדיו שהוגדרו על ידי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) שקדמו ל-4G. באופן רשמי התקנים נקראים "IMT-2000", כקיצור של International Mobile Telecommunications-2000, וכוללים את התקנים:

EDGE

UMTS

CDMA2000

DECT

WiMAXקבוצה זו של תקנים מיועדים לאפשר תקשורת אלחוטית של שיחות טלפוניה, שיחות וידאו, תקשורת נתונים - וכולם מתוך מכשירים הנמצאים בתנועה. קצב הנתונים בדור השלישי מיועד להיות עד 14.4Mbps בכיוון היורד, ועד ל-5.8Mbps בכיוון העולה ב-HSPA+‎. בנוסף, תקני הדור השלישי מאפשרים לחברות התקשורת, ספקיות השירות, וחברות הטלפון לספק שירותי תקשורת מגוונים יותר ושימוש יעיל יותר ברוחב הסרט המוקצה להם.

דקה מעוברת

דקה מעוברת היא דקה שהתווספה לה שנייה אחת כדי לשמור על תיאום בין הזמן האטומי הבינלאומי לזמן אוניברסלי מתואם (UTC), שאינם מתואמים לגמרי עקב תנודות והאטות לא אחידות בקצב תנועת כדור הארץ. ההחלטה על עיבור דקה מתקבלת על ידי השירות הבינלאומי למערכות ייחוס וסיבוב ארצי (IERS), והיא נעשית כדי למנוע מהפער לעלות על 0.9 שניות, דבר שקורה אחת לכמה שנים.

למעשה, כאשר מעוברת דקה, תתווסף לשעונים השנייה UTC ‏23:59:60 שתבוא אחרי UTC ‏23:59:59 ולפני UTC ‏00:00:00 של היום הבא, ובכך תעכב אותו למשך שנייה.

הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית

הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (International Civil Aviation Organization – ICAO) הוא סוכנות של האומות המאוחדות המנסחת את העקרונות וההיבטים הטכניים של התעופה האזרחית הבינלאומית ומעודדת תכנון ופיתוח של תעבורה אווירית בטוחה ומסודרת. מועצת ארגון התעופה האזרחית קובעת את הפרוטוקול לחקירת תאונות אוויריות, המיושם על ידי רשויות הבטיחות בארצות החתומות על האמנה לתעופה אזרחית בינלאומית, הידועה בשם "אמנת שיקגו".

מטה הארגון יושב בעיר מונטריאול שבקנדה. ארגון התעופה האזרחית (ICAO) הוא ארגון שונה מארגון חברות התעופה יאט"א (International Air Transport Association – IATA)‏, שמטהו ממוקם אף הוא במונטריאול, והוא ארגון מסחרי של חברות התעופה, להבדיל מארגון התעופה האזרחית. המזכיר הכללי של ארגון התעופה האזרחית הוא ריימונד בנג'מין (Raymond Benjamin) (מונה לכהונה שנייה בשנת 2012), ואילו נשיא מועצת הארגון הוא ד"ר אולומוייווה בנארד אליו (Dr. Olumuyiwa Benard Aliu; מכהן מאז 1 בינואר 2014).

בישראל פועלת רשות התעופה האזרחית המופקדת על הסדרת התעופה האזרחית במדינה ועל הקשר עם הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית.

הארגון המטאורולוגי העולמי

הארגון המטאורולוגי העולמי (באנגלית: World Meteorological Organization) (ראשי תיבות: WMO) הוא ארגון מדינות ובו 191 חברות (מדינות וטריטוריות) המסונף לאומות המאוחדות. תחילתו של הארגון בארגון המטאורולוגי הבינלאומי (International Meteorological Organization), אשר נוסד בשנת 1873. WMO נוסד בשנת 1950 והפך לסוכנות מיוחדת של האומות המאוחדות בתחום המטאורולוגיה, הידרולוגיה ומדעי כדור הארץ. מטה הארגון נמצא בז'נבה, שווייץ. נשיאו הנוכחי של הארגון הוא אלכסנדר בדריטסקי והמזכיר הכללי הוא מישל ג'רו, אשר נבחרו בקונגרס המטאורולוגי העולמי ה-14 שהתקיים בשנת 2003. ישראל הצטרפה כחברה לארגון המטאורולוגי העולמי ב-30 בספטמבר 1949.

הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי

הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי (באנגלית: International Fund for Agricultural Development) היא סוכנות בינלאומית הכפופה לאומות המאוחדות. תפקידה לעזור למדינות מתפתחות שמתבססות על חקלאות, לפתח ענף חקלאי רווחי ואיכותי.

הסוכנות הוקמה ב-1977 בעקבות מחקר שפורסם באותה שנה על ידי האו"ם וקבע ש-75% מתושבי המדינות המתפתחות גרים באזורים חקלאים לא מפותחים, שעשויים להניב תוצרת טובה. תוצרת זו תביא לצמיחת אותן מדינות ולהוזלת מחירי המזון ברחבי העולם.

הארגון הוא חלק מקבוצת הפיתוח של האו"ם. מטה הארגון ממוקם ברומא, איטליה.

מאז 2009 נשיא הקרן הוא קנוואי נוונזי (Kanayo F. Nwanze) מקניה.

טלקומוניקציה

טלקומוניקציה (על פי האקדמיה ללשון העברית: בֶּזֶק, מצרפתית: Télécommunication) עוסקת בהעברת מידע בין גופים, כאשר לצורך כך נעשה שימוש באמצעי טכנולוגי. מקור המילה היא הלחם של המילה היוונית - "טֶלֶ-" (τηλε-) שפירושו "מרחוק", והמילה הלטינית "קומוניקארה" (communicare), שפירושו תקשורת. טלקומוניקציה משתמשת בערוצים להעברת מידע (דוגמת אותות אלקטרוניים), אם דרך אמצעים פיזיים (דוגמת כבלי תקשורת), או באמצעות גלים אלקטרומגנטיים.

בין האמצעים ההיסטוריים ששימשו לתקשורת בין מרחקים נמנים משואות, איתותי עשן, סמפורים, דגלי איתות והליוגרפים. דוגמאות אחרות לאמצעי תקשורת בין מיקומים מרוחקים הן איתותי אודיו כגון הכאות תוף ושריקות. אמצעי תקשורת בין-מרחקים מודרניים כוללים שימוש בטכנולוגיה אלקטרונית ואלקטרומגנטית דוגמת הטלגרף, הטלפון והטלפרינטר וכן רשתות תקשורת, גלי רדיו ומיקרו, קו תקשורת, סיבים אופטיים ולווייני תקשורת.

המהפכה בתקשורת האלחוטית החלה בעשור הראשון של המאה ה-20, עם ההתפחות בתקשורת רדיו על ידי גוליילמו מרקוני. חלוצים בולטים נוספים בתחום התקשורת האלקטרונית והאלקטרומגנטית הם סמואל מורס וצ'ארלס ויטסטון (טלגרף), אלכסנדר גרהם בל (טלפון), אדווין ארמסטרונג ולי דה פורסט (רדיו), ג'ון לוגי ביירד ופילו פרנסוורת' (טלוויזיה).

יום התקנים העולמי

יום התקנים העולמי נחגג בעולם מדי שנה ב־14 באוקטובר. היום מכבד את המאמצים של אלפי מומחים לפתח תקנים בהתנדבות וללא תשלום בתוך ארגוני פיתוח סטנדרטים כגון הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה (IEC), ארגון התקינה הבינלאומי (ISO), איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU), אגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה (IEEE), כוח המשימה ההנדסי של האינטרנט (IETF). המטרה של היום התקנים הבינלאומי היא העלת את המודעות בקרב רגולטורים, תעשיינים וצרכנים באשר לחשיבותם של תְּקִינָה (סְטַנְדַּרְטִיזַצְיָה ) לכלכלה העולמית.

ה־14 באוקטובר נבחר במיוחד כדי לציין את התאריך שבו, בשנת 1946, נציגים מהמדינות 25 התכנסו לראשונה בלונדון והחליט ליצור ארגון בינלאומי שיתמקד בקידום תקינה. למרות שרק שנה לאחר הפגישה ארגון התקינה הבינלאומי הוקם, ויום התקנים העולמי נחגג לראשונה רק ב־1970.

מסביב לעולם פעילויות שונות שנבחרו על ידי גופים לאומיים לציון היום. בארצות הברית חגיגות יום התקנים העולמי מתקיימות ב־23 באוקטובר.

