אטריום

אטריום (לטינית: "Atrium") הוא חלל גדול ומרכזי במבנה, לעיתים בעל תקרה שקופה או עם פתח בתקרה.

PompejiAtrium
אטריום בווילה רומית בפומפיי
Atrium 2, Nordisk familjebok
איור של אטריום קורינתיום גדול ומפואר

האטריום הרומי

במבנה של הווילות הרומיות הטיפוסיות המכונות "דומוס" (Domus), האטריום הוא חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחדרים וחלקים שונים של הבית ומרכזו פתוח לשמים. בווילות הרומיות שימש האטריום להחדרת אור אל מרכז המבנה, כחצר פנימית, ובאטריומים רבים גם ניקז את מי הגשמים אל בריכה מרכזית המכונה "אימפלוויום" (Impluvium). התקרה שמסביב לפתח המרכזי נתמכה על ידי עמודים היקפיים או שנשענה על אגדי גג הרעפים עצמו.

בווילות הרומיות הטיפוסיות מתקופת האימפריה הרומית, כגון אלה שנשתמרו היטב תחת האפר הוולקני של פומפיי, ניתן למצוא כמה סוגים של אטריומים:

  • אטריום אימפלוויאטום (אוסף מי גשם): בעל פתח המחדיר אור, אוויר ומי גשם על ידי שיפועי הגג הפונים כלפי פנים המבנה.
  • אטריום דיספלוויאטום (ללא מי גשם): בעל פתח המחדיר בעיקר אור ואוויר ואינו מיועד לאגור את הגשמים. שיפועי הגג פונים כלפי חוץ המבנה.
  • אטריום טוסקניום: בעל פתח מרכזי בתקרה ללא עמודים סביב האימפלוויום.
  • אטריום טטרה-סטילון: בעל ארבעה עמודים בפינותיה של הבריכה המרובעת מתחת לפתח.
  • אטריום קורינתיום: דומה לטטרה-סטילון אך נתמך על ידי הרבה עמודים קישוטיים מסביב והפתח היה גדול ומפואר יותר.
  • אטריום טסטדינטום: חלל דמוי אטריום בבתים קטנים ובעלי חשיבות פחותה ללא צוהר עליון בכלל.
Atrium tetrastylicum

אטריום טטרה-סטילון

Atrium corinthicum

אטריום קורינתיום

Atrium displuviatumum

אטריום דיספלוויאטום

Atrium impluviatumum

אטריום אימפלוויאטום

לאטריום היה תפקיד חשוב מאוד בחייה של המשפחה הרומית. הוא היה החלל המפואר והמקושט ביותר בבית ובו גם נבנתה פעמים רבות קפלה קטנה עם פסלוני אלילים. האירוח בווילות הגדולות התבצע סביב האטריום והוא הכיל ריהוט מתאים.

פונקציה נוספת ששימש האטריום היה מיזוג אוויר במקומות בהם האקלים חם. בשעות הלילה, האוויר הקריר היה יורד ונכלא באטריום בעוד דלתות החדרים סגורות והחום בהם נשמר. בתחילת היום האוויר הקר זורם אל תוך החדרים ומצנן אותם ובמהלכו, אידוי המים באימפלוויום משמש כמזגן טבעי גם כן. באופן זה שמר הבית על טמפרטורה קרירה ונעימה גם במקומות חמים ולחים של אזור אגן הים התיכון. טכניקות דומות קיימות גם בחצרות פנימיות האופייניות לבנייה הוורנקולרית הערבית והצפון אפריקאית אשר אימצה במקומות מסוימים את אופן התפקוד של האטריום הרומי.

שימוש מודרני במושג

Grand Doubletree east atrium up
אטריום בבית דירות במיאמי

כיום, עושים שימוש במושג זה גם לתיאור של חללים גדולים ומרכזיים במבני ציבור, בנייני משרדים ומלונות בעלי תקרה שקופה. אטריום מודרני משמש כחלל מרכזי אשר שאר החללים וחלקי המבנה מאורגנים לפיו ובו גם נמצאת לרוב כמות האור הרבה ביותר בזכות חלונות עליונים (סקיי-לייט), תקרות שקופות בצורות אחרות או כיפות מסוגים שונים. אטריומים אשר נבנים במוזיאונים, בתי מלון, קניונים וכדומה מסייעים בדרך כלל להתמצאות במבנה ומכילים בחללם גם מערכות תנועה ורטיקליות (מדרגות, דרגנועים, מעליות).

ב-2015 נחנך מגדל אמות אטריום ברמת גן ובו אטריום המשתרע לגובה של 150 מטר.[1]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ אוריאל הרמן, ‏בהשקעה של 800 מיליון שקל: הצצה למגדל המתקדם בארץ, באתר גלובס, 22 ביולי 2015
אדריכלות רומית

האדריכלות הרומית היא סגנון אדריכלי שאפיין את רומא העתיקה ואת האימפריה הרומית בכלל ומהווה במידה רבה בסיס לכלל סגנונות האדריכלות המערביים עד למאה ה-20. האדריכלות הרומית אימצה את השפה החזותית של אדריכלות יוון העתיקה ושכללה אותה גם בהיבט העיצוב וגם בטכנולוגיה.

האדריכלות אז כללה בתוכה גם את ההנדסה האזרחית ופיתוח טכנולוגיות בנייה (חומרים ושיטות). האדריכל הרומי מרקוס ויטרוביוס פוליו הניח במאה הראשונה לפנה"ס את היסודות התאורטיים לאדריכלות וההנדסה האזרחית הרומית.

אמות השקעות

אמות השקעות בע"מ היא חברת השקעות ישראלית העוסקת בהשכרה, ניהול וייזום פרויקטי נדל"ן. החברה נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב בשווי של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח.

בריכת נוי

בריכת נוי היא בריכה מלאכותית, מעשי ידי אדם, המשמשת באדריכלות הנוף למספר תפקידים במקביל לשימושים פונקציונאליים.

בריכות נוי קיימות מזה אלפי שנים כשהעתיקות ביותר הוקמו בערים שונות במסופוטמיה העתיקה. הבריכות בעת העתיקה שימשו לרחצת הגוף והיו אלמנטים חשובים בגינות העתיקות. הבבלים נהגו לבנות בריכות מים בחצרות ארמונות כחלק מעיצוב נופן. גופי מים בגני נוי נתפשו בעת העתיקה כ"פיסת גן עדן" עלי אדמות וסיפקו הרגשה של חיות בנוסף להיבטיה הפונקציונלים של הבריכה. בבריכות אלה שולבו בהתאם ליכולות הטכנולוגיות גם מזרקות שהדגישו את תחושת הניתוק של המקום מארציותו וחיזקו את האווירה השמימית. בריכות עתיקות אלו עוצבו לרוב בצורה של שני גופי מים אורכיים המצטלבים אחד עם השני בצורת '+'. בריכות אלה שמקורן במסופוטמיה השפיעו רבות מאוחר יותר על התהוות הגן המוסלמי שהיה נפוץ מאוד באדריכלות האיסלאמית ובו שולבו כמעט תמיד בריכות אלו. דוגמאות מופלאות לגנים אלו קיימים עד היום באיראן, הודו, דרום ספרד ורבות מארצות ערב.

בריכות נוי רבות נבנו גם על ידי היוונים והרומאים העתיקים אולם רובן שימשו גם לרחצה או נבנו כחלק מבית מרחץ שלם. הרומאים הרבו להשתמש בבריכות ששילבו נוי עם שימוש אמיתי. מרבית הוילות הרומאיות כללו במרכזן אטריום אשר תפקידו היה בין השאר אגירת מי הגשמים אל בריכה מרכזית קטנה. בריכה זו שימשה לנוי, שתייה ואף למיזוג אוויר טבעי של הבית.