קידומת טלפון בינלאומית

קידומת טלפון בינלאומית היא קוד מספרי המוצמד ליחידה מדינית או לשטח חסות בדרגה כלשהי, או לאזור גאוגרפי אחר, או לשירות תקשורתי לוויני וכדומה, על מנת שיאגד את כל מנויי הטלפון באותה יחידה. בכל מדינה נקבעים צירוף או מספר צירופים של מספר ספרות כל אחד, אותו יש לחייג לפני הקידומת הבינלאומית, על מנת לגשת למרכזיה הבינלאומית המקומית. ברוב במדינות נהוג הצירוף 00 אך גם 99, 001, 011 וכו'. רשימת קידומות הטלפון הבינלאומיות נקבעת על ידי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) המהווה חלק ממנגנון האומות המאוחדות.

רישום כלי טיס

רישום כלי טיס או מספר זנב הוא שילוב של אותיות ומספרים ייחודיים המוטבעים על כל כלי טיס אזרחי, בדומה ללוחית רישוי בכלי רכב, ומשמש לצורכי זיהוי רשמי. על פי אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית, כל כלי הטיס חייבים להיות רשומים ברשות תעופה לאומית, וחייבים לשאת עליהם את ההוכחה לרישום זה באמצעות מסמך משפטי הנקרא תעודת רישום. רוב המדינות דורשות שתהיה במטוס לוחית חסינת אש ועליה רישום המטוס, לצורכי זיהוי במקרה של התרסקות.

הרישום מורכב מקידומת של המדינה בה רשום כלי הטיס (לדוגמה, בישראל: 4X) ולאחריה מספר אותיות או מספרים הייחודיים לכלי הטיס. על פי רוב מופיע הרישום על המרכב האחורי קרוב לזנב, ולעיתים על הזנב עצמו.

למרות שכל רישום הוא ייחודי, לעיתים מתאפשר שימוש חוזר ברישום, כאשר כלי הטיס נמכר או נגרט.

שימוש בטלפון נייד במהלך נהיגה

שימש בטלפון הנייד במהלך נהיגה בכלי רכב, ובמיוחד כתיבה, שליחה וקריאה של הודעות טקסט, גורמים לתגובות איטיות ופחות שקולות של הנהג, ועל כן עלול לסכן את הנוהג ומשתמשי דרך אחרים. לכן פעילות זו נקבעה כעבירת תנועה חמורה ברוב מדינות העולם.

מחקר של הארגון האמריקני American Automobile Association הראה כי 34% מבני הנוער (בגילאים 16–17) הודו שהם הוסחו בעת הנהיגה בשל כתיבה/שליחה/קריאה של הודעות טקסט ו-40% מבני הנוער האמריקאים אומרים שהם היו במכונית בה הנהג השתמש בטלפון סלולרי באופן שבו סיכן אנשים אחרים. ממחקר שנערך בספטמבר 2009 בקרב נהגי כלי רכב מסחריים עלה שאף על פי שישנו מיעוט מקרים בהם נהגי כלי רכב מסחריים שולחים הודעות טקסט, כאשר נהגי כלי רכב מסחריים שולחים הודעות טקסט במהלך הנהיגה הם הגדילו באופן משמעותי את הסיכון להיות מעורבים בתאונה.שליחת הודעות טקסט הפכו פופולריים במיוחד ברחבי העולם בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, בעיקר בעקבות העלייה בפופולריות של הטלפונים החכמים. לאורך העשורים האחרונים היו מחקרים רבים שמצאו ששליחת הודעות טקסט במהלך הנהיגה הם הגורם העיקרי שמעלה את הסיכון למות בתאונות דרכים בשל הסחת דעת הנהג. איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי קבע ש"שליחת הודעות טקסט, ביצוע שיחות ואינטראקציה אחרת עם מידע בכלי רכב ומערכות תקשורת במהלך נהיגה מהווה מקור רציני להסחת הנהיגה ומגביר את הסיכון לתאונות דרכים". בשנת 2013 הארגון האמריקני National Safety Council העריך שבסך הכל היו באותה העת כ-1.4 מיליון תאונות דרכים בארצות הברית שנגרמו כתוצאה משימוש בטלפון הסלולרי במהלך הנהיגה. להערכת ה-National Safety Council כ-6-16% מכלל תאונות הדרכים בארצות הברית קרו כתוצאה משליחת הודעות טקסט במהלך הנהיגה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.