ההיסטוריה של אדריכלות הנוף כוללת שימושים רבים ומגוונים נוספים בבריכות לטובת נוי. הבריכות שימשו, בדומה לגן המסופוטמי, להענקת חיות ורעננות למקום ולעיתים גם להדגשת פנים מסוימים של האדריכלות עצמה בצורה של בריכת השתקפות. הגן הצרפתי שהיה פופולרי מאוד במאות ה-17 וה-18 עשה שימוש בבריכות נוי שצורותיהם היו עיטורים בפני עצמם. הבריכות הצרפתיות נבנו כולן בצורה סימטרית, כמו שאר הגן, ולעיתים רבות בצורות רדיאליות דמויות פרח. סגנון הגן האנגלי שהתפתח כאנטיתזה לזה הצרפתי התאפיין בבריכות מים מלאכותיות שעשו בהם מאמצים רבים כדי שייתפשו כנוף טבעי קלאסי ואידיאלי. בריכות אלה מקובלות מאוד בגנים באנגליה ולהן תפקיד חשוב בתרבות הפנאי האנגלית עד היום.

השימוש המודרני בבריכות נוי מגוון אף הוא והוא שכיח מאוד גם בעיצוב הנוף העכשווי.

בתולה וסטלית

בתולה וסטלית (בלטינית: Virgo vestalis) הייתה כוהנת של האלה וסטה, אלת האש והאח, שהייתה האלה המרכזית בפולחן הבית והמשפחה ברומא העתיקה. תפקידן של הכוהנות הווסטליות היה לשמר את האש הקדושה, אש התמיד שבערה במקדש וסטה בשנים 509 לפנה"ס - 394 לספירה.

הווילה הרומאית בקזאלה

הווילה הרומאית בקזאלה (איטלקית: Villa Romana del Casale, סיציליאנית: Villa Rumana dû Casali) היא וילה רומאית שנבנתה ברבע הראשון של המאה ה-4. היא נמצאת כ-5 קילומטרים מן העיירה פיאצה ארמרינה, בסיציליה. וילה זו מהווה דוגמה מעולה לבניית המותרות הרומאית, ומשקפת את המעמד החברתי והכלכלי של אותה תקופה. הווילה מתייחדת בציורי הפסיפס שבה: זהו האוסף הגדול ביותר של ציורים כאלה בעולם, כמו גם העשיר והמורכב ביותר. איכותם ומקוריותם של הפסיפסים יוצאת דופן. הווילה היא אחד מ-44 אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו באיטליה.

וילה

וילה או חווילה היא בית פרטי, רחב ידיים, בדרך כלל צמוד-קרקע, המוקף שטח אדמה פרטי. מקור הווילה בתקופה הרומאית, שם היה זה המבנה העיקרי בלטיפונדיה, הווילה הרומאית שימשה כמגורים לבני המעמד הגבוה, (להבדיל ממעבדי הקרקע ה"קולונים" שהתגוררו בבקתות) והביטוי הושאל לכל בית פרטי של בני המעמד הגבוה, במיוחד בפרוורים אך גם באזורים כפריים ובתוך ערים.

חצר פנימית

חצר פנימית היא אזור מגודר ולעיתים קרובות שטח המוקף במבנה ופתוח אל השמים. חצרות פנימיות שמשו כמקומות מפגש עיקריים באכסניות ומבני ציבור.

לובי (אדריכלות)

לוֹבִּי (או מְבוֹאָה) הוא חלל גדול הנמצא באזור הכניסה לבניין, לרוב מדובר בבניין רב קומות או בית מלון והמושג משמש לעיתים גם לחללי כניסה קטנים וצנועים יותר בקומת הקרקע של בתי מגורים משותפים.

לובי משמש כמבואה גדולה ומכובדת לבניין בו הוא נמצא והוא עשוי לתפקד כמקום שהייה קצרה עבור העוברים ושבים. בלובי של בניין ניתן לרוב למצוא את הקונסיירז' (שוער) ובמקרה של בתי מלון גם את דלפק הקבלה. כמו כן לובאים שונים כוללים גם מקומות ישיבה לטובת המתנה הוא נקודות מפגש נוחות לאנשים. בלובאים גדולים, כמו בבתי מלון למשל, ניתן למצוא פונקציות נוספות כגון בית קפה ושירותים מסחריים שונים אחרים ומקומות הישיבה עשויים להיות רבים ולשמש כמעין סלון ציבורי גדול.

למקור המושג "לובי" במשמעות של שדלנות מספר פרשנויות. הרווחת בהן היא כי המושג נולד בתקופת כהונתו של יוליסס סימפסון גרנט כנשיא ארצות הברית אשר היה נוהג לשהות במלון ווילארד בוושינגטון הבירה. בתקופה זו היו פוליטיקאים זוטרים ועסקנים פוליטיים שונים פוקדים את לובי בית המלון תכופות כדי להתקרב אל הנשיא. פרשנות נוספת למקור המושג אותו נותן ה-BBC היא שגרת התכנסותם של פוליטיקאים בריטים במסדרונות (בלובאים) ארמון וסטמינסטר לאחר דיונים פוליטיים.

קיימים מונחים אדריכליים דומים ומקבילים ללובי המאפיינים סיטואציות בעלות איפיונים מעט שונים:

"סקיי-לובי" - לובי משני של גורד שחקים שנמצא בקומה גבוהה בבניין. סקיי-לובי הוא משמש כלובי לכל דבר עבור קבוצת קומות של הבניין אשר הדרך אליו היא באמצעות מעלית מהירה המובילה ישירות מקומת הקרקע בלי לעצור בשום קומה בדרך, וזאת כדי לייעל בין השאר את התנועה הוורטיקלית של האנשים במגדל.

פואייה - מתייחס לחלל דומה של מוסדות תרבות כגון תיאטרון, בית אופרה, אולם קונצרטים או קולנוע. בניגוד ללובי, הפואייה מתוכנן להכיל קהל גדול מאוד לפני תחילת הופעה באולם אשר אליו הוא מוביל.

אטריום - אלמנט שמקורו באדריכלות רומית שם שימש כחצר פנימית פתוחה וסביבה גם היו מתכנסים אורחי הבית ודייריו. השימוש המודרני של המושג הוא עבור חללים פנימיים של בניינים הפתוחים לכל גובה הבניין ומקורים לרוב בזכוכית. לובאים של בתי מלון רבים בנויים למעשה כאטריום.

לטיפוסים שונים של מבני דת קיים שם אחר למבואה וחלל הכניסה וההתכנסות. לדוגמה:

פרונאוס - חלל הכניסה למקדש יווני

נארטקס - חלל כניסה לכנסייה או קתדרלה

מבואה

באדריכלות, מבואה היא שם כללי לחלל כניסה למבנה או לחלק ממבנה כגון אגף, דירה, משרד וכדומה. השם "מבואה" נובע מתפקידו והקשרו של החלל, ויכול להתייחס למגוון חללים שונים בגודלם ובמראם, מאולם גדול ומפואר בכניסה למבנה ציבור ועד כוך קטן בכניסה לדירה. כאשר מבנה המבואה צר וארוך היא נקראת פרוזדור או מסדרון.

תפקידה של המבואה הוא לשמש מעבר הדרגתי בין חוץ ופנים המבנה. למבואה הן תפקיד חזותי והן תפקיד פונקציונלי: היא נותנת את הרושם הראשוני של פנים המבנה בקרב הנכנסים אליו והיא מאפשרת מקום התארגנות לפני המשך הכניסה. במקרה של מבואה של בית או דירה, לדוגמה, המבואה עשויה לשמש מקום לחלוץ נעליים או לתלות מעילים או לחלופין להסתכל במראה מבט אחרון לפני היציאה החוצה. כמו כן, המבואה היא מקום נוח למארח לקבל את אורחיו לפני שאלו נכנסים אל סלון ביתו.

במקרה של מבני ציבור, המבואה היא לרוב בפרופורציה לגודל המבנה ונושאת עמה תפקידים נוספים. למבני ציבור מטיפוסים שונים שמות שונים ומאפיינים שונים למבואה שלהם:

בבתי מלון ובבניינים רבי קומות חלל הכניסה נקרא לובי.

במוסדות תרבות כגון תיאטרון, בית אופרה, אולם קונצרטים או קולנוע נקרא חלל הכניסה וחלל המעבר אל האולם הראשי פואייה וגם לו תפקידים נוספים הקשורים להכלת קהל גדול לקראת הופעה.

לטיפוסים שונים של מבני דת קיים שם אחר למבואה וחלל הכניסה וההתכנסות. לדוגמה:

פרונאוס - חלל הכניסה למקדש יווני

נארטקס - חלל כניסה לכנסייה או קתדרלה

צ'אטיה - מבואת סטופה

אטריום - אלמנט שמקורו באדריכלות רומית, שם שימש כחצר פנימית פתוחה וסביבה גם היו מתכנסים אורחי הבית ודייריו. השימוש המודרני של המושג הוא עבור חללים פנימיים של בניינים הפתוחים לכל גובה הבניין ומקורים לרוב בזכוכית. לובאים של בתי מלון רבים בנויים למעשה כאטריום.

מגדל אמות אטריום

מגדל אמות אטריום הוא מגדל משרדים ברחוב ז'בוטינסקי מול מתחם בורסת היהלומים ברמת גן. המבנה מתנשא לגובה 158 מטר ו-40 קומות. המגדל נבנה כחלק מפרויקט "מתחם המחלבות", כשלצידו ייבנו שני מגדלים נוספים, לשימושי מגורים. בניית המגדל הושלמה בסוף 2015.

מיקומו המרכזי של מגדל אטריום מספק נגישות מרבית. המגדל ממוקם בסמוך לתחנת רכבת ישראל ומסוף ארלוזורוב, תחנת רכבת קלה נבנית בצמוד למגדל וקווי אוטובוס רבים מגיעים למקום על ציר תחבורתי ראשי ונגיש לכביש איילון.

מגדל חברת החשמל

מגדל חברת החשמל הוא מגדל משרדים המאכלס את ההנהלה ואגפי המטה של חברת החשמל לישראל, והוא ממוקם במבואות הדרומיים של חיפה, סמוך לגבולה עם טירת כרמל וממזרח לאזור התעשייה פארק מתם. הבניין מאכלס 2,200 מעובדי החברה. הבניין כולל משרדים, חדרי ישיבות וחדרי אוכל. הבניין תוכנן על ידי משרדי האדריכלים רוזוב-הירש ומנספלד-קהת. הקמת הבניין החלה בשנת 2000 והוא אוכלס בשנת 2003.

במבנה שלוש קומות מסד רחבות שמעליהן מתנשא מגדל בגובה 130 מטר, והוא השני בגובהו בחיפה אחרי מגדל המפרש. פרופיל הבניין מורכב משני פלחים מחודדים היוצרים יחד צורה אליפטית אווירודינמית ומדגישים את ציר ההר והים לאורכו ממוקם המבנה. ארקדה וגג זכוכית מובילים לבניין ויוצרים מעבר הדרגתי בין חלל החוץ (המשמש כמגרש חניה לבאי הבניין) לבין חלל הפנים.

הקומה הטיפוסית, כ-2,000 מטר רבוע, מורכבת משני אגפים בעלי שירות ותנועה עצמיים המקושרים על ידי חלל מרכזי הכולל: אטריום כניסה בגובה שבע קומות ושלושה אטריומים משניים של ארבע קומות כל אחד, המחדירים אור טבעי לחללי המבנה, מאפשרים התמצאות טובה ותנועה בין הפלחים ומתפקדים כמוקדי מנוחה לעובדים. צורת ה-H של הקומה מבטיחה שטח פנים מקסימלי המאפשר החדרת אור טבעי ומבטי נוף לחדרי המשרדים. המבנה הוא "בניין חכם" עם מערכות בקרה ומחשוב מתקדמות: מיזוג אוויר המבוסס על אגירת קור בשיטת VAV, "בנק" מעליות המשרת ביעילות מרבית את התנועה במבנה ומערכות בטיחות וביטחון מתקדמות.

השיקול הנופי השפיע על תכנון ועיצוב הבניין, בהתייחסות שונה לחזית הים במערב ולחזית ההר במזרח. הקומפוזיציה של גופי המבנה יוצרת מגדל תמיר בעל פרופורציות אדריכליות המבטאות את ייחודו בהתאם לייעודו ולסביבתו. גג המבנה והפיתוח הסביבתי של האתר כולו תוכנן כחזית חמישית "ירוקה" הנצפית מהכרמל.

מגדל טראמפ

מגדל טראמפ (באנגלית: Trump Tower) הוא גורד שחקים בן 58 קומות לשימוש מעורב של מסחר משרדים ומגורים, הממוקם על השדרה החמישית במרכז מנהטן, ניו-יורק. הבניין עוצב על ידי המעצב דר סקאט מטעם מפור, סוואנקה, היידן & קונל, ופותח על ידי דונלד טראמפ. מגדל טראמפ משמש את מטה טראמפ ובו קומת פנטהאוז, מקום מגוריו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.

עבודות הקרקע של הבניין החלו בשנת 1979. הבניין מכיל אטריום, דירות, משרדים וחנויות שנפתחו במהלך 1983.

מגדל קומרצבנק

מגדל קומרצבנק (Commerzbank Tower) הוא גורד שחקים השוכן בפרנקפורט שבגרמניה. בבניין שוכנים המשרדים הראשיים של "קומרצבנק", הבנק השני בגודלו במדינה, שיזם את בנייתו. נכון ל-2016 מגדל קומרצבנק הוא גורד השחקים הגבוה ביותר בגרמניה והשני בגובהו באיחוד האירופי.

המבנה המשולש מתנשא לגובה של 259 מטרים ויש בו 58 קומות. על גגו של המבנה יש אנטנה, שיחד איתה גובהו עומד על 300.1 מטרים. לרשותו של קומרצבנק עומדים 53 קומות ו-120,000 מטר רבוע של שטחי משרד. המגדל כולל אטריום משולש היוצר חלל במרכזו של המבנה, אליו מקושרים תשעה גני חורף (גנים מקורים) מוארים ואליו פונים חלק מהמשרדים. רציפות האטריום וגני החורף לאורך הבניין - שכוללים קירות מסך כלפי חוץ - מחדירים אור טבעי לנוחיותם של שוכני הבניין ומאפשרים מקומות נעימים בתוך הבניין, גם בקומותיו הגבוהות. את החלונות במבנה אפשר לפתוח ובעזרת האטריום הם מביאים לזרימתו של אוויר טבעי לבניין. באופן זה, מתפקד הבניין כבניין ירוק. המגדל מואר באור צהוב בלילות.

תכנון המגדל הופקד בידי משרד "פוסטר ושותפים" בניהולו של הלורד נורמן פוסטר, אדריכל בריטי ידוע זוכה פרס פריצקר. פוסטר תכנן את מבנה הפלדה המשולש בסיוען של חברות הנדסה מובילות, ביניהן: "Arup" שבסיסה בלונדון. תהליך התכנון החל בשנת 1991. הבנייה החלה ב-1994 וארכה שלוש שנים.

קודם להשלמתו של מגדל קומרצבנק, מסה טורם (מגדל הירידים) באותה עיר, החזיק בתואר "הבניין הגבוה ביותר באירופה". מגדל קומרצבנק "גנב" לו את התואר בעת השלמתו כאשר הוא גבוה ממנו בשני מטרים בלבד. בדצמבר 2003 התואר נלקח על ידי מגדל המגורים טריומף פאלאס במוסקבה, המתנשא לגובה של 264.1 מטרים. מאז נבנו באירופה שני גורדי שחקים גבוהים אף יותר: במוסקבה ובאיסטנבול.

בשונה מגורדי שחקים רבים אחרים ברחבי העולם (דוגמת מגדל Q1 באוסטרליה), מגדל קומרצבנק אינו כולל קומת תצפית. למעשה קומותיו העליונות כלל אינן פתוחות לקבלת קהל, והכניסה אליהן אפשרית רק לעובדי הבנק. רק קומת הכניסה של המגדל פתוחה לקבלת קהל. מגדל קומרצבנק שוכן ב-Kaiserplatz (מגרמנית, כיכר הקיסר).

מטבח

מטבח הוא חדר בבית המגורים המשמש להכנת מזון. המטבח המודרני כולל, בדרך כלל, תנור אפייה, תנור מיקרוגל, כיור המשמש לניקוי כלי הכנת המזון וכלי האכילה, ולעיתים מדיח כלים, ומקרר לאחסון המזון. חלק מהמזון מאוחסן במזווה הסמוך למטבח. המילה מטבח משמשת במובן מושאל גם ככינוי לתרבות הקולינרית של עם או אזור מסוים (כגון המטבח הגרמני או המטבח הצרפתי).

אף שמטרתו העיקרית של המטבח היא הכנת מזון, המטבח מהווה לעיתים, בהתאם לגודלו של בית המגורים, אתר מרכזי ומעין חדר מגורים.

מיתרני ראש

מיתרני ראש (שם מדעי: Cephalochordata) היא תת-מערכה של מיתרניים הכוללת שתי משפחות.

קולומב

קולומב (צרפתית: Colombes) היא קומונה באו-דה-סן. קולומב היא למעשה פרבר של פריז, ומצויה צפון-מערבית לעיר הבירה באזור איל דה פרנס, כ-10.6 ק"מ ממרכז העיר. בקולומב 83,100 תושבים, והיא העיר השלישית בגודלה באו-דה-סן ואחת הערים הגדולות, הן בשטח והן במספר התושבים, בין פרברי פריז.

מקור שם העיר הוא במילה הלטינית columna ("עמודים"), דבר המתייחס לעמודים מגליתים שהעמידו דרואידים גאליים או לעמודי אטריום בווילה גאלו-רומית שהייתה קיימת באזור.

האזור סביב קולומב נושב כבר בתקופה הפרהיסטורית ובחפירות ארכאולוגיות שנערכו ב-1828 נמצאו באזור כלי צור וגרזנים עם ראשי אבן. קיים באזור בית קברות מהתקופה המרובינגית. הכפר קולומב היה כפוף בתקופת ימי הביניים המוקדמים למנזר סן דני. אחרי שנבנה גשר פון-נוילי על הסיינה השתפר המצב הכלכלי של היישוב, בשל שיפור התשתית התחבורתית והאפשרות לסחור. סוחרים עשירים עברו לעיירה.

הנרייט מארי מצרפת, בתו של אנרי הרביעי, מלך צרפת ורעייתו של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה אהבה מאוד את קולומב והתגוררה שם מ-1657 עד מותה ב-1669.

קומפלקס (מבנה)

קומפלקס (על פי הגרמנית: Gebäudekomplex; מילולי: מבנה מורכב) הוא מונח באדריכלות המציין צבר מבנים וחללים הנתפסים כמבנה-על יחיד, כאשר כל מבנה כולל יחידה תפקודית מסוימת. הקומפלקס כולל מספר כניסות, וניתן לנוע בתוכו מבלי לצאת ממנו. הקומפלקס כולל מעברים בין היחידות המבנים השונים, וחללים משותפים לכל באי המקום, כגון מבואה משותפת ("פורום") או חצר פנימית ("אטריום"), נקדות גישה לתחבורה ציבורית וכדומה. קיימים קומפלקסים שנבנו לאורך תקופות זמן ארוכות, תוך הוספת מבנים עם הזמן, ויש קומפלקסים שתוכננו והוקמו ככאלה מלכתחילה. אחת ההגדרות המודרניות לקומפלקס היא, "הקומפלקס פועל כמערכת אורבאנית שלמה, שמחוברת מצד אחד למערכת התחבורה הציבורית בעיר ולהמשכיות חיי הרחוב, ומצד שני פועלת כמערכת אקולוגית-אורבאנית עצמאית בעלת מחזור חיים חסכוני באנרגיה".

קישינב

קישינב (ברומנית: Chişinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה. בעבר הייתה עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה הרוסית ב-1812.

נכון לתחילת העשור השני של המאה ה-21, מתגוררים בקישינב גופא כ-650,000 תושבים. כ-68% מאוכלוסייה זו מזהים עצמם כמולדובנים וכ-13% רוסים. העיר שוכנת על גדות נחל ביק (Bîc).

שבטה

שבטה היא אתר ארכאולוגי השוכן בין ניצנה לשדה בוקר שבנגב. שבטה הייתה מיושבת בין המאה ה-1 למאה ה-9, עת שכנה על דרך הבשמים העתיקה ולאחר מכן הייתה יישוב חקלאי. האתר הוא גן לאומי. בשנת 2005 הוכרזה שבטה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם חלוצה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